אייל כץ

איך הפך הבכי למקדם המכירות מספר אחת? איש זקן וחביב מבשל מאכל כלשהו, והשופטת בתוכנית הריאליטי פותחת שיברים ומייצרת קילוח שוצף של דמעות. הסצינה הזו

ראש המועצה ועורך העיתון יצאו לסיבוב בכפר ותוך כדי ניהלו דיאלוג על עניינים ברומו של כפר. בתפריט: תאנים ורימונים, אפקט החממה, מורכבות החיים בגליל, געגועים

לפעמים זו משימה ממש לא פשוטה להזכיר לכולם איפה מרכז העולם אלו חודשים עמוסים מאוד לסחבק. העולם כמרקחה, צריך לדאוג לאינטרסים ולא תמיד זה קל

גם לאובססיה שלנו לגבולות ברורים צריך שיהיה גבול יואב גלנט חרג מגבולות החלקה שלו. ההתנהלות שלו בפרשה חצתה את הגבול שבין עבירה מינהלית לאתית ולכן

פה ושם נראה לי שלא היינו מפסידים הרבה אם היו מסלקים מחיינו כמה תופעות, במיוחד טלוויזיוניות, ש-כן, משחיתות את נפש הנוער אי שם בשנות ה-60

על סט של השקפות, שטיפת כלים, התנגדות לארנונה ובדיחה פרסית לסיום אם אתה אמן שמאלן ברור שתצטרף לחבריך שהחליטו להחרים את היכל התרבות באריאל. אם

איך עברנו מ"הלו, זה רדיו?" המתוחכם ל"אח שלו" ו"יאללה אםם ביי" הטרנדיים. מה קרה לתרומת התרבות העממית לעברית, וכמה ביטויים למתקדמים שאפשר לאמץ  גם היום

טלית מהבר-מצווה, כיפה מהמלון וחולצה עם דיוקן של צ'ה גווארה. כל הטעויות שעושה חילוני שמגיע בחגים לבית כנסת, וכמה עצות איך להימנע מהן מזהים אותו

למה לא לסמוך על הזיכרון, למה נכשלו אירועי הקיץ ולמה בכל זאת הקיץ עדיף ארנסט המינגווי 10 שניות. מאיר אריאל 2 שניות. אוטואמנציפציה 5 דקות.

המחשבה המפחידה שאנחנו קורבנות של מפלצת גלובלית רעבתנית מלווה בפוביות מישנה יומיומיות: המכונית מתוכננת כך שתתקלקל ביום שהאחריות מסתיימת; הפלאפון הופך למיושן חצי שנה לפני

נסעתי לרעננה לשמוע כמה נפלא בגליל, וחזרתי לתרשיחא לגלות כמה קשה פה כמו רבים וטובים, גם אני אוהב חיזוקים חיוביים. היטב ידוע לי שאני שנון,

כבר חודשיים שאני מחכה לרגע בו אוכל לבשר קבל עם: הכרס שלי מתחילה להיעלם. וכמו שאמרה סבתי עליה השלום: נו, שוין, אז הוא מחכה. הכרס

קופסת קסמים, קפה אקולוגי, כוסות עטופות בגובלן וליפסטיק במצב כמעט חדש. חוויות משוק ההחלפות בקיבוץ כברי כבר הרבה זמן שאנחנו מתכננים ללכת לשוק ההחלפות. נהלל,

על הסיפוק וההנאה הכרוכים במלאכות הבית הקונסטרוקטיביות אין סיפוק גדול יותר מלהתהלך בביתך ולהתגאות במעשי ידיך להתפאר. השידה שבנית, המדפים שתלית, המחיצה שהגית, תאורת הסלון

אסון הכרמל חשף מחדל מחפיר של ממשלות ישראל בכל הנוגע למערך הכיבוי. התקשורת והציבור ממהרים לחפש אשמים, וגם מוצאים. במקביל, ממהרים עיתונאים זריזים לחפש את

אתה לא רוצה אותי יותר.מאיפה את מביאה לי את זה עכשיו?אני פשוט מרגישה.באמת, נימוק משכנע. איך אני אמור להתמודד איתו?רגע, זה לא נכון?מה את בדיוק

הפגיעה בפרנסתו של עמיחי מרינובסקי היא מעשה מכוער הנוגד את האידיאולוגיה בשמה הוא נעשה זה נראה כמו צעד לגיטימי מתוחכם: בואו נחרים מסעדה וקונדיטוריות שמעסיקות

איך איבדנו את היכולת לנהל דיאלוג ומה זה עושה לנו הדיאלוג מת. גם הוויכוח נופח את נשמתו. נשארו רק העימות והצעקות. חוץ מהם, אין שום

מערכת החינוך פיתחה בשנים האחרונות עברית משלה. מערכת השעות הפכה ל"ארגון דיפרנציאלי של הזמן", הריכוז בגן הפך ל"מפגש" והשיעור ל"הקניה". ויש גם אוריינות, כיתה יבילה

תאגיד המים והביוב ותאגיד אשכול הגליל המערבי יכולים להיות הצלחה מסחררת. הם עלולים גם להמיט עלינו אסון כלכלי שני תאגידים נכנסו לאחרונה לחיינו (והמנכ"לים של

בחגים האחרונים הבנתי כמה יהיר, מתנשא ובלתי מתחשב הייתי, שלא ידעתי להעריך את מה שהיה לי, ושגם עקרונות מקודשים צריך לבחון מידי פעם זה מתחיל

דרורה וינר בזכות הצריף הירוק; גדי קלעי ואלירן מלול בזכות קפה אחר. ומצד שני, מי מצליח להעלות לי את הסעיף דרורה וינר היא מתנדבת ותיקה

מינויו של רכז תרבות בחצי מישרה נותר בינתיים הבטחת בחירות לא ממומשת. וכך ניצבים יזמי תרבות פרטיים בחזית מה שמכונה "השמירה על צביונו החילוני של

פעם היה מספיק להיות יפה, חכם ועשיר. היום, כדי להיות מקובל בין הבריות, צריך להיות גם ירוק האורח הנכבד סקר בעין זועפת את סל הניירות

משמיצים אותה, שופכים את דמה ומפחידים מפניה עד אימה. אבל המתמטיקה איננה קשה יותר ממקצועות אחרים הנלמדים בתיכון, ואם יורשה לי – שלוש יחידות זה

והמשימה מסובכת וכרוכה במאמצים מרחיקי לכת שעת הצעידה היומית (טוב, כמעט יומית) שלי הוקדמה מאזור אחת עשרה לסביבות שבע שמונה. מעבר לצורך לפנות שעה יומית

דרישתם של הורים דתיים לגן ממלכתי דתי נראית טבעית והגיונית. מצד שני, נסיעה למעלות איננה באמת גזירה קשה כל כך. וגם: על החשיבות של הפנינג

סוחרי המרכז המסחרי לא נהנו מחגיגות פורים. גם ביום העצמאות האחרון הם נשארו עם קופות מדוללות. באירועים ההמוניים הבאים צריך להביא אותם בחשבון מאות מתושבי

מי שמתגורר בכפר ורדים חודש אחד בדיוק עשוי לחשוב כי חיי התרבות כאן שוקקים. בחודש שחלף היה לנו ערב שירי חנוך לוין בגלריה טל, ערב

תמונת הסיכויים המסתמנת * היום שאחרי * מועצה מרובת סיעות * הכרזות והאמנה * מערכת השיקולים * חשבון הקולות * רגע לפני הקלפי, אייל כץ