ארכיון א-לה כפר גיליון 342, אוגוסט 2022 - כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי https://alakfar.co.il/category/גיליונות/342/ Tue, 24 Jan 2023 14:19:39 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.5.3 https://alakfar.co.il/wp-content/uploads/2020/11/cropped-fabicon-32x32.jpg ארכיון א-לה כפר גיליון 342, אוגוסט 2022 - כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי https://alakfar.co.il/category/גיליונות/342/ 32 32 ורדה – 342 https://alakfar.co.il/%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%94-342/ Wed, 10 Aug 2022 06:39:14 +0000 https://alakfar.co.il/?p=8459 במתחם האמנים הייתה פתיחה לתערוכה "שלם" של ריה אושפיז, ושליחי המדור חזרו עם שני חידושים מרעננים. האחד, הוא מושג חדש באמנות: ריה מגדירה עצמה כ"ציירת חזון".

הפוסט ורדה – 342 הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
ריה אושפיז בפתיחת התערוכה
הלל גלזמן כז'אן פיקסו

במתחם האמנים הייתה פתיחה לתערוכה "שלם" של ריה אושפיז, ושליחי המדור חזרו עם שני חידושים מרעננים. האחד, הוא מושג חדש באמנות: ריה מגדירה עצמה כ"ציירת חזון". והשני הוא ביטוי בו השתמשה ריה בדבריה: "ציירתי וייצרתי בקצב של יצרן מכוניות". ורדה לגמרי מאמצת את הביטוי, ואם תהיתם, התערוכה לגמרי מומלצת.

באותו אירוע נהנה הקהל ממופע תיאטרלי של הלל גלזמן עם טקסטים שכתב אריה שטרן. שליחי המדור התאהבו בדמותו של ז'אן פיקסו מאשדוד.

למי שלא יודע: בכפר האמנים עין הוד יש מידי שנה תחרות מריצות. זו של השנה התקיימה כבר ביוני, אבל ורדה חושבת שזה לגמרי מדליק ותשתדל לזכור לשנה הבאה.

זה בטח עדיף ומצחיק יותר ממרוץ הטרולי של שחקני הכדורגל שרץ ברשת.

אבל הממים על יאיר לפיד הפייטר שרצים ברשת בהחלט, ובכן, נותנים פייט, אפילו לתחרות המריצות.

ורדה מפרגנת לדורית מזרחי ולכל מי שארגן את פיקניק המשפחות המוצלח בכפר ורדים. כעיתונאית טיפוסית מינוס, המקורות שלה זה הפייסבוק, אבל אפילו שם רואים שהיה מעולה.

ואני רק שאלה: גם לכם נדמה שהווליום של התנים השנה גבוה במיוחד? יש מצב שהם עושים לנו דווקא משיקולים פוליטיים?

סוף הקיץ זה אחלה עונה לים. כלומר לאנשים שפחות מאוהבים במזגן שלהם כמו ורדה. אבל ציטוטים על ים? ורדה לגמרי בעד.

בבקשה:

  • "אדם שגר ליד הים לא שומע את רחש הגלים" (ויקטור שקלובסקי).
  • "אינך יכול לחצות את הים על ידי התבוננות במים" (רבינדרנת טאגור).
  • "הטבע הנשי הוא כמו הים: הוא נכנע ללחץ החלש ביותר ונושא את העומסים הכבדים ביותר" (רסמוס נילסן).
  • "אנו צריכים להשתחרר מהתקווה שהים ינוח יום אחד. עלינו ללמוד לשוט עם רוחות חזקות" (אריסטוטלס אונאסיס).
  • "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא" (מגילת קהלת).

שבת שלום, וסופקיץ נעים ובטוח לכולנו.

הפוסט ורדה – 342 הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
אירועים ומופעים, אוגוסט-ספטמבר 2022 https://alakfar.co.il/%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%a4%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%95%d7%92%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%a1%d7%a4%d7%98%d7%9e%d7%91%d7%a8-2022/ Wed, 10 Aug 2022 06:32:10 +0000 https://alakfar.co.il/?p=8448 בגלריה טל שבכפר ורדים תיפתח ב-17.9 תערוכה חדשה – פרידה (Adieu), מיצירותיו של דן קריגר ז"ל, שנפטר לאחרונה. בתערוכה יוצגו עבודות בטכניקות שונות, ובהן הדפס אמנותי, תחריט-תצריב, רישום, ציור וקולאז'. אירוע פתיחה חגיגי יתקיים בשבת 8.10, והתערוכה תוצג עד 31.1.2023. כותרת האוצרת עדי גרינפלד: דן קריגר התפרסם במיוחד במומחיותו בתהליכי טכניקות ההדפס האמנותי, תחריט-תצריב, אותן […]

הפוסט אירועים ומופעים, אוגוסט-ספטמבר 2022 הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

בגלריה טל שבכפר ורדים תיפתח ב-17.9 תערוכה חדשה – פרידה (Adieu), מיצירותיו של דן קריגר ז"ל, שנפטר לאחרונה.

בתערוכה יוצגו עבודות בטכניקות שונות, ובהן הדפס אמנותי, תחריט-תצריב, רישום, ציור וקולאז'. אירוע פתיחה חגיגי יתקיים בשבת 8.10, והתערוכה תוצג עד 31.1.2023.

כותרת האוצרת עדי גרינפלד: דן קריגר התפרסם במיוחד במומחיותו בתהליכי טכניקות ההדפס האמנותי, תחריט-תצריב, אותן לימד במשך שנים רבות בסדנת ההדפס בבית האמנים ובסדנה שליד מוזיאון תל אביב. את רזי הטכניקה סיכם בספר גרפיקה אמנותית, תחריט – תצריב וטכניקות נלוות (1995, 2000).

דן קריגר הלך לעולמו בינואר השנה בגיל 84. מעבר להיותו מורה ומומחה בטכניקות המגוונות של ההדפס והשילוב ביניהן, היה אמן רב תחומי, יוצר וחוקר. יצירתו המקורית רבת השנים כוללת גוף עבודה משמעותי. ביצירתו ניתן לגלות אמירה אישית רגישה וכנה, העוסקת בהתבוננות פנימית, במשפחה, בחברים קרובים (חלקם אמנים), ביחסים בין בני אדם ובנושאים חברתיים ופוליטיים. קריגר יצר רוחניות בחומר, מרעיון לדימוי, תוך בחינת חלופות רבות בשילוב בין תוכן וצורה. מבט ביצירתו מגלה אמן בעל אישיות מורכבת, בעל רגישות, השואב השראה מתוך המציאות עצמה ומהמפגש עם אנשים שנגעו לליבו, לעיתים תוך חשיפה אישית בעקבות אירועים טרגיים של חייו.
קריגר נולד בפריז, גדל ולמד בצרפת, עלה לארץ בשנת 1960, יצר כאמן החי בין שני העולמות, בין פריז ותל אביב. ביצירתו ניתן לזהות השפעות ששאב מהתרבות, השירה ומהשפה הצרפתית.
התערוכה היא תערוכת פרידה מדן קריגר, והיא מזמנת לנו הזדמנות לעיון מחודש במכלול יצירתו. התערוכה מתאפשרת באדיבות משפחת האמן ובמיוחד בנותיו ניבה קריגר שניידר וגאיה קריגר גודמן שלקחו חלק פעיל בהכנתה.

בספטמבר: פסטיבל משוררים במטולה

פסטיבל המשוררים הישראלי ה-25 יתקיים במטולה בתאריכים 10-8 בספטמבר. הפסטיבל נוסד ביוזמה ובניהול של בית הקונפדרציה בירושלים והעומד בראשו, אפי בניה, ולדברי מארגניו הפך לאירוע השירה הגדול והחשוב בישראל. לרגל חגיגות חצי יובל, מבטיחים המארגנים תכנית עשירה במיוחד.

השנה יוקדש הפסטיבל לגשרים שבין הדורות בשירה העברית המודרנית מאברהם שלונסקי, המכונן הגדול של השפה העברית, ועד השירה הנכתבת היום ברשתות החברתיות. אירוע הפתיחה יוקדש לשלונסקי, במלאות 50 שנה למותו. חלק מהאירועים יוקדשו לנושאים עכשוויים, כמו השירה האוקראינית והשירה הרוסית.

אירוע בולט הוא מפגש עם מאיר ויזלטיר, זוכה פרס ישראל, הממעט בהופעות פומביות. ויזלטיר יקרא משיריו שירים חדשים שטרם פורסמו וידבר גם על מפעל תרגומיו.

הפסטיבל יקיים מחווה לארז ביטון, חתן פרס ישראל לשירה, יחגוג יחד עם רוני סומק יום הולדת 70, יארח את אגי משעול ואת מאיר שלו, וגם את איל מגד, זאב סמילנסקי ורבים אחרים.

עוד אירועים בולטים: ״מצפון תיפתח השירה״ – שירים שנכתבו על פסטיבל מטולה ופסטיבלי שירה בכלל; מחווה לאבות ישורון, וציון 70 שנה ל"פגישה עם משורר" של לאה גולדברג, אודות זיכרונותיה מן המשורר אברהם בן יצחק.

במהלך ימי הפסטיבל יתקיימו הדרכות וסיורים של קק"ל ותוצג תערוכת צילומי סופרים של ליאורה סומק.

השנה יוענק במסגרת הפסטיבל פרס "אביב" לשירה לשניים: למשוררת נעם פרתום ולמשורר, העורך והמבקר אלי הירש.

המנהלים האמנותיים של הפסטיבל הם בני ציפר ושירי לב-ארי.

הכניסה לכל אירועי הפסטיבל- ללא תשלום.

תוכנייה מלאה של הפסטיבל מצויה באתר בית הקונפדרציה (לשונית ספרות ושירה) www.confederationhouse.org.

אברהם שלונסקי בצעירותו

הפוסט אירועים ומופעים, אוגוסט-ספטמבר 2022 הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
קמטים משמחים https://alakfar.co.il/%d7%a7%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%9d/ Wed, 10 Aug 2022 06:27:30 +0000 https://alakfar.co.il/?p=8437 שוש ברודצקי מציגה תערוכה בגלריה במרפאה, ומייחלת למעורבות של ציירים וחובבי אמנות צעירים

הפוסט קמטים משמחים הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

שוש ברודצקי נולדה בארץ בשנת 1949, בת יחידה להורים שעלו ארצה מרומניה שנה קודם לכן. תמיד הייתה "ילדה טובה" ומגיל צעיר היא זוכרת את עצמה יושבת בשבתות בבית וממלאת מחברות בציורים. גם אביה היה משרבט כל הזמן.
בתיכון למדה במגמת אמנות, בהמשך למדה שנה במכון אבני הוותיק, ועוד שנתיים בבית ספר לגרפיקה. התחתנה בגיל צעיר, ויש לה שתי בנות. עד שנת 2000 התגוררה בגבעתיים, ואז עברה המשפחה לכפר ורדים.
בכפר המשיכה לעסוק באמנות, בעיקר ציור, אבל גם בקרמיקה, ועל המדפים בביתה כמה יצירות. יש לה המון ציורים אבל היא לא מצופפת אותם על הקירות אלא מעדיפה לתלות ציור אחד על קיר שלם. זה מעניק לצופה מרחב התבוננות, היא מסבירה.
כשהגיעה לכפר ורדים החלה לצייר אצל אלה אלטר. אחרי כשנתיים עברה לאתי צ׳כובר, תושבת כפר ורדים, ציירת ומורה לציור. היא מתמידה בחוג הציור הזה 16 או 17 שנים, עם הפסקות: למדה שנה במצפה מתת אצל רוני טהרלב, ציירת פיגורטיבית. עוד שנה אצל סמדר כץ, ציירת פורטרטים. למדה גם במעלות, אצל הצייר שלומי חגי. ״אני יכולה לצייר בבית, אבל אני אוהבת שיש עוד מישהו שמסתכל מרחוק ומעיר, רואה את הפרופורציות. מסגרת היא דבר מאוד נעים".
תערוכה מציוריה בשם "קמטים קפלים צללים" מוצגת בגלריה במרפאה (של קופת חולים כללית) בכפר, החל מה-14 ביוני. ״אני מאוד שמחה בתערוכה", היא אומרת. "לא חשבתי שהתערוכה שלי תזכה למבקרים רבים. לו הייתי מציגה במרכז, אפילו בגלריה גדולה, לא היו מגיעים אנשים רבים כפי שמגיעים למרפאה. הם באים לביקור רופא ורואים תערוכה עליזה כזאת, מצחיקה. זה עושה להם טוב. התערוכה זוכה להדים ומוכיחה לכולנו שזמן המתנה יכול להיות גם זמן מתנה. לפני שנים הייתה לי תערוכה במועדון חמישים פלוס, ונחמה באר, האוצרת, זכרה אותי והזמינה אותי להציג".
אור וצל מרתקים את שוש והיא אוהבת לצייר ציורים שבהם בד תחרה מכסה טפח ומגלה טפחיים, כוס שקופה שדרכה רואים חפצים אחרים, או בדים וקיפולים מלאי אור וצל. בתקופה מסוימת הושפעה מהצייר והפסל פרננדו בוטרו הקולומבייני, שמעצב דמויות של אנשים שמנים, גרוטסקיים לעתים. חלק מהציורים בתערוכה מציגים דמויות כאלה, שמנות ושמנים, שמבלים יחד, רוקדים, או יושבים להם על ספסל.
נושאי הציורים באים לה מהסתכלות בעיתונים, בספרים, בפינטרסט. אם היצירה מעוררת בה השראה, היא תצייר כפי שהיא רואה אותה בעיני רוחה, דרך הפילטר הרגשי שלה.
שוש מתלוננת על היעדר אמנים צעירים: ״אין אמנים צעירים שמציגים. תמיד אותם אמנים. גם בפתיחות רואים אותם פנסיונרים. מאוד מעציב. הצעירים לא באים להרצאות, לא באים לפתיחות. יש תערוכות יפות, מעניינות, אבל הצעירים לא באים. ציור זה לא משהו שנרכש. נולדים עם התאווה לצייר, וזה לא צץ פתאום בפנסיה. נראה שלצעירים אין זמן היום, הם עובדים עד מאוחר".
שוש השתתפה בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות והיא מוכרת ציורים. המעוניינים יכולים להתקשר: 054-7704004.

שוש ברודצקי ומבחר מעובודותיה:

הפוסט קמטים משמחים הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
הקרן לעזרה הדדית: שתי הלוואות ומענק https://alakfar.co.il/%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%9f-%d7%9c%d7%a2%d7%96%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%93%d7%93%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%aa%d7%99-%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%a2%d7%a0%d7%a7/ Wed, 10 Aug 2022 06:25:38 +0000 https://alakfar.co.il/?p=8431 הקרן לעזרה הדדית של תושבי כפר ורדים פרסמה את הדוח שלה למחצית הראשונה של שנת 2022.

הפוסט הקרן לעזרה הדדית: שתי הלוואות ומענק הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

הקרן לעזרה הדדית של תושבי כפר ורדים פרסמה את הדוח שלה למחצית הראשונה של שנת 2022. מהדוח עולים בין השאר, הפרטים הבאים:
יתרת הקרן עמדה ב-30 ביוני על סך של כ-1,259,000 שקלים, מהם כ-894,000 בחשבון השקעות עם רמת סיכון נמוכה, וכ-365 אלף בחשבון עובר ושב. מספר המשפחות החברות בקרן עמד על 361, כ-10 פחות מאשר בסוף שנת 2021. בקרן תולים את הירידה בתקופת הקורונה, שלא אפשרה גיוס משפחות חדשות כבעבר.
בתקופה המדווחת ניתנו הלוואות לשתי משפחות בסכום כולל של 60 אלף שקלים. לפנים משורת הדין, ניתן מענק בסך 18 אלף שקלים למימון מלונית בירושלים עבור אישה שבעלה חלה בסרטן ונותח בבית החולים "שערי צדק". הבעל נפטר למרבה הצער.
מאז הקמת הקרן ועד 30.6.22 קיבלו 78 משפחות הלוואות בסכום כולל של 2,163,732 שקלים. היתרה שטרם נפרעה עומדת על 655,063 שקלים, בהלוואות ל-22 משפחות.
הקרן הוקמה בשנת 2001, ושייכת לעמותת "חוויה" המופעלת על ידי המועצה המקומית. מטרותיה הן לסייע במימון הוצאות מיוחדות, עקב מקרי אסון, טיפול רפואי שעלותו אינה מכוסה ע"י גורמים אחרים ומצוקה כלכלית זמנית. הכנסות הקרן נובעות מתשלום דמי חבר חודשיים בסך 25 ₪ למשפחה.
בהנהלת הקרן חברים יעל בר לב מנכ"לית עמותת גלילה, ענת גנץ מנהלת מחלקת הרווחה ונציגת המועצה, אלכס שחם רו"ח, אורי אמיתי ואריה ברן המשמש כיו"ר. כל חברי ההנהלה מתנדבים.
ניתן להצטרף לקרן על ידי החתמת הבנק על הוראת קבע חודשית בסך 25 שקלים. את טופס הוראת הקבע ניתן לקבל מרותי בגזברות המועצה. ניתן גם להתקשר טלפונית לאורי אמיתי 054-4619054 ולאריה ברן 054-6568555.

הפוסט הקרן לעזרה הדדית: שתי הלוואות ומענק הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
התקווה להיות מקהלה ייצוגית https://alakfar.co.il/%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a7%d7%94%d7%9c%d7%94-%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%92%d7%99%d7%aa/ Wed, 10 Aug 2022 06:19:28 +0000 https://alakfar.co.il/?p=8424 מקהלת "צליל בכפר" הוקמה לפני כ-20 שנה ביוזמתה של טובה פריאל ומהווה מאז חלק נכבד ממועדון הזהב.

הפוסט התקווה להיות מקהלה ייצוגית הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

מקהלת "צליל בכפר" הוקמה לפני כ-20 שנה ביוזמתה של טובה פריאל ומהווה מאז חלק נכבד ממועדון הזהב. הרעיון היה לתת ביטוי לאוהבי שירה מבוגרים, לשיר ביחד, ליצור תכנים קלאסיים ולהתחדש כל הזמן. המקהלה מבצעת ממיטב היצירות הקלאסיות, יצירות ישראליות של מיטב המלחינים. החזון הוא ליצור באמצעות המוזיקה חיבור בין הזמרים לבין הקהילה.
שתי המילים "מקהלה" ו"קהילה" חולקות שורש משותף: ק.ה.ל. שורש זה מחבר בין אנשים שונים החולקים מהות משותפת. מאז הקמתה המקהלה ראתה עצמה חלק מקהילת כפר ורדים. ככזאת, הופיעה במרוצת השנים באירועים שונים ביישוב כגון טקסי יום השואה, מסיבת יום העצמאות, קונצרטים ועוד.
לפני חמש שנים הצטרף למקהלה המנצח זולי פרנק, בעל ניסיון עשיר בתחום. עבודתו הביאה לעלייה משמעותית ביכולות הקוליות של חברי וחברות המקהלה ושיפור באיכות הביצוע. המקהלה הצטרפה לארגון "הלל", ארגון המקהלות בישראל, משתתפת באירועים שונים כולל בחו"ל נוצרו קשרי עבודה עם מקהלות אחרות של זולי.
לאחרונה הופיעה המקהלה בקונצרט שהתקיים בהיכל התרבות מעלות תרשיחא, חגיגה לטינו אמריקאית שבמרכזה "מיסה קריאולה" בהשתתפות המקהלות של זולי והאנסמבל לפולקלור לטינו אמריקאי בניהולו של ד"ר נתן פורמנסקי. המילים החמות שנשא ראש המועצה איל שמואלי בפני אולם מלא עודדו אותנו והפיחו תקווה לזכות בהכרה כמקהלה קלאסית ייצוגית של כפר ורדים, דבר המלווה בתמיכה כספית.
ההכרה והתמיכה יאפשרו למקהלה להרחיב את הפעילות, לצרף לשורותיה זמרים מוכשרים נוספים, ולשמש כשגרירים איכותיים של הכפר.

המעוניינים להצטרף מוזמנים לפנות לרחל אגררי, מנהלת המקהלה, 050-8380466.

הפוסט התקווה להיות מקהלה ייצוגית הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
אין עבודה או אין שקיפות? https://alakfar.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%90%d7%95-%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%aa/ Wed, 10 Aug 2022 06:12:40 +0000 https://alakfar.co.il/?p=8418 לפי אתר המועצה, ישנן ועדות חובה שלא הוקמו, ואלה שכן הוקמו לא מתכנסות לפי הנדרש בחוק

הפוסט אין עבודה או אין שקיפות? הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

באתר המועצה טוען ראש המועצה: "באתר החדש תוכלו למצוא את 'זירת השקיפות' בה תוכלו להתעדכן בפעילות המועצה. אני מאמין בשקיפות מלאה ורואה באתר האינטרנט העירוני ערוץ קשר משמעותי בין המועצה לתושבים…".

בדיקה של אתר המועצה מעמידה בספק טענה זו.

לפי חוק המועצות המקומיות המועצה נדרשת להקים 18 ועדות חובה. תפקיד הוועדות הוא להתמחות בתחום הרלוונטי ולהכין הצעות החלטה מנומקות לאחר התייעצות של חברי הוועדה עם המומחים בתחום, לאור ההתיעצויות.

בפועל קיימות 12 ועדות בלבד.  הוועדות החסרות הן: ועדה להקצאת קרקעות ומבנים, ועדה למיגור אלימות, ועדה לקליטת עליה, וועדת תמיכות, ועדת   רכש ובלאי.  מכאן שהמועצה לא מקיימת את הוראת החוק בנושא וועדות חובה.  

לפי החוק כל ועדת חובה חייבת לקיים לפחות ארבעה דיונים בשנה. בפועל, על פי פרסום הפרוטוקולים באתר המועצה, אין אפילו ועדה אחת שקיימה יותר משני דיונים בשנים 2019 עד 2021. לדוגמה:  ועדת הנהלה (יו"ר אייל שמואלי) – אפס פרוטוקולים; ועדת ביקורת (יו"ר איתן היימן) – פרוטוקול אחד ב-2021; ועדת מל"ח (משק לשעת חירום, יו"ר אייל שמואלי) – שני פרוטוקולים ב-2021 ואפס פרוטוקולים ב-2022; ועדת ביטחון (יו"ר עופר חלה) אפס פרוטוקולים בשנים 2019-2022; ועדת איכות סביבה (יו"ר קרן דרוקמן) – 3  פרוטוקולים ב-2021, אפס פרוטוקולים ב-2022 וזאת כאשר בשנה האחרונה עלו נושאים רבים בנושא איכות סביבה ונתקבלו החלטות במליאת המועצה ללא קבלת התייחסות הוועדה לנושאים אלה (לדוגמה: שביל המייסדים, הפארק האקולוגי ועוד); ועדה למאבק בסמים ואלימות – פרוטוקול אחד לשנה בשנים 2021 ו-2022.

ובמידה שכן התקיימו דיונים ולא פורסמו פרוטוקולים בהתאם, הטענה של שקיפות מלאה היא שקרית.

תגובת המועצה

מהמועצה נמסר בתגובה: "אכן, ראש המועצה וכך גם כלל חברי המועצה מאמינים בשיתוף ועל כן ראש המועצה יזם את "זירת השקיפות" באתר המועצה. יצוין כי תהליך זה, גם כשמופעל במשך שנתיים, הוא תהליך חדש יחסית והמועצה משנה "הרגלי צריכה" בשימוש בזירה זו, לרבות התוודעות בנושאים המעניינים את הציבור. בנוסף ננצל במה זו לתזכר כי כלל חברי המועצה, עובדי המועצה לרבות ראש המועצה קשובים וזמינים לשיחה בכל אמצעי תקשורת אפשרי אם בשיחה, טלפון, מייל ווטסאפ וכיו"ב, ועונים על כל שאלה.

לגופו של עניין, הכותב פנה למבקרת המועצה בנושא ביוני 2022 והמועצה פועלת לחידוד הן בתדירות המפגשים והן בפרסום הפרוטוקולים.

ולמען הדיוק נתייחס:

  • בכפר ורדים לא מתקיימת ועדה להקצאת קרקעות כיוון שמועצת כפר ורדים אינה מקצה קרקעות ומבנים.
  • ועדה לקליטת עלייה מחוייבת לפעול רק אם 10% לפחות מתושבי הרשות עלו לישראל אחרי 1.1.1990. לא כך הם פני הדברים בכפר ורדים.
  • ועדת תמיכות: מתכנסת לדיון בבקשות לתמיכה מהמועצה. למועצה אין תקציב שוטף שאושר לצורך תמיכות, וכמו כן לא נפגשה בבקשות מסוג זה.
  • ועדת רכש ובלאי – קיימת ומורכבת ממנכ"לית, גזבר ויועמ"ש המועצה.
  • ועדה למיגור אלימות: אכן המועצה רואה חשיבות רבה בתוכן ועדה זו ותפעל להסדרתה באופן רציף.
  • ועדת ביטחון: מחויבת להתכנס אם כאשר מופעל משמר אזרחי. אין הדבר כך אצלנו.

לגבי טענות הכותב על אי פרסום פרוטוקולים: כפי שנאמר, גם המועצה משנה "הרגלי צריכה" בשימוש בזירת השקיפות, ותפעל לפרסום פרוטוקול הדיונים.

אנו מודים למאיר גרינפלד על הארתו.

הפוסט אין עבודה או אין שקיפות? הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
ריקוד החיים של כנרת https://alakfar.co.il/%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%9b%d7%a0%d7%a8%d7%aa/ Wed, 10 Aug 2022 06:06:11 +0000 https://alakfar.co.il/?p=8409 מפגש מלבב עם חברת ילדות ועם שיטת ביודנסה, ריקוד שמטרתו ליצור עולם טוב יותר

הפוסט ריקוד החיים של כנרת הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

נפגשנו אחרי 40 שנה. היא רצתה לספר לי על הביודנסה, אחרי שגילתה שאנחנו גרים בכפר. מסתבר שהיא באבירים כמעט 10 שנים, "הגעתי הביתה", כמו שהיא אומרת, וזה קרה לה, לכנרת גולן הוז, אחרי שנים רבות של נדודים.
הכרתי אותה ככנרת פלר, ויש מצב שהייתי מזהה אותה גם אחרי כל השנים האלה. נראה שהשנים עשו לה רק טוב. היא לא מתביישת באפור שזרק בשערה: "הפסקתי לצבוע הרבה לפני שזה נהיה אופנתי ומקובל. זה קשור לעבודה פנימית של קבלה ואהבה עצמית, אם מותר כבר להגיד מילים כאלה. אני ממש לא רוצה להיראות צעירה מכפי שאני או לחזור אחורה לשום רגע בעבר, והיו רגעים נפלאים. היו ועדיין יש לי חיים ממש לא משעממים, אבל אני תמיד עם הפנים קדימה".

• • •

הפעם האחרונה בה נתקלתי בשמה הייתה לפני שנים, ברשימת הקרדיטים בטלוויזיה כעורכת של… יאיר לפיד? "אכן, כן", היא מאשרת. "זה היה מזמן מזמן. בגלגול הקודם שלי".
היא מסבירה למה עזבה קריירה מבטיחה בטלוויזיה ("רציתי להיות חלק מהפיתרון ולא מהבעיה"); מספרת על יוזמה להקים כפר הוליסטי שנכשלה בגלל פוליטיקה, ומציינת שיעור קצר בפוליטיקה עצמה ("ב-2009 מצאתי את עצמי בראש רשימה קצת הזויה לכנסת ה-18. שיעור קצר, אבל סיפור ארוך…").
דילגנו בין הסיפורים שלי לשלה, התחברנו במכנה משותף של הקמת בית ספר (היא את "מקום לגדול" בכפר הירוק ואנחנו את "חורשה"). גם אני וגם היא ניצלנו את 2020 המטורללת כדי לעבוד באדמה. היא פתחה שביל ביער הצמוד לביתה, שביל להליכה יחפה שמגיע עד ל"קליניקת יער" ("אני מלווה נשים בתהליך שמעניק כלים לריפוי עצמי ב'שיטת האם – נשיות בדרך הטבע' של איילה אלישע, זה כנראה פחות ידבר אליך").
-טוב אז מה הסיפור עם הביודנסה?
עכשיו היא נשענת אחורה בחיוך גדול. "זוכר שרקדנו ריקודי עם?".
זה הזמן להסגיר שלמדנו יחד בריאלי בחיפה, היינו בצופים יחד וריקודי עם היו חלק מההוויה.
"אהבתי את זה ממש", היא מגלה. "רקדתי גם בלהקות, נסענו לפסטיבלים בעולם לייצג וכל זה. זה היה קל. בריקודי עם צריך להיות כמו כולם. הצעדים ברורים, יש כוריאוגרפיה. ביודנסה זה סיפור אחר. אם לא היו מכריחים אותי, לא חושבת שהיה לי האומץ לנסות".
הרמתי גבה, והיא ממשיכה: "זה היה לפני שבע שנים. נכנסתי לעבוד בארגון שעושה עבודת קודש בפריפריה עם ילדים והורים, "פותחים עתיד" מעלותרשיחא. תמיד כתבתי את זה מחובר, חשבתי שיתפוס… ושם, בכנס שנתי שהיה בניצנה, הודיעו לי שבין הסדנאות ששובצתי אליהן יש גם 'ביודנסה'. זה נשמע כמו משהו שקשור לריקוד ואני כמעט ארזתי וברחתי משם. אני? לרקוד ריקוד ספונטני? במסיבות הייתי יושבת בצד, אני לא יודעת אם אתה זוכר".
-לא זכרתי, האמת, אבל זה נהיה מעניין.
"המאפשרת (ככה זה נקרא. לא מורה, לא מדריכה. הביודנסה רק מזכירה לגופנפש מה שהוא ידע ושכח) התחילה לספר על יוצר השיטה. איש מרתק בשם רולנדו טורו ארנדה מצ'ילה, שאחרי מלחמת העולם השנייה הסתכל על האנושות ותהה מה השתבש. איך יתכן שגאונות שכלית מביאה לאסון שאין לו אח ורע בטבע. שום חיה לא הורגת את בני מינה כדי לשלוט. כבת לניצול שואה הנושא הזה תמיד ריתק אותי, אז התיישבתי קצת יותר בנוח על הכסא. ואז קמנו לרקוד. את השיטה פיתח טורו במטרה לאפשר ולחבר בין אנשים שחיים בחברה של 'הפרד ומשול'. נתתי ידיים במעגל, מוסיקה ברזילאית התחילה להתנגן, ואני התאהבתי".

• • •

"כל מפגש ביודנסה מתחיל במעגל ומסתיים במעגל", מסבירה גולן הוז. "בין מעגל למעגל יוצאים כל שבוע למסע, עם מוזיקה נפלאה והנחיות כלליות של הרעיון שעומד מאחורי כל ריקוד או תרגיל. הביטוי הוא תמיד אישי. המוזיקה היא שילוב של מוזיקת עולם מכל הזמנים. הרבה דרום אמריקאי עם קלאסי, ג'ז, רוק, ואפילו כמה שירים ישראלים כבר נכנסו לקטלוג שמכיל אלפי קטעים המשרתים מטרות שונות".
-מטרות?
"החזון הוא ענק. להפוך מחברה מפרידה שמקדשת את הצד האינטלקטואלי וההישגי לחברה אנושית שיודעת לחיות בהרמוניה בין בני האדם ובינם לבין האדמה. יש מספיק שפע לכולם, אין צורך להתחרות. כל אחד מאיתנו יחיד ומיוחד, וכל אחד משמעותי. כמו חתיכות בפאזל ענק שיכולות להתחבר באמת רק אם כל חלק נוכח עם השונות והייחודיות שלו. הפאזל יהיה שלם והרמוני כשכל אחד יהיה עצמו במלואו, בלי מסכות, בלי פחדים ועם דחף ליצור עולם טוב יותר ממקום אינטגרטיבי ואותנטי, כשקדושת החיים היא ערך עליון באמת. כל החיים".
-אז יש אידיאולוגיה, אבל מה תכלס? מה אתם עושים במפגשי ביודנסה? אני מבין שיש קבוצה פעילה בכפר וגם בנהריה, בית העמק, כרמיאל…
"כן, הביודנסה הגיעה לגליל המערבי בשנה האחרונה. אני נסעתי פעם בשבוע עד יגור ובית לחם הגלילית כדי לרקוד בקבוצה של המאפשרת רחלי טורץ. מה עושים? נעים. עם המוסיקה, במעגל, עם עצמך, עם בן או בת זוג, בכל מיני הרכבים. ריקודים שהמטרה שלהם להמיס שכבות של מתח שנבנו אצל כולנו עם השנים. בהדרגה מרגישים בטוח להוריד את השריון, שפעם הגן והיום הוא חוסם. מתחברים לאני המקורי ומשחררים אותו לביטוי חפשי. יש הנחיות, יש הדרגתיות, זו שיטה. עם המון חופש ליצירתיות של כל מאפשר ושל כל מי שבא לרקוד.
"עובדים על חמישה פוטנציאלים מולדים דרך זה שמעירים את האינסטינקטים והרגש, המגע וכל החושים בעצם. לא מדברים בכלל, ואז הביקורת והשיפוטיות נעלמים וזה הופך כל מפגש לחוויה מדהימה. מפגש ביודנסה נקרא 'ויונסיה', מהמילה 'ויויר' בספרדית, שמשמעותה חיים. ביודנסה נעשית תמיד בקבוצה. היכולת לתקשר בלי מילים, שמתגלה בשיא יופיה ועצמתה, הופכת את הביודנסה לסוג של שפה חדשה בינלאומית, ואת קבוצות הביודנסה למקום של מפגש אנושי שמוציא את הטוב מכולנו. וזה אושר עילאי".
-זה לא מביך? במיוחד למי שלא מרגיש נוח עם ריקוד או תנועה.
"בקבוצה שרוקדת בכפר אין ולו 'רקדן' אחד. כולל אותי. הגוף שלנו נולד לנוע. חוסר תנועה הוא אחד הגורמים למחלות. אגב, השיטה כבר נחקרה מדעית והוכחה כמשפרת ומבריאה מצבי נפש וגוף שונים, מחזקת את מערכת החיסון, מעלה חיוניות ושמחת חיים ועוד ועוד… שמחת החיים היא זו שתפסה אותי אישית. לפני הביודנסה חיפשתי אותה בחוץ, היום היא איתי מבפנים".
-אז מי מגיע לרקוד?
"אני מאפשרת שתי קבוצות מהממות בנהריה ובכפר. כיף לנו! אנחנו רוקדים כל שבוע כבר למעלה משנה. עד שהבת שלי הצעירה עזבה לשנת שירות המנעד היה 18 עד 82. כרגע הקבוצה מבוגרת יחסית, בעיקר חמישים פלוס, ונשמח לצרף צעירים למעגל. מגיעים אנשים מהכפר ומהסביבה וכך גם בנהריה. ככל שהמעגל יותר הטרוגני, כך זה דומה יותר לחיים עצמם, ואנחנו בריקוד החיים…
"כל חיי הייתי בחיפוש אחר הדבר האינסופי שייטיב איתי ועם אחרים, שלא תהיה הפרדה בין מי שאני, מה שאני אוהבת ואיך שאני מתפרנסת. לדמיין שאזדקן תוך כדי ריקוד החיים, ממלא אותי אושר גדול. כשהגוף והלב נפתחים קורים ניסים".

פעילות ביודנסה

הפוסט ריקוד החיים של כנרת הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
שכשוך נעים https://alakfar.co.il/%d7%a9%d7%9b%d7%a9%d7%95%d7%9a-%d7%a0%d7%a2%d7%99%d7%9d/ Wed, 10 Aug 2022 05:48:41 +0000 https://alakfar.co.il/?p=8390 מיוחד לחום של אוגוסט: כמה מעיינות גליליים שמאפשרים לשכשוך מרענן

הפוסט שכשוך נעים הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
הכותב משכשך בעין דישון
עין עלווה
עין כובס
עין ערבות

מיוחד לחום של אוגוסט: כמה מעיינות גליליים שמאפשרים לשכשוך מרענן

השמש קופחת והחום כבד, וכולם מחפשים טיולי מים. אז חוץ מהנחלים כזיב, בצת, עמוד עליון וצלמון, יש גם לא מעט מעיינות. בסקירה הפעם נבחרו כאלו שעומדים בתנאים הבאים: יש בהם מים זורמים ונקיים גם בשיא הקיץ, הם מאפשרים שכשוך מטבילת רגלים ועד גוף מלא, לא מחייבים הליכה רבה מהרכב, יש בקרבתם צל והם בחינם.

עין טיריא
זהו מעין קטן בנחל פקיעין בצפון פקיעין ולרגלי פקיעין-החדשה. המים מפכים מתוך מערה קטנה בתחתית המצוק וזורמים בתוך תעלה שהוסדרה כחלק מפיתוח המעיין. יש במקום מדרכות אבן נאות, פינות ישיבה ועוד. המים ממשיכים דרך שקתות ואף נאגרים בבור מים עמוק (אליו אין גישה). ספיקת המעין נמוכה, אך המים צלולים וקרירים.
לא לדמיין תחרויות שחיה. תוכלו לטבול רגלים במים הצוננים ולשתות קפה טוב, אם תכינו כזה. אין צל מלא במתחם, ולכן שעות הבוקר ואחר הצהריים מומלצות יותר. כמעט בטוח שתהיו כאן לבד.
המעיין נמצא ממש מתחת לקבר הצדיק האמוראי רבי אושעיא איש טיריא שבו גם שולחנות קק"ל, הרבה צל ואף שירותים קרובים. שביל הליכה יורד בתלילות מה מהקבר אל המעיין והוא יכול להיות חלופה להגעה ברכב.
איך מגיעים? נוסעים לתחנת הדלק בכניסה לפקיעין. מיד בכניסה לתחנת הדלק חפשו דרך סלולה היורדת בתלילות צפונה (מאחרי חנות הירקן). סעו בדרך זו כ-200 מ' והגעתם.

עין עלווה
זהו מעיין שנמצא בסמוך לנחל גוש חלב בגיא היורד מכרם בן זמרה. המעיין שופע כל השנה עם כמויות מים משמעותיות. בתחילת 2019 שוקם אזור המעיין. נבנתה בריכת אבן פתוחה אליה זורמים המים מצינור, והיא מאפשרת שכשוך עד גובה הברכיים. מהבריכה זורמים המים לחורשת אקליפטוסים נאה בה ניתן לשבת בצל. למעין המקסים מגיעים טיולי ג'יפים ומטיילים עצמאיים, אז כנראה תהיה לכם חברה.
איך מגיעים? נכנסים למושב כרם בן זמרה ומיד לאחר הכניסה פונים שמאלה. ממשיכים בין הלולים והמחסנים עד שרואים דרך עפר שיוצאת שמאלה (דרומה). נוסעים בדרך זו כ-1.5 ק"מ עד שמגיעים לחורשת האקליפטוסים.

עין ערבות
עין ערבות יאפשר לכם רחצה של ממש. המעיין עצמו נמצא מעט במעלה נחל גוש חלב אבל יוצאים ממנו מספר צינורות המובילים את המים במעביר מים גדול מתחת לכביש 899 ונשפכים לבריכה קסומה וקרירה בעומק של כמטר ובקוטר של כעשרה. הבריכה מוצלת בעצי ערבה שנותנים למעיין את שמו.
איך מגיעים? נוסעים בכביש 899 מצומת חירם צפונה ופנים ימינה מעט לפני עתיקות ברעם (עקבו אחרי השלט לריחניה). המשיכו במורד הכביש כ-800 מטר אחרי הפניה לקיבוץ ברעם ואז פנו בחדות (ובזהירות!!) ימינה לדרך עפר המסומנת אדום. מיד לאחר הפניה החנו את האוטו, רדו רגלית לאפיק הנחל ופו ימינה. עברו דרך מעביר המים לצידו השני של הכביש והגעתם.

עין ליאור
עין ליאור נמצא בסמוך לצפת והוא מעיין מקסים. המקום קרוי ע"ש ליאור דהן ז"ל, אוהב הטיולים שטבע בים בגיל 17. חבריו ומשפחתו שיקמו והסדירו את האתר. ספיקת המעיין נמוכה אך המים נשפכים אל תוך בריכה מלבנית בגודל של כשני מ' על חמישה מ' ועומקם כ-70 ס"מ. המים נעימים ומצוינים לטבילה.
סביב המעיין צמחיית נחלים מפותחת וכמה פינות מוצלות. חבריו של ליאור ממשיכים לתחזק ולפתח במסירות את המקום הנהדר. אל המעין מגיעים מטיילים וגם אברכים מצפת, בעיקר בימי שישי ולכן סביר להניח שלא תהיו כאן לבד.
איך מגיעים? שימו בוויז: "עין ליאור". יורדים מצפת בכביש 8900 לעבר המירון. לאחר כקילומטר אחד לאחר צומת יש רחבת חניה גדולה. מהחניה עולים במדרגות ומשכשכים.

עין כובס
עין הכובס (או מעיין בנימין הצדיק) נמצא במורדות המערביים של צפת ומעל ערוץ נחל עמוד. המעיין נובע אל תעלה רוחבית במבנה בטון קטן שמובילה את המים לבריכת ריבועית ברוחב של כ-2.5 מ', ועומק של למעלה מ-1.5 מ. המים קרים(!), צלולים ונפלאים.
המעיין משמש אברכים צפתיים כמקווה בעיקר בימי שישי, אז המקום הומה, והאברכים אף נוהגים "לגרש" נשים שכן הם טובלים בעירום מלא. באמצע השבוע ובשבתות המקום די שומם. מסביב עצי זית ותאנים בצידם ניתן לעשות פיקניק נאה.
איך מגיעים? באזור התעשיה המערבי של צפת פנו שמאלה ברחוב הראשון והמשיכו עם הכביש כ-1.5 ק"מ לעבר מכון השפעים. שם תראו מבנה בטון מימין לכביש (בווייז: עין כובס, הנקודה בוויז לא לגמרי מדויקת.

עין אורות הארי
עין אורות הארי נמצא במזרח צפת, ליד מגרש הכדורגל העירוני במעלה נחל עכברה. זהו מעיין צונן עם מים בצבע טורקיז הנקווים לבריכה רבועה המשמשת לאברכי צפת לטבילה. המעיין עצמו נובע כמה עשרות מטרים מצפון לבריכה משם זורמים מעט המים אל הבריכה. מידותיה: כ-1.5 עד 4 מ' ועומקה כ-1.5 מ'.
לתשומת לב: המעיין משמש אברכים צפתיים כמקווה בעיקר בימי שישי וסביבתו לא נקייה במיוחד, אך זה מקום מצוין לטבילה צוננת במרחק 10 מ' מהרכב.
איך מגיעים? שימו בוויז: "מגרש כדורגל עירוני צפת" וסעו לכיוונו. עליכם להגיע לרחוב ישיבת אורות האר"י, ולפנות בכיכר ימינה ולרדת אל רחוב "האחד עשר". המשיכו כ-550 מטר עד שתראו פנייה חדה שמאלה. רדו בדרך האספלט עד למקום שהכביש מתעקל ימינה, המשיכו מעט בדרך העפר והחנו. בריכת המעיין כמה מטרים משמאלכם.

עין דישון
גולת הכותרת של מעינות הגליל העליון – אך הוא מתאים רק לנועזים ולאמיצים שביננו. המעיין נמצא בסמוך למושב דישון בדרך היורדת לנחל דישון. הוא נסתר מהעין ונמצא במבנה אבן תת קרקעי אליו מגיעים בפיר עמוק שבו יורדים בסולם. מחילה קצרה תאפשר לכם לזחול אל תוך המעיין החשוך והמדהים.
לתשומת לב: הכניסה מתאימה לספורטיביים ולגמישים בלבד. כשתגיעו אל תוך המעיין תגלו שהבריכה בגודל של כ-2 על 4 מ' ועומקה כ-1.6 מ'. המים צוננים ונקיים להפליא. עד מהרה יתרגלו העיניים לחשיכה ותיהנו מחוויה מסעירה ורטובה. וואו אמיתי!
איך מגיעים? בוויז: "עין דישון". סעו למושב דישון עד שתגיעו לשער ברזל צהוב שיהיה סגור. החנו את הרכב ליד השער ולכו רגלית כ-150 מ' לאורך דרך הג'יפים עד שתראו שלטים בולטים של שמורת טבע נחל דישון. המעיין נמצא מיד בהמשך מצד ימין. יש שם קוביית בטון ומימינה פתחו של הפיר שיהיה מכוסה ברשת צל. הסירו בזהירות את רשת הצל, ורדו בסולם. בתום הרחצה חשוב מאוד להחזיר את רשת הצל למקומה, למנוע כניסה של דבורים וזבובים אל מבנה המעיין הקריר.

הכותב משכשך בעין דישון
עין עלווה
עין כובס
עין ערבות
עין ליאור
עין אורות הארי
עין טיריא

הפוסט שכשוך נעים הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
לראות את הקרח https://alakfar.co.il/%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%97/ Wed, 10 Aug 2022 05:33:40 +0000 https://alakfar.co.il/?p=8380 נכון, נבחרת הנשים של ישראל בהוקי קרח לא הצליחה להשיג ניצחון בתחרויות המכביה. אבל מבחינתה של מנהלת הנבחרת, אסתר סילבר, מדובר בחלום שהתגשם; ומבחינתה של השחקנית המצטיינת פנינה בסוב, זו יכולה להיות נקודת זינוק לקריירה מקצוענית. ואם תקשיבו לשתי הנשים הללו מכפר ורדים, יש מצב שגם אתם תתאהבו בענף הספורט הזה

הפוסט לראות את הקרח הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

החלום של אסתר סילבר היה להקים בארץ נבחרת נשים בהוקי קרח. הפעם הראשונה שניסתה לעשות זאת הייתה לפני 15 שנה, אך מסיבות בירוקרטיות וללא תמיכה מהמדינה, זה לא צלח. לפני כשנה קיבלה שיחת טלפון ששינתה את פני דברים. כיום כבר מדובר בנבחרת מגובשת, בה מתאמנות נשים צעירות מכל רחבי הארץ וממגוון דתות. הנבחרת השתתפה כבר בטורניר בינלאומי גדול ובמשחקי המכביה, ולמרות שטרם השיגה ניצחון, סילבר חוגגת: "הדרך והתהליך הם החשובים, ועוד נגיע לרמה גבוהה של הוקי".

התחלה כשוערת

ד"ר אסתר סילבר, 69, תושבת הכפר מזה כשנתיים. רופאה במקצועה, למדה פסיכואנליזה ופסיכותרפיה, וכיום, לצד ניהול נבחרת ההוקי, עוסקת באבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז. בשעות הפנאי היא יוצרת בזכוכית, לומדת איטלקית ומנגנת בחליל צד בתזמורת המבוגרים של הכפר.
סילבר נולדה בקנדה ועלתה לראשונה לישראל בגיל 17. היא התגייסה והחלה את שירותה הצבאי בנח"ל ברמת הגולן. במהלך השירות חלה אביה בסרטן, לכן חזרה לקנדה לעזור למשפחתה. באותה תקופה למדה באוניברסיטת מקגיל, אך הגעגועים לישראל לא פסקו. "חזרתי לארץ וניגשתי לשלישות ברמת גן. באותה תקופה היה קשה לתקשר מרחוק, והתברר שטפסים שמילאתי טרם הנסיעה לקנדה הגיעו למקום הלא נכון. מסתבר שנחשבתי לעריקה, ללא ידיעתי, כמובן".
סילבר נשפטה, נידונה לשלושה חודשי מאסר על תנאי, ועברה חיול מחדש. הצבא אישר לה לחזור למקגיל לסיים את הלימודים, ובדיוק אז פרצה מלחמת יום הכיפורים. גרעין הנח"ל במסגרתו שירתה לחם בתעלת סואץ. בשנת 74' התקבלה ללימודי רפואה בהדסה. לאחר מכן שירתה כקצינה מלווה בחיל הרפואה ועסקה במחקר. "זו לא הייתה חוויה טיפוסית", היא נזכרת. "היה לי מאוד כיף בצבא. לא היו אז הרבה פייטריות בצה"ל, ורציתי להיות פייטרית". באותה תקופה התחתנה וילדה את בנה. לאחר ההתמחות נסעה עם בנה לקנדה כדי להיות עם משפחתה. "ואז באמת נחשפתי להוקי קרח", היא מחייכת.
קנדה נחשבת למולדת ענף ההוקי, וכמעט כל מי שגדל שם מוצא עצמו על מגרשי הקרח. "הבן שלי שיחק ואהב את זה מאוד. יום אחד לקחתי אותו לארנה, ונתקלתי בשלט: 'אם אתה מבוגר ומעולם לא שיחקת הוקי, אנחנו מחפשים אותך!'. החלטתי שאני בעניין. בזמנו עוד לא ידעתי לגלוש, אז שמו אותי כשוערת. עם הזמן השתפרתי לאט לאט".
סילבר השתתפה בטורנירים רבים, שיחקה בעיקר בקבוצות עם גברים אך גם בקבוצות נשים. "מאוד נהניתי. הייתי שרופה על הוקי, והצלחתי להיות שוערת טובה". האהבה למשחק הובילה אותה אל מסקנה מרכזית: צריכה להיות בארץ קבוצת נשים בהוקי. משם התעורר בה הרצון להקים אחת כזאת. היא חזרה לארץ במטרה לארגן מחנה אימונים לישראליות, ושכנעה מאמן קנדי להגיע איתה לכאן. היא דאגה לכל הסידורים המנהלתיים, ואף אירגנה קבוצת שחקניות אמריקאיות שהסכימו להגיע על חשבונן. "זה היה נפלא. רציתי שלבנות בארץ תהיה דוגמה טובה".
אבל אז החלו הצרות הבירוקרטיות. "עשו הרבה בעיות מבחינת החוק. ממש אסרו על הבנות להגיע. המצב בארץ לא היה טוב בשביל לפתח הוקי נשים. לא רצו לקדם את זה. בצער גדול ירדנו מהסיפור והמאמן נאלץ לחזור הביתה".
חלום הקמת הנבחרת נגוז, או לפחות נדחה, אבל סילבר המשיכה לשחק ולהשתתף בטורנירים בארץ, ועד לפני ארבע שנים הייתה שחקנית פעילה.

החזון שהתגשם

לפני כשנה קיבלה שיחת טלפון מלבב ויינברג, 40, יו"ר התאחדות ההוקי קרח וחקלאי תושב מטולה. ויינברג, ממקימי בית הספר להוקי במטולה, ראה גם הוא חשיבות גדולה בהקמת נבחרת נשים להוקי בישראל, והציע לסילבר לנהל אחת כזו שתוקם פורמלית. אל הנבחרת הביא ויינברג את מאמן ההוקי האמריקאי טאי ניוברי ("מאמן ענק", אומרת סילבר) ושני מאמנים ישראלים – בוריס מנדל ובוריס קוטלר. עד להקמת הנבחרת, ישראליות שרצו לשחק הוקי קרח עשו זאת בעיקר עם גברים. עכשיו, לראשונה, הוקמה קבוצה אורגנית של נשים בלבד.
לפני מספר חודשים השתתפה הנבחרת לראשונה בטורניר בינלאומי שהתקיים בסרביה מטעם IIHF (פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית, International Ice Hockey Federation). הנבחרת שיחקה נגד סרביה, בוסניה ואסטוניה, ולמרות שהפסידה במשחקיה, הרוח הספורטיבית לא נפגעה. "הקבוצה הייתה חדשה, אבל אהבו אותנו. בכל פעם כשעלינו על הקרח מחאו לנו כפיים. הבנות שלי לא מוותרות", אומרת סילבר. "יש להן מצב רוח ורצון לשחק בכל מצב, בניצחון או בהפסד".
לפני מספר שבועות השתתפה הנבחרת בתחרויות המכביה ה-21, שהתקיימו במהלך חודש יולי. סילבר לא תשכח את ההתרגשות הרבה כשהנבחרת נכנסה לאיצטדיון טדי בטקס הפתיחה: "קשה לי לתאר את זה במילים. החלום שלי התגשם".
הנבחרת שיחקה ארבעה משחקים נגד אמריקאיות וקנדיות. וגם הפעם לא טעמה טעם ניצחון. אבל זה לא העניין, אומרת סילבר. "מבחינתי ומבחינת השחקניות הדרך והתהליך הם החשובים. הלמידה, ההתנסות, החיבור לשחקניות האמריקאיות והקנדיות, והחיבור בתוכנו כקבוצה. בשלב מסוים האמריקאיות שאלו אם לשחק 'פחות חזק'. כמובן שסירבנו בתוקף, אבל זה מראה שאהבו וכיבדו אותנו, בזכות האומץ והרצון. עוד נגיע לרמה גבוהה של הוקי".

מצטיינת טורניר

אחד הרגעים היפים ממשחקי המכביה היה שער מרשים שהבקיעה אחת משחקניות הקבוצה, פנינה בסוב. בסוב, 16, מתגוררת אף היא בכפר ורדים יחד עם הוריה ושני אחיה. היא משחקת כסנטר (חלוצה מרכזית) נושאת על גבה את המספר 13, ונבחרה כמצטיינת הטורניר של הנבחרת.
כבר בגיל 11 החלה לשחק הוקי, יחד עם אביה ואחיה. בשנתיים האחרונות לקחה את האהבה למשחק צעד אחד קדימה ועברה להתכורר בפנימייה בקנדה, שם שיחקה בקבוצת נשים. "החלום שלי היה לטוס לחו"ל כדי לשחק עם נשים. תמיד שיחקתי עם גברים והייתי הבת היחידה. היה תמיד יחס טוב ונהניתי, אבל קבוצת נשים זה הדבר האמיתי מבחינתי". כשהבינה שהיא רוצה לעשות זאת ומוכנה לגור לבד, התגברה על החששות ועשתה את המהלך, בתמיכתם של הוריה.
גם כאן עושים הוריה מאמצים רבים ותומכים בה על מנת שתוכל להמשיך ולשחק. "אני מתאמנת כמעט כל יום, ואבי לוקח אותי לכל מקום. מדובר בספורט די יקר, עם ציוד מיוחד ומעט מתקנים".
פנינה מצהירה שאחת המטרות הגדולות שלה היא לקדם את תחום ההוקי נשים בארץ. "בהתחלה זה קשה, כשנכנסים לנבחרת. לפעמים לוקח קצת זמן להתחבר ולעבוד על הכימייה בקבוצה. אבל בסופו של דבר אם עובדים קשה מגיעים רחוק".
בסוב מחוברת מאוד לנבחרת הנשים בארץ, ומספרת שלקראת המכביה הן התאמנו הרבה ונהנו מאוד לשחק ביחד. "אנחנו מרגישות שאנחנו משתפרות ממשחק למשחק. נכון שזו עדיין ההתחלה והיא קשה. להפסיד זה לא קל, אבל זה לא אומר לוותר. אנחנו מוכרחות להמשיך ואנחנו מסורות למשחק".
בסוב היא תלמידת תיכון, אבל גם הקושי הזה לא עוצר אותה. החלום הגדול שלה, היא מצהירה, הוא לשחק בחו"ל כשחקנית מקצוענית.
-מה כל כך הדליק אותך בהוקי קרח?
"מדובר במשחק קבוצתי, המלמד לחשוב מהר ולקבל החלטות. את לומדת איך לא לוותר. זה מדהים לראות את הבנות נלחמות עד הסוף".
-תארי את השער שהבקעת.
"זה היה השער היחיד שלנו במשחק וזכיתי להבקיע אותו. כשהכדור נכנס, ישר הסתכלתי על אבא שלי ביציע. אבא הוא המודל לחיקוי שלי. זה רגע שבחיים לא אשכח".

אין תרבות

הוקי קרח הוא ענף ספורט חדש יחסית בארץ. "אין כאן תרבות של ממש בהוקי", אומרת סילבר. "בקנדה כמעט כל ילד משחק הוקי כבר מגיל קטן. אני התחלתי לשחק בגיל די מתקדם, אבל יש שם הוקי לנשים מבוגרות, ולבני כל הגילאים. נשים משחקות בהנאה לצד כל העיסוקים האחרים שלהן".
-למה בעצם?
"כי זו חוויה, ולא רק ספורטיבית, אלא גם חברתית. יש מפגשים מחוץ למגרש, בירה אחרי משחק, קשרים חברתיים שנמשכים שנים. יש נשים שהכרתי בהוקי בקנדה, ואנחנו חברות כבר 35 שנה".
-מה האתגרים?
"הרצון הוא להמשיך ולקדם את ההוקי בארץ, אבל כרגע אין לנו תמיכה של ממש. המזל הגדול הוא שהשגרירות הקנדית עוזרת לנו, עם מעורבות של השגרירה עצמה. היא תרמה לנו המון זמן קרח, ציוד ובגדים, ואף הייתה במכביה. אנחנו מאוד מעריכים את זה".
"זמן קרח", כלומר שעות בהן הנבחרת יכולה להתאמן במגרש הוקי, הוא אולי המצרך היקר ביותר. בארץ אין הרבה מגרשי קרח, ואלו הקיימים עמוסים לעייפה. "העניין הוא שיהיה בסיס מקצועי, ואת התנאים לשחק", אומרת סילבר. "הבנות שלנו מתאמנות בעיקר במטולה, ירכא, תנובות (ליד נתניה), חולון, ואפילו אילת. גם במעלות קיים מגרש, ועכשיו בונים בנוף הגליל. לרוב צריך להילחם כדי לקבל זמן קרח לבנות".
הנבחרת מונה כ-25 נשים צעירות מכל הארץ. ויש לפחות עוד 10-15 בנות צעירות יותר, מתחת לגיל 15, המתאמנות גם הן במטרה להצטרף בעתיד. מפאת נהלים ומגבלות גיל בטורנירים, רק מי שמעל גיל 15 יכולה להשתתף. "יש יותר ויותר נשים צעירות שמעוניינות להצטרף", אומרת סילבר, "ויש גם חיילות בנבחרת, המוכרות כספורטאיות מצטיינות בצבא".
-מה את מוצאת בהוקי קרח?
"בתור שוערת את רואה את כל השחקנים, ואיך שהם מגיבים לסיטואציה, פיזית או רגשית. זה משחק מאתגר, חכם, שמשלב יכולות פיזיות עם שכליות. את צריכה לדעת להשתמש בגוף שלך בחוכמה. לדוגמה, לא לתת מכות על המגרש. אחת הטכניקות שלימדו אותנו הייתה להרים את המקל של השחקנית שמולך, להישען על הגוף שלה וכך לנטרל אותה תוך כדי תנועה. זה דורש לא מעט אומץ, והבנות שלי לגמרי עשו את זה.
"יש ביטוי בהוקי, 'לראות את הקרח'. הכוונה היא לפתח את היכולת לצפות כמה מהלכים קדימה, בדיוק כמו בשחמט. ויין גרצקי, שחקן ההוקי הטוב ביותר שהיה אי פעם, אמר: 'you need to see the ice'. הוא חשב כמו מתמטיקאי, וידע לצפות את מהלך הדסקית מראש".
סילבר ממליצה בחום לראות משחק הוקי חי, כדי לנסות קצת לחוות מכל אלו. ולמי שתבחר לשחק, היא מדגישה שהדבר גם מפתח את האישיות. "בחורות בגיל צעיר מפתחות אסרטיביות חכמה, אמונה בעצמן ויכולת להשתפר מיום ליום. לי ההוקי שינה את החיים, והוא ממשיך לתרום לי מידי יום".

נציגות גם בטניס ושחייה

בתחרויות המכביה התחרו עוד שתי נציגות מהכפר: ניקי ברק וד"ר רותי אבידר.
ניקי ברק, 70, השתתפה במשחקי הגרנד מאסטרס בטניס. זו הפעם השניה בה היא משתתפת במכביה. בפעם הראשונה, לפני 5 שנים גם זכתה במדליה. ברק משתפת שספורט הוא חלק משמעותי בחייה, ושחוויית המשחקים במכביה הייתה יוצאת דופן. "היה כיף להכיר אנשים מכל העולם. איתנו שיחקו גם יחידים, גם זוגות מעורבים. אני שיחקתי עם שחקן אמריקאי. נהניתי מאוד".
ד"ר רותי אבידר, 54, השתתפה במשחקי המאסטרס בשחייה. היא זכתה במקום השני במקצי 100 מ' ו-200 מ' בשחיית חזה לגילאי 50-54, ובמקום השלישי במקצה מים פתוחים למרחק של 1.5 ק"מ בכנרת.
בנוסף על היותה שחיינית מקצועית המתאמנת קבוע בקאנטרי בכפר, אבידר שוחה בקבוצת "עולם המים" (שחייה במים פתוחים), חברה בקבוצת "רצי כפר ורדים" למעלה מעשור, ומרצה בכירה בחוגים לתקשורת ומנהל מערכות בריאות במכללת עמק יזרעאל. היא נשואה לעמרי (מורה דרך ובעל טור בעיתון זה), ואמא לאיתי, גל, עדי ואלון. אבידר שחיינית מגיל צעיר, גדלה בנהריה, והייתה שחיינית פעילה לאורך שנים.
אבידר: "היה אירוע מאוד מרשים עם אלפי משתתפים ממדינות שונות. טקס הפתיחה באיצטדיון טדי היה ססגוני ושמח, עם אלפי משתתפים. כמארחת, הנבחרת הישראלית נכנסה אחרונה ועבורי זה היה החלק המרגש ביותר. תחרויות השחייה התקיימו בוינגייט, וזכיתי להכיר נשים מעיינות מנבחרות זרות. היה מרגש לראות גברים ונשים בקטגוריות גיל של 75-80 ומעלה, שנכנסו לבריכה עם אש בעיניים במטרה לעלות על הפודיום ולחזור הביתה עם מדליה".

רותי אבידר והמדליות בהן זכתה במכבייה

הפוסט לראות את הקרח הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
זמן לאהבה https://alakfar.co.il/%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%9c%d7%90%d7%94%d7%91%d7%94/ Wed, 10 Aug 2022 05:24:39 +0000 https://alakfar.co.il/?p=8372 אמצע הקיץ. חם והביל, ימי שמש ארוכים, הקרקע יבשה וצמאה למים, השדות הצהיבו.

הפוסט זמן לאהבה הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
להביט בלבנה המלאה ולהתאהב אילוסטרציה: שאטרסטוק

אמצע הקיץ. חם והביל, ימי שמש ארוכים, הקרקע יבשה וצמאה למים, השדות הצהיבו. אמצעו של חודש אב. ימי "בין המצרים" ותשעה באב מאחורינו, ט"ו באב, חג אהבה לפנינו, ואנו פנויים להביט בלבנה המלאה ולהתאהב.
המשנה במסכת "תענית" אומרת כי "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה-עשר באב וכיום הכיפורים". מהו יום ט"ו באב? במה הוא שווה ליום הכיפורים? ומה הסיבה לשמחה הגדולה? מסבירים חז"ל: יום הכיפורים מסמל את מחילת ה' לישראל על חטא העגל, בו נכשלו במדבר; שכן ביום זה נענה ה' לתפילות משה, שביקש מחילה עבור אלה שהשתתפו במעשה העגל, ובו ביום שב משה מן ההר כשבידו שני לוחות ברית חדשים. כשם שיום הכיפורים מבטא את כפרת חטא העגל, כך ט"ו באב מציין כפרה של חטא: חטא המרגלים – אלה שנשלחו לתור את הארץ, ומכיוון שלא האמינו בה' שיכניסם ארצה, הוציאו דיבת ארץ ישראל רעה. יום זה נחגג מדי שנה בתאריך שבו פסקה המגיפה שהפילה חללים, את "מתי המדבר", דהיינו אותם אלה שנענשו למות במדבר בעוון היותם שותפים לחטא המרגלים.
החל בט"ו באב מתחילות ההכנות הנפשיות לקראת חודש אלול, המבשר על "הימים הנוראים" הבאים עלינו לטובה בעקבותיו. היום הולך וקצר, הלילה מתארך, וימי חשבון הנפש קרבים. גם מזג האוויר מאפשר זאת ביתר קלות: העונה ה"בוערת" אצל החקלאים חלפה, ובאים ימים של אתנחתא. החום נסבל, וקל יותר לחשוב ולהרהר. מנהג היה בישראל שכבר בט"ו באב איחלו איש לרעהו "כתיבה וחתימה טובה" ודורשי רשימות מצאו כי "חמישה עשר באב", בגימטרייה 928, שווה לגימטרייה של "כתיבה וחתימה טובה". ללא ספק, גם אנשים שאינם שומרים מצוות מרגישים את השינוי באווירה בימים אלו. גלגל השנה מכוון אותנו וגורם לנפשנו להגיב לשינויי העונות. וכעת, לקראת סופו של הקיץ ובואו של הסתיו, הנפש מתרחבת נפתחת וסופגת את סופו של החופש הגדול ומתכוננת לתחילת שנת הלימודים, והחגים.
לכבוד ט"ו באב אסיים בשירה של נעמי שמר "תלבשי לבן" ובהרבה אהבה לכולם.
קריאה נעימה.

תלבשי לבן / נעמי שמר

בקיץ הזה תלבשי לבן
תחשבי מחשבות בהירות
אולי תקבלי מכתב אהבה
אולי נעשה בחירות.

אני אבחר בך ואת בי תבחרי
וביחד נהיה לרוב
אם בקיץ הזה תלבשי לבן
ותתפללי לטוב.

בקיץ הזה תלבשי לבן
וככה תצאי לבלות
בקיץ הזה נעשה חתונה
ויהי חלקך עם הכלות.

אני אבחר בך…

נצא מן הדעת בקיץ הזה
ואחר כך נדע שלווה
יקרה לנו נס בקיץ הזה
אם רק תלבשי לבן.

אני אבחר בך…

הפוסט זמן לאהבה הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>