ארכיון א-לה כפר גיליון 341, יולי 2022 - כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי https://alakfar.co.il/category/גיליונות/341/ Tue, 24 Jan 2023 14:19:17 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.5.3 https://alakfar.co.il/wp-content/uploads/2020/11/cropped-fabicon-32x32.jpg ארכיון א-לה כפר גיליון 341, יולי 2022 - כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי https://alakfar.co.il/category/גיליונות/341/ 32 32 ורדה – 341 https://alakfar.co.il/%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%94-341/ Wed, 13 Jul 2022 06:36:04 +0000 https://alakfar.co.il/?p=8363 נכון מבאס ששוב יש בחירות? אז לתושבי כפר ורדים יש סיבה נוספת להתבאס, כי אם היה סיכוי כלשהו להחזיר משהו מהטבות המס, הוא הלך כמה וכמה צעדים (ושנים) אחורה. מזל שורדה בקושי עוברת את סף המס.

הפוסט ורדה – 341 הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
תושבי טל-אל מפגינים צילום: אביגיל גזית
טוביה ארז רוקד

נכון מבאס ששוב יש בחירות? אז לתושבי כפר ורדים יש סיבה נוספת להתבאס, כי אם היה סיכוי כלשהו להחזיר משהו מהטבות המס, הוא הלך כמה וכמה צעדים (ושנים) אחורה. מזל שורדה בקושי עוברת את סף המס.

שליחי המדור היו במופע המחווה לקווין של להקת רוקוויל, ומדווחים: הסבנטיז חזרו ובגדול. ווי אר ד'ה צ'מפיונז.

ובמסגרת אותם אירועי קיץ של המועצה היה גם אירוע שיקשוק ששילב דוכני אמנות, אוכל ומוזיקה לייב. בין המפזזים היה גם חבר המועצה ויקיר המדור טוביה ארז, שבדיוק כמו ההמלצה השחוקה רקד כאילו אף אחד לא רואה אותו. המדור ראה ואף הנציח.

"אליעזר" של אלי פלדמן ממשיכה להפתיע. אחרי שהשווארמה פינתה מקומה לשניצלים ולפלאפל, הגיע השוס בדמותו של עוף בגריל. שליחי המדור החרוצים דגמו גם שם, וחזרו נלהבים. גם מהטעם, וגם מהשאלה שמפנה אלי לכל מי שמזמין: סכו"ם או כפפות?

סיום שנה נוספת של הקשר היפה בין המבוגרים בכפר ורדים לבני הנוער, צוין באירוע משותף. ראשוני המשתכנים הגיעו כדי לשתף את הילדים בסיפורים מהשנים הראשונות מפיהם של בן עמי מוסק, נגה מגדל ודינה להב. היה גם חידון שבנה אריה שטרן בעזרתן של טובה פריאל, חגית פביאן ורינה זמיר. ובסיום חילקה רכזת הפרויקט עליזה כ"ץ תעודות הוקרה ועציצים למחנכות ולרכזת השכבה עינת ממן ולכל הנהגים הרבים שדאגו להסיע את התלמידים בכל חלוקה של ברכה ופרח מידי חודש.

ורדה שמחה לגלות שנבחרת טניס השולחן ממעלות הפתיעה ועלתה לליגה הארצית. ולנוכח שמות החברים – אנדריי אמצ'סלבסקי, לאוניד פרנצ'ר, באסם דקואר, ולרי ריאבצב, יורי דימנט ודמיטרי אברמנקו, שמחה עוד יותר. נראה בעליל כי בקרב השחקנים יש גם כאלה שנולדו במדינות פחות מפותחות ספורטיבית מישראל, ובכל זאת הצליחו ללמוד את המקצוע בארצנו ולהגיע להישגים.

השבוע הייתה הפגנה של תושבים מאזור טל-אל נגד משחטה גדולה שאמורה לקום בג'וליס. עשרות רבות של מפגינים הגיעו לביתה של השרה תמר זנדברג, והניפו שלטים נגד הזיהום הצפוי. ורדה כמובן נגד תעשייה מלכלכת בסמיכות לבתי מגורים, אבל יש לה שתי שאלות: 1. השרה תכף מסיימת את תפקידה, לא חבל על האנרגיה? ו-2. איפה בכל זאת יקימו מפעלי ייצור?

זה רק נדמה לורדה, או שהקורונה הגיעה לשיאים גבוהים יותר מאשר בתחילת המגיפה? כל מי שהיא מכירה פחות או יותר חולה עכשיו או בדיוק החלים.

ומכל חוויות הקוביד ששמעה, הכי נגעה לליב תלונה של נהג מונית: מאז הקורונה אשתי הפסיקה לבשל טעים.

מחיר החשמל עולה דווקא עכשיו בכמעט עשרה אחוז. אין ברירה, ורדה עוברת למזגן של האוטו.

משחק משפחתי לקיץ: היה כל חם עד ש…
שניים שלושה לתיאבון (ליקוט: אתר הפטריה מתוך הפייסבוק):
היה כל כך חם עד שראיתי שלושה ערסים בספרייה.
היה כל כך חם עד ששיניתי את השם ליואב אליאסי רק בשביל הצל (מוש דוביצקי).
היה כל חם עד שאנשים פנו לביטוח הלאומי רק כדי לקבל את הכתף הקרה (ליאור שליין).
הוראות מיוחדות: להקפיד לשחק במזגן.

שבת שלום.

הפוסט ורדה – 341 הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
אירועים והופעות https://alakfar.co.il/%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%95%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%aa/ Wed, 13 Jul 2022 06:07:35 +0000 https://alakfar.co.il/?p=8343 המחול MEאני בהופעת בכורה להקת המחול 'קיבוצית 2', 14.7 (יום חמישי), אולם זכרי בגעתון רקדני  להקת המחול  'קיבוצית 2'  יבצעו בהופעת בכורה את היצירה ME"אני" מאת לאה בסודו-גרק. ההופעה תתקיים ב- 14.7.22  בשעה 20:00 באולם זכרי בכפר המחול הבינלאומי בגעתון – מקום מושבה של להקת המחול הקיבוצית. על המחול נכתב: באמצעות תנועה סוחפת, נוכחות כובשת […]

הפוסט אירועים והופעות הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

המחול MEאני בהופעת בכורה

להקת המחול 'קיבוצית 2', 14.7 (יום חמישי), אולם זכרי בגעתון

רקדני  להקת המחול  'קיבוצית 2'  יבצעו בהופעת בכורה את היצירה ME"אני" מאת לאה בסודו-גרק. ההופעה תתקיים ב- 14.7.22  בשעה 20:00 באולם זכרי בכפר המחול הבינלאומי בגעתון – מקום מושבה של להקת המחול הקיבוצית.

על המחול נכתב: באמצעות תנועה סוחפת, נוכחות כובשת ופסקול מלהיב, שולחת היצירה ME"אני" צופים בכל גיל לחקירה פנימית של רעיון הגדרת הזהות העצמית. תוך כדי הופעה בימתית אנרגטית והצפת השפעות תרבותיות, נבחנות אבני היסוד המרכיבות את המושג 'אני' ועולות השאלות העוסקות במה שנמצא עמוק פנימה, מתחת להגדרות, למסכות ולהשפעות החיצוניות.

לפרטים ולהזמנת כרטיסים: https://www.eventer.co.il/v3km7

אהבה זה מצחיק

הרצאה: האהבה כקומדיה. מרצה יונתן הירשפלד. שבת 23.7 בשעה 13:00, מוזיאון בר דוד בברעם

האמן והמרצה המוערך יונתן הירשפלד, יפתח ב-23 ביולי סדרת הרצאות שתתקיים במוזיאון בר דוד בקיבוץ באעם. ההרצאה הראשונה נקראת "האהבה כקומדיה", ובמסגרתה יעסוק והירשפלד בהבחנה הידועה לפיה אהבה הינה קומדיה של טעויות, חילופי זהות וכיוצא בזה. מחלום ליל קיץ ועד דון ז’ואן, נעזר באבחנות של הפילוסופית והפסיכואנליטיקאית אלנקה זופנצ’יץ’, תוך התבוננות בכמה יצירות מופת וסיפורי חיים מרתקים. עלות כרטיס 50 שקלים, פרטים נוספים באתר המוזיאון.

יונתן הירשפלד

סיום תערוכה ומופע

אילונה בלגה – סימנים מוסכמים, השקת קטלוג. שבת 16.7 בשעה 13:00 מוזיאון בר דוד בברעם

אירוע נעילת התערוכה "סימנים מוסכמים" של אילונה בלגה יתקיים בשבת הקרובה במוזיאון בר-דוד בברעם. במסגרת האירוע יושק קטלוג התערוכה, ויתקיים מופע אקוסטי של גילברט וגבריאל ברויד (״המסך הלבן״).

שלם – הפתיחה הרשמית

בגלריית אמני כפר ורדים נפתחה תערוכה חדשה "שָׁלֵם" של הציירת ריה אושפיז. את התערוכה אוצרת אסתי כץ, שכותבת: "הציורים של ריה נעים בין הפיגורטיבי למופשט עם אלמנטים גיאומטריים. הציורים מכילים סמלים ומסרים שמזמינים אותנו הצופים, להתבונן ולהבין". הפתיחה הרשמית תיערך ביום שישי הקרוב, 15.7 בגלריית האמנים ברחוב אשכר.

"אהבה אוניברסלית", עבודה של ריה אושפיז

נעילת תערוכה ושיח

שיח גלריה, עם שרה בנינגה. שבת 23.7 שעה 11:00, גלריה טל כפר ורדים

התערוכה "מבט מעבר" של שרה בנינגה המוצגת בגלריה טל בכפר ורדים תסתיים בעוד כשבועיים ב-30.7. בשבת 23.7 ניתן לשלב ביקור בתערוכה עם שיח גלריה שיתקיים עם בנינגה. השתתפות ללא תשלום, מבקשים הרשמה במייל talgallery@gmail.com   מספר המקומות מוגבל..

התערוכה הבאה בגלריה: פרידה (Adieu) של דן קריגר. קריגר ז"ל הוא אמן רב תחומי מוערך שהתפרסם כמומחה בטכניקות שונות של הדפס אמנותי, תחריט ותצריב ועוד. הוא בנוסף היה גם מורה וחוקר אמנות. יצירתו המקורית רבת השנים כוללת גוף עבודה משמעותי. הוא נפטר בחודש ינואר השנה, בגיל 84.

עבודה של שרה בנינגה

הפוסט אירועים והופעות הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
הזבל של האחד מקבל אצלי חיים חדשים https://alakfar.co.il/%d7%94%d7%96%d7%91%d7%9c-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%9e%d7%a7%d7%91%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9d/ Wed, 13 Jul 2022 05:58:36 +0000 https://alakfar.co.il/?p=8331 משה ברק משלב חיי יצירה עם עבודה פיזית ופעילות אירובית. "אני לא שואף לאריכות ימים, אלא לאיכות חיים"

הפוסט הזבל של האחד מקבל אצלי חיים חדשים הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

ביוני בשנה הבאה משה ברק יהיה בן שמונים. הוא רזה כמו חוט – חוט ברזל הכוונה, משמש כאיש האחזקה של שני צריפי האמנים וזה לא דבר של מה בכך. במסגרת תפקידו הוא אחראי על תליית העבודות בתערוכות וחידוש התצוגות בצריף הירוק. תולה, מטפס על סולמות, צובע קירות, מתקן נזקים, כל התחזוקה עליו. גם בקיבוץ כפר גלעדי, בו נולד ובו חי במשך 27 שנים, היה איש אחזקה. כאשר עבר להרצליה עם אשתו הראשונה, עבד בחנות לצורכי בניין ועסק בכל מיני עבודות אחזקה מהצד. אבל החיים בעיר לא היו לרוחו והוא עבר עם משפחתו לקיבוץ בארי, אחד האידיאולוגיים ביותר בתנועה הקיבוצית, לדבריו. 11 שנים חי בבארי, שם נולד הילד השלישי. הילדים הגדולים, בן ובת, גרים בקיבוץ כפר גלעדי ואילו הבן הצעיר גר בקיבוץ יפתח.
אחרי עשרים שנות נישואין התגרש וחזר לקיבוץ האם. הוא עדיין חבר בכפר גלעדי ומחזיק שם דירה. לפני עשרים שנה התחתן בשנית עם חנקה, מורה למינהל בבית ספר תיכון. הם גרו זמן מה בכפר גלעדי ולפני ארבע שנים קנו דירה בגולדן וילג׳. למשה (כמו לאחרים) טענות נגד הקבלן של הגולדן וילג׳, אבל הוא מרוצה מאוד מן המעבר לכפר. הוא נהנה מן החברה ומן הפעילויות וההרצאות המוצעות לגיל השלישי, חבר בוועד האמנים ומכיר המון אנשים. הוא גם מטפח את הכושר הגופני שלו: ״אני מחפש את העליות הכי קשות בכפר וצועד. בנוסף, אני הולך אחורנית במשך 7 דקות. אני עושה זאת ברחוב שלי שהוא חד סטרי. זה טוב למוח, לשיווי משקל, גם לגב. אני הולך כך שנים. אני לא שואף לאריכות ימים, אלא לאיכות חיים".
הרומן עם האמנות החל כשהשתחרר מצה״ל והשתתף בתחרות חנוכיות. מאז הוא אוהב חנוכיות ובונה אחת או שתיים לפחות בכל שנה. בקיבוץ היה מכין תחפושות פורים, וגם טיפח גינות יפות שהפכו מוקד עלייה לרגל.
השנים לא הקהו את דחף שלו ליצור, להפך: ״בכפר ורדים אני יצירתי יותר מתמיד. האווירה, התמיכה והפרגון מעודדים אותי. אני מציג בצריף הירוק. הצגתי כחלק מתערוכה קבוצתית בצריף החדש. יש לי תצוגה במרפאת קופת חולים כללית. אני יוצר ללא הפסקה, כמעין המתגבר. אני גם משחק פטנק. הייתה לי חלקה בגינה הקהילתית עד שהתעייפתי… אני מפנה את הזמן הפנוי ליצירה".
יצירותיו עשויות בעיקר מגרוטאות. ״אני לא אספן גרוטאות, אלא לוקח דברים שאנשים נפטרים מהם, רק אם זה מתאים לאיזה רעיון שצץ לי. אני אוסף המון דברים במרכז המסחרי, עובר בריכוז האשפה. אני אוסף דברים שיכולים להיות חלק מחפץ שימושי או אמנותי. הזבל של האחד מקבל אצלי חיים חדשים. היום, כשאנשים יודעים שאני בונה דברים מזכוכית מחוסמת, הם מציעים לי כמויות עצומות של זכוכית".
זה שנים שהוא משבץ בעבודותיו זכוכית מחוסמת. כאשר מכים חזק על לוח זכוכית מחוסמת, היא נשברת, בדרך כלל לריבועים או משולשים קטנטנים. ימים אחרי המכה הראשונית, הזכוכית ממשיכה להתפקע ולהשמיע קולות פיצפוץ. משה חולם לעשות סרט על זכוכית מחוסמת שנשברת לרסיסים וממשיכה להתפוצץ מעצמה ולהשמיע קולות.
״אני יודע שביום בו אלך לעולמי, החפצים שעיצבתי יירדו לטמיון. הילדים שלי לא ירצו להתעסק בזה. אם לא אכין מקום שבו אציג את העבודות שלי לא יידעו מה לעשות איתן. אז אני מתכנן גלריה בדירה שלי בכפר גלעדי, שם ירוכזו היצירות שלי ואולי אף יימכרו".
להתקשרות: 0507-741952.

משה ברק והיצירות שלו:

הפוסט הזבל של האחד מקבל אצלי חיים חדשים הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
מותגים במחירי מבצע בסניף HOM'S https://alakfar.co.il/%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2-%d7%91%d7%a1%d7%a0%d7%99%d7%a3-homs/ Wed, 13 Jul 2022 05:54:14 +0000 https://alakfar.co.il/?p=8324 רשת HOM'S יצאה במבצעי קיץ חמים של עד 60 אחוזי הנחה על מגוון גדול של מותגים

הפוסט מותגים במחירי מבצע בסניף HOM'S הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

רשת HOM'S יצאה במבצעי קיץ חמים של עד 60 אחוזי הנחה על מגוון גדול של מותגים, ותושבי האזור יכולים ליהנות מהמבצעים בסניף מעלות של הרשת. בנוסף מציעה הרשת עוד עשרות מוצרים לעיצוב, אבזור והלבשת הבית במחירים חסרי תקדים.

רשת החנויות לעיצוב הבית מציעה כלי בית, מכשירים, כלי מטבח, אביזרים שונים, רהיטים ועוד, ובהם גם מוצרים של מותגים מובילים – וכל זאת במחירים נוחים. "הקנייה  בסניפי HOM'S  הפזורים ברחבי הארץ, חווייתית ומזכירה מודלים שאנחנו מכירים בחו"ל", אומרים בעלי הרשת. "הקנייה גם מוכיחה שכדי ליהנות מבית מעוצב, עדכני ומאובזר במיטב המותגים, לא חייבים תקציבי ענק".

בחודש יולי 2022 יצאה הרשת במבצע גדול – עד 60% הנחה על קולקציות מוצרים מבית נעמן, ורדינון, הום סטייל, פוד אפיל, ערד, ארקוסטיל, אמגזית, סודה סטרים, דלתא ועוד.

בנוסף, נמכרים עשרות מוצרים במחירי מבצע. לדוגמה: מכונת קפה נספרסו ב-339 שקלים במקום 799, נינג'ה גריל ב-999 שקלים במקום 1,290, שלישיית מזוודות במגוון צבעים, כולל משקל וכרית ב-399 שקלים במקום 899 ועוד.

המבצעים בתוקף עד ה-31.7.2022 (ג' באב).

כיום לרשת סניפי  ענק בדי סיטי במישור אדומים, בצפת ובמעלות ומחלקת הומ'ס רחבה ומגוונת, בסניף  רשת המזון הגדולה בביתר, נטו חיסכון. כל סניף מתפרס על פני למעלה מ-3,000 מ"ר.

ניתן גם להיכנס לאתר האונליין: https://www.homs.co.il.

HOM'S סניף מעלות: החרושת 8 (במתחם נטו חיסכון).

הפוסט מותגים במחירי מבצע בסניף HOM'S הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
ליהנות מירוקים שנקטפו היום https://alakfar.co.il/%d7%9c%d7%99%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%a7%d7%98%d7%a4%d7%95-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d/ Wed, 13 Jul 2022 05:48:29 +0000 https://alakfar.co.il/?p=8314 אבנר יונה יצא לפנסיה, והקים חממה הידרופונית לצמחי מאכל

הפוסט ליהנות מירוקים שנקטפו היום הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

תושב כפר ורדים, אבנר יונה, החל לשווק עלי מאכל ועשבי תיבול אותם הוא מגדל בחממה הידרופונית שהקים. הרעיון הוא קטיף ומשלוחים לבתי הצרכנים מידי יום חמישי.
אבנר יצא לאחרונה לגמלאות אחרי שנים ארוכות כמנהל מערכות מידע במכללת גליל מערבי, והחליט לנצל את הפנסיה לקריירה שנייה בתור יזם. כחובב חקלאות וגינון, הקים חממה הידרופונית גדולה על גבול כפר ורדים ינוח (מול משתלת כיכר הורדים) תחת המותג "עלי יונה". בחממה הוא מגדל חסות מסוגים שונים, צמחי תבלין ועוד. בני המשפחה, אשתו עירית ושלושת ילדיו הגדולים, כמו גם חברים מהסביבה, מצטרפים אליו במלאכת השתילה והקטיף. בין המוצרים: כוסברה, פטרוזיליה, רוקט, גרגר נחלים, חסה סלנובה, חסה לליק, באק צ'וי, קייל, בזיליקום, עירית, חרדל, חסה ליטל ג'ים, טימין, סלרי, רשד, מנגולד, סלק ושמיר. צעד קטן לאנושות, צעד משמעותי מאוד לסלט הביתי.
להזמנות והצטרפות לרשימת תפוצה: אבנר 052-3869515, עירית 052-8265068.

הפוסט ליהנות מירוקים שנקטפו היום הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
לבטל עסקה אחרי ארבעה חודשים https://alakfar.co.il/%d7%9c%d7%91%d7%98%d7%9c-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%94-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%90%d7%a8%d7%91%d7%a2%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9d/ Wed, 13 Jul 2022 05:44:37 +0000 https://alakfar.co.il/?p=8307 בני הגיל השלישי לא תמיד מודעים לזכויות הצרכניות שלהם, ולעתים קרובות משלמים אלפי שקלים מיותרים בשנה לספקים שונים

הפוסט לבטל עסקה אחרי ארבעה חודשים הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

לאזרחים ותיקים יש זכויות צרכניות בסיסיות שונות מאשר לציבור הרגיל. כך למשל החל מחודש אוגוסט 2016 נכנס לתוקף תיקון 47 לחוק הגנת הצרכן בסעיף 14 ג'1. מדובר בהצעת חוק שהגיש ח"כ איציק שמולי, עליה היו חתומים גם למעלה מ-70 חברי כנסת נוספים. לאחר דיונים רבים בוועדת הכלכלה, בהשתתפות נציגת המועצה לצרכנות, עברה הצעת החוק בקריאה שניה ושלישית וכאמור נכנסה לתוקפה.

לפי ההצעה שאושרה, אזרחים ותיקים מגיל 65, עולים חדשים או אנשים עם מוגבלות, יהיו רשאים לבטל עסקאות רוכלות או מכר מרחוק עד ארבעה חודשים לאחר ביצוע העסקה (במקום 14 יום שנקבעו לכלל הצרכנים). עוד נקבע כי בעסקאות שנעשו באינטרנט תקופת הביטול תהיה 4 חודשים ובלבד שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן, ובכלל זה שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית. החוק תקף לעסקאות שבוצעו באתרים ישראלים בלבד. כמו כן נקבע כי הודעת הביטול צריכה להישלח בכתב, וכי ביטול בכתב יכול להיעשות גם בפקס או בדואר אלקטרוני.

בסופו של דיון נקבע כי הצרכנים יוכלו לבטל את העסקה אף אם נעשה שימוש במוצר! במידה והעסק מסרב לבטל את העסקה, הצרכן רשאי להגיש תביעה בסך של עד 10,000 שקלים, בנוסף לסכום ההחזר.

ח"כ שמולי אמר לאחר אישור החוק: "אם יש משהו שמוציא אותי מדעתי זה ניצול ופגיעה בחסרי ישע, בפרט אזרחים וותיקים. נגמרו הימים של ניצול לרעה של חולשה או חוסר התמצאות של חלק מהאוכלוסיות. עשינו כאן דבר גדול".

אני מסכימה, אכן נעשה דבר גדול למען הצרכן הוותיק. רק שהרצוי והמצוי לא תמיד פועלים בכפיפה אחת. החוק קיים מאז 2016 (כבר 6 שנים), ובכל הרצאה שלי בפני אזרחים ותיקים, אני נדהמת לגלות שקהל שומעיי כלל לא מכיר את החוק המדובר. עובדה נוספת ומזהירה עוד פחות: בדוח שפורסם על ידי המועצה לצרכנות מיולי האחרון, הייתה עליה של כ-30% במקרי עושק של אזרחים ותיקים.

השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, שמה לה למטרה לנסות ולמזער את מקרי העושק ובזמן הקצר בתפקידה היא מצליחה להניע דברים ולחולל שינויים. אלא שהדרך עוד ארוכה, הנוכלים נעשים מתוחכמים יותר, ויש צורך במודעות של הצרכן על מנת שלא ליפול ברשת.

בעבודתי עם בני הגיל השלישי אני פוגשת בסיטואציות הנובעות מחוסר ידע, קושי או חסם טכנולוגי שמקשה על קבלת מידע וביצוע פעולות, לעיתים בלבול, עייפות מהבירוקרטיה וניצול. ותחושת הניצול היא הקשה מכולן. היא מלווה בתחושות קשות של כעס, בושה, אשמה ועוד, עד שחלקנו יעדיפו לשמור את הבושה לעצמם ולא ישתפו אפילו לא את ילדיהם.

אין במה להתבייש. זה קורה בכל גיל. רובנו נופלים ברשתו של איש מכירות ממולח עם לשון חלקלקה שמצליח לשכנע אותנו לשים את כספנו על עסקה מפוקפקת כזו או אחרת. חשוב להכיר בעובדה שנוצלנו, לספר ולדווח על כל עסקה שנראית כמפוקפקת, או על נותן שירות שלא עומד בהבטחותיו. את התלונות אפשר להגיש ל"פניות הציבור" במשרד לשוויון חברתי או "המועצה הישראלית לצרכנות".

לצד מעשי הנוכלות הגדולים שזוכים לכותרות, מתקיימים באופן יומיומי ורציף מעשי מרמה קטנים נסתרים מעין, או סתם התנהלות עסקית לא הוגנת ומנצלת. לדוגמה, בבדיקה ביטוחית שערכתי עבור זוג פנסיונרים התגלה כי בני הזוג משלמים מחיר גבוה בכל חודש בגין ביטוחים שונים שכלל לא תואמים את צרכיהם האישיים, ונמכרו להם בעסקה טלפונית, וזאת בנוסף לכפלים ביטוחיים שקיימים אצלם. אצל ספקיות שירותים שונות גיליתי כי "השחילו" להם סטרימרים בעלות של מאות אחוזים מעל למחיר השוק, וספקית הטלפון גבתה מהם ביטוח עבור נייד שלא מצוי ברשותם כבר שנתיים. בנוסף הנחה עבור התוכנית שקיבלו הסתיימה לפני תשעה חודשים, והמחיר עלה בכ-30%.

מעקב אחר תשלומים קבועים מביא לחיסכון של אלפי שקלים בשנה. וזה נכון כמעט לכל בית בישראל, וביתר שאת בקרב בני הגיל השלישי. ההמלצה שלי היא לגלות ערנות ולעתים להיעזר ביועצים מקצועיים.

 

הכותבת היא הבעלים של חברת "שומרי הסב", העוסקת במתן פתרונות צרכניים וחיסכון לבני הגיל השלישי. www.grampskeepers.com, 050-5546269.

הפוסט לבטל עסקה אחרי ארבעה חודשים הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
הזמנה לנחל https://alakfar.co.il/%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a0%d7%97%d7%9c/ Wed, 13 Jul 2022 05:39:16 +0000 https://alakfar.co.il/?p=8299 שפע מים זורמים, מגוון צמחי מים, עופות ובעלי חיים, צל ושבילים קלילים. נחל נעמן המשוקם מספק חוויית טבע מהנה נגישה

הפוסט הזמנה לנחל הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
ספסל, גשרון ומתקנים לילדים לאורך המסלול

שפע מים זורמים, מגוון צמחי מים, עופות ובעלי חיים, צל ושבילים קלילים. נחל נעמן המשוקם מספק חוויית טבע מהנה נגישה

סיפורו של הנחל
על פי האגדה, כאשר הגיע מוחמד לארץ ישראל לא איפשרו לו הנחלים לעבור. רק אחד הזמין אותו ואיפשר לו לעבור דרכו ולכן זכה לשם א-נעמין, או בעברית נחל נעמן שמשמעותו "הזמנה".
בעבר הרחוק הנחל היה בהחלט מאוד מזמין. שפיעה אדירה במקורותיו סביב תל-אפק, כיום שמורת תל אפק ליד קרית ביאליק. מי המעיינות נבעו בגובה של כארבעה מטרים בלבד מעל פני הים, ולא יכלו לזרום אליו מערבה בגלל רכס הכורכר שחסם את הדרך. לכן זרם הנחל צפונה עד שהתחבר לנחל חילזון השטפוני, ואיתו פרץ מערבה אל הים מעט דרומית לעכו. שפע המים והשיפוע הזעיר גרמו להצפת שטחים נרחבים לצידי האפיק הרדוד וכך נוצרה הביצה השנייה בגודלה בארצנו, אחרי ביצת החולה. עוד בתקופה העות'מנית השתמשו במים הרבים לטחנות קמח ואף להעברת סחורות באמצעות כלי שייט שהפליגו בנחל הרחב.
הביצות הנרחבות הביאו עימן כמובן יתושים ומלריה. הן יובשו עם עליתם לקרקע של הקיבוצים כפר מסריק ועין המפרץ בשנת 1938. נחפרה תעלה עמוקה שמשמשת עד היום כאפיק הנחל, ואליה נוקזו רוב מימי הביצה שהפכו לאזורים חקלאיים ותעשייתיים. מתקני השאיבה באזור "אקוויפר נעמן" הביאו לירידה בשפיעה, ובשנים מסוימות כמעט להתייבשות. הנחל, שפעם היה נתיב מים מרכזי ואזור ביצות נרחב בגודל של כ-16 אלף דונם ובית גידול עשיר וייחודי, הלך ונשכח. זיהום רב מהמפעלים ומבריכות הדגים והיעדרו של מתקן טיהור שפכים באזור הפכו את הנחל המפואר למזוהם מאוד, "לחצר האחורית" של הקריות ולמקום שאיבד לגמרי מהעבר המפואר שלו.
הכרזת שמורת הטבע עין אפק ב-1979 והפיכתה לפנינה נפלאה (מומלץ בחום לבקר בה!) הייתה הסנונית הראשונה. החל מתחילת שנות ה-2000 חברו גופים רבים כגון רשות הניקוז, הקק"ל, רשות הטבע והגנים, עמותת צלול, המועצה האזורית מטה אשר ועוד, והחלו לשקם את הנחל הלכה למעשה. משנת 2007 עבודות נרחבות לשיקומו ובהן הוצאת כמויות עצומות של בוצה, הקמת מט"ש (מכון טיהור שפכים), הסדרת הספקת מים לנחל ועוד הביאו לשיקומו ההדרגתי. איכות המים השתפרה (עדיין השחייה והשייט אסורים!), פותחו בריכות ואזורים רטובים סביב האפיק המרכזי והמערכת האקולוגית הגיבה מיד בהתאם. צמחיית נחלים שופעת (בהם שנית גדולה, גומא ארוך וסוף מצוי), עופות מים (כגון קורמורנים, מגלנים, סופיות ושלדגים), דגים רבים (בהם לבנון הירקון שהושב לנחל, שפמנונים ואמנונים), צבי ביצה (בהם הצב הרך המרשים) ובעלי חיים רבים (כגון צפרדעים, חתולי ביצות, חזירי בר ועוד).
כחלק מפרויקט השיקום נבנו שבילים, גשרונים, פינות ישיבה וחניונים והנחל חוזר בהדרגה להיות בהחלט נחל "מזמין", וכולנו יכולים להרגיש קצת כמו מוחמד…

הטיול
סעו לנקודת הכניסה הצפונית של שביל נחל נעמן (בוויז: "שביל נחל נעמן"). עליכם לנסוע בכביש 22 למחלף כרי נעמן דרומית לכניסה לכפר מסריק ושם לנסוע מזרחה בסמוך לתחנת הדלק טן. תגיעו לכיכר שנמצאת מתחת וממזרח לכביש 22 ושם המשיכו לפי השילוט "קומפוסט" עד לרחבת חנייה מוסדרת. כאן תראו שלטים מאירי עיניים בכניסה לשביל וזהו המקום ממנו נתחיל ללכת דרומה לאורך אפיק הנחל.
הכניסה לשביל מותרת להולכי רגל ורוכבי אופניים (או עגלות ובימבות…) בלבד. עברו את השער והתחילו ללכת לאורך האפיק בשביל מונגש. לצידו תראו שלטי הסבר ופינות ישיבה.
לאחר כ-300 מטר תגיעו לגשרון הולכי רגל. חצו את הנחל לגדה המזרחית ותגיעו לחניון ובו מספר שולחנות ומתקני משחק. מכאן נמשיך בחורשה גדולה ומוצלת לאורך כ-800 מ' בשביל ממזרח לנחל עד שנפגוש בגשר נוסף. נחצה את הנחל מערבה ונפגוש את השביל בו התחלנו את ההליכה.
אני ממליץ לפנות שמאלה (דרומה) ולהמשיך עוד מעט עד לפרגולה גדולה ונאה, לצידה שלטי הסבר רבים ותצפית נאה על הנחל. זאת תהיה נקודת הסיום של טיולנו ומשם נשוב על עקבותינו על השביל לאורך הגדה המערבית של הנחל.
זה ישלים טיול קל ומישורי לאורך כ-3 ק"מ נעימים ומוצלים ברובם. מי שרוצה להקל על עצמו יכול לעצור בכל נקודה ולשוב על עקבותיו. בדרך תמצאו המון ספסלים ומקומות לשבת וליהנות מהצל, מזרימת הנחל ומרחש הרוח בצמחית הגדות.
במהלך הטיול פקחו את העיניים וחפשו עופות מים. ככל שתגיעו מוקדם או מאוחר יותר במהלך היום, ובמיוחד בעונות הנדידה, תראו יותר בעלי כנף. וגם אם לא, תמיד תוכלו לראות כמה נציגים וגם פריחה של חלק מצמחי השמורה. אם יתמזל מזלכם תצליחו לראות את הצב הרך "המפלצתי", המגיע לאורך של כמטר ולמשקל של כ-50 ק"ג!
מי שרוצה להגדיל את המרחק בעוד כ-3 ק"מ יכול ללכת צפונה וליהנות מ"בריכת מגדלית הנחלים" (ע"ש חילזון מים אופייני) ו"שמורת עין נימפית".

סופית מצויה צילום: יראון שדה

הפוסט הזמנה לנחל הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
המרגל שזכה להנצחה מאוחרת https://alakfar.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%92%d7%9c-%d7%a9%d7%96%d7%9b%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a0%d7%a6%d7%97%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%aa/ Wed, 13 Jul 2022 05:14:37 +0000 https://alakfar.co.il/?p=8288 יעקב בוקעי הוא מרגל ישראלי שנתלה בירדן ב-1949. רחל פולס היא ציירת מכפר ורדים. ביקור במרכז למורשת מודיעין גרם לה ליצור דיוקן של הלוחם, וכיום הוא תלוי באתר ההנצחה, לצד תמונתו של אלי כהן. במאמר מיוחד מסבירה הציירת על המשיכה הבלתי מוסברת למעשה ההנצחה

הפוסט המרגל שזכה להנצחה מאוחרת הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

"הסיפור קרה לי במסגרת הטיולים של מועדון הזהב מכפר ורדים, בעקבות ביקור ביחידה להנצחת חיילי המודיעין בצומת גלילות. בתחילה אירחו אותנו באולם בו שמענו על פעילויות היחידה בליווי סיפורים, מצגות, פעולות, מפות ועוד. מכל זאת התחברתי מאוד לנושא קורבנות המבצעים.
בהמשך יצאנו החוצה לראות את אתר ההנצחה. האתר בנוי כמעין מבוך של חדרים ללא גג, רק קירות. אתה הולך בפרוזדור המוביל אותך מחדר לחדר, מימין לשמאל עוד ועוד. כל חדר מוקדש למבצע מסוים. שמות כל הנופלים חרוטים על הקירות. גם שמותיהם של לוחמים שנפטרו מאוחר יותר, אבל השתתפו בעבר באחד המבצעים.
הצער על האובדן קשה לי מאד.
בסוף המסלול הגענו לבית הכנסת. המדריך פתח את ארון הקודש והראה לנו ספר תפילה צר וארוך, ומיד סגר את הארון. הוא החל לספר על הפינה השנייה, בה מוצגים בתוך ארונית אלבומים לזכר הנופלים. כל אלבום שייך לדמות מסויימת מאנשי המודיעין שנפלו, ובתוכו סיפור נפילתו של החייל, תמונות ומילים לזכרו שנכתבו על ידי בני המשפחה. אחת לשנה, ביום הזכרון, מזמינה יחידה זו לטקס את משפחות הנופלים. המשפחה מתחברת לאלבום, מוסיפה תמונות או כותבת משהו, מלטפת, נזכרת, ונפרדת שוב.
המדריך הציג בפנינו אלבום אחד סגור, וסיפר על חייל שעלה ארצה לבדו ושירת במודיעין. הוא יצא למבצע בירדן דרך שער מנדלבאום, אך נחטף ונרצח על ידי הירדים. נאטמתי. לא קלטתי דבר. משהו קרה, נראה היה לי שהמדריך עומד להחזיר את האלבום לארונית. סליחה, קראתי לעברו, אין שום צילום של החייל?
יש, ענה, פתח את האלבום ומיד סגר.
קלטתי פני בחור צעיר נחמד מאד. אינני יודעת מה שבר את ליבי, אבל משהו קרה בראותי את מבטו של החייל. הוא לא היה במדים אלא לבש חולצה לבנה.
הביקור הסתיים ויצאנו החוצה. איבדתי את השקט הנפשי שלי. ניגשתי אל המדריך ושאלתי: האם אפשר לקבל העתק של הצילום? הרגשתי שתגובותי מושפעות מכח עליון ולי אין שליטה על תחושתי זו. אחרי כמה דקות קיבלתי עותק של הצילום.
הטיול נגמר, וחזרתי לשגרה בביתי. הגלריה שפתחתי מכתיבה לי את קצב חיי. אני באמצע ציור חדש, אבל משהו מפריע לי. נזכרתי בצילום של החייל. לקחתי אותו לידי והיתה לי תחושה שהוא, ללא מילים, שולח אותי לצייר את דמותו.

סיפורו של יעקב בוקעי

יעקב בוקעי נולד בדמשק ב-26 באוקטובר 1930. בשנת 1944 עלה לארץ ונקלט בקיבוץ אשדות יעקב. בפברואר 1948, בטרם מלאו לו 18, התגייס לפלמ"ח. בהמשך גויס ליחידת "שחר", יחידת המסתערבים של "ההגנה", שאנשיה יועדו לצאת למשימות מודיעין וחבלה מעבר לקווי האויב. בוקעי ומסתערב נוסף בשם אפרים נבחרו לצאת למשימת מודיעין בירדן. התוכנית הייתה להחדירם לממלכה יחד עם 450 מסתננים ירדנים שהיו עצורים בישראל, בהתאם להסכם שביתת הנשק. השניים נכלאו בכלא רמלה יחד עם מסתננים, ולפי אחד המקורות אף הוכו שם על ידי הסוהרים יחד עם יתר האסירים.
בחודש אפריל או מאי, יצאו השניים לירדן דרך מעבר מנדלבאום בירושלים. אפרים עבר בשלום, אבל עקבותיו של בוקעי אבדו. במשך תקופה כשלו הניסיונות לברר מה עלה בגורלו. לימים נודע כי נאסר ונכלא. הנסיבות בגללן נעצר אינן ידועות, ואין ודאות שהירדנים ידעו בעת לכידתו כי תפסו סוכן ישראלי.
בוקעי נחקר בירדן בעינויים, ולאחר מכן הועמד למשפט ונידון למוות. ב-2 או ב-3 באוגוסט 1949 הוצא בוקעי להורג בתלייה בעמאן.
חודשיים לאחר שנתלה הגיע לישראל מכתב מבוקעי, שהועבר באמצעות אסיר שהיה כלוא עמו. בין השאר כתב: "לא בגדתי, מצפוני וליבי נשארו ויישארו אצלכם כל עוד אני חי בעולם האפל הזה".
בשנות ה-90' נסלל מעל בית הקברות בו נקבר בוקעי כביש רחב. לימים, לאחר הסכמי השלום עם ירדן, חיפשו אנשי ענף איתור נעדרים בצה"ל את קברו, אך שלטונות ירדן מסרו להם כי לא פינו כל שרידי אדם מבית הקברות שנהרס.
ליעקב בוקעי הוענקה דרגת סגן. מצבה לזכרו הוקמה בגן הנעדרים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים, וכיכר נקראה על שמו בשכונת כוכב הצפון בתל אביב.
(מתוך ויקיפדיה)

הייתי נסערת! לקחתי בד מתאים והתחלתי לעבוד. אני מציירת דמות מקסימה וליבי בוכה .
באלבום אין מילים שנכתבות על ידי מבקרים. אף אחד לא אומר "קדיש" לזכרו. תחושתי היא שדמותו נמחקה מעולמנו ללא זכר. כואב לי שהצילום הוא בשחור לבן. רציתי לדעת עליו יותר. מאיזה מוצא הוא? אני רוצה לצייר אותו בצבעים. התקשרתי אל מוטי המדריך, הזכרתי לו שאני המבקרת שביקשה ממנו לצלם לי את תמונתו של בוקעי, וכעת זקוקה לפרטים נוספים עליו.
מתברר ששמו יעקב בוקעי, יליד סוריה 1930. בשנת 1946 עלה לישראל לבדו, לחם במסגרת הפלמ"ח ולקראת סוף המלחמה גוייס למודיעין. הוא נשלח למשימה בירדן, נתפס ונכלא. למרות שבמשך שמונה חודשים עבר עינויים ותקיפה, הוא לא הודה בדבר. באוגוסט 1949 הוצא להורג בתלייה. לאחר הסכם השלום עם ירדן ביקשה המדינה להעלות את עצמותיו לקבורה בישראל, אך התברר כי מעל בית הקברות נסלל כביש רחב (לפרטים נוספים על יעקב בוקעי – ראו מסגרת).
הייתי המומה. ככה נגמרים חיים, ללא כל זכר? סיפרתי למוטי שאני ציירת וכעת עובדת על דיוקן שלו. כשאגמור לצייר ולכתוב כמה מילים לזכרו, אני מבקשת להציג זאת על יד האלבומים שעל הקיר. כאשר תסיימי, אמר, תתקשרי ותגיעי אלינו עם הציור, ונפגיש אותך עם המפקדים.
כעת יעקב בוקעי ואני מביטים האחד על השני. אני ממשיכה לצייר. מעולם לא חשתי סערה נפשית עם כל נגיעה של המכחול. נדמה לי שהוא מחייך כשאני מציירת את התום והעצב בעיניו. הציור אינו רק על הבד, אלא, גם בנפשי פנימה. אני מתחברת אליו ויש זרימה מוזרה בכל גופי. אינני מצליחה להכיל בנפשי שעלם חמודות זה בגיל 19 נתלה בארץ אויב. איך הלך לבדו אל עמוד התליה? מה עבר בראשו? אולי כוח עליון ליווה אותו בחיבוק והבטחה שישמרו עליו בשמים?
חשתי שכעת אוכל לנוח מעט. הצבתי את הציור לפני וישבתי על הכורסא להנות מן המראה. אבל שוד ושבר. אני קולטת שיש טעות גדולה. למה התחושה הזו? הרי ציירתי בהתאם לצילום! במה שגיתי? השינוי היחיד הוא צבע הפנים, במקום בשחור לבן, ציירתי בצבע העור. הדמות מדהימה. מי יאמין שיכולה להיות תחושה פנימית קשה ממבט על ציור? צילמתי את הדיוקן ופיתחתי לתמונה גדולה.

יעקב בוקעי ואני מביטים האחד על השני. מעולם לא חשתי סערה נפשית עם כל נגיעה של המכחול. נדמה לי שהוא מחייך כשאני מציירת את התום והעצב בעיניו. הציור אינו רק על הבד, אלא, גם בנפשי פנימה

משהו קורה. אינני יכולה לשמוח. הוא משדר לי… אני חייבת לנסות לברר מה היה צבע עיניו ושערותיו. בעזרת חברים הגעתי לגברת תל אביבית בת 90 שגדלה בדמשק, ומכירה את בוקעי מילדות. מתברר כי עיניו היו ירוקות ושערו אדמוני. שיניתי את גון פניו. נדמה לי שמילאתי בשמחה את דמותו. אני יודעת שזה נשמע הזוי. אבל שקטה נפשי.
התקשרתי ליחידת המל"מ, ולמרות סדר היום העמוס נקבעה פגישה בהקדם. לקחתי את הציור ואת מה שכתבתי, כדי להכניס לאלבום בארונית אשר בבית הכנסת. תמצית מהסיפור הצמדתי לפס עץ שיוצג מתחת לדיוקן. כעת, חשבתי, כל הפוקד בן משפחה, יפקוד תחילה את יעקב בוקעי.
הגעתי ליחידה. בפסיעה הראשונה אל לשכת המפקד, הרגשתי שהסוללה במכשיר השמיעה שבאוזני שבקה חיים. כעת אני חרשת. נבהלתי ופלטתי "לכל הרוחות". המפקד הביט בי במבט מוזר. סליחה, סליחה, מלמלתי והסברתי את מצבי. הוא חייך: זה בסדר, גם לי יש בעיות שמיעה. הקרח נשבר.
קראתי את הסיפור שכתבתי. המפקד, המזכירה ומפקד נוסף שהיה בחדר התרגשו. ביקשתי להציג את דיוקנו של יעקב בבית הכנסת ליד ארון האלבומים של הנופלים. לא, אמר המפקד. יש לי מקום הרבה יותר מתאים. באתר קיימת ספרייה גדולה מאוד שפוקדים אותה אנשים רבים. בין השאר יש בה פינת הנצחה לאלי כהן. שם מקומו של יעקב, לידו.
הייתי נסערת. אולי זה יעקב בוקעי שדאג שינציחו אותו? אותי שלח לצייר והקפיד שאמלא את משאלת ליבו ובגוונים הנכונים?

***

כמה הייתי רוצה ללטף את פניו ולספר לו שבזכותו אנחנו כאן בארץ הנהדרת הזו. כאשר אני מתרכזת בתווי פניו אני יודעת מה עלי לעשות. כאשר אפגוש את המפקד, אבקש שירשמו אותי כאדם הקרוב ליעקב בוקעי ויודיעו לי על יום הזיכרון לחללי המודיעין. אני לא אדם צעיר, אבל אעשה כל מאמץ להגיע ולעמוד ליד האנדרטה שלו. אספר לו שהוא אינו לבד אחרי מותו. כעת נדמה לי שאני רואה חיוך על פניו.
תפילתי שלא יישכח לעולם!

הפוסט המרגל שזכה להנצחה מאוחרת הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
אמונה בחזון הנחמה https://alakfar.co.il/%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%91%d7%97%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%9e%d7%94/ Wed, 13 Jul 2022 05:07:11 +0000 https://alakfar.co.il/?p=8279 קיץ, השמש קופחת, חם, לח, השדות צהובים והערבים נעימים. חודש תמוז.

הפוסט אמונה בחזון הנחמה הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה משנת 1866

קיץ, השמש קופחת, חם, לח, השדות צהובים והערבים נעימים. חודש תמוז. שלושת השבועות שראשיתם ב-י"ז בתמוז ואחריתם בצום תשעה באב, נקראים "בין המצרים", על פי הפסוק במגילת איכה: "כל רודפיה השיגוה בין המצרים". ביום י"ז בתמוז נבקעו על פי האמונה היהודית חומות העיר ירושלים הן בימי בית ראשון והן בימי בית שני, כפי שכתוב בירמיהו פרק נ"ב: "בחודש הרביעי, הוא חודש תמוז, ותבקע העיר". בשלושת השבועות הללו נוהגים מנהגי אבלות, וככל שמתקרבים ל-ט' באב ביטויי האבל הולכים ומחמירים.
בסולם זה של אבלות מבחינים אנו בשלושה שלבים: 1. מ-י"ז עד ראש חודש אב, שאז אין מסתפרים או מתגלחים, אין יוצאים לבידור או בילוי, ויהודי אשכנז אף אינם נוהגים להתחתן בתקופה זו. 2. מראש חודש אב למחרת תשעה באב – אלה "תשעת הימים" ובהם מעבר לאיסורים שהוזכרו נוסף איסור אכילת בשר ושתיית יין, זכר לחורבן הבית, שבעקבותיו בטלו הקורבנות ובטל ניסוך היין על גבי המזבח. 3. השבוע בו חל ט' באב – בשבוע זה מוסיפים לכל האיסורים שהזכרנו איסור נוסף: אין רוחצים במהלכו רחיצה של תענוג, ואווירת האבל מוחשית וכבדה יותר.
במהלך ימי "בין המצרים" קוראים שלוש "הפטרות" המכונות "ג' דפורענותא". שלוש ה"הפטרות" הדנות בפורענות שתבוא על עם ישראל: "דברי ירמיהו", בפרק א' של ספר ירמיהו; "שמעו דבר ה' בית-יעקב", בפרק ב' בספר ירמיהו; ו"חזון ישעיהו בן-אמוץ", פרק א' בספר ישעיהו. על מנת שלא נישאר באבל, השבת שלאחר תשעה באב נקראת "שבת נחמו", על שם ה"הפטרה" המפורסמת של אותו היום: "נחמו נחמו עמי" מספר ישעיהו פרק מ'. אל הפטרה זו מצטרפות שש ההפטרות של השבועות הבאים וכולן יחד מכונות "שבע דנחמתא" – שבע שבתות של נחמה, הלקוחות כולן מספר ישעיהו ומאירות את חזון הגאולה כפי שיהיה באחרית הימים. הן נוסכות עידוד ותקווה לאחר שלושת שבועות החורבן של "בין-המצרים". החודש כולו מקבל לאחר תשעה באב שם חדש. לא עוד חודש אב, כי אם "מנחם-אב", כדי לבטא את הביטחון, את התקווה ואת האופטימיות בחזון הנחמה, כפי שנחזה על ידי נביאי ישראל.
אסיים בתפילה לשלום, לביטחון, לתקווה ולנחמה ובשירה של שימרית אור "יחד", שאולי ישפיע על המנהיגות שלנו להבין שה"יחד" הוא בעל חשיבות עליונה.
קריאה נעימה.

יחד / שימרית אור

עוד נדע ימים טובים מאלה,
עוד נדע ימים טובים פי אלף
שורשינו יעמיקו סלע
כמו ארזים בהר.

עוד נדע ימים טובים מאלה,
עוד נמתיק מימיו של ים המלח,
כשדה ירוק אחר השלף
כאשד בלב מדבר.

יחד – כל הדרך,
יחד – לא אחרת,
יד ביד נושיט לטוב
שעוד יבוא, בוא יבוא.
יחד – כל הדרך,
יחד – לא אחרת,
יחד איש אל איש יפתח
את לבבו.

רק אם נאמין בעוז הרוח,
רק אם נאמין ולא ננוח
מן המיצרים אל ים פתוח
כמים רבים נסער,

רק אם נאמין ודאי נצליח,
רק אם נאמין ודאי נגיע
בימים של סער ברקיע
כאש התמיד נבער.

יחד – כל הדרך…

הפוסט אמונה בחזון הנחמה הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>