אמונה בחזון הנחמה

יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה משנת 1866

קיץ, השמש קופחת, חם, לח, השדות צהובים והערבים נעימים. חודש תמוז. שלושת השבועות שראשיתם ב-י"ז בתמוז ואחריתם בצום תשעה באב, נקראים "בין המצרים", על פי הפסוק במגילת איכה: "כל רודפיה השיגוה בין המצרים". ביום י"ז בתמוז נבקעו על פי האמונה היהודית חומות העיר ירושלים הן בימי בית ראשון והן בימי בית שני, כפי שכתוב בירמיהו פרק נ"ב: "בחודש הרביעי, הוא חודש תמוז, ותבקע העיר". בשלושת השבועות הללו נוהגים מנהגי אבלות, וככל שמתקרבים ל-ט' באב ביטויי האבל הולכים ומחמירים.
בסולם זה של אבלות מבחינים אנו בשלושה שלבים: 1. מ-י"ז עד ראש חודש אב, שאז אין מסתפרים או מתגלחים, אין יוצאים לבידור או בילוי, ויהודי אשכנז אף אינם נוהגים להתחתן בתקופה זו. 2. מראש חודש אב למחרת תשעה באב – אלה "תשעת הימים" ובהם מעבר לאיסורים שהוזכרו נוסף איסור אכילת בשר ושתיית יין, זכר לחורבן הבית, שבעקבותיו בטלו הקורבנות ובטל ניסוך היין על גבי המזבח. 3. השבוע בו חל ט' באב – בשבוע זה מוסיפים לכל האיסורים שהזכרנו איסור נוסף: אין רוחצים במהלכו רחיצה של תענוג, ואווירת האבל מוחשית וכבדה יותר.
במהלך ימי "בין המצרים" קוראים שלוש "הפטרות" המכונות "ג' דפורענותא". שלוש ה"הפטרות" הדנות בפורענות שתבוא על עם ישראל: "דברי ירמיהו", בפרק א' של ספר ירמיהו; "שמעו דבר ה' בית-יעקב", בפרק ב' בספר ירמיהו; ו"חזון ישעיהו בן-אמוץ", פרק א' בספר ישעיהו. על מנת שלא נישאר באבל, השבת שלאחר תשעה באב נקראת "שבת נחמו", על שם ה"הפטרה" המפורסמת של אותו היום: "נחמו נחמו עמי" מספר ישעיהו פרק מ'. אל הפטרה זו מצטרפות שש ההפטרות של השבועות הבאים וכולן יחד מכונות "שבע דנחמתא" – שבע שבתות של נחמה, הלקוחות כולן מספר ישעיהו ומאירות את חזון הגאולה כפי שיהיה באחרית הימים. הן נוסכות עידוד ותקווה לאחר שלושת שבועות החורבן של "בין-המצרים". החודש כולו מקבל לאחר תשעה באב שם חדש. לא עוד חודש אב, כי אם "מנחם-אב", כדי לבטא את הביטחון, את התקווה ואת האופטימיות בחזון הנחמה, כפי שנחזה על ידי נביאי ישראל.
אסיים בתפילה לשלום, לביטחון, לתקווה ולנחמה ובשירה של שימרית אור "יחד", שאולי ישפיע על המנהיגות שלנו להבין שה"יחד" הוא בעל חשיבות עליונה.
קריאה נעימה.

יחד / שימרית אור

עוד נדע ימים טובים מאלה,
עוד נדע ימים טובים פי אלף
שורשינו יעמיקו סלע
כמו ארזים בהר.

עוד נדע ימים טובים מאלה,
עוד נמתיק מימיו של ים המלח,
כשדה ירוק אחר השלף
כאשד בלב מדבר.

יחד – כל הדרך,
יחד – לא אחרת,
יד ביד נושיט לטוב
שעוד יבוא, בוא יבוא.
יחד – כל הדרך,
יחד – לא אחרת,
יחד איש אל איש יפתח
את לבבו.

רק אם נאמין בעוז הרוח,
רק אם נאמין ולא ננוח
מן המיצרים אל ים פתוח
כמים רבים נסער,

רק אם נאמין ודאי נצליח,
רק אם נאמין ודאי נגיע
בימים של סער ברקיע
כאש התמיד נבער.

יחד – כל הדרך…

דילוג לתוכן