ורדה תמיד הייתה פתית שלג, וגם בסוגיית האומיקרון היא מוצאת את עצמה בפוזיציה ייחודית, ללא אח ורע בכל העולם כולו או לפחות בישראל. הנה, על קצה המזלג:
היא היחידה בארץ (היחידה!!) שאין לה תוכנית מקיפה, תשובות מלאות ופיתרון כולל לטיפול במגיפה.
היא עדיין לא יודעת מה זה בדיקת אנטיגון ומה ההבדל בינה לבין סתם בדיקות קורונה.
וגם לא מהם ראשי התיבות של פי סי אר, והאם זה עוד סוג של בדיקה, או פשוט שם אחר לאותה בדיקה.
עוד לא יצא לה לעמוד בתור שקשור לחיסון, בדיקה, קבלת ערכה, או אייפון חדש (זה לא קשור למגיפה, אבל באמת לא יצא לה).
היא חושבת שזכותם של אנשים לא להתחסן, אבל זכותה שלה כן להתחסן ושהלא מחוסנים ישמרו מרחק.
היא עדיין לא חטפה את הוירוס ואפילו לא הייתה בבידוד. אמרנו, פתית שלג.

הנוער של כפר ורדים נלחם גם הוא בקורונה. מועצת הנוער העירונית יצאה בקמפיין תחת הכותרת "סליחה? מסכה! – אין מקום לנגיף הקורונה בכפר ורדים". הקמפיין כולל פרסום בכיתות במוסדות החינוך ובכל מוסדות הנוער בישוב. ורדה מפרגנת.

אחרי תקופה של שקט, חזרו הפריצות. במהלך ליל שישי אחד באמצע דצמבר נפרצו שלושה בתים ברחוב רותם. לא נעים, אפילו מאוד לא נעים, וממרום גילה אומרת ורדה: לעולם לא להיכנס לשאננות, יש מלחמות שאף פעם לא נגמרות.

רגע, חשוב לדעת שיש מלחמות שאמורות להיגמר מתישהו, ואסור לאבד תקווה גם כשנראה שאין מוצא.

היה סילבסטר קר וקפוא. אל מופעי הזיקוקים הלא מאורגנים במעיליה, פקיעין ופסוטה הצטרף השנה גם כפר ורדים. תושבים נוצרים בשכונת גולדן וילג' ירו זיקוקים לשמים, להנאת חלק מהתושבים ולמורת רוחם הגדולה וחששם של תושבים אחרים. ורדה מסתפקת הפעם בעמדת המדווחת.

באחד מימי שישי האחרונים התקיים ליד הצריף הירוק והגלריה יריד אמנים. ורדה שמעה מנציגיה שהיה מוצלח, ומקווה לטובת כולם שתיווצר איזושהי מסורת של אירועים כאלו.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ערך לפני כמה ימים סיור במרכז הרפואי לגליל בנהריה, יחד עם מנהל המרכז פרופ’ מסעד ברהום וסגנו ד”ר צבי שלג. אחרי הצגות התכלית מצד אחד, והתלונות על פערים מצד שני, המבקר סיכם: "היה לי חשוב להגיע לכאן, להיפגש עם העובדים ולשמוע על האתגרים והמורכבויות. הוצגו בפניי פערים משמעותיים בין הפריפריה ומרכז הארץ, אותם בכוונתנו לבחון". ורדה חושבת שזה ממש במקום לבחון מהם הפערים, אבל הכי חשוב זה שבאמת יצמצמו אותם. איכשהו נראה לה שעם כל הכבוד למוסד, כבר קרה שמבקר המדינה המליץ, והממשלה לא ממש יישמה.

ולכבוד ינואר ותחילתה של שנה חדשה, כמה ציטוטים על סופים והתחלות.
"כל רגע מהווה התחלה חדשה" (תומאס סטרנס אליוט).
"סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר" (לאה נאור).
"ההתחלה היא תמיד היום" (מרי וולסטונקראפט).
"זה אינו הסוף, זו איננה אפילו תחילת הסוף. אך אולי זו סופה של ההתחלה" (וינסטון צ'רצ'יל).
"לא מהמוות צריך לפחד האדם, אלא עליו לפחד שאף פעם לא יתחיל לחיות" (מרקוס אורליוס).
"הדבר החשוב ביותר בכל פעולה הוא ההתחלה" (אפלטון).
"גם מסע של אלף מילין מתחיל בארוחה טובה" (ורדה).

חורף קל והרבה בריאות לכולנו.

להקת המחול הקיבוצית משיקה את 'תנועת לילה' – ליין אירועים של תנועה, יין, בירה וריקודים, הנערכת בכפר המחול הבינלאומי בקיבוץ געתון, ביתה של הלהקה, בשיתוף הפאב המקומי.
הכרטיס המשולב כולל הופעה באולם זכרי שבגעתון ומייד לאחריה כניסה לפאב המקומי, כוס ראשונה של יין, בירה או צ'ייסר חינם ומסיבת ריקודים הכוללת סשן של ג'אם עם רקדני הלהקה.
ההופעות הכלולות בסדרה הן הופעות הרפרטואר של הלהקה. בין ההופעות הכלולות ב'תנועת לילה': 'תעתוע', יצירתו החדשה של באר וכן היצירה עטורות השבחים 'אסיילום'.
הכניסה לפאב וההטבה של כוס ראשונה חינם אפשריות למימוש רק ביום ההופעה. מחיר כרטיס: 90 שקלים לאדם. המופע הראשון במסגרת זו יתקיים בסוף השבוע הנוכחי 13.1 עם המופע "תעתוע" (20:00, כפוף למגבלות הקורונה), והשני יהיה ביום חמישי 17.2 עם המופע אסיילום.

מרכז סיור ולימוד מורשת הגליל העליון מזמין את הציבור להצטרף לשלושה סיורים ייחודיים שייתקיימו בימים הקרובים. המרכז הוא גוף הדרכה המתכנן ומוציא טיולים וסיורי תוכן למוסדות חינוך, ועדי עובדים, משפחות ולקהל הרחב.

הסיור הראשון יתקיים ביום שישי הקרוב, 14.1, ושמו "בדרך אל הכפר", בהדרכת מורה הדרך איתן עומר. במסגרתו יטיילו המשתתפים בשפרעם ובכפר כאוכב אל היג'א. 120 שקלים למטייל, 10 אחוז הנחה לזוגות.

הסיור השני יתקיים ביום רביעי 19.1, ונושא את השם "קהילות יהודיות בימי הביניים בגליל העליון". את הטיול ידריך הארכיאולוג יוסי סטפנסקי, והוא כולל ביקורים בגוש חלב, חורבות עלמה ודלתון, והמצודה בצפת. 160 שקלים למשתתף, 10% הנחה לזוגות.

סיור קרוב נוסף: יום שישי 4.2 "אל לב החורש שבקצה המדינה" בהדרכת מורה הדרך מתניה שלר, מסלול הליכה בשביל החורש הסמוך למושב שתולה, 30 שקלים.

כל הסיורים הינם חלק מסדרות סיורים שונות.

לפרטים והרשמה: 052-6905425 מתניה; 04-6677390 משרד; peqiin.tours@gmail.com.

רמי באר, הכוריאוגרף והמנהל האמנותי של להקת המחול הקיבוצית, יקבל "פרס מפעל חיים" מטעם משרד החינוך התרבות והספורט. בהודעה שפרסמה הלהקה נכתב:
"אנו נרגשים ומלאי גאווה. רמי באר, הנחשב יוצר פורץ דרך בעל קול אמנותי ייחודי ושליטה מלאה בכלל המרכיבים הבימתיים, פיתח במרוצת השנים את שפתו הרב תחומית הייחודית וכיוצר טוטאלי מטפל בכל מרכיבי היצירה, הן במישור התוכן והן במישור הצורה והעיצוב. באר יזם עם שותפיו את הקמתו של כפר המחול הבינלאומי בקיבוץ געתון, המנקז אליו אלפי רקדנים מישראל ומרחבי העולם כולו ומשמש מרכז הפעילות וביתה של הלהקה".
בנימוקי השופטים נכתב: "רמי באר, אשר פיתח שפת מחול ייחודית המשלבת אסתטיקה מופשטת ותכנים מקומיים ואוניברסליים הנוגעים להיסטוריה של הקיבוץ, מדינת ישראל והקיום האנושי – מוביל מאז תחילת דרכו את הלהקה הקיבוצית, והפך את הלהקה הפועלת בכפר המחול הבינלאומי בקיבוץ געתון למרכזית ומשמעותית בארץ ובעולם. כרקדן וכוריאוגרף צעיר, יד ימינה של יהודית ארנון מקימת הלהקה, הושפעה שפת האמנות הייחודית שלו מכוריאוגרפים ישראלים, ביניהם הדה אורן ואשרה אלקיים-רונן, ומכוריאוגרפים בינלאומיים שעבדו עם הלהקה, ביניהם יז'י קיליאן ומץ אק.
"סגנונו הייחודי מאופיין באמצעים חזותיים משוכללים, המהווים מרכיבים מרכזיים ביצירתו; תאורה משמעותית המהווה אמצעי הבעה, וחקירה של חלל הבמה ושל האפשרויות הווירטואוזיות של הרקדנים בתוכו. העולם הבדיוני שהוא יוצר על הבמה, הוא עולם המבוסס על שפה מופשטת של המחול המודרני, אשר דרכו הוא נוגע בסוגיות של החברה הישראלית באמצעות טקסטים מגוונים ודימויי במה חזקים".
חברת הכנסת יעל רון בן משה, תושבת געתון, בירכה את באר על זכייתו מעל במת הכנסת, ודבריה זמינים ביוטיוב (חפשו חברת הכנסת יעל רון בן משה מברכת את רמי באר).

הסיפור בקיצור
מעינה לוין נולדה ב-1960 בנהריה והייתה נחלאית בכפר חרוב שבדרום רמת הגולן. נשארה בקיבוץ עשר שנים. הכירה את בעלה, סטנלי, עולה מדרום אפריקה, הייטקיסט ומזה מספר שנים כורם ויינן. התחתנו בכפר חרוב. בשנת 1993 התיישבו בכפר ורדים. ״יש לי שני בנים ובן״, היא מתבדחת.

תולדות האמנות
מעינה עוסקת באמנות בכל התחומים, מוכרים ולא מוכרים: כתיבה יוצרת, ציור, פיסול, תפירה, רקמה, סריגה, אמנות הבמה, בובות תיאטרון, הנחיית קבוצות ועוד. היא חיה את האמנות ומבטאת את רגשותיה באמצעותה. היא גם עוזרת לאחרות להתבטא.
״הייתי רכזת תרבות בקיבוץ. ריכוז כל האמנויות, זה בעצם מי שאני. עוד כתלמידה בבית הספר יצרתי מתחת לשולחן כדי שהמורה לא תעיף אותי מהכיתה. הנחיתי במשך שש שנים קבוצת פלייבק בכרמיאל. פלייבק של סטורי (המחזת סיפור באלתור) זה מדהים. פעמים רבות עשינו עבודות התנדבותיות עם אוכלוסיות בהן צריך הכי הרבה ריפוי. שבע שנים הייתי מורה לתיאטרון באורט מעלות. הכל בעצם זה הבפנים של הבן-אדם. העבודה הפנימית שלו, החיבור שלו לאמנות.
״כל השנים אני עושה דברים, תכשיטים, גם צורפות גם ברקמה, בעבודת מקרמה. אני גם מעצבת תיקים מעור, מעצבת בגדים מחדש ומשפצת רהיטים. אוספת רהיטים ודברים מן הטבע. אני גם בובאית, בונה בובות לתיאטרון.. הבובה מדברת, לא אני. לפעמים אני שואלת את הצופים, 'מה היא אמרה'?.
״מאז הקורונה נכנסתי לתקופה של יומנים, מולטי מדיה. מחברות כאלה, עבודה שמשלבת קרבה לגוף-נפש, מחשבות, דברים שקשורים לריפוי דרך עבודה בכל מיני חומרי גלם. זו עבודה מאוד אישית. הציור הזה, למשל, נעשה בעזרת שקיות תה.
״אני גם עובדת עם קלפים, שהם כלי השלכתי. יש קלפים שאני מעצבת. זה, למשל, ׳קולאז׳ הנשמה׳. כל קלף מדבר אליי ואומר לי משהו, לכל קלף הסיפור שלו.
״פעילות אחרת מתחברת לנשים. אני מביאה נושא, מתחילה בפתיחת קלפים. זו דרך לפתוח שיח פנימי ולהתחבר. זה לא ׳רוחניקי׳, זה חיבור לפנים של הבן אדם וזה מתאים לכל גיל. כל אחת מקבלת את היומן והולכת אתו הביתה וממשיכה ליצור״.
נוח לך לעבוד עם אנשים או לבד? ״אני גם וגם. אני חייבת את הגיוון הזה״.
ומה בקרוב? "אני מתכננת סדנה לינואר 2022 בשם 'מציירת סביבי מעגל והופכת לאמצע'״.

מעינה לוין, 054-7619983

חברת גרינספוט, העוסקת בהקמה, ניהול ותפעול של עמדות טעינה לרכבים חשמליים, החלה בקידום תשתיות טעינה לרכבים אלו במתחמי אירוח ונופש ובכללם צימרים ובתי הארחה באזור כפר ורדים והסביבה. בחברה, שחלק ממקימיה הם תושבי כפר ורדים, מסבירים כי מרבית הלנים במתחמים אלו הם מטיילים המתגוררים במקומות רחוקים, והעדר תשתיות טעינה ראויות לרכבים חשמליים עלול למנוע מבעלי רכבים חשמליים מלהתארח במקום. בנוסף, עמדות הטעינה יניבו לבעלי המתחמים הכנסה נוספת.

משבר האקלים הוא כבר לא תיאוריה שקבורה בין דפי המחקרים באוניברסיטאות, כך גם הפגיעה במגוון הביולוגי. המשברים הללו כבר כאן. למה? כי בני האדם פוגעים בסביבה שבה הם חיים. בונים בלי חשבון לרוחב ולגובה, סוללים כבישים, מטים נחלים, מזהמים את האוויר ואת הקרקע ולא פוסחים על הים. במאמר קצר זה אתמקד בחופים. מה נשאר מהם, לנו ובעיקר לבעלי החיים והצמחים שבהם תלוי גם קיומנו? ממעוף הציפור מה נשאר לנו בגליל המערבי מעכו ועד ראש הנקרה? מעט מאוד.
החופים בנהריה צרים מלהכיל, כי במהלך השנים בנו שם שוברי גלים, מזח דייגים ומעגנה. וכעת מדברים על מרינה בנהריה. נשמע מדליק: יאכטות, רומנטיקה של כפר דייגים, אז למה לא?
אפשרות ריאלית אחת היא להתבסס על המעגנה הקיימת. יש פוטנציאל של 300 מטרים של חוף שנחסם בשוברי גלים, בין מזח הדייגים לבין צפון המעגנה. מרחיבים ומעמיקים אותה, ומכינים מקום למאות סירות. מאיפה לוקחים את הכסף? מחפשים יזמים. ומה הם ירוויחו? שאלה טובה. האם השכרת פינות עגינה מפצה על השקעת מיליונים? או שמא יבנו שם בתים לבעלי הון כמו בהרצליה? אני חושש שבמקרה כזה יצמח פיל לבן בים, עם נקודות עגינה ריקות, כי בעצם את מי מעניין להחנות את היאכטה דווקא בנהריה? ברור לי שאם אנחנו, תושבי נהריה והסביבה, נאמר כן, זה מה שהם יעשו במקום לשדרג את המעגנה הקיימת שתהיה באמת מרינה רומנטית וצנועה.
אופציה שניה היא לבנות את המרינה החדשה בחוף ים בתולי שספג במשך שנים את האסבסט של מפעל איתנית, ולמרות זאת שרד וחזר להיות פנינת טבע. כדי לשמור עליה ככזו, ראוי להפוך אותה לחלק בלתי נפרד מהשמורה הימית הכוללת את החופים של אכזיב. למה לא להעז ולחשוב על מרינה במקום הזה? כי גם בלי הגדרות סטטוטוריות והכרזות, זה חוף שהוא חלק בלתי נפרד מהשמורה. מרינה פוגעת בחופים שלצידיה, כי הסעת החולות המקומית שמגיעה מהנחלים, ובעיקר מנחל בצת, נקטעת. מרינה גם פוגעת בבעלי החיים הימיים בכלל ובפרט בצבות שזקוקות לחופים לצורך קיומן.
בנוסף צריך לקחת בחשבון שמרינה באה תמיד עם תוספות בניה, כי זה "הפיצוי" ליזמים. זה מתחיל במרינה ונמשך בשכונת מגורים סמוך למזח שמיועדת למרבה במחיר, לבעלי יכולת. זו אופציה שיכולה לקרוץ למשקיעים אבל אסור לנו לקבור בבטון עוד רצועת חוף ששייכת לכל אחד ואחת מתושבי ישראל.
לסיכום, מרינה נשמעת רומנטית, בעיקר לבעלי הון. לנו, בני המעמד הבינוני ומטה, נחוצות רצועות חוף לנופש, לשחייה, לגלישה ואפילו לשיט קיאקים. לכל אלה אין צורך במרינה. לנהריה יש המון מה להציע, מקום נפלא בגליל המערבי, שופע במסלולי טיולים ונוף לחופי ים ייחודיים שכדאי וחשוב לשמור עליהם וליהנות ממה שיש.
ועוד הערה קטנה לוועדות באשר הן: תושבי נהריה חייבים לדעת מה בדיוק מתוכנן בדיוק כולל שרטוטים והדמיות כדי שנבין בדיוק במה מדובר. אני בטוח שכאשר נראה מה צפוי, נצביע נגד. ולמי שרוצה דוגמאות מוחשיות, לכו לטייל במרינות באשדוד ובאשקלון וראו איך הרסו סתם חופים נפלאים. גם חופי הגליל המערבי עלולים לההירס, אם חס ושלום תוקם מרינה בצפון נהריה.
ועוד הערה קטנה. דיברנו על משבר האקלים? פני הים צפויים לעלות על פי כל התחזיות, מה אז?
אני מציע למתכננים ולוועדות התכנון לקחת אוויר ולשחרר אותנו, כדי לאפשר לעיר נהריה לשקם את התשתיות הקיימות, לחזק את החינוך, את הרווחה ולהפוך את עיר החוף הנפלאה הזו לעיר שמתקיימת לצד הטבע הייחודי ומקדמת פיתוח בר קיימא לנו ולדורות הבאים.

—
הכותב הוא עיתונאי ופעיל סביבה

אחרי חצי שנה ללא הטבות מס, גם שנת 2022 נפתחת מבלי שתושבי כפר ורדים זכאים להטבה כלשהי במס הכנסה. המוצא הריאלי ביותר נראה יישום ההסכם לשינוי גבולות בין הכפר למעלות.
במכתב ששלח לתושבי הכפר, מזכיר ראש המועצה כי כפר ורדים ועיריית מעלות הגיעו להסכם חילופי שטחים ושינוי גבולות, כך שהגבול המוניציפלי של היישוב יהיה מעבר לקו 9 הק"מ. הוועדה הגאוגרפית שדנה בבקשה המליצה פה אחד בשנת 2019 לשר הפנים לתקן את הגבול כפי שביקשו הרשויות, אולם שר הפנים הקודם החזיר את הנושא לוועדה לאחר שעלו "קשיים". בהמשך המכתב מעדכן אייל שמואלי: "אני שמח לבשר לכם כי לפני מספר שבועות, בסוף חודש נובמבר 2021, הוציאה הוועדה הגיאוגרפית דוח מעודכן המקבל את כל טיעוני המועצה, והומלץ פעם נוספת לשרת הפנים, פה-אחד, לאשר את תיקון הגבולות".
במכתבו מציין שמואלי גם אפשרות של שינוי חקיקה, אולם בשיחה עם עיתון א-לה כפר הודה השבוע כי זו תהיה משימה קשה: "חקיקה היא בהחלט משימה יותר מאתגרת, בטח לפי המצב בכנסת היום. זו אפשרות שגם לא בחנו עד הסוף, אבל היא תוכנית ב' שלנו. שרת הפנים צריכה לקבל את המלצ הוועדה הגיאוגרפית ולחתום על השינוי, אבל יש יועצים ופקידים שעדיין מקשים עליה".

תקציב המועצה 62 מיליון

מליאת המועצה המקומית אישרה פה אחד את תקציב כפר ורדים לשנת 2022. התקציב עומד על כ-62 מיליון שקלים, גידול של כשלושה מיליון ביחס לתקציב 2021.
בעדכון פייסבוק מסר ראש המועצה אייל שמואלי מספר נתונים:
סל החינוך צמח במיליון שקלים ומהווה 54% מהתקציב, שהם 33 מיליון שקלים. מחצית הגידול ממקורות עצמיים ומחציתו ממשרד החינוך.
סל השירותים החברתיים והרווחה, בתוכו מגולמים השירותים לבני הגיל השלישי, מהווה 9% מהתקציב ועומד על 5.5 מיליון שקלים.
סל תרבות נוער וספורט ושירותי פנאי רב גילאי עומד על 3 מיליון שקלים.
תקציב הנחות ארנונה גדל ב-250 אלף שקלים.
שמואלי ניצל את ההזדמנות כדי להודות פעם נוספת לגזבר היוצא: "תודתי הכנה לאילן עמרם. אילן ניהל את כספי המועצה באחריות ויצירתיות פיננסית משך כ-20 שנה. נאחל בהצלחה לגזבר הנכנס, ספי בארי".