הסיפור הפחות מוכר על איש המודיעין היצירתי ביותר של בריטניה, שנולד ביפו
בשנת 1892 נולד במושבה האמריקנית-גרמנית ביפו ילד חמוד ושמו יונה. אביו של יונה היה איש אצולה רוסי בשם פלטון אוסטינוב, בעל אזרחות גרמנית. האב התיישב ביפו בשנת 1878 וחי מכספי הנחלות שמכר ברוסיה. אימו של הילד, מגדלנה, הייתה בת לאב יהודי שהתנצר ואם אתיופית.
עד גיל 13 למד יונה בבית הספר הטמפלרי שבמושבה. בהמשך נשלח ללמוד בגרמניה ואחר כך בצרפת. אביו רצה שיהיה ארכיאולוג, אך יונה הצעיר רצה להיות דיפלומט. קסמו לו הנסיעות, המגורים בחו"ל, ופגישות עם אנשים חשובים ומעניינים. הוא למד באוניברסיטת ברלין משפטים ואת השפה הערבית הקלאסית. שפה זו השלימה את הערבית העממית, הכיר הכיר מילדותו ביפו.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כבעל אזרחות גרמנית, התגייס יונה אוסטינוב לצבא הגרמני ושירת בשירות האוויר. במהלך המלחמה קיבל מספר אותות הצטיינות ועם סיומה החל לעבוד כעיתונאי בסוכנות ידיעות גרמנית באמסטרדם.
הילד שנולד ביפו התפתח לאדם בעל אישיות בולטת, למרות היותו נמוך קומה (1.57 מ'). הוא דיבר ערבית, אנגלית, צרפתית, ספרדית ואיטלקית. היו לו כישרונות מגוונים, היה מהיר תפיסה, עליז וחברותי, אוהב את החיים הטובים, מספר מרתק של סיפורים ובדיחות ובעל יידע רחב בתחומים חשובים וגם פחות חשובים. בכל מסגרת חברתית היה הופך למרכז, בגלל יכולת יוצאת מהכלל לתקשר עם אנשים.
על אף קומתו הנמוכה יונה היה דון ז'ואן, ידע להקסים נשים באישיותו הצבעונית ואשתו כינתה אותו "קלופ"(ברוסית: כינה). לדבריה, כשם שהכינה מקפצת ממקום למקום, כך קלופ קיפץ בין מיטות אהובותיו. הכינוי קלופ דבק בו וליווה אותו בכל אשר הלך עד סוף חייו.
קלופ עבד שנים רבות כעיתונאי בסוכנות הגרמנית "וולף". מתחילת שנות ה-30' שימש נספח עיתונות בשגרירות גרמניה בלונדון. עם עליית הנאציזם, הוא הבין שמדיניות גרמניה הנאצית נוגדת את השקפת עולמו. כמו כל הסגל הדיפלומטי הגרמני הוא התבקש להוכיח את מוצאו הארי. כזכור, בעורקיו זרם דם יהודי וגם דם אתיופי. תשובתו לממוניו הייתה "קודם שגבלס (שר התעמולה של גרמניה) יוכיח את מוצאו הארי, אז גם אני מוכן". כאשר סירב פוטר מעבודתו בשגרירות. בשלב זה החליט להגר לבריטניה.
במהלך עבודתו כנספח עיתונות בלונדון גויס קלופ על ידי שירות הביטחון הבריטי וניצל את תפקידו בשגרירות כדי לספק מידע אודות גרמניה. מפעיליו הבינו מייד שקלופ הוא נכס לקהילת המודיעין הבריטית בגלל אישיותו והיותו עיתונאי מנוסה ובעל קשרים ענפים בקרב קהילת המהגרים יוצאי גרמניה ורוסיה בבריטניה. בשנת 1935 הפסיק קלופ לשמש כסוכן והפך לאיש מנגנון של שירות הביטחון הבריטי (MI5).
ביתו של קלופ שימש מקום מפגש למסיבות וקבלות פנים עבור פקידים בכירים בממסד הגרמני והבריטי. הוא גייס את המזכיר הראשון בשגרירות גרמניה בלונדון והפך אותו למקור החשוב ביותר שהיה לבריטים בשנים שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
כוכבו דרך במהירות, הוא הצליח לגייס סוכנים גם מתוך אירגון המודיעין של הצבא הגרמני, וסוכניו סיפקו מידע איכותי ביותר. שמו נישא על שפתי כל קהילת המודיעין הבריטית. ראש שירות הבטחון דיק וואיט אמר עליו: HE IS THE BEST AND MOST INGENIOUS OPERATOR I HAVE KNOWN.
בזכות הסוכנים שגייס קלופ הייתה לאנגלים תמונה מדויקת באשר לתכניותיה של גרמניה והתחמשותה לקראת פרוץ מלחמת העולם השנייה. קלופ שירת בשירות הבטחון עד שנת 1957. עם סיום המלחמה (בתקופת המלחמה הקרה) היה עיקר עיסוקו סיכול פעילות של המודיעין הסובייטי בבריטניה. גם בתחום זה עשה חיל.
קלופ לא ביקר בארץ מאז פרוץ מלחמת העולם הראשונה ועד מותו בשנת 1962. בנו המפורסם, השחקן, הבמאי והסופר פיטר אוסטינוב, היה זה שסגר את המעגל הארץ-ישראלי של המשפחה. הוא ביקר בארץ בשנות ה-80' בבית סבו במושבה האמריקאית-גרמנית ביפו וגילה עניין רב בקורותיו של הסב בארץ ישראל. את הביקור בארץ תיאר בספר אוטוביוגרפי שכתב.
