חולי הנפש, המנזר והקולר המקודש

ג'ורג' הקדוש והדרקון, ציור של רפאל מתחילת המאה ה-16

באיזה אתר קדוש ועל איזה רקע התפללו יחד נוצרים, מוסלמים ויהודים? סיפורו הפחות מוכר של מנזר "ג'ורג' הקדוש" בעיירה אל-חאדר

מערבית לבית לחם וצמוד אליה נמצאת עיירה מוסלמית בשם אל-חאדר. עיירה בת 12 אלף תושבים, כולם מוסלמים למעט נוצרי אחד. הנוצרי הוא הכומר הממונה על המנזר והכנסיה ע"ש ג'ורג' הקדוש או בשמו המוסלמי אל חאדר (הירוק).
הישוב אל-חאדר צמח סביב המנזר, שאת אדמותיו עבדו פלאחים מוסלמים. המבנה המקורי של המנזר נבנה בתקופה הביזנטית. על היסודות הביזנטיים נבנה בסביבות שנת 1600 הקומפלקס הנוכחי, שעבר שינויים ותוספות משמעותיות בשנת 1912. לפי מסורת מקומית הסתתר ג'ורג' הקדוש מחיילי הצבא הרומי במערה שכיום נמצאת בתוך המנזר. כאשר נתפס לבסוף, הוחזק במקום כבול בשרשרת ברזל אליה היה מחובר באמצעות קולר שהושם סביב צווארו.
ג'ורג' הקדוש, "הורג הדרקון", הוא דמות מוכרת בשלוש הדתות האברהמיות. תמונתו יושב על סוס ובאמצעות רומח הורג את הדרקון מתנוססת בכל הכנסיות (אך לא רק) של הזרם האורתודוקסי בנצרות. בארץ קיימים 22 אתרים – כנסיות ומנזרים, הנושאים את שמו של קדוש זה. לג'ורג' הקדוש יש זיקה לאסלם וגם ליהדות. במאה השביעית, כאשר המוסלמים כבשו את הארץ הם נתקלו בערבים נוצרים וכתוצאה מהקשר עימם אימצו את ג'ור'ג' הקדוש לחיקם תחת השם אל-חאדר, הירוק.
באשר לקשר של המוסלמים ליהדות, הדמות החשובה ביותר בעיניהם הוא אליהו הנביא. דמות זו מופיעה במספר פסוקים בקוראן ומזוהה בשם אל-חאדר או אליאס. המוסלמים רואים בו "הנביא הירוק" בזכות כוחו להוריד גשם. המשותף בין אל-חאדר לאליהו הנביא לפי אמונה עממית של המוסלמים הוא יכולות הריפוי, בעיקר מחלות נפש. באגדה נוצרית מימי הביניים מתואר אליהו הנביא כלוחם "באנטיכריסט", מתנגדו של ישו. הדרקון אותו הורג ג'ורג' הקדוש מסמל את האנטיכריסט, ומכאן הקשר בין אליהו הנביא לג'ורג' הקדוש.
הקשר של ג'ורג' הקדושל לשלוש הדתות מאפשר להבין טוב יותר את המציאות שנוצרה סביב המנזר בעיירה אל-חאדר. בין סוף המאה ה-19 לתחילת המנדט (1920) שימש המנזר כמקום לריפוי חולי נפש, על בסיס האמונה ביכולותיהם של ג'ורג' הקדוש ואליהו הנביא. חולי נפש משלוש הדתות הובאו למנזר, ונקשרו על ידי שרשראות וקולר לקיר של הנרתקס (המבואה של הכנסייה, החלק שלא נחשב לקדוש). נזכיר כי השרשרת עם הקולר בכנסייה הפכו לחפץ מקודש בגלל סיפור תפיסתו של ג'ורג' הקדוש במערה. חולי הנפש הכבולים קיבלו מזרן קש ומזונם היה מים ולחם בלבד. הם לא היו מוגנים מפגעי מזג האוויר, לבשו סחבות וחיו ללא כל תנאים סניטריים. את צרכיהם עשו במקום רבצם. הסירחון והמראה הדוחה של החולים בחזית הכנסייה הביאו את ראשי הכנסייה האורתודוקסית להקים עוד טרם מלחמת העולם הראשונה 12 תאים מדרום לכנסייה, בהם נתנו לחולים תנאי אשפוז טובים יותר.
חגו של ג'ורג' הקדוש מצוין ב-5 במאי. ביום זה, במשך מאות שנים, עלו לרגל אל המקום מוסלמים ונוצרים והתפללו ביחד בכנסיית המנזר. המוסלמים היו מביאים איתם שטיחונים והתפללו עם פניהם לתמונות הקדוש שלהם, הרי הוא אל-חאדר. ולידם עמדו הנוצרים והתפללו לג'ורג' הקדוש. על פי עדויות מתחילת המאה ה-20 גם יהודים השתתפו בתפילות והם פנו לאליהו הנביא. לא ברורה הזיקה של היהודים למקום למעט המסורות הקיימות בהקשר לאליהו הנביא באסלם ובנצרות. סביר להניח שהיהודים הפסיקו לפקוד את המקום אחרי הפרעות של שנת 1929.
השרשרת עם הקולר הפכה בשלב מסוים לחפץ מקודש. מבקרי הכנסייה מבקשים מהכומר לבצע טקס בו הכומר מעביר את הקולר והשרשרת שבע פעמים סביב גופו של המאמין כסגולה נגד מחלות נפש כאשר הוא לוחש תוך כדי כך ברכות. זהו מראה יוצא דופן שבו נוצרי ואחריו מוסלמי עומדים וממתינים לתורם לעבור את הטקס, מכיוון ששניהם מאמינים ביכולת הריפוי באמצעות החפץ המקודש.

זהו הטור האחרון במתכונת הנוכחית, אני מניח שעוד נתראה בעתיד.

המנזר, מבט מבחוץ

היסטוריה קצרה

יעקב (ישקה) בן כנען

טורים אחרונים

דילוג לתוכן