בשנת 1821 פוצץ ונהרס המנזר הכרמליתי בחיפה, לפי הוראה של מושל עכו עבדאללה פאשה. מנזר זה נבנה בין השנים 1767-74 ושימש בשנת 1799 כבית חולים לחיילי צבא נפוליאון. נזיר כרמליתי בשם קאסיני, שהיה גם ארכיטקט, היה בדרכו למנזר זה במטרה לבצע עבודות שיפוץ. בדרכו לנמל חיפה היה עד להריסת המנזר, ונאלץ לשוב על עקבותיו לרומא.
בשנת 1825, כתוצאה מלחץ שהפעילה צרפת על "השער העליון", ניתן למסדר הכרמליתי פירמן (צו מלכותי) לבניית מנזר חדש. חמש שנים לאחר מכן, ב-1826, חזר אותו קאסיני לחיפה עם משימה: לתכנן את המנזר החדש ולהעריך את עלותו. מייד אחר כך נשלח הנזיר לגייס כספים עבור בניית המנזר. בין השנים 1826-37 יצא קאסיני ל-11 סבבים של גיוס כספים במזרח התיכון, צפון אפריקה ומערב אירופה. עלות הבנייה לפי חישוביו הייתה צריכה להיות 350 אלף פרנק, ובמהלך 11 הסבבים הצליח לגייס 230 אלף. אבן הפינה הונחה ב-1827, והבנייה התקדמה בהתאם לכספים שגויסו.
ב-1837 הגיע קאסיני לפריז ופגש את הסופר אלכסנדר דיומא ("שלושת המוסקטרים", "הרוזן ממונטה קריסטו"). קאסיני סיפר לדיומא את קורותיו, וביקש את עזרתו בגיוס כספים. דיומא התלהב, וכתב מאמר מקיף על הקשיים והתלאות שעבר קאסיני במשך השנים. המאמר פורסם בעיתון "LA PRESSE" ב-31 במאי 1837, ובסיומו פנה דיומא ל-15 אלף המנויים בבקשה להרים תרומה לפרויקט החשוב בארץ ישראל. במקביל פנה דיומא לכל חבריו בצרפת ובמיוחד בפריז, והצליח לעורר עניין בקרב האליטה האמנותית.
בעקבות פעילותו של דיומא נוסד בפריז בשנת 1843 ארגון שמטרתו לגייס כספים לבניית המנזר החדש. בוועד המנהל של הארגון היו 38 חברים, שמנה וסלתה של עולם האמנות, ועוד אנשי ציבור בולטים. הוועד המנהל של הארגון כלל אישים כמו אלכסנר דיומא ואחיו אדולף, הסופר ויקטור הוגו, הסופר והמחזאי אונורה דה בלזק, המלחין הקטור ברליוז, המלחין גאטנו דוניצטי, המשורר והמדינאי אלפונס דה לה מרטין ורבים אחרים.
הם הצליחו לגייס לטובת הפרוייקט כ-800 מטובי האמנים בצרפת, בהם סופרים, ציירים, פסלים, זמרי אופרה, רקדני בלט, מלחינים, אומני ליטוגרפיות, עבודות חריטה ועוד. חלקם תרמו כסף, והמפורסמים תרמו עבודות והופעות. העבודות יועדו להגרלה פתוחה לציבור, ומחיר כרטיס הגרלה היה חמישה פרנק.
הפיתוי לזכות בעבודה יקרה של אמן מפורסם תמורת המחיר הזעום עבד. פרויקט גיוס הכספים היה הצלחה פנומינלית ואירוע בקנה מידה היסטורי בתולדותיה של צרפת. עלות בניית מנזר "סטלה מאריס" הגיעה בסופה לסך חמש מאות אלף פרנק, שיותר ממחציתו גויס בצרפת.
בניית המנזר נמשכה 26 שנים והסתיימה ב-1853. מנזר "סטלה מאריס" הוא קומפלקס ענק הכולל כנסייה (שבה קבור לבו של הנסיך דה קראון, חבר בוועד המנהל של פרויקט גיוס הכספים), מינזר, הוספיס, מרפאה ומתקני עזר, ומהווה אטרקציה תיירותית.
הנזיר קאסיני, אשר הקדיש כמעט שלושים שנה מחייו לגיוס כספים ובניית המנזר, נפטר בשנת 1849, ולא זכה לראות את סיום הבנייה.
הכותב הוא חוקר הסטוריה של ארץ ישראל, תושב כפר ורדים. טל: 054-3127207 | bencnaan@gmail.com.
