שובו של הרכב הגלגלי

הכרכרה של רולה פלויד. המוני ירושלמים באו לצפות
הכרכרה של רולה פלויד. המוני ירושלמים באו לצפות

אנשים רבים משוכנעים שאמצעי תחבורה כמו עגלה או כרכרה היו בשימוש בארץ ישראל מאז תקופת המקרא ועד ימינו. המציאות הייתה שונה לחלוטין.

אמצעי תעבורה בהם נעשה שימוש בגלגלים היו במחוזותינו החל  מתקופת החיקסוס (קבוצה אתנית שהשתלטה על מצרים ועל חלקים מארץ ישראל) במאה ה-18 לפני הספירה, ועד סוף התקופה הביזנטית (324-638 לספירה). סביר להניח שגם בחלק מהתקופה הערבית המוקדמת (638-1093 לספירה) עדיין היה שימוש ברכב גלגלי. אלא שלפתע הוא נפסק.

איננו יודעים את המועד המדויק בו נפסק השימוש בגלגל בתעבורה בארץ ישראל, אך בוודאות הוא לא היה קיים אחרי התקופה הצלבנית, כלומר החל מהמאה ה-14. מתקופה זו ולאורך כ-500 שנה, אין כל אזכור במקורות ההיסטורים על רכב גלגלי בארץ ישראל. והצליינים אשר ביקרו בה בכל התקופות, אינם מזכירים רכב גלגלי, אלא בהמות משא ורכיבה בלבד (סוסים, חמורים, פרידות וגמלים).

אמצעי תחבורה גלגלי זקוק לדרכים סלולות. כאלו היו בארץ ישראל בתקופה הרומית-ביזנטית. אולם מאות שנים של הזנחה דרדרו את מצב הדרכים, עד כדי כך שלא ניתן היה להשתמש בהן ברכב גלגלי. נותרו דרכי עפר בלבד.

על אותה הפסקה בת מאות שנים בשימוש ברכב גלגלי אנו למדים משני מקורות מאוד אמינים. הראשון היה ההיסטוריון אברהם משה לונץ  (1860) והקונסול הבריטי ג'יימס פין (1856). שניהם כתבו על כך שבתקופתם לא היה בארץ ישראל רכב גלגלי, וגם לא דרכים סלולות מתאימות.

השימוש הראשון ברכב גלגלי בארץ ישראל נעשה בשנת 1867. איש המושבה האמריקאית ביפו בשם רולה פלויד בנה במו ידיו כרכרת קפיצים בסגנון אמריקאי. פלויד עלה לירושלים עם מספר נוסעים ומטען זמן קצר לאחר בניית הכרכרה שלו, וייסד מעין "קו" מיפו לירושלים.

שנים רבות לאחר מכן, אשתו של רולה סיפרה לעיתונאי אמריקאי שביקר בארץ על קבלת הפנים שערכו תושבי ירושלים לכרכרה: "החדשות אודות ביקורו הצפוי של רולה בירושלים הגיעו לעיר מספר ימים קודם לכן. הרבה לפני שהכרכרה הגיעה לירושלים, המון רב החל לזרום מהגבעות לצידי דרך יפו ירושלים, כדי להגניב מבט אל הכרכרה ועל נוסעיה. הכרכרה הייתה רתומה לשני סוסים ועשתה את דרכה לירושלים במשך שלושה ימים, בדרכי חתחתים אשר עקפו את הדרך הראשית לירושלים מכיוון שלא התאימה לרכב גלגלי. לאחר לא מעט קשיים בעליות לעיר הקודש, הכרכרה סיימה את המסלול בהצלחה.

מיותר לומר שההמון הנדהם למראה הכרכרה פרץ בזעקות וקריאות התפעלות. ההמון ליווה את הכרכרה אל בניין הדואר המאולתר ברחוב הראשי של העיר. זקני העיר, אשר השתתפו בטקס חנוכת  תחנת הרכבת בירושלים עשרים וחמש שנים מאוחר יותר, טענו שההמון שקיבל את הכרכרה של רולה פלויד היה גדול בהרבה.

כך הסתיימה תקופה אשר נמשכה מאות שנים, אשר במהלכן לא היה רכב גלגלי בארץ ישראל. הכרכרה של פלויד הייתה במשך מספר שנים הרכב הגלגלי היחיד בארץ, עד שלתחום זה נכנסו אנשי המושבה הגרמנית בחיפה, שהגיעו לארץ בשנת 1868. בשנים 1872 עד 1875 הם סללו כביש מחיפה לנצרת ולעכו, ואז יבאו לארץ כרכרות מאירופה.

כמה מילים על רולה פלויד, בונה הכרכרה: האיש שימש כמורה דרך של תיירים וצליינים דוברי אנגלית בין השנים 1870-1910. הוא היה דמות מרתקת ויוצאת דופן בנוף הארץ ישראלי של המחצית השנייה של המאה ה-19. ביתו במושבה האמריקאית ביפו עבר שיחזור והוא נראה כיום בדיוק כפי שהיה כאשר נבנה ב-1866.

בית רולה פלויד ביפו. שוחזר ונראה בדיוק כמו ב-1866 צילום: בזלת אדריכלים, https://www.bazelet.co/
בית רולה פלויד ביפו. שוחזר ונראה בדיוק כמו ב-1866 צילום: בזלת אדריכלים, https://www.bazelet.co/
דילוג לתוכן