הכותנה של עכו

מלך צרפת לואי ה-14 היה חובב אופנה מושבע. מה שפחות מוכר הוא אחריותו לתנופה כלכלית בגליל של המאה ה-18
יעקב (ישקה) בן כנען

לואי ה-14 מלך בין השנים 1661 ל-1720, והפך את צרפת למדינה החזקה והדומיננטית באירופה. הוא הנהיג את ארצו כמלך אבסולוטי, ללא ראש ממשלה. המשפט המפורסם "צרפת זה אני" מבטא יותר מכל את תקופת מלכותו.

סגנון שלטונו וחיי החצר בתקופתו הפכו מודל לחיקוי למדינות אירופה. לואי האמין שהוא צריך לשמש דוגמה לבני עמו בתחומים שונים, ובהם אופנה, עיצוב מוצרים בני קיימא וסגנון ארכיטקטוני. הוא היה "משוגע" על תחום האופנה, והצליח להפוך את צרפת לבירת האופנה של אירופה. הוא הכתיב את הסגנונות, את הצבעים ואת סוגי הבדים אשר ישמשו את יצרני הביגוד. לואי אהב את הסגנון הראוותני, הבומבסטי, הצבעוני. בזכות חיבתו לתחום, הפך הלבוש לבעל תפקיד מרכזי בחיי החברה של כל בני עמו, ולא רק של האצולה או של המעמד הגבוה.

המהפך בתחום האופנה גרם לשינויים מרחיקי לכת בתעשיית הטקסטיל. הבדים, שיוצרו מצמר, משי ופשתן, פינו את מקומם לטובת בגדי כותנה שהיו נדירים עד אז. נוצר צורך שהלך וגדל לכותנה כחומר גלם. במהלך המאה ה-18 גדלה צריכת הכותנה בצרפת ב-500 אחוז. ספקית הכותנה העיקרית של צרפת  היייתה הודו המערבית, אך המרחק הגיאוגרפי ייקר את המחירים. הנמל העיקרי של צרפת ליבוא ויצוא סחורות היה בעיר מרסיי. המקום הקרוב ביותר בו גודלה כותנה באגן הים התיכון  הייתה סוריה, וארץ  ישראל הייתה אז "סוריה דרום מערבית".

כותנה גודלה בארץ ישראל במשך מאות שנים. אזורי הגידול היו הגליל המערבי, עמק יזרעאל, אזור שכם ואזור רמלה. הכותנה של הגליל המערבי נחשבה למשובחת במיוחד, ואף ניתן לה כינוי COTON D'ACRE – הכותנה של עכו. הכותנה נקנתה בארץ ישראל על ידי סוחרים צרפתיים שישבו בעכו וסחרו עם ראשי הכפרים בהם גודלה הכותנה. במשך הזמן, כדי לחסוך את פער התיווך, נוצרו קשרים ישירים בין הצרפתים לבין המגדלים. המהמפכה בתחום האופנה בצרפת והמעבר לכותנה כחומר גלם עיקרי בתקופתו של לואי ה-14 גרמו לסוריה, ולארץ ישראל כחלק ממנה, לפריחה כלכלית מואצת. שטחי גידול הכותנה גדלו כל הזמן במטרה לתת מענה לדרישות של צרפת, שאף ייצאה את הכותנה הארץ ישראלית למדינות נוספות באירופה.

הדמות החשובה בגליל במהלך המאה ה-18 היה דאהר אל-עומר. בתהליך שנמשך כעשרים שנה הוא השתלט על הגליל כולו והפך את עכו למקום מושבו. דאהר הבין שעליו לעשות ככל שביכולתו כדי לאפשר לגדל כותנה בכמויות מקסימליות בתחום שלטונו, ונערך למשימה בהתאם. הוא שיקם וביצר את עכו לאחר עזובה של מאות שנים, הקיף את העיר בחומות, בנה שני חאנים והקים שוברי גלים כדי להגביר את בטיחותן של הספינות. דאהר הפסיק את הקשר הישיר בין הסוחרים הצרפתים לבין מגדלי הכותנה, והפך את התיווך למונופול שלו. צעד זה איפשר לו להגדיל את הרווחים ולשלוט שליטה מלאה על מוצר היצוא החשוב ביותר בגליל.

בשנת 1775 נרצח דאהר על ידי אחמד אל-ג'אזר, אשר הפך למושל הגליל למשך 29 השנים הבאות, עד 1804. אל-ג'אזר היה סדיסט ופרנואיד, וגרם בהתנהגותו למשבר ביחסים עם הסוחרים הצרפתים מהיום הראשון. מצב היחסים הלך והתדרדר, עד כדי כך שב-1790 ג'אזר גירש מעכו את כל הסוחרים הצרפתים. עם עזיבתם החלה דעיכה מהירה של הענף.

 

 

הכותב הוא חוקר הסטוריה של ארץ ישראל, תושב כפר ורדים. טל: 054-3127207 | bencnaan@gmail.com.

    

דילוג לתוכן