ורדה דורשת, מתחננת, צורחת: תחזירו את החטופים. כל יום שעובר קורע לה ת'לב, הורס אותה מדאגה, וזה כמובן כלום ושום דבר לעומת מה שעובר על החטופים והחטופות עצמם, ועל בני המשפחה. ולמרות שזה ממש לא נראה ככה, ורדה מאוד רוצה להאמין שגם אלו שמנהלים את העניינים חושבים ומרגישים כמוה. אנחנו מתקרבים לחג החירות, זכר ליציאת מצרים וכל זה, אז בבקשה: עכשיו.

ובמעבר חד וכנראה מתבקש כי החיים וכל זה, נמשיך עם אייטם על להקת הדורבנים. לא החבר'ה המצוינים מעוד לילה שעבר ולא בא לי לשמוע, אלא דורבנים אמיתיים שצצו באשכול הגנים של כפר ורדים. אז סיפור המתח התגלגל ככה: באחד הבקרים גילו הגננות והצוות שני גורי דורבן מסתובבים בין הצעצועים. הגננת לירז אלפיה והסייעת אסואן עלי הצליחו ללכוד את שני גורי הדורבנים ולהכניסם לקופסה. לאחר מכן התקשרו לעופר יעקב, פקח של רשות הטבע והגנים, אושיה מקומית וגם אבא שילדיו למדו במערכת הגנים. הפרק הבא באייטם הבא.

רשות הדיבור לעפר יעקב: "בעשרים השנים שאני עובד וגר באזור הזה, זו הייתה הפעם הראשונה שקיבלתי שיחת טלפון כזו. אני בעצמי נמצא בצו 8 לא רחוק מהכפר, כשאיריס התקשרה ידעתי שהייתי חייב לקפוץ ולסייע. ראיתי שמצבם של הגורים טוב, ולאחר התייעצות עם האקולוג האזורי הבנו שהם מספיק גדולים כדי לשרוד והשבתי אותם לטבע". סוף טוב הכל טוב, וורדה שמחה שאף אחד לא נדקר.

אחרי מערכת בחירות סוערת למדיי התכנסה מליאת המועצה המקומית של כפר ורדים לישיבת פתיחה חגיגית במארג. מקורות של ורדה מדווחים שהדבר הכי חגיגי היה תפילה להצלחת המועצה שנשאה הרבה נטלי לסטרג'ר, וכל השאר היה יותר טקסי ופורמליסטי ופחות חגיגי ומעניין.

לישיבה הגיעו כמה מתושבי גולדן וילג' עם שלטי מחאה בגין הנעשה בשכונה, בנוסח "נמאס לנו לחיות במזבלה", "אנחנו לא אזרחים סוג ב'" וכדומה. כל הדוברים שהזכירו את פועלם למען תושבי הכפר, לא מצאו לנכון להתייחס למוחים ולמצב בגולדן וילג' בכלל. ורדה מרימה גבות ואפילו פוערת פה, ומקווה שמתישהו יטפלו סופסוף בשכונה המסכנה.

החברים של ורדה מוציאים את העיתון לפסק זמן, שזו דרך נחמדה להגיד שהם פורשים. אז גם ורדה תולה את המקלדת. כלומר היא בטח עוד תקליד כל מיני שטויות פה ושם, אבל המדור יוצא סופית לגמלאות. בגלל הקשרים והמקורות הטובים שלה, ורדה יודעת על התוכנית הזו כבר הרבה זמן, אבל השתדלה מאוד לא להיכנס לאווירת אס"ק. או לפחות שלא תרגישו.

ובאווירה זו הנה כמה ציטוטים על פרידה:

• "אין פרידה מוחלטת כל עוד נותר הזיכרון" (איזבל אלנדה).
• "שנות חיינו הן ספינות, והחיים הם פרידה מתמשכת" (נתן יונתן).
• "כאב הפרידה קטן מהשמחה של המפגש המחודש" (צ'ארלס דיקנס).
• "הערב הנודד אל ההרים פנה. שעת הפרידות, מה קדושה את" (נתן אלתרמן).
• "יש משהו מן השחרור ומשהו מן העינוי בכל פרידה מכל אדם" (ססיל דה לואיס).
• "מה אנו חייבים לאורח? סבר פנים יפות אם הוא נשאר, פרידה יפה אם הוא רוצה לעזוב" (הומרוס).

שיהיה חג של חירות – ואז אולי הוא יהיה גם קצת שמח. עכשיו באמת נפרדים, ורדה מקווה שכידידים.

חמישה חודשים. חמישה חודשים ואפילו קצת יותר שיש עדיין חטופים בעזה. לא להאמין כמה שזה בלתי נסבל, כואב בנשמה ומדיר שינהץ ולא להאמין כמה שהבאת החטופים הבייתה צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות הלאומי ובראש מעייניו של כל חבר ממשלה, איש צבא, חבר כנסת וכל מי וכל מי שיש לו נגיעה גדולה כקטנה באפשרות לעשות זאת. אנחנו ממשיכים בשלנו, כי מה עוד אנחנו יודעים לעשות, רק תשמעו מורדה: עד שאחרון החטופים לא חוזר הבייתה, זה לא באמת זה.

ברחוב אשכר בסמוך למתחם האמנים נפתחו שני מיצבים אמנותיים. "זו ארצי" בהובלת דקלה גרציאני הכולל יצירות של אמני כפר ורדים עם פרשנות למושג ארץ ישראל; ומיצב "נגיעות מהלב" של תושיה סוחריאנו הכולל ציטוטים מרשתות חברתיות שעלו ברשת מאז ה-7 באוקטובר. ורדה ממליצה מכל הלב להתעכב עליהם, לקרוא את הדברים, ולזכור שאנחנו באמת בתקופה אחרת, שעדיין כואב, שעדיין לא ברור ועדיין המצב קשה.

בגינה הקהילתית התקיימה סדנת כרוב כבוש בהדרכת יפעת מעיין. מסתבר שכדי להגיע לכרוב כבוש כהלכתו, צריך לעבוד קצת, ואז גם לחכות שלושה שבועות. ורדה מפרגנת כהרגלה לעת זיקנה, וכשלעצמה יש לה שלוש תובנות. אחת: לקנות קונסרבים בסופר זה בכל זאת יותר מהר. שתיים: כרוב כבוש זה תמיד אחלה, כי לרוב זה מגיע עם פלאפל או אפילו יותר טוב – נקניקייה. שלוש: אם כבר לכבוש, אז שיהיה כרוב.

היו בחירות, סוערות במושגים של כפר ורדים, אפילו ורדה לא פספסה את זה. מה שכן, בדסק הפוליטי של ורדה כל הפרשנים מאוחדים בדעתם ששני המועמדים אכזבו מאוד בצד הקולינרי. אם פעם יכלו הבוחרים להתכבד בסנדביצ'ים מושקעים ועוגות ביתיות טריות, הפעם הסתפקו המועמדים בבקבוקוני מים, תה ונשנושים בשקיות אלומיניום. איפה הכרוב הכבוש כשצריך אותו?

לחובבי הטבע באזורנו, הנה דיווח שאמור להסעיר אתכם והוא מגיע מהמקום הכי לא צפוי בישראל – נחל הקישון. אז רשות נחל הקישון – יש רשות כזה, החבר'ה שם אפילו שולחים הודעות לעיתונות – מדווחת בשמחה שהצמח הנדיר נורית המים ממשיך לפרוח באגן הקישון: "בבריכת החורף הדרומית למרכזית המפרץ נצפו מרבדים מרשימים של הצמח הנדיר נורית המים. זו השנה השלישית בה נצפית פריחה של פרח זה".

ולקראת סיום, טיפ מורדה איך להבחין בין נפילות חס וחלילה לבין ירי של כוחותינו. אם יש אזעקה ברקע, כנראה שנשמע גם וגם. אם מתקבלת הודעה מהמועצה שקולות הנפץ הם מפעילות של צה"ל – זה כנראה ירי של צה"ל. תודו שהחכמתם.

שיהיו ימים שקטים, שיחזרו החטופים, וגם מי שבכל זאת בוחר לחגוג בפורים – שלא יהיה יותר מידי שמח ויזכור בכל רגע את אלו שהחופש שלהם נגזל בברטוליות של האויב, וההפקרה של הממשלה. בשורות טובות ומהר.

החטופים. להחזיר אותם. הכי חשוב ולפני הכל וכמה שיותר מהר. ורדה יודעת שזה קשוח, ושיש מפלצות בצד השני, ולמרות שהיא ממש לא ביטחוניסטית יש דברים שהיא מבינה בהם. אז אין מצב שהחטופים לא בראש סדר העדיפויות, ומי שלא חושב ככה אין לו מה לחפש בחברה נאורה ואנושית.

שליחיו המיוחדים של המדור היו בעימות בין ניר שילה לאייל שמואלי, בו השתתף גם יואב ניצב מהירוקים. מסקנה אופנתית: סטיילינג זה לא הצד החזק של המתמודדים. פה ושם הם אמנם משתדלים, אבל זה לא כל כך מצליח להם. מסקנה פוליטית: המנצחת של הערב היא הרבה נטלי לסטרג'ר. הכי נעים וענייני היה לשמוע אותה.

החבר'ה של הגינה הקהילתית העבירו מבנה של חממה מהחצר של אחד החברים לגינה עצמה. והיה להם סטרטאפ: במקום לפרק, להוביל ולבנות שוב, העמיסו את החממה כפי שהיא על טנדר, שינעו אותו לגינה ועשו לו רילוקיישן בלי להוציא בורג. האמת, ורדה אפילו לא יודעת אם בחממות יש ברגים, אבל הקטע מצא חן בעיניה ולקמרי שווה צילום.

במועדון הלובי של המתנ"ס נפתחה התערוכה "ותיקי הכפר מצלמים". בפתיחה החגיגית ניגנו גלינה קיטובסקי על הפסנתר ושמוליק גרציאני על המנדולינה. ורדה בטח תקפוץ להתרשם מתישהו גם מהצילומים.

באשכול גליל מערבי החליטו להקים מחדש את הפרויקט למען קידום האומנות והיצירה בקרב בני נוער בגליל המערבי והכריזו על הקמתה מחדש של התזמורת הסימפונית האזורית, בה ינגנו מצטייני הקונסרבטוריונים בגליל המערבי בליוויו וניצוחו של המנצח פרופסור מיכאל קלינגהופר, נשיא האקדמיה למוזיקה בירושלים. בידיעה שנחתה בדסק התרבות של ורדה מדווח כי בתזמורת 26 נגנים בגילאי חטיבה ותיכון, המגיעים מנהריה, מטה אשר, מעלה יוסף, עכו, בית ג'אן וירכא. ורדה תוהה איזה יישוב לא מיצג בתזמורת, ולמה. אבל מחלקת התחקירים שלה בקומא, אז היא מסתפקת בתהייה.

ורדה מצדיעה לכל מי שמתמיד וצועד למען שחרורה של רומי גונן ושל כל החטופים בכל יום שישי מצומת המפה. גם הגשם לא מרתיע אותם לתרום את התרומה הצנועה והחשובה שלהם, ולהזכיר למנהיגים שאסור להרפות עד שהאחרון חוזר הבייתה.

שיהיה סופ"ש רגוע, בחירות הוגנות ובשורות טובות ממש מהר.

עכשיו! שיחזרו כל החטופים, ועכשיו! ורדה לא ביטחוניסטית גדולה אבל במקרה הזה גם היא מבינה את המורכבויות והסיכונים והויתורים. ועם כל אלו היא דורשת: שכל הנפוחים שם למעלה יוותרו על האגו, יבינו את החובה האמיתית שלהם, ויפסיקו להיצמד לטקסטים גנריים ונבובים של אנחנו ננצח, אנחנו נמוטט, נלחמים עד הסוף וכאלה. עכשיו! הבנתם?

וכולנו, שלא נתחיל להתרגל, ולא נמתג ולא נניד בראש בכל פעם שביבי אומר "חטופינו". לפעול ללא לאות ובלי הפסקה להחזיר אותם. כל אחד בגזרה שלו ובכפי יכולתו, והמנהיגים יום ולילה 24 שבע.

משלחת של המועצה יצאה לסיור ביישובי העוטף. יום או יומיים לאחר מכן הופיעו בתקשורת ידיעות על כך שלתושבי העוטף קצת נמאס מזה שהפכו לאתר תיירות. ורדה מאמינה שהקשר מקרי בלבד.

ואין באזור שלנו אזעקות לאחרונה. שרק יימשך ככה.

נחמד שמשפצים כבישים, עושים מעקפים ומפתחים. גם אם זה קצת על חשבון שטחים פתוחים וגם אם יש כאלה שקושרים את זה לבחירות המתקרבות. אבל עבודות בצומת הכניסה לכפר, סלילה מחודשת של שני קטעים לאורך כביש 854, מעקף באזור עין יעקב, זה קצת יותר מידי. הלו, למה הכל ביחד? ורדה מכריזה על שביתת הגה עד שתוכל לנסוע אוטוסטרדה.

מה עם נגיד לכם שאתר הלינה מספר אחת בארץ ממוקם דווקא על גדותיו של נחל הקישון? מכיוון שמדובר בקוראי המדור, אתם בטוח מספיק נבונים כדי לנחש שמדובר באתר לינת הקורמורנים שהוא הכי גדול בארץ. מה שכנראה לא ניחשתם, זה שמישהו אשכרה ספר בכמה פריטים מדובר. כל הפרטים באייטם הבא.

אתר הלינה מצוי על שדרת עצי האקליפטוס במורד נחל הקישון, באזור גשר ההסתדרות בחיפה. הספירה נעשית בזריחה, עם אור ראשון, כאשר העופות ממריאים מעצי האקליפטוס לכיוון מזרח לתור אחר מזון. כל פרט מהקבוצה שמתעופף נספר. רשות נחל הקישון מדווחת על 2,762 פרטים של קורמורנים, מספר דומה לזה של השנה שעברה. את הספירה ביצעו ממונת האקולוגיה ברשות נחל הקישון, מעיין ציון, ממונה הפיקוח ברשות נחל הקישון, אלון בן מאיר וראש תחום סביבה, איתן צנטנר. ומי שמחפש בימים אלה קצת הסחת דעת, יכול ללכת ולספור בעצמו.

עם כל הקושי והעצב העמוק שממלא אותנו בימים אלה, ורדה חושבת שזה ממש בסדר להתאוורר מעת לעת. ולכן היא שמחה על החזרה של מועדון הסרט בהיכל התרבות מעלות (ומצדיעה לאיש והאגדה פרץ טסטה); על המופעים וההצגות שעולים בהיכל, על פעילותם של הברים והמסעדות באזור (אתם מוכרחים לנסות את ענתיקה בתרשיחא, ממש טעים שם), וגם של מופעי המוזיקה והמסיבות. כשלעצמה, ורדה מבלה פה ושם, אבל מקפידה שלא יהיה יותר מידי שמח.

וכשהגשם המעצבן הזה יסתיים נוכל גם לצאת לטייל כמו שצריך. מצד שני, צה"ל יוכל לצאת ללבנון להילחם כמו שצריך, אז לכו תדעו מה יהיה באביב ובקיץ הקרובים. אמאל'ה.

וברוח אסקפיסטית וחורפית, נסיים בכמה ציטוטי חורף.

"מילה אחת טובה יכולה לחמם שלושה חודשי חורף" (פתגם יפני).

"החיים הם לא עניין של המתנה לסערה שתעבור, אלא ללמוד איך לרקוד בגשם" (ויויאן גרין).

"כל קילומטר בחורף הוא שניים" (ג'ורג' הרברט).

"אני עובר את החורף בכוחו של האביב" (שארל דה לין).

"החורף עוד כאן, אבל הלילה הכי ארוך כבר מאחורינו" (גבי ניצן).

"בישראל יש רק שלוש עונות – חורף, קיץ ומלחמה" (חנוך לוין).

ולצערנו, לפעמים שתיים מהעונות חופפות. בשורות טובות, ועכשיו!

קודם כל ולפני הכל שיחזרו החטופים. ומי שצריך שיעשה הכל בשביל זה, ושהמשימה הזו תהיה במקום הראשון הרבה הרבה לפני כל משימה אחרת. ומי שחושב אחרת שלא יקרא את ורדה.

ככל שזה נוגע לורדה, המלחמה הוכרעה בנוקאאוט. הכוונה כמובן למלחמה החשובה באמת, על איך יקראו למלחמה הנוכחית. אז מכל מה שרץ ברשת, יש שם אחד שמתעלה מעל כולם: מלחמת ז' באוקטובר.

התקופה ימי חג המולד בואך סילבסטר, ולמעט כמה אורות שמנצנצים פה שם, היישובים הנוצריים באזורנו נראים עצובים. כי עצוב, כן? ובכל זאת ורדה ירדה אישית לכנסייה בתרשיחא כדי להתבשם מהתאורה היפה, ומפנקת את קוראיה בצילום סביר מהגלקסי שלה.

מצד שני גם כשיש מזג אוויר טוב, אתרי הבילוי והטיול די שוממים. מקורבים לורדה מדווחים על ימי שישי ושבתות כמעט שוממים במקומות כמו פארק הסלעים, אגם מונפורט, הפארק האקולוגי בכפר ועוד. ואלו מקומות שלרוב הומים בסופ"שים, במונחים גליליים כמובן. מצד אחד השקט מתאים בהחלט לאווירה השקטה ולעצב של כולנו. מצד שני מותר עדיין לטייל וזה חשוב לנשמה, אז ורדה ממליצה בחום: צא לטבע.

ואם הטבע שתבחרו יהיה פארק עין אפק, תוכלו למצוא שם חבר שלא ראיתם לפחות ארבע שנים. הכוונה (לבודדים שלא ניחשו) היא לאירוס הביצות, פרח המצוי בסכנת הכחדה ונעלם מהשמורה ב-2019 בעקבות עליית מפלס המים. אז בידיעה שהתקבלה בדסק הטבע של ורדה מעדכנת: "גנן השמורה אורי הנדלר, עבד ב-3 השנים האחרונות על הנבטה מחודשת של האירוס מזרעים שנאספו עוד בשנת 2017. אחרי תהליך ארוך וסיזיפי של הרטבה וייבוש של השתילים, הגיע הרגע המיוחל שקני השורש היו יציבים מספיק לשתילה מחדש".

גם הציניות של ורדה לא עומדת לנוכח גילויי ההתנדבות והתרומה שיש באזור. אז הנה כמה נחמדים: אילנה ממסעדת חומוסיית הנוף מאפשרת למילואימניקים וחיילים בסדיר לאכול ללא תשלום, אלי ממסעדת קציצה עגלגלה פינק כמה וכמה פעמים חיילים במיטב ההמבורגרים שלו; משפחות שילה ודרכי מכפר ורדים יחד עם חבורת מתנדבים מחלקים מידי בוקר סנביצ'ים כשרים וטעימים למלא חיילים באזור; המרכז לאספקה טכנית בתרשיחא תרם שירותי כביסה לחיילים באזור; בקיבוץ כברי התארגנן צוות ומטבח מקצועי בשם "גברי טים" שמספק מידי יום מאות ארוחות חמות לחיילים באזור; ואפילו המו"ל של ורדה שמשלם לה משכורת רעב, תרם אתר אינטרנט לעמתת א.ת.ל. מינוח, שמצידה עושה המון דברים טובים למען הקהילה.

בטח יש עוד המון תרומות והתנדבויות, אבל כולכם כבר מכירים את יכולת התחקיר הדלה של ורדה. שיהיו כולם ברוכים.

לפני סיום, כמה ציטוטים רלוונטיים לרגל המצב:

"מעולם לא הייתה מלחמה טובה או שלום רע" (בנג'מין פרנקלין).

"הדרך היחידה לנצח במלחמה היא למנעה" (ג'ורג' מרשל).

"אין דרך מכובדת להרוג, אין דרך עדינה להרוס. אין שום דבר טוב במלחמה – חוץ מזה שהיא מסתיימת" (אברהם לינקולן).

"אהוב את הנשק ושנא את המלחמה" (יצחק שדה).

שנזכה לימים שקטים ובשורות טובות ממש ממש מהר.

הנה מגיעה שנת תשפ"ד, וכל הגברים בסביבתה של ורדה אומרים שזו תהיה שנה מעולה למנגלים. נקווה שהבשר יהיה באיכות גבוהה יותר מההומור.

ולכבוד ראש השנה, ורדה חוגגת עם שלל ציטוטים על דבש, התחלות ושאר מיני סמלים של חג.

"הרגע המאושר בחיים הוא הרגע לפני אכילת הדבש" (פו הדוב, בספרו של א.א. מילן).

"הטעם היחידי שיש לו לדבש להיות דבש, הוא, כפי שידוע לי, כדי שאוכל לאכול אותו" (פו הדוב, שם).

"אכול דבש הרבות לא טוב" (משלי).

"אני לא מלקקת דבש. זה משמין" (אסתי גינזבורג).

"כפית זפת בחבית דבש" (פתגם רוסי).

"הדבש מתוק, אך הדבורים עוקצות" (פתגם צרפתי).

"גם מסע של מאה אלף מילין מתחיל בצעד קטן" (לאו דזה).

"גם מסע של אלף מילין מתחיל בארוחה טובה" (הגרסה הפרקטית).

"סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר" (לאה נאור).

"אם אתה רוצה לשתות כל היום, אתה מוכרח להתחיל בבוקר" (פתגם מהפאב, בטח אירי).

"לאהוב את עצמך היא תחילתו של רומן לכל החיים" (אוסקר ויילד).

"הרי כל התחלה היא רק המשך, וספר האירועים תמיד פתוח באמצע" (ויסלבה שימבורסקה).

"זה אינו הסוף, זו איננה אפילו תחילת הסוף. אך אולי זו סופה של ההתחלה" (וינסטון צ'רצ'יל).

"לא מהמוות צריך לפחד האדם, אלא עליו לפחד שאף פעם לא יתחיל לחיות" (מרקוס אורליוס).

"התחלה טובה היא כבר אמצע הדרך" (פתגם סלובני).

"ההתחלה מהווה את חצי העבודה" (פתגם קוריאני).

"הדבר החשוב ביותר בכל פעולה הוא ההתחלה" (אפלטון).

"להתחלות יש קסמים שאין להביע במילים" (מולייר).

"אף פעם לא מאוחר להיות מה שאתה יכול להיות" (ג'ורג' אליוט).

"בקש עצות לפני שתתחיל; כשאתה נחוש פעל מייד" (גאיוס סאלוסטיוס קריספוס).

"למרות שאף אחד לא יכול לחזור אחורה ולהתחיל לגמרי מחדש, כל אחד יכול להתחיל מרגע זה וליצור סיום חדש לגמרי" (קארל ברד).

"האין זה נחמד לחשוב שמחר הוא יום חדש, עדיין חף מטעויות?" (לוסי מוד מונטגומרי, וזה נכון במיוחד לגבי השנה).

"כל ההתחלות קשות, אך קשה מהן היא ההתמדה" (חיים נחמן ביאליק).

"התחלתי מצטער שאני עצוב. ובשביל שנצטערתי שאני עצוב הוכפלה עצבותי" (ש.י. עגנון, מתוך אורח נטה ללון).

"השגת מטרה מסוימת מהווה נקודת התחלה להשגת מטרה אחרת" (ג'ון דיואי).

ורדה ידעת בהחלט לכתוב ברכות כמו שתהיה שנה נפלאה ומתוקה ופורייה ושל הגשמה ובריאות ואהבה, אבל היא רואה את עצמה כטיפוס ריאלי. אז שתהיה לכולנו שנת תשפ"ד עם התחלה מעולה, המשך סביר וסיום מתקבל על הדעת. ובסך הכל שנה טובה.

וומן פאוור לסיפתח. מברוק גדול לדורית מזרחי, שהודיעה על פרישה מתפקידה במרכז הקהילתי כמנהלת המרכז למשפחה, תפקיד אותו מילאה במשך 22 שנה. בוותק, זה יוצא כמעט כמו הג'וב של ורדה בעיתון, אבל מי סופרת. דורית יוצאת עכשיו לדרך עצמאית, בפוסט פרידה כתבה שתתמקד בנשים. ורדה בטוחה בהצלחתה ומחאת לה המון סיפוק ומשמעות בהמשך.

אקורד הסיום של דורית היה פיקניק המשפחות המסורתי, שאפשר הפעם גם לינת לילה בשטח. ואכן, כמה משפחות ניצלו את האפשרות ונשארו לבלות סביב המדורה וללון בחורשת הברבת. למדור יש חברים שהפטירו בהתנשאות "גם כן שטח, כולה חורשה בלב הכפר". אז ורדה נחלצת להעמיד אותם במקום: כל שינה שחורגת מהמתחם של הגומאוויר כפר סבא, זה שטח באבוהה.

ובאופן כללי הפיקניק פינק מאות משפחות בגודיז כמו מוסיקה, חברותא, סדנת ג'אגלינג, סדנת תיפוף, בועות סבון, פינת יצירה, פינת ליטוף, סוס פוני, מתחם משחקי ספורט, ארגז חול, מופע ג'אגלינג, חידון טבע ופיתות בטאבון בביצוע של חוגי סיירות, פופקורן, פודטראק, דוכני יד שנייה, צמות, איפור פנים ועוד. ורדה עצמה נשארה על הגומאוויר עם המזגן, ובינה לבינה היא תוהה: האם אי פעם נערך אירוע שלא היה בו "ועוד"?

שאפו גדול גם למקהלת צליל בכפר בניצוחו של זולי פרנק, שנתנה יופי של הופעה במועדון הזהב. עליזה כ"ץ כתבה מילים חמות על המקהלה והמנצח, וורדה מצידה מפרגנת לעליזה עצמה, לטובה פריאל ולשאר חברות ועד מועדון הזהב – מרגיט שפטלוביץ, נורית גלעד, יונה קליגווסר וטל ריבק, על שנים ארוכות של פעילות איכותית ועשירה.

ורדה שותפה לחרדה המוצדקת לגורל החופש שלה ושל קוראיה (טוב, גם של הנכדים), ותורמת את חלקה למחאה במגוון ציטוטים על דמוקרטיה, הפגנות וחופש. לדרך.

"הבסיס של הדמוקרטיה היא החרות" (אריסטו).

דמוקרטיה איננה חוק של הרוב, אלא הגנה על המיעוט" (אלבר קאמי).

"במדינה דמוקרטית, השלטון הוא בראש ובראשונה שלטון ההגינות" (אסא כשר).

"שתי מעלות של הדמוקרטיה: היא מאפשרת שונות וביקורת" (א.מ. פורסטר).

"הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה בעולם, מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום" (וינסטון צ'רצ'יל).

"הטיעון הכי טוב נגד הדמוקרטיה הוא שיחה בת 5 דקות עם המצביע הממוצע" (אנונימי).

"הטלוויזיה עשתה את הדיקטטורה לבלתי אפשרית ואת הדמוקרטיה לבלתי נסבלת" (שמעון פרס).

"שלטון דמוקרטי אמיתי הוא אותו שלטון, המותיר בידי אדם מספיק חופש, ובו בזמן דואג לכך שלא יעשה שימוש רע בחופש הזה" (אלברט איינשטיין).

"הדמוקרטיה נתנה לעובדים כבוד שלא היה להם מעולם" (סינקלר לואיס).

"המטרה של פרלמנט היא לנהל דיונים במקום לערוך קרבות אגרוף" (וינסטון צ'רצ'יל).

"כאשר ביקר פעם אנאכארסיס באספה התפלא על העובדה שביוון נוהגים חכמים לדבר וכסילים להחליט" (פלוטארכוס, ביוגרפיה של סולון).

"אזרח אמריקאי יחצה את האוקיינוס כדי להילחם למען הדמוקרטיה, אבל לא יחצה את הרחוב כדי להצביע בבחירות לנשיאות" (ויליאם ווהן).

"זכור, דמוקרטיה אף פעם לא מחזיקה מעמד הרבה זמן. היא תיהרס במהרה, מותשת, תרצח את עצמה. עדיין לא הייתה דמוקרטיה שלא התאבדה" (ג'ון אדמס, במכתב לג'ון טיילר).

"המדינה הזו היא יהודית ודמוקרטית: דמוקרטית כלפי יהודים, ויהודית כלפי ערבים" (אחמד טיבי).

"דמוקרטיה היא לא רק זכותו של הרוב לשלוט ולמשול אלא בעיקר היא זכותו של המיעוט להיות שונה אך שווה" (אחמד טיבי).

ורדה גאה לגור בכפר שתולה דגלי גאווה בשבוע הגאווה וקיים לא מזמן את מצעד הגאווה השני בתולדותיו, כולל אירוע ססגוני ומעניין בסיומו. וזה לגמרי לא מסתיים במצעדים ואירועים: תושבת היישוב דבי מן משמשת כרכזת הקהילה הגאה בחצי משרה במסגרת המתנ"ס. בין השאר היא מארגנת מגוון פעילויות חברתיות להטב"קיות, רובן פתוחות לקהל הרחב. מומלץ להתעדכן. 

בשכונת שבעת המינים בכפר ורדים ממשיכים לקיים מידי שנה חגיגת ביכורים בחג השבועות. חג שמח, כל הכבוד על ההתמדה, ונכון שהשם מחייב אבל זה עדיין מעורר התפעלות. הנה, ורדה התגוררה פעם ברחוב איינשטיין, ובחיים היא לא חגגה את תורת היחסות.

אחרי 25 שנה במיקומה הנוכחי, מסעדת אלומה המיתולוגית עוברת מקום. בימים אלה מתמקמת המסעדה בבניין חדש בכניסה לתרשיחא, ליד מגרש החנייה של השוק. ורדה, מחובבות המקום, מאחלת הצלחה מכל הלב.

במרפאת כללית במעלות הסתיים שיפוץ נרחב, ובמקביל נפתח שם מרכז חדש לבריאות הנפש. על רקע המצב העגום של הטיפול במתמודדי נפש, ורדה מייחלת כי המרכז החדש יציל נפשות ויעזור לכל מי שזקוק לו.

רחל פולס, ציירת מכפר ורדים, שוב זכתה לחיבור מרגש. לפני כשנה נתקלה בסיפור מותו בתאונה צבאית של הלוחם נתן פיטוסי. הסיפור נגע אל ליבה, והיא ציירה פורטרט של החייל המנוח. היא ביקשה למסור את הציור לבני משפחתו, אבל לא הצליחה לאתרם. לאחר חודשים ארוכים, הגיעה משפחת ידידים של רחל לביקור חברי בסטודיו, וילדי המפחה זיהו את נתן מהפורטרט. בשילוב ראש המועצה ומנהלת השירותים החברתיים, אותרה לבסוף המשפחה ובמעמד מרגש הוענק הציור למשפחה השכולה. ורדה מצטרפת לתקוותה של הציירת: "אני מקווה שלא יקרה מקרה נורא כזה יותר".

יעל קופל מכפר ורדים פורשת עוד מעט מתפקידה ב"מרחב חינוכי אפיק" שבמרכז הרפואי לגליל. זוהי מסגרת חינוכית מפוקחת, שמיועדת לבני נוער מאושפזים ועוזרת להם לשמור על רצף חינוכי. קופל, שהייתה שותפה גם להקמת המרחב, פורשת בסטייל עם תערוכת צילומים חדשה ומגוונת בשם "מקום, מיקום, שייכות". בתערוכה צילומים שצילמה קופל ופסלים שפיסלה, ובהודעה שקיבלה ורדה היא מצוטטת: "חשבתי איך אני יכולה לסכם 25 שנה כמנהלת המרחב החינוכי, ואיזו חוויה אני יכולה להשאיר כאן כמזכרת". בהצלחה בהמשך.

ורדה עוברת להקשב, דום מתוח והצדעה לנוכח נתוני הגיוס של בוגרי אמירים. מאה אחוז גיוס ומקום שלישי כללי בקטגוריה של בתי ספר קטנים ובינונייים. המיצוי ללחימה הוא כ-70 אחוז, ולכן אנחנו לא במקום הראשון. האמת, ורדה מייחלת ליום שבו כל הקונספט הזה של צבא ומלחמה יהיה פחות רלוונטי, אבל עד אז היא מסתפקת בתקווה שכולם ישובו הבייתה בריאים ושלמים.

כידוע אלו ימים לא פשוטים, בהם בעלי שררה רבים מנסים להפוך את הסדר הישן, לשנות סדרי עולם ולהשיג רווח אישי על גבם של אזרחים ישרי דרך ועמלי כפיים. לגבי הפוליטיקאים שבהם, אין לורדה רעיונות מיוחדים, רק תמשיכו להפגין ותפסיקו לבחור בהם. אבל מול אלו שמנסים למכור לנו אבטיחים לא מתוקים, היא מזכירה לכולם: קליפה ירוקה מט עם כתם בהיר מובהק; גבעול יבש למחצה; אבטיח כבד יחסית; חריצי חרקים על הקליפה; וצליל טוב. לא בטוחים? תקנו חצי!

שבת שלום וקיץ קל.

שבועות. חלב, פרות, עיזים, לחם ויין. וגם יובש נוראי בגזרת האייטמים הרגילים. אז לקט ציטוטים, והצלחה לצמים.

"הפרה נותנת יותר חלב כאשר הרפתן ברפת" (פתגם עברי).

"מי שגונב ביצה, יגנוב פרה" (ג'ורג' הרברט).

"אחרי שמאבדים פרה, מתקנים את הרפת" (פתגם קוריאני).

"פרה אינה מכירה בשוויו של זנבה עד שהיא נשארת בלעדיו" (פתגם אנגלי).

"אם יש לי פרה בשמים – את חלבה איני רואה" (פתגם ביתא ישראל).

"לקנות חלב עולה פחות מאשר להחזיק פרה" (סמואל באטלר).

"הוא מזמין עגל ומרגיש גבר, את מזמינה מים ומרגישה פרה" (ריקי בליך).

"פרות ונשים קח רק מהכפר שלך" (פתגם איטלקי).

"יש אנשים שרוצים לראות את אלוהים בעיניהם כפי שרואים פרה, ולאהוב אותו כפי שהם אוהבים פרה – למען חלב וגבינה ורווחים שהיא מביאה להם" (סמואל באטלר).

"עדיפה עז קטנה הנותנת חלב מפרה גדולה שאינה נותנת חלב" (פתגם אסטוני).

"אין אדם קונה דעתו בפת לחמו" (ר' חיים המוזג).

"רוצה לחם של היום? תבוא מחר!" (אורי פינק, "זבנג").

"לחם יש רק אתמול ומחר אבל אף פעם לא היום" (מתוך הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, לואיס קרול).

"לחם אין לי, חזון יש לי" (דוד בן-גוריון, בתשובה למפגינים שצעקו לו "מנהיג, תן לחם").

"אם אין לחם, שיאכלו עוגות" (מיוחס בטעות למארי אנטואנט).

"בלי עבודה אין עוגה" (פתגם צ'כי).

"טחנות הרוח של אלוהים טוחנות לאט אך בביטחון" (פתגם צ'כי).

"ראשית צריך לאפות שטרודל ורק אז לשבת ולהרהר" (פתגם אוסטרי).

"פיט, אתה יודע למה אנחנו אופי עוגות במטבח?. – בטח, אנחנו אופי עוגות במטבח כי אנחנו לא מכונאים במוסך" (פיט ופיתגורס, מתוך פרפר נחמד).

"אכלתי עוגה, ואז אמרתי לו: 'תקפנו בעיראק'" (דונאלד טראמפ לנשיא סין שי ג'ינפינג, לאחר ירי של 59 טילים על שדה תעופה בסוריה בעקבות התקפה כימית).

"אתה יודע שאתה מזדקן כשהנרות עולים יותר מהעוגה" (בוב הופ).

"או שכולם יאכלו מהעוגה, או שלא תהיה עוגה" (הפנתרים השחורים לגולדה מאיר, שנות השבעים).

"כשהחיטה בשלה יש לקצור, כשהיין מוכן יש לשתות" (אלפונס דודה).

"היין הוא הדבר התרבותי שבעולם" (פרנסואה רבלה).

"איש אציל לעולם איננו מתעב יין טוב" (פרנסואה רבלה).

"קמצן כמוהו כסוס עמוס יין שאינו שותה אלא מים" (פתגם גרמני).

"כדי להכיר את האיכות והמקור של יין, אין זה מן ההכרח לשתות חבית שלמה" (אוסקר ויילד).

"מנהג גרוע הוא להאשים יין בגלל שאנשים רבים משתכרים ממנו" (מישל דה מונטן).

"דבר אינו גורם לראות עתיד ורוד כמו מבעד לכוס יין משובח" (אלכסנדר דיומא האב".

ורדה הולכת ללגום כוס יין משובח, אולי באמת העתיד ישתפר. שיהיה סופ"ש מוצלח וחג שמח.