פעילויות מיוחדות בשמורות טבע

רשות הטבע והגנים מקיימת מגוון סיורים ופעילויות בשמורות הטבע, חלקן ללא תשלום. כמה מהפעיליות הקרובות המוצעות באזור הצפון:
שמורת טבע עין אפק – טבע של פעם: מסע בין גשרים וביצות בשמורת טבע עין אפק. בימי שישי ושבת בחודש פברואר בשעות 10:30 ו-12:30 בשפה העברית, נפגשים בחניון הפיקניק בסמוך למבנה השירותים. מתאים לכולם, ללא תשלום נוסף על דמי הכניסה. חינם למנויי מטמון.
גן לאומי כורזים ו"שביל בתי הבד". נפגשים במבואת הכניסה בימי שישי בחודש פברואר בשעות 10:00 ו-12:00. מתאים לכל גיל, המסלול מונגש בחלקו. ללא תשלום נוסף על דמי הכניסה. חינם למנויי מטמון.
גן לאומי ציפורי – אינספור פסיפסים, אינספור סיפורים. נפגשים במבואת הגן הלאומי ציפורי בימי שבת בחודש פברואר בשעות 10:00, 12:30. הסיור מתאים לכל גיל, המסלול אינו מונגש. ללא תשלום נוסף על דמי הכניסה לאתר. חינם למנויי מטמון.
כל הפעילויות מותנות בתנאי מזג האוויר.
פרטים נוספים באתר הרט"ג.

סימפטום של הדרת נשים במרכז הקהילתי

סדרת קתדרה של המרכז הקהילתי (מתנ"ס) כפר ורדים השנה מונה הרצאות של גברים בלבד. ארבעה גברים, אף לא אישה אחת. סדרה שלמה עם גברים בלבד היא מקוממת ביותר. זה סימפטום של הדרת נשים במרחב הציבורי, מתן לגיטימציה להדרה, ומקבע נקודת מבט גברית בנושאים אקטואליים. מאד מקומם.
כאדם שנותן עשרות הרצאות מקצועיות לקהל הרחב, לעולם לא אסכים להיות חלק מסדרה של גברים בלבד. ההגמוניה הגברית הזו מאד שגויה.
אני רוצה לציין שכבר בעצם הפרסום נעשה נזק. כאשר ילדים וילדות נכנסים לכפר ורדים, ורואים מעל כיכר ארבע תמונות של 5 גברים (כולל הופעת תרבות) ללא אף אישה, מה המודל שזה משדר להם? מהי תקרת הזכוכית (הקיימת להן ופתוחה להם)? היכן הדוגמה האישית?
כאדם שחי כאן, אני מצפה ליצוג מגוון של אוכלוסייה, לפחות כמו הגיוון בקרב אוכלוסיית הכפר. עוד לא מאוחר לשנות. אני מצפה מהמתנ"ס להביא דוברות מבריקות במגוון נושאים עוד השנה.

תודה
עדו רול

מהמרכז הקהילתי נמסר בתגובה: המרכז הקהילתי הינו גוף חברתי הלוקח בחשבון מגוון אוכלוסיות הן בפיתוח מענים לאוכלוסיות אלו והן בקיום יחסי עבודה איתם. בהקשר זה ניתן להתייחס, למשל, לאוכלוסיית אנשים עם צרכים נוספים, קהילת להט"ב, אזרחים ותיקים ונשים.
בהתייחס לסוגית המגדר באופן ממוקד, התבוננות רחבה בתכנית העבודה השנתית של המרכז הקהילתי מעלה כי נשים רבות נוכחות בהעברת פעילות ונמצאות ביחסי עבודה עם המרכז הקהילתי.
בחירת האדם להעברת הפעילות נעשית לפי שיקולי תוכן, מקצועיות, עלות וזמינות, לצד השיקול החברתי של הנכחה והעסקה של אוכלוסיות מסוימות.
הקתדרה הינו תחום אחד מני רבים. והתבוננות רק עליה מטה את התמונה הרחבה. עם זאת, אנו לוקחים הארה זו לתשומת ליבנו.

הגעתם לגיל השלישי, ואתם חיים בבית שהשווי שלו כמה מליונים טובים. אלא שבפועל אין לכם יכולת לעזור לילדים, שרוצים לרכוש בית, אבל בינתיים חושבים פעמיים לפני נסיעה לחו"ל או הוצאה גדולה אחרת, או גרוע מכך – מתקשים "לגמור את החודש".
זהו מצב הגובל באבסורד: לגור בתוך קירות ששווים הרבה כסף, אבל מבלי היכולת ליהנות ממנו. הרי למכור אינכם רוצים. אתם אוהבים את הבית, את הסביבה ואת החיים שלכם בקהילה. ומצד שני, עוד כמה מליונים היו משפרים מאוד את איכות החיים שלכם ושל ילדיכם.
למצב הזה יש פיתרון. מדובר בטריק המבוסס על השיטה של "משכנתא הפוכה", אבל בצורה טובה יותר.
לאחרונה פנה אלי מכר שיש לו לקוחה שמאוד נכוותה מכל חברות הביטוח והבנקים שמציעים למבוגרים "משכנתא הפוכה". לדבריה, מה שמציעים המוסדות הפיננסיים זה ממש "נזיד עדשים", והיא רוצה לקבל 50% מערך הבית שלה. בנינו לה ביחד תוכנית בה קיבלה כמבוקשה: 50% מערך הבית, בעוד היא נשארת להתגורר בו מבלי לזוז!
איך זה עובד? קיימת אופציה לקבל בין 40 ל-60 אחוז מערך הבית, ולהמשיך לגור בו עד 120 ב"ה, כמובן ללא תשלום שכירות או כל תשלום אחר. בכסף הזה ניתן לסייע למשפחה, לילדים, להשקיע אותו, אפילו בנדל"ן.
הרעיון שעומד מאחורי המודל הוא שהבית בו אתם מתגוררים שווה כסף שלא מנוצל במלואו. הבית עובר למישהו אחר שקונה מכם את הבית ומשלם לכם סכום מאוד גדול שאתם מרוצים ממנו, אבל התנאי הוא שאתם נשארים בבית עד יומכם האחרון (עם כל ההתניות וההגנות עליכם בכדי שאכן ימומש החוזה כנדרש).
במצב זה, בו חשוב לכם להמשיך ולהתגורר בבית, אנחנו מחברים אליכם משקיע או קרן השקעות שרוכשים את הדירה, על מנת שתוכלו ליהנות מסכום כסף משמעותי שישמש אתכם לכל מטרה על פי בחירתכם.
הדירה שלכם נמכרת לפי הערך הנוכחי שלה היום כדירה תפוסה, המשקפת את שווי דמי השכירות לכל החיים, שכמובן לא תצטרכו לשלם. והכי חשוב, אתם נשארים לגור בבית שלכם.
הייתרון בתהליך שכזה, בשונה ממשכנתא הפוכה, שכאן זו לא הלוואה. אין ריביות ואין החזרים, אין שכירויות ואין חובות. ובעוד במשכנתא הפוכה מקבלים 15-55 אחוז מערך הבית, כאן ניתן לקבל 40-60 אחוז מהערך.
לפרטים מוזמנים ליצור קשר.

—
הכותב הוא זכיין הסניפים של אנגלוסכסון בכרמיאל, מעלות-כפר ורדים, עכו וצפת

בזמן האחרון אני נשאלת האם ישנה האטה בנדלן, האם יש פחות תנועה של קונים, פחות ביקושים ופחות מכירות.
ובכן בפועל עדיין יש ביקושים ערים לאזור הגליל המערבי בכלל, ולכפר ורדים בפרט. הביקושים החלו בתחילת הקורונה, אז חווינו הגירה חיובית משמעותית של המשפחות הצעירות שהגיעו מהמרכז. כעת הביקושים ממשיכים בעיקר בשל איכות החיים ומיתוג רמת החינוך בכפר.
רמת הביקוש עולה על ההיצע מכיוון שגם זוגות בגיל 55 ומעלה מוצאים שהכפר מספק את מירב השירותים, וגם משפחות ותיקות שמחליטות למכור את הנכס הגדול מעדיפות לעבור לבית קטן ונגיש יותר בכפר. התוצאה היא שכרגע אין בכפר מספר גדול של נכסים למכירה.
מכל הסיבות הללו, הביקושים לבתי מגורים בכפר הם גבוהים כרגע, וזאת למרות הריבית הגבוהה על המשכנתאות והעובדה שההקלה במס טרם חזרה לכפר ורדים, וספק אם תחזור.
הביקוש מניסיוני כולל גם קונים פוטנציאלים מהמרכז, וגם משפרי דיור מהסביבה הקרובה.
מי שנפגע מעליית המחירים הם הזוגות הצעירים שגרים בשכירות. זוגות שכאלו המגיעים לכפר מבחוץ, ובעיקר כאלו שגדלו בכפר שרוצים לקנות כאן נכס, נאלצים בשלב זה "לשבת על הגדר" בשל עליית המחירים.
שאלה נוספת בה אני נתקלת היא האם המחירים עדיין עולים. בנושא הזה בהחלט ניכרת בתקופה האחרונה עצירה בעליית המחירים. כפר ורדים רשמה בשנתיים האחרונות עליית מחירים יוצאת דופן יחסית לשאר המדינה. בכל הארץ עלו המחירים בצורה מתונה ביותר, בעוד בכפר נרשמה עלייה של מעל 60%. לדוגמה: בית ממוצע נמכר לפני שלוש שנים במחיר ל 1.8 מיליון, וכיום הוא עולה שלוש מיליון ואף יותר, תלוי בנתונים של הנכס. שינוי מגמה עשוי להגיע רק כאשר יגדל ההיצע של הבתים ויקטן הביקוש.
למי שחושב למכור ההמלצה היא תמיד להתייעץ לגבי שווי נכס, על מנת לתכנן קנייה ומכירה במקביל ולעשות את זה נכון.

—

הכותבת היא בעלת משרד תיווך, 052-5610909

נופשון לבעלי צרכים מיוחדים התקיים בתחילת החודש זו הפעם השמינית בבית משפחת דרכי בכפר ורדים. בני המשפחה, בשיתוף עמותת "קו לחיים", מקיימים שני נופשונים כאלו מידי שנה זו השנה הרביעית ברציפות. במועד החורף מדובר ב"חמשוש", ובקיץ כמעט שבוע.
עשרות מתושבי כפר ורדים והאזור התגייסו לעזור למשפחת דרכי בתפעול הנופשון, ותרמו איש איש בדרכו לנופשון שמח ואיכותי עם תוכניות עשירות ואוכל כיד המלך.
הפעילוות כללו את הסיפור "העץ הנדיב" שסיפר איתי ערבה, פעילויות יצירה שונות, הרצאה מעוררת השראה של המוזיקאי רון ויינריך במארג, ארוחת פיצות, מסיבה, אפיית חלות לשבת ושאר מיני מאפים עם עליזה פרידמן ודבורה ווילק. בהמשך התקיימה קבלת שבת מוזיקלית עם אורי זית על האקורדיון ושמואל גרציאני על המנדולינה, ולאחר ארוחת שישי האזינו הנופשים להרצאה של שלומי ביצה על יהדות אתיופיה וסיפור עלייתה לישראל.
בני המשפחה והנופשים ציינו בהערכה ובתודה את ההתגייסות הגדולה של עשרות מתנדבים להצלחת הנופשון, וכן לאלו שתרמו תרומה כספית. "אנחנו מחכים כבר בקוצר רוח למחנה הבא, שמתוכנן לחודש יולי הקרוב", אומרים בני המשפחה.
מי שמעוניין להתנדב או לתרום יכול לפנות לטלפון 054-4810233, ולהתעדכן בקבוצות הפייסבוק של כפר ורדים.

כתבו וצילמו: שמוליק גרציאני ובן עמי מוסק

"אחרי כמה שעות של משחק נשארנו בתחרות 29 שחקנים, מתוך 1,200 שהתחילו אותה. בשלב הזה העבירו אותי לשולחן שהיה צמוד לשולחן שצולם לערוץ טלגרם. הרגשתי כמו בתוך סצינה מסרט: יושבת מתחת לפרוז'קטורים חזקים, מרוכזת במשחק, וכל זה בזמן שמצלמים. מסביב עמדו המון אנשים וצפו בשחקנים, והמתח גדול. כל החלטה קריטית מתמיד. זה לשרוד ולהתקדם, או לעוף.

"הייתי כל כך שקועה במשחק, ואני זוכרת את הרגע בו הרמתי לשניה את העיניים מהשולחן וראיתי את כל הבנות מהמשלחת, את המאמנים ואת שאר הצופים, וכולם מעודדים. זה רגע מרגש ומאתגר. את לא יכולה להתעלם ממה שקורה מסביב, ובו בזמן מרוכזת מאוד בקבלת ההחלטות. לצערי הרב הודחתי מהשולחן הזה. יצאתי מהמשחק ומצאתי את עצמי כמו בהופעה: כולם עומדים ומוחאים לי כפיים. למרות שהודחתי, התשואות העניקו לי הרגשה פנטסטית. הצלחתי להגיע למקום 29, וזה מכובד".

אליפות ישראל שמתקיימת בוארנה

הדוברת היא רותי גופר, 65, תושבת כפר ורדים. היא מוכרת בעיקר כמנהלת עמותת כוכב הצפון המספקת שירותים לאנשים בעלי מוגבלויות. הטורניר המדובר אליפות ישראל בפוקר (מסוג טקסס הולדם), שהתקיימה דווקא בוארנה מסיבות שנבין בהמשך.

"את הפוקר גיליתי לפני שלוש שנים לגמרי באקראי", היא מספרת. "צפיתי בטלוויזיה ביום שישי בערב. התראיינה שם בחורה צעירה בשם ניב סופר, שהקימה בית ספר לפוקר המיועד לנשים. היא בעצמה שיחקה ולימדה שחמט, ומאוד אהבה לשחק פוקר. למדתי ממנה שאחוז הנשים המשחקות פוקר בעולם נע בין שניים ל-5 אחוזים, ולמשחק יש דימוי גברי בלי שום סיבה אמיתית. זהו משחק מחשבה שלא מצריך שום כישורים מיוחדים שלגברים יש ולנשים חסר. ניב החליטה שהיא רוצה לשנות את התמונה ולאפשר לנשים ליהנות מהמשחק הזה. מדובר בבית ספר ראשון מסוגו בארץ ובעולם – 'Ladies Don’t Play Games', בית ספר לפוקר ושחמט המיועד לנשים.

"מה שמיוחד במיזם של ניב, זה שהיא לא רק מלמדת את המשחק ומאפשרת ליהנות ממנו, אלא גם רותמת אותו למען הקהילה. למשל טורנירים שמוקדשים לערבי התרמה לארגוני נשים ועוד. התכנית שודרה ביום שישי, וביום ראשון כבר התקשרתי להירשם. הייתי הסטודנטית הראשונה במחזור הראשון".

-מה הדבר שתפס אותך?

"בהתחלה לא לגמרי ידעתי לתאר את זה. היום אני יודעת שזו הייתה המון סקרנות, וגם המתח הזה שיש כל הזמן במשחק. נדבקתי בזה. בהתחלה מגיעים עם קצת חוסר ביטחון לשולחן, תוך רגע יכולים לטרוף אותך. צריך לבנות את הביטחון מבפנים".

לגופר שלושה ילדים: רוני, מורה לפילטיס; גל, עובד בהייטק; וניצן, עובדת בתחום השיווק. היא ובעלה אמנון מתגוררים בכפר משנת 1984, כשאמנון הוא מדריך טיולים ותיק וידוע, וקצין בכיר לשעבר בצבא. היא עובדת סוציאלית במקצועה, ואת עמותת כוכב הצפון היא מנהלת זה 25 שנה. העמותה מתמקדת כאמור בשירותים שונים לאנשים עם מוגבלויות. בכפר ורדים מפעילה העמותה שני מוסדות מרכזיים, "המארג", המשמש גם את כלל הקהילה, ואת הוסטל "בית בחורש" בו מתגוררים כמה דיירים. בנוסף מפעילה העמותה בכפר כמה בתים נוספים בהם מתגוררים בעלי מוגבלויות המנהלים את חייהם בתוך הקהילה.

יש לה תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית ותואר שני נוסף במנהל עסקים. במהלך השנים פיתחה תחביבים נוספים בתחומי העיצוב.

– יש ממשקים בין הפוקר לחייך המקצועיים?

"בפוקר משתמשים במיומנויות ובתכונות שקיימות בך ולומדים דברים שיכולים ליישם אחר כך בחיים. למשל קבלת החלטות במצבי לחץ, ניהול משא ומתן, התאוששות ממשברים, לקיחת סיכונים מחושבים ועוד. זה משחק שיכול לחזק מאוד את החוזקות שלך, ללמד אותך צניעות וסבלנות. בפוקר, גם אם תעשי את המקסימום שלך לא תמיד תצליחי. בדיוק כמו בחיים. אבל תמיד יהיו עוד הזדמנויות, ואפשר לצמוח גם מהמקום הכי נמוך. חשוב לא להתייאש, ובעיקר לשים את האגו בצד, כי אין לו מקום בשולחן. אם תשחקי בגלל האגו שלך, לא תוכלי להגיע רחוק. לא הולך? קפלי את היד. ניצחת? תזכרי שביד הבאה את יכולה תמיד להתרסק.

"יש גם הרבה הרבה תסכול במשחק הזה. לפעמים זה לוקח אותך למצבי קיצון מבחינת האמוציות שלך, אבל עם הזמן זה מתאזן. בסוף זה באמת רק משחק, אבל יש בו משהו חי. שלחתי לבית הספר לפחות עשר נשים נוספות, חברות ומשפחה, שהצטרפו גם לפוקר".

-זה משחק מומלץ באופן מיוחד למנהלים?

"חד משמעית. אני כל היום מדברת לעצמי פוקר כשאני צריכה לנהל דברים. הבאתי לארגון שלי סדנת פוקר למנהלים. זה פותח לך את המחשבה להמון כיוונים. יש בזה הרבה במובן של להתרומם מרגעים קשים, לקחת את החיים בפרופורציות הנכונות ולא לוותר. יש ביטוי במשחק, 'Chip and a Chair', כלומר גם עם צ'יפ אחד וכיסא את יכולה לקחת אליפות. עניין של סבלנות, ערנות ותזמון. כמו בחיים".

-שיחקת פוקר לפני זה?

"כלום, שום דבר. זה בא לי משום מקום כמו איזה ברק. בשלוש השנים בהן אני משחקת השתתפתי בשלוש האליפויות של ישראל. במשלחת הראשונה היינו שש נשים, בשנייה 17, ובנוכחית 32. בגלל שבארץ פוקר זה לא חוקי, האליפויות הישראליות מתקיימות בחו"ל. השנה האליפות הייתה בוארנה".