לנחלי הגליל המערבי המפורסמים בצת, כזיב, געתון ובית-העמק, יש אח קטן ונחבא אל הכלים. מסתבר שמים שקטים מסתירים לעתים נופים מרהיבים וסיפורים מרתקים
נחל שעל מתחיל במעיליא, משתפל מערבה לאורך כ-15 ק"מ, עובר בין סער לגשר הזיו ונשפך לים דרומית לאכזיב. בנחל הוכרזה שמורת טבע שייחודה בעצי "חברת הר מירון" שעיקרה אלון תולע וקטלב מצוי. מיני צמחים נדירים אחרים מצויים בה כמו מישויה פעמונית, צלען הגליל ופעמונית צידונית, ואף מכרסם גדול בשם נמנמן העצים.
הנחל, שמעטים מטיילים בו, הוא מסדרון אקולוגי חשוב לבעלי חיים רבים, כולל היחמור הפרסי.
המעיין והמערה
במדרון הצפוני מתחבא מעיין קטן וקסום תחת חופה ירוקה של עצי דולב, תאנה, עוזרר, שיחי פטל, שרכים, שערות שולמית ועוד. זהו עין שעל, או בשמו הערבי עין א-דם, אולי על שם העלוקות שלפנים חיו בו. כיום חיים בו סלמנדרות וקרפדות המנעימות בשירתן את השהות במקום.
המעיין עצמו נובע מתוך מערה נמוכה וחשוכה, בה ניתן לראות גם מעט נטיפים. המים הצלולים נקווים על הרצפה לעומק של סנטימטרים בודדים, ומשם זורמים בזרזיף עדין לבריכה קטנה. זהו מקור המים האיתן היחיד בנחל והוא משמש את חיות הבר את העדרים. בעבר היה המעיין מקור המים העיקרי של כפר צלבני שישב על השלוחה מעל המעיין ובו חבויים שני סודות נוספים.
החורבה והקשר ההונגרי
חורבת בילטון, שהיא חלק משמורת נחל שעל, הינה חווה חקלאית מהתקופה הצלבנית (מאות 12-13 לספירה). החווה הייתה חלק ממערך הכפרים סביב מצודת המלך (שאטו-דה-רואה) שבמעיליא. הרבה ממצאים המעידים על קיומו של כפר נמצאים סביב המבנה ומכלאת הצאן שבמעלה השלוחה. בורות מים, אבני ריחיים, אבנים מסותתות וטרסות חקלאיות מעידות על החיים במקום. אך הסוד קשור בשמו של המקום ו"בקשר ההונגרי" למעיליא.
בערבית שם המקום ח'רבת בלטון, מה שמזכיר מאוד את שמו של האגם הידוע בהונגריה. בנוסף לכך, חמולת ליוס שחיה כיום במעיליא טוענת שמקורם הונגרי ושמם המקורי היה לאיוש… על פי מסורות מקומיות הקשרים הללו אינם מקריים כלל ועיקר, ועל פי טענתם אכן חיו צלבנים הונגרים בחורבת בלטון! זאת ועוד: בסוף שנת 2018 הגיעה מהונגריה משלחת גדולה של אנשי דת, מנהיגים וסטודנטים. הם התארחו במעיליא וחנכו אנדרטה מרשימה לכבודו של המלך ההונגרי אנדראש בשני, שהשתתף במסע הצלב החמישי, על קיר המצודה אל מול הכנסיה. בקיצור, מוזמנים לדבר במקום במבטא הונגרי. איגן.
הקרב והכשלים
"הסוד" השני הקשור לחורבה מאוחר הרבה יותר, וקשור לקרב ממלחמת העצמאות שחמק מתחת לרדאר של ההסטוריה. קרב בילטון נערך בין ה-8 ל-12 באוקטובר 1948, ובו לחמו כוחות צבא ההצלה שמרכזם היה בתרשיחא עם חיילי צה"ל מחטיבה 7. חטיבה זו הוקמה בחטף בעיצומה של המלחמה במאי 48 ותוך שבוע הוטלו חייליה לקרבות קשים ללא אימונים והכנה מספקת. בקרב בילטון לחמו חיילי גדוד 71 לכיבוש משלטי 817 (חורבת בילטון) ואחרים בסביבה, אך כשלים מבצעיים ולוגיסטיים רבים הביאו לכך שהמשלטים עברו מיד ליד. שישה מחיילי החטיבה נהרגו כאן והם קבורים בבית הקברות הצבאי בנהריה. את סיפור הקרב חשפו עמירם אידלמן וניר קינן במאמר משנת 2018.
איך מטיילים
יש כמה אפשרויות ברמות קושי שונות, אך אני ממליץ כאן על הדרך הקלה והקצרה ביותר שמתאימה במיוחד לזוג או קבוצה קטנטנה שרוצה קצת שקט גלילי במקום קסום וסודי שכמעט בטוח שלא תמצאו שם איש מלבדכם.
סעו למצפה הילה והמשיכו כ-400 מ' לעבר דרך הנוף. בעיקול הדרך יוצאת דרך עפר במסומנת שחור מערבה. הדרך עברה חידוש והיא טובה לכל סוגי הרכב. המשיכו עם דרך הכורכר כ-1.6 ק"מ עד לסופה, ליד מחצבה קטנה. החנו שם את הרכב (שלא יחסום את הדרך) והמשיכו מכאן ברגל בדרך ג'יפים משובשת למדי. הדרך יורדת לאורך כ-700 מ' כאשר לאורכה תראו שרידים רבים מהכפר הצלבני ופינות חמד רבות. לאורך כל דרך ההגעה – נופים נפלאים מערבה לעבר חוף הגליל המערבי והים.
כ-100 מ' לאחר המבנה ומכלאת הצאן תראו משמאל לדרך שלט של רשות הטבע והגנים המכריז על שמורת טבע נחל שעל. מכאן יורד השביל השחור (בתלילות יחסית) לאורך 200 מ' עד למעיין. זו איננה דרך קלה, אך היא קצרה ותביא אתכם למקום מושלם לקפה ושקט גלילי.
כשתסיימו חיזרו על עקבותיכם. אפשרויות נוספות לטיול בנחל, כולל מפה, תוכלו למצוא באתר שלי.
