לקט אתרים בגליל שיגרום לכם לדמיין שאתם אינדיאנה ג'ונס בלב הג'ונגל. מסע אל כפרים אבודים מתקופות שונות בהיסטוריה. טור פרידה, חלק שני ואחרון
בלב הגליל, בתוך החורש ירוק העד, חבויים להם עשרות (כן כן, עשרות!) כפרים נטושים שמצב השתמרותם, בחלק מהמקרים, מפתיע באיכותו. השרידים כוללים בין השאר מבנים וקירות, רחובות, בורות ומאגרי מים, בתי בד וגתות, כנסיות, פסיפסים מרשימים, מערות קבורה, סרקופגים ועוד. כל אלו נמצאים בר בשטח, במקרים רבים ללא שילוט או שביל.
איך זה קרה?
בגיליון הקודם (אוגוסט, א-לה כפר 354) הסברתי באריכות על הנסיבות לפריחת הכפרים ולנטישתם הפתאומית. נזכיר הפעם בקצרה כי ההתיישבות התפתחה כחלק מהשגשוג הכללי בתקופה הרומית ובעיקר הביזנטית שבאה בעקבותיה (מאות 4-7 לספירה). לשגשוג הכללי נוספה ההילה של "ארץ הקודש" ופיתוחו של נמל עכו, וכך נבנו ברחבי הגליל מבני דת רבים ומפוארים ומבנים חקלאיים רבים.
הכפרים ננטשו כמעט בבת אחת לאחר עליית השלטון המוסלמי במאה השביעית לספירה. החליף המוסלמי עומר בן אל-ח'טאב חשש מהתקפות של הביזנטים מהים התיכון, ולכן הרס את נמלי החוף והקים מצודות משמר לאורכו. בכך גדע באחת את דרכי המסחר מארץ ישראל לאירופה, חיסל את הבסיס הכלכלי של מרבית הכפרים והיישובים, והביא לנטישה המונית של הגליל.
הכפרים מצידם השתמרו במשך 1300 שנה בתוך הסבך של החורש הארצישראלי, והמטייל הנועז (זה אתם, קוראים יקרים) יכול לחוש כאילו הוא גיבור בנוסח אינדיאנה ג'ונס בתוך אחד מסרטי שפילברג הנהדרים.
לאיפה לטייל?
בטור הקודם הבאתי שלוש המלצות ראשונות: חורבת עקודים על מצוק מעל נחל כזיב; חורבת גליל בפארק גורן; וחורבת דור (Dur) ליד איקרית.
הפעם נביא חורבות של שישה כפרים נוספים. כמו שני האתרים הקודמים, כל הכפרים נבחרו בזכות שילוב של ממצאים מרתקים וגישה נוחה יחסית. המועד הטוב ביותר הינו בחורף ובאביב, כאשר המקומות ירוקים ופורחים, אך ניתן להגיע בכל עונות השנה. וכמובן, תמיד להיזהר ובאתרים אלו – שאינם מוסדרים, יש להקפיד הקפדה יתרה.
חורבת צונם: איפה? בסוף דרך חקלאית סלולה שיוצאת מכביש 899 מזרחית מהפניה לשתולה. בוויז: חורבת צונם. מהחניה יש ללכת לאורך השביל המאולתר במגמה צפון מערב.
מה רואים? הכפר המרשים ביותר מהרשימה. שרידים הפזורים בשטח של כ-40 דונם! ובמרכזם מאגר מים מרשים עם קשתות מקוריות ובסמוך עוד מאגר מים קטן יותר. בתי בד, בורות מים, שרידים משתי כנסיות ושפע של מבנים ורחובות. ממש "עיר אבודה".
חורבת דנעילה: איפה? בסמוך לחניון של הירידה לנחל שרך. המקום הנגיש והנוח ביותר לטיול מהרשימה. יש שביל הליכה מסומן מהחניון וחזרה.
מה רואים? רחובות ומבנים רבים. שלושה בתי בד ומהם אחד משוקם ובו שלט הסבר מאיר עיניים. בנוסף, באתר נתגלו בורות מים, מערות קבורה ומכסה של סרקופג. שביל הליכה מסומן מוביל בצורה נוחה מהחניון ואליו ולוקח כ-25 דקות.
חורבת כרכרה: איפה? בנחל בצת לרגלי קיבוץ אילון. יורדים אל הנחל משער הקיבוץ ומתחנת המשאבות הולכים מערבה ועולים אל הגבעה בשביל המסומן.
מה רואים? שרידי מבנים רבים ומרשימים הפזורים בשטח של כשישה דונם, בתי בד ומאגר מים. בחלק המערבי התגלו שתי כנסיות עם חדרים המרוצפים בפסיפסים שמבצבצים בחלקם מתחת למעטה העפר. מהמקום נופים נאים לנחל בצת.
חורבת שנונה: איפה? בקרבת מושב שתולה. הכי נוח להגיע מחניון הרב"טים. משם יוצא שביל מסומן כחול לכיוון צפון-מזרח. לאחר כ-300 מ' להיכנס שמאלה למעבה החורש.
מה רואים? קירות, פתחים, בורות מים, בריכות אגירה ובתי בד. בחלק הדרומי במבנה גדול נמצא עמוד מגולף שמעיד ככל הנראה על קיום כנסיה.
חורבת עירב: איפה? מול הכפר ערב אל עראמשה, מעל מצוק נחל בצת. שביל מסומן שחור מוביל מהכביש החקלאי ממזרח לכביש 8993 לכיוון דרום במעלה הגבעה לאורך כ-300 מטר והעובר בסמוך ליער של עצי לבנה רפואי.
מה רואים? שרידי מבנים במצב השתמרות טוב, כ-10 בורות מים ושתי כנסיות הכוללות שני עמודים ואף רצפת פסיפס. מראש הגבעה נוף עוצר נשימה לכל הגליל המערבי עד הכרמל.
חורבת בציר: איפה? במחצית בדרך שבין שומרה לזרעית, כביש 8992, במזרחו של עיקול הדרך, על גבעה. קיים שלט המוביל למקום.
מה רואים? שרידי מבנים צמודים במצב השתמרות טוב היוצרים העין חומה כולל משקופים. בורות מים, ומספר מכסים של סרקופגים. במרחק של קילומטר נמצאת חורבת כוכים המומלצת אף היא.
מידע מלא על אתרים אלו ואחרים וכן מפה דינמית ניתן למצוא באתר https://Omri-travel.co.il.
פרידה
במהלך שש השנים האחרונות פירסמתי בא-לה-כפר (ולפני כן בעיתון קורא בגליל) כ-70 מאמרים על טיולים, מקומות ומסלולים בכל רחבי הגליל. ניסיתי להוסיף להמלצות הטיול גם רקע הסטורי, גיאוגרפי, אתני וסיפורים שונים שיעשירו את החוויה ואת הידע של הקוראים. אני מקווה שהצלחתי להגיע לקהל רחב, חיברתי אתכם לאהבה העזה שלי אל הגליל ואנשיו וגרמתי לכם לטייל (או לפחות לרצות לטייל בו). את כל המאמרים ניתן למצוא ולקרוא באתר שלי וכן במדור הטורים האישיים באתר של עיתון א-לה-כפר.
החלטתי לסיים את המחויבות שלי למערכת העיתון, ולפנות את הזמן לאתגרים אחרים בפיתוח פעילות הטיולים שלי. אני רוצה להודות מאוד לאייל כץ העורך ולמערכת א-לה כפר שאירחו אותי כה יפה ונתנו לי במה ויד חופשית להעלות על הכתב ולשתף חלק מהידע שאני טורח לצבור כל העת. במיוחד אני רוצה להודות לכם, על שקראתם, הגבתם ויצאתם לטייל. אני ממשיך להדריך במרץ, לארגן טיולים ואף להעלות מאמרים נוספים מידי פעם לאתר שלי.
להתראות בשבילי הגליל.
