למשך שבועות ספורים בחורף יש זרימה מרנינה באשדות של מפלי פרוד. וזה קורה בדיוק עכשיו
כשמפלי פרוד זורמים, מתגלה אחד המראות היפים והמלבבים של הגליל. מים רבים מדלגים להם בעליצות על מדרגות הסלע בדרכם מטה לאורך חלקו העליון של נחל צלמון. את הזרימה עוטף חורש אלונים טבעי המשולב בחורש אורנים נטוע, ושניהם יחד מקנים למקום יופי ואינטימיות. פעמים רבות ערפל קל מהלך בין העצים ויוצר הרגשה נהדרת כאילו מתהלכים בתוך ערוץ קסום החבוי באלפים באירופה.
אך מעבר ליופיו הרב של המקום, יש לנחל גם סיפור, העושה אותו שונה ומיוחד מבין נחלי ארצנו.
מקורו של הנחל בעין רמיאל אשר בצפונו של מושב שפר. המעיין עצמו יוצא מנקבה ונאסף לבריכה רבועה. רוב ימות השנה שפיעתו של המעיין קטנה ואין מספיק מים שיצרו זרימה מהבריכה אל מורד הנחל. אך במשך ימים או שבועות ספורים במהלך השנה (לרוב בינואר-פברואר), כשמאגרי המים התת קרקעיים מתמלאים, פורץ המעיין בעוז ושפע מים נובעים ממנו, והם אלו המזינים את הזרימה בנחל.
עין רמיאל הוא מעיין קארסטי שמגיע מתוך מבוך עצום של חללים תת קרקעיים בתוך סלעי הגיר והדולומיט של הרי מירון, אשר המים המיסו במשך עשרות מיליוני שנים. מעיינות מסוג זה ידועים בכך שאחוז הגיר המומס במימיהם גבוה מאוד, ועל כן כאשר הם זורמים במורד על מדרגות הסלע, הגיר שבקרבם מתגבש מחדש ומדפן את סלעי הערוץ בשכבת טרוורטין המכונה בעברית נטף נחלים (ממש בדומה לאבנית המצפה את תחתית הקומקום שלכם). הטרוורטין שמתגבש במורד הנחל הוא בעל צבע צהבהב אדמדם, והוא זה המקנה למפלים בחלק זה של הנחל את צורתם ואופיים יוצאי הדופן.
בנוסף לשני אלו יש עוד תופעה גיאולוגית מרתקת בנחל זה, הקשורה לכיווני מהלכו. תופעה זו קשורה לעובדה שחלקו העליון של נחל צלמון, בו אנו מטיילים, זורם דרומה עד בקעת חנניה (מדרום לכביש 85), ואז פונה מערבה. בעידנים קדומים הוא המשיך לזרום מערבה, התחבר לנחל חילזון ועימו הגיע לים התיכון. אך כיום מהלכו מקבל תפנית נוספת בקרבת הכפר ראס אל עין, אז הוא זורם דרומה ואחר כך מזרחה! לבסוף הוא חובר לנחל עמוד ומגיע לכנרת.
הסיבה לשינוי זה קשורה בעובדה שהשבר הסורי אפריקאי הוא תופעה מאוחרת מבחינה גיאולוגית ("רק" כ-15 מיליון שנים) והוא יצר בסיס סחיפה נמוך מאוד ממזרח. הנחלים שנפלו אל תוך השבר העמוק הזה יצרו מפלים שעם הזמן "התחתרו לאחור" עד אשר פגשו בנחלים אחרים, קדומים יותר, שזרמו מערבה. עם הגעתם לאפיקים אלו ובגלל שהערוץ שלהם עמוק יותר, המים מהנחלים האחרים החלו לזרום אליהם. תופעה זו נקראית "שביית נחלים", ונחל צלמון הוא דוגמא נפלאה לתופעה מענינת זו. לכן המים שאתם רואים באשדות הגיעו בעבר הרחוק לים התיכון, אך כיום הם מעדיפים את הכנרת.
איך מטיילים?
שתי אפשרויות עיקריות לטיול בנחל: מעגלית וקצרה או חד-כיוונית וארוכה יותר. ויש גם בונוס.
באפשרות הקלה הגיעו לחניון שפר, הנמצא מצפון לפיתול החד בכביש בין אמירים לקיבוץ פרוד (בוויז: חניון שפר). החנו את הרכב בחניה וצאו צפונה במעלה הנחל לאורך השביל המסומן כחול. כבר אחרי כ-100 מטר יתגלה לכם המראה המלבב של האשדות. מי שרוצה עוד, יכול להמשיך בעליה לאורך השביל הכחול עד שכמות תמונות הסלפי יספקו אותו. ואז חזרו באותה הדרך לחניון. פיקניק קצר או קפה שחור על הגזיה ישלימו את החוויה.
באפשרות השניה יש להחנות רכב אחד בחניון שפר ורכב שני במושב שפר ליד עין רמיאל. הטיול במקרה זה יהיה לאורך השביל הכחול בין שתי הנקודות לאורך כ-1.5 ק"מ כאשר פער הגבהים הוא כ-170 מ', כלומר תלול למדי. תוכלו כמובן ללכת בירידה אך "מביני דבר" טוענים שדווקא העליה עדיפה, כי אז יופיו המרהיב של הנחל יהיה כל העת מול עינכם. לבחירתכם.
למהדרין ולמדקדקין בהלכות הטיול יש אפשרות לבונוס כתוספת! תוכלו להמשיך במורד הנחל, לחצות את הכביש במנהרה ולרדת עוד כ-0.7 ק"מ נוספים על שביל נוח למדי עד שתגיעו לשני מפלים גדולים ומרשימים (כ-3 מ' גובהם) בקצה השביל. גם חלק זה של הנחל מרהיב במיוחד בימים בהם יש זרימה חזקה בנחל.
בחלק זה תעברו גם ליד ציון קבר נחמיה העמסוני ושרידים של הכפר הערבי הנטוש פארודיה שהיה כאן עד 1948 ובהם גם שרידי תחנת קמח ואמות מים שהובילו אליה. עם סיום הירידה (שימו לב למערות היפות בצד הדרך) שובו על עקבותיכם. ניתן מעט לקצר ולהקל את תקפיצו את הרכבים מחניון שפר לחלק זה של הנחל (ימינה בכביש הגישה לקיבוץ פרוד).
איפה אוכלים?
- בעין אל אסאד יש שתי מסעדות נחמדות הפעילות בשבתות
- בכפר ראמה יש שפע מסעדות מצוינות. באופן אישי אני ממליץ על מסעדת עזבה, חומוס אבו ראמי, וכמובן שווארמה מפגש הגליל לחובבי הז'אנר
- באמירים מסעדות צמחוניות וטבעוניות לרוב
