ליד מצפור קרן נפתלי המוכר התגלה מבצר ששימש כנראה את החשמונאים, עד שהגיע הורדוס. טיול של נוף ומחקר היסטורי
מצפור קרן נפתלי המוכר מאפשר זווית ראיה נפלאה לגולן ולעמק החולה הפרוס לרגליו. לצידו נתגלתה מצודה מוכרת פחות, אך עם סיפור היסטורי וממצאים מרתקים. שני אלו יכולים להיות יעד נפלא לטיול בפני עצמו, או תחנה בטיול באזור.
סיפור המצודה
בראש פסגת קרן נפתלי ברום 492 מ', כ-60 מ' מעל סביבתה, נתגלתה בסקרים ארכיאולוגיים מצודה שצורתה מלבנית ובה מספר מגדלי שמירה. בנוסף התגלו באזור גדרות אבן ארוכות ואף נצפו מבנים מרובעים שיכלו לשמש כמחנות צבא. שני אלו העידו על מצור אפשרי על המצודה.
לצורך פיענוח סיפור המקום הלך הארכיאולוג, מיודענו איש כפר ורדים לשעבר ד"ר מוטי אביעם, אל המקורות ההיסטוריים הכתובים ובראשם כתבי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתיתיהו). שם קרא על מצור שערך הורדוס על "מבצרים" של תומכי החשמונאים שלבסוף נסו אל הביצות.
בשנת 2000 ביצע אביעם במקום חפירה ארכיאולוגית שהעלתה ממצאים רבים משתי תקופות עיקריות: מהמאה ה-2 לפנה"ס, התקופה ההלניסטית וכן מהתקופה הרומית הקדומה בסוף המאה ה-1 לפנה"ס. הממצא המענין ביותר היה מקווה יהודי שהתגלה בתוך שטח המצודה, אך הוא היה מלא בפסולת וחפצים רבים כגון נרות חרס וכן עצמות בעלי חיים שחלקם לא כשרים שהעידו שהמקווה כוסה על ידי לא יהודים.
לאור כל אלו, הסבר אפשרי לקיומה של המצודה מתחיל בתקופה ההלניסטית, באמצע המאה ה-2 לפנה"ס כאשר שליטי צור היוונים בונים מצודה שמטרתה להגן על העיר החשובה קדש, שנמצאת במערב בקעת קדש במרחק קצר מן המצודה. קדש היתה עיר חשובה במשך אלפי שנים (מוזכרת במקורות היהודיים כקדש נפתלי, ואף שימשה כעיר מקלט). בתקופה ההלניסטית היא שימשה כמרכז שלטוני חשוב בדרום פיניקיה. במצודה, אגב, התגלתה כתובת ועדויות שמצביעות שאף היה במקום מקדש לאלה אתנה, כנראה מאותה תקופה.
בעשור האחרון של המאה ה-2 נכבש האזור על ידי החשמונאים, שהיו שושלת יהודית ששלטה בארץ בחסות היוונים. המצודה החלה לשמש חיל מצב יהודי ששלט משם על הדרכים החשובות שבאזור ושמר על העיר קדש. נוכחות צבא יהודי במקום מסבירה היטב את נוכחותו של מקווה בלב מתחם צבאי. באמצע המאה ה-1 לפנה"ס מתחולל שינוי דרמטי בארץ ישראל. האימפריה הרומית משתלטת על הארץ באופן הדרגתי, בעת שהממלכה החשמונאית נחלשת בעקבות סכסוכים פנימיים. הורדוס ומשפחתו לוקחים תפקיד מרכזי במהלך זה והורדוס עצמו ממונה לשליט הגליל.
הורדוס מבין ששלטונו לא יוכל להתקיים כל עוד החשמונאים ונאמניהם נמצאים, ולכן הוא משמיד באופן שיטתי את ממשיכי החשמונאים, ובהם אף אישתו מרים… בשנים 38-39 לפנה"ס הוא רודף ולוחם בתומכי החשמונאים בגליל, כולל הקרב האכזרי שניהל במצוק הארבל נגד נאמני החשמונאים שהתבצרו במערות. זהו גם ההסבר האפשרי לממצאים במצודה שליד קרן נפתלי. עם כיבושה ברחו כנראה חלק מנאמני החשמונאים אל "הביצות" שמזכיר פלביוס (בעמק החולה), וחייליו הלא יהודים של הורדוס מתישבים במצודה, מה שמסביר את הממצאים שהתגלו במקווה.
הטיול
סעו למצפור קרן נפתלי. הדרך לשם יוצאת מכביש 886 כ-2.5 ק"מ דרומית לצומת כ"ח ומעט דרומית למושב רמות נפתלי. פנו מזרחה בעקבות השילוט וסעו כשני ק"מ על דרך עפר המתאימה לכל סוגי הרכב. הדרך תקיף את ההר מצפון ותעפיל בהדרגתיות עד שתגיעו למצפור קרן נפתלי ע"ש רמי ברטל. חנייה ושביל נוח יובילו אתכם לאחת מנקודות הנוף המרהיבות בארצנו.
מהמצפור תראו מולכם את החרמון ורמת הגולן על תיליה הגעשיים. כ-400 מ' מתחת לרגליכם תצפו בעמק החולה הפורה בו יבלטו שני גופי מים נאים: שמורת החולה ואגמון החולה. לרגליכם יימתח כביש 90, הארוך במדינה שמתחיל במטולה ונגמר באילת וממש מתחת למצפור נמצאים עינות עינן – הגדולים במעיינות החולה שלידם התגלה אתר פרהיסטורי חשוב.
מקום מושלם לקפה וצילומים.
העליה למצודה איננה מתאימה למי שמתקשים בהליכה והיא איננה על שביל מסומן ומסודר ולכן נדרש משנה זהירות. העליה לשם מתחילה ברחבה מדרום לאנטנה הצבאית הגדולה. העליה קצרה אך מעט תלולה וכאמור מחייבת זהירות רבה. עם הגעתכם לפסגה תראו מתקן מתכת משולש. זוהי נקודת טריג המסמנת את הגובה. מעט צפונה ומערבה משם תוכלו לראות את המקווה. מכאן ייפרס נוף נהדר לצפון בקעת קדש ורכס רמים. תוכלו להבחין בתל קדש עליו שמרה המצודה. בהמשך תוכלו לפסוע בזהירות לדרום הגבעה משם יפתח נוף נפלא לעבר הר כנען ובקעת יחמור.
שביל ישראל עובר על המצודה ותוכלו לראות את סימוניו המוכרים.
בסביבה
• מצודת כ"ח: קבר האחים ומוזיאון הרעות
• טיול אתגרי בנחל קדש
• פיקניק בחניון האלה
• נקיקי יפתח – חרך קארסטי באדמה שמאפשר הליכה קצרה. מתאים מאוד לילדים
• וגם יקבים, טרקטורונים וכל אתרי הגליל העליון והחולה.
