הכניסה הראשית של הכפר שעב מרשימה ומתוכננת. שער מתכתי צהוב ומרשים, שני פסלים וכיכר נאה מקבלים את פניכם כאשר אתם נוסעים מצומת יבור לעבר יעד ואז פונים שמאלה ומתפתלים אל תוך הכפר. אך כדרכם של כפרים גליליים התוכנית שונה מהמציאות. רבים דווקא משתמשים בדרך עפר "בלתי חוקית" העוברת בין כרמי הזיתים העתיקים לאורך אפיקו של נחל חילזון שמתחילה מפיתול הדרך שבין כרמיאל לצומת יובלים. דווקא דרך זו, העוברת בין ההרים, היא בפועל הכניסה הראשית של הכפר ורבים מתושביו נוסעים דרכה. זו הקדמה ראויה לכפר שעב שמשמעות שמו "המעבר שבין ההרים".
אמוראים יהודים וקהילות נוצריות
בספרו "מלחמות היהודים" מזכיר יוסף בן-מתתיהו לוחם יהודי נועז, אלעזר בן שמי, בן הכפר שאב שיצא להגנת יודפת העתיקה בתחילת המרד הגדול. הכפר שאב היה אחד מרצף של שלושה מרכזים יהודיים: סכנין, שאב וכבול. הכפר שרד את המרד הגדול ונוכחות יהודית נמשכה בו לפחות עד המאה ה-11. מימי המשנה והתלמוד מוזכרים בכתבי חז"ל האמוראים רבי זכאי דשאב ורבי מנא דשאב. לפי המסורת המקומית ניתן לראות עד היום בחצר אחד הבתים קבר המיוחס לשניהם.
גם נוצרים חיו בכפר עד 1948. בתקופת העות'מנים והבריטים הכפר התפתח והצטיין בחינוך והפך למרכז אזורי. במלחמת העצמאות נטל הכפר חלק פעיל בקרבות בעזרת מיליציה מקומית, עד שנכבש סופית באוקטובר 48' ומרבית תושביו ברחו. בין הנמלטים היו שתי קהילות נוצריות (אורתודוקסים וקתולים) שבחלקן הגיען לג'דידה-מכר. אל הכפר הריק ברובו הגיעו והתישבו פליטים מכפרים אחרים בגליל (כגון מהכפר מיעאר – יעד של ימינו). בשנת 1951 הגיעו אליו אנשי שני כפרים בדואים מעמק החולה ובהם אף אנשי שבט הר'ווארנה שמקורם בסודן. כיום חיים בכפר כ-7,500 תושבים, כולם מוסלמים, כאשר כ-20 אחוז מהם הינם הבדואים מהחולה. ב-1975 הוכרזה המועצה המקומית והכפר מתפתח וגדל מאז.
מוזיאון ואתרי ביקור
כמו ברבים מכפרי המיעוטים בגליל אוסף של סיבות גרם לכך שגלעין הכפר הישן כמעט ונעלם. מעט נשאר מהבתים העתיקים ומהאווירה האותנטית, אך גם כך יש בכפר מספר לא קטן של אתרים נאים השווים ביקור.
המוזיאון למורשת הערבית – "כאן זמאן" הוא הראשון שבהם. ניתן לבלות בו בהנאה שעה או שעתיים. עיסא חג'ג', מורה ואיש חינוך בעברו, אסף לאורך עשרות שנים פריטים וחפצים מהמורשת החקלאית הערבית של הגליל. למרות שרבים לא הבינו מדוע הוא אוסף "זבל", הוא המשיך בכך ולאחר שיצא לגמלאות הקים בביתו מוזיאון מורשת מרתק ובו אלפי פריטים המסודרים לפי נושאים בצורה נאה. עיסא יפליג בסיפורים ויחבר אתכם למורשתו ולמסורות שחלקן בוודאי מגיעות מימים ימימה. כלים חקלאיים, עריסות תינוק שמשמיעות קול של פעימות לב, כלי אירוח ובישול, ביגוד מסורתי, כלים של בעלי מלאכה ואפילו חפצים "מודרניים" כמו רדיו עובד בן עשרות שנים. בהחלט שווה לבקר. הביקור מחייב תיאום מראש ותשלום. עיסא חג'ג' 054-2456895.
המוזיאון האקולוגי בשעב, הוא פנינה נוספת בה מומלץ לבקר. וואסים בוקאעי, פסל ואמן ברזל, יוצר פסלי מתכת רבי הבעה ודמיון שכולם עשויים מחלקי מתכת שאסף במוסכים, במזבלות ובמקומות שונים. תמצאו שם סוס ענק שכולו גלגלי שיניים וחלקי מתכת שונים, ציפורים, בעלי חיים, דמויות אנושיות ועוד ועוד. הפסלים שישאירו בכם רושם עז ממוקמים במתחם גדול ונגיש בפאתי הכפר. וואסים ודינה אישתו ישמחו לארח אתכם. הביקור בתיאום ובתשלום. וואסים בוקעי 052-3130363.
בכפר פזורים עוד אתרים ופינות חמד מענינים השווים ביקור. בחלקם קל לבקר עצמאית, ובאחרים קל יותר לבקר במסגרת סיור מאורגן שמקיימים במקום כמה מורי דרך גליליים ובהם כותב שורות אלו.
בית המשרביות, ביתה המרהיב של האמנית ח'תאם היבי, בו היא מציגה את ציוריה שרבים מהם עוסקים באישה הערביה. לתיאום 050-7238668.
העצים הקדושים. האחד לבנה רפואי מרשים עליו קשורים בדים צבעוניים, והשני עץ רימון גדל מימדים.
שתי כנסיות, אחת מטופחת ונאה של העדה האורתודוקסית שאף מדליקה בה אורות חג-מולד, והשנייה הרוסה למחצה של העדה היוונית-קתולית שלמשך זמן מה שימשה כבית ספר.
באר מים – ביר אל-חאנאני. עומקה למעלה מ-30 מטר. הבאר פעלה בכפר שנים ארוכות. מימיה נשאבו על ידי מערכת דליים (באר אנטיליה) שהופעלה בכוח בעלי חיים ואחר כך מנוע קיטור שעדיין נמצא במקום. סיפורה המענין של הבאר מפצה במידת מה על מצב שימורה הגרוע.
מסגד עתיק ומענין שבחצרו "קבר אל-עלמי" שדמותו הולכת עד לימי צאלח א-דין, ישלים סיור מענין בכפר שבין ההרים.
ומה נאכל?
בכפר פזורים עשרות בתי אוכל טובים מכל הסוגים. אמליץ רק כאן על שלושה. חומוס מצוין הוא חומוס אבו ג'אד, שנסגר מידי יום לאחר שהחומוס בסיר נגמר. והוא לא מחזיק הרבה… (בווייז: חומוס אבו ג'אד).
אם חפצה נפשכם בבשר אל תחמיצו את מסעדת תרבוש של השף פארוק פאעור. אחרי שנים רבות בהן בישל במסעדות בתל אביב חזר בתקופת הקורונה לכפר ופתח את מסעדת תרבוש. המיוחד בה בשרים מהמעשנת. השילוב של הטעם, הכמות והמחיר שווים בהחלט (בווייז: מסעדת אלטרבוש).
אם תרצו לסיים במתוקים מעולים נסו את ממתקי זינה. האחים אבו ערב מכינים מתוקים סורים נהדרים וצבעוניים (בווייז: zena sweets), סיום מתוק והולם לביקור בכפר גלילי פחות מוכר בעל עבר עשיר והווה מעניין וטעים.
