כמה מילים על הקשר בין מלאכות עתיקות למורשת מקומית, והכרות עם סדנאות האריגה של גונית פורת
קצת מוזר לפתוח מדור חדש בעיצומה של מלחמה ובצילם של האירועים הנוראיים מה-7 באוקטובר. ועוד מדור שעיסוקו בבילוי ובפנאי. ומצד שני, החיים נמשכים, כולנו זקוקים למשהו בשביל הנשמה, ומידי פעם טוב להתאוורר קצת מהחדשות.
המדור הפותח יעסוק במלאכות יד מסורתיות, traditional crafts. זה מכבר הוכח בפרויקטים בארץ ובחו״ל, שפעילות משותפת סביב מורשת אזורית מפתחת קהילתיות, מחזקת את האחווה בין תושבי האזור ומעודדת תיירות. במקומות בהם נשמרו המלאכות המסורתיות, הוקמו מיזמים עסקיים רבים שמטרתם לחבר את העבר עם העתיד.
המלאכות המסורתיות הן חלק מהמורשת התרבותית של מקומות, עמים ועדות. האמנות העממית ומלאכת היד משקפות את התרבות החומרית ואת רוח המקום, ומחברות את האדם למקום. המלאכות המסורתיות מבוססות בדרך כלל על חומרים מקומיים, או כאלה שקל היה להשיגם במסחר. תרבות מקומית מורכבת לא רק ממה שנחשב "אמנות גבוהה", שהיא נחלת בודדים ועילית בכל חברה, אלא גם מביטויי היצירתיות של האוכלוסייה הפשוטה.
עַשְׂיָן – ממציא ויוצר דברים, לעיתים קרובות בשילוב טכנולוגיות מתקדמות ומלאכות מסורתיות (בלועזית: מֶיְיקֶר).
"מייקרים" (makers) הם אנשים פרטיים יצירתיים וחובבי טכנולוגיה הממציאים ובונים דברים בעצמם. ה"מייקרים" משלבים ביצירותיהם טכנולוגיות מתקדמות ומלאכות מסורתיות: מחשבים ומדפסות תלת ־ממד, לצד פטיש, מסמרים ודבק. בשנים האחרונות תנועת ה"מייקינג" (making) הולכת ורווחת בעולם: קהילות "מייקינג" שיתופיות, ירידים ואף תכניות לימוד לבתי הספר המבוססות על עקרונות התנועה: סקרנות, חקר, עבודה עצמאית ומשותפת וטכנולוגיה.
בעבר שיעורי מלאכה היה חלק ממערך החינוך בבתי ספר. תלמידים למדו מלאכות מסורתיות כגון נגרות, עבודה בבוץ, אריגה, סריגה ורקמה.
בגליל המערבי ישנם אנשים העוסקים במלאכות מסורתיות ובשחזורן.
יודפת העתיקה הייתה מרכז האריגה הגדול ביותר בארץ ישראל לפני כ-2,000 שנה. משקולות חימר עתיקות שנמצאו באתר מהוות עדות לחיים שהיו. כיום אפשר להגיע אל תושבת יודפת גונית פורת, המלמדת אריגה במרכז לסדנאות קדומות, המציע סדנאות לאריגה, לטוויה ולצביעה טבעית.
משתתפי הסדנאות נחשפים למושגים כמו הדפס בוטני, טוויה וצביעה טבעית, אריגה בנול, אריגת קלפים, אריגה בנול מסגרת ועוד.
"נולדתי עם השם גונית, הטומן בחובו את גווני הצבע, ומילדות סוד הצבע מרתק אותי", מספרת גונית. "לאורך השנים אני חוקרת את סודות הצביעה הטבעית וההדפס הבוטני, קשובה לעולם הצומח העוטף אותנו, חווה את קסמו וכוחו של הטבע בשינויי העונות.
משקולות נולי האריגה מהוות אבני דרך בחיי. עוד בתור ילדה באזור ירושלים מצאתי משקולות אבן של נולים בשיטוטי בין הגבעות.
"את ביתי הקמתי ביודפת השוכנת בלב הגליל. יודפת העתיקה היוותה מרכז אריגה גדול ביותר בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה, ומשקולות הנולים הפזורות במקום מהוות תזכורת לחיים ששקקו במקום ומסמנות לי את נתיב חיי. האריגה שלי שואבת השראה ממסורות עתיקות שרווחו בארצנו, ביניהן האריגה על נול המשקולות, נול קרקע ואריגת קלפים, אותה אני חוקרת ומפתחת למקומות חדשים, מכניסה רוח חדשה לתוכה.
"ביודפת הקמתי מרכז פעיל לאריגה, טוויה ולצביעה טבעית, המהווה מרחב קסום ללימוד המלאכות הקדומות. במסגרת הפעילות בגליל יוצרות נשים יהודיות וערביות אי של שלום, יצירה אנושית משותפת, פרי הפסיפס התרבותי העשיר המרכיב את ארצנו".
