עין חרדלית שבנחל כזיב חזר להיות פיסת טבע מרעננת ומופלאה בזכות מאבק של ארגוני סביבה
מים צלולים וקרירים, בריכות שכשוך ופינות חמד רבות תחת צל עולמים וצמחיה ירוקה ורעננה, וכל זה במרחק קצרצר מהאוטו. נשמע מושלם, נכון, אבל אל תעזו לבוא בסופי שבוע כשהמקום מלא עד להתפקע.
הסיפור
נחל כזיב מתחיל בעין הזקן במורדות הר מירון, ומתפתל לאורך כ-40 ק"מ עד לעיר העתיקה אכזיב, שעל שמה הוא נקרא. הוא הגדול וללא ספק המרשים בנחלי הגליל המערבי, כאשר חלקו המרכזי (החל מסביבות העיר מעלות) הוא בקניון צר וארוך, ירוק ומלא צמחייה המקנה לו את המראה יוצא הדופן ושובה הלב.
בשנים 1863-4 סייר הכומר, הזואולוג והחוקר הנרי בייקר טריסטראם בארץ וישראל. את רשמי המסע העלה על הכתב בספרו "מסע בארץ ישראל – לחקר חיי הארץ וטבעה" ובין היתר כתב על נחל כזיב את הדברים הבאים: "פנינו שמאלה במעלה נחל כזיב, שבתוכו זורם פלג-הרים נוצץ הנשפך אל הים בסמוך לעיר זיב… ושם חצינו את הנחל ששרץ דגים… מכאן והלאה הלך הנחל וצר במהירות, ובתקופה זו של השנה לא יגיעו קרני השמש לעולם עד תחתיתו הקרירה, המכוסה צמחייה עבותה, במקום ששרכי שערות שולמית רעננים גדלו בינות לשיחים רכים רבים והענבות האדומות הבהירות של הקטלב עדיין היו תלויות בענפיו הירוקים…".
נשמע כמו גן עדן עלי אדמות. אלא שגן העדן הזה כמעט התייבש.
בתחום שמורת נחל כזיב נובעים חמישה מעיינות, מהם שניים גדולים וחשובים – עין זיו ועין חרדלית, ועוד שלושה מעיינות עם שפיעת מים קטנה: עין טמיר, עין ברתות ועין מצור, הנובע לרגלי מבצר המונפור. החל בשנת 1952 נשאבו מי המעיינות העיקריים (זיו וחרדלית) לטובת הצריכה האנושית של ישובי גב ההר והעיר מעלות. שאיבה זו ייבשה למעשה את הנחל וגרמה לפגיעה אקולוגית קשה בצומח ובחי שלו, במיוחד בעצי הדולב הענקיים.
כתוצאה מלחץ ומאבק סביבתי, נמנעה שאיבת מי עין טמיר וכן הוסכם שישוחררו כמויות קטנות של מים בכמה נקודות לאורכו של הנחל מהצינור שהעביר את המים מעין חרדלית. הזרמה זו הצילה למעשה את צמחיית הנחל מגויעה ושימרה אותו. בשנת 2006, לאחר זיהום קשה שנבע משיחרור ביוב אל הנחל, הופסקה השאיבה מעין זיו ומימיו שוחררו אל הנחל במטרה לשטוף ולנקות את הזיהום. השאיבה לא חודשה גם כשבעיית הזיהום נפתרה, משום שבשנים אלו החל לשאת פרי המאבק הגדול שניהלו החברה להגנת הטבע וגורמים נוספים להשבת מי הנחלים לטבע. בקביעה תקדימית הכיר בית המשפט ב"זכותו של הטבע למים", ונקבעו מכסות מים שיושבו לטבע ככל שיגדלו כמויות המים המגיעות ממפעלי ההתפלה.
בזכות מאבקים אלו כל מי עין זיו ממשיכים להיות משוחררים אל הנחל ומשנת 2013 גם כל מימיו של עין חרדלית. כך חזרה כל השפיעה הטבעית מהמעיינות אל הנחל והוא חוזר אט אט להיות פיסת הטבע המופלאה כפי שהיה בימיו של טריסטראם.
הטיול
מבנהו הקניוני של נחל כזיב מקשה מאוד על המטיילים להגיע אל חלקיו האחרים של הנחל. הטיול המוצע כאן נהנה מכל העולמות ומאפשר גישה קלה ונוחה אל מימי הנחל ואוצרותיו, מקום מושלם גם לילדים.
איך מגיעים? סעו צפונה בצומת כברי ולאחר כשלושה ק"מ פנו ימינה בצומת מנות לעבר הישוב עבדון. לאחר כשני ק"מ תראו פנייה ימינה לכביש חקלאי קטן המסומן בסימון שבילים ירוק. סעו בזהירות בדרך צרה ומשובשת זו עד שתגיעו לרחבת חנייה שהכשירה רשות שמורות הטבע.
איך מטיילים? מאזור החניה הקיפו את תחנת השאיבה, עברו את השער וצעדו כ-200 מטר עד לחורש. עץ חרוב גדול לצד הנחל הזורם יקבל את פניכם. מקום טוב לארוחה קלה. מעט בהמשך הדרך חוצה את הנחל וזהו המקום המומלץ ללבוש את סנדלי המים ולצעוד במים. העומק ינוע לרוב מגובה קרסוליים לגובה ברכיים, ובמקומות אחדים גם למותניים. יש גם מעט בריכות עמוקות יותר, השגיחו היטב על הילדים!
לאחר כ-400 מ' תחצו דרך שעוברת את הנחל בגשר אירי ותוכלו ללכת במים עוד כ-400 מ' נוספים, עד מקורות המים באזור "הצינור". הנחל השופע והנפלא מתחיל כאן, משום שכל המים הצוננים והנקיים שעברתם מושבים לטבע דרך צינור עבה המגיע ממתקן השאיבה של עין חרדלית. בעבר יצא הצינור מגובה פני הנחל והמים היו נשפכים בעליצות, אך כיום הצינור נחתך בגובה נמוך ומה שתראו זה מעין נביעה חזקה מתחת לפני המים.
כל הדרך מוצלת לחלוטין ומשובצת בשפע פינות חמד קטנות. זוהי אחת מחוויות הטיול המרעננות ביותר שמחכות לכם בגליל המערבי בימי הקיץ. את הדרך החזרה ניתן לעשות על שביל הג'יפים, ואז היא תימשך כ-15 דקות.
מתי לבוא? אזהרה חמורה! מומלץ בחום לא להגיע לכאן בסופי שבוע! נגישותה של הפינה ויופיה הפכו אותה לפופולרית מאוד, ולכן בשבתות וחגים היא מלאה עד אפס מקום. בואו בימי אמצע השבוע, מומלץ מאוד בשעות הבוקר.
