עוגת יום הולדת והאצבע של ג'ק

בן גולדנברג באחת הפינות בשביל
בן גולדנברג באחת הפינות בשביל

 

שביל נורמן איננו מוביל ליעד כלשהו כמו מצפור, פסגה או מעיין. ייחודו ומטרתו הם הדרך והחיבור אל הטבע. מאז מותו של יוצר השביל, נורמן גולדנברג, השביל לא מתוחזק וחלקים ממנו אינם נגישים יותר. חלק מסימוני השביל והתיאורים שמופיעים באתרי אינטרנט רבים מטעים, וכאן ניסיתי להביא תיאור עדכני ופשוט לטובת מי שלא מכיר את השביל או לאלו שרוצים להיזכר.

 

הסיפור

כמו השביל, גם סיפורו של נורמן מיוחד ולא שגרתי. נורמן גולדנברג נולד בניו יורק בשנת 1924. הוא שירת בשורות צבא ארה"ב ביחידת עילית אלפיניסטית, ובמלחמת העולם השנייה לחם באלפים באיטליה בתנאים קיצוניים. ב-1948 התנדב ללחום בשורות צה"ל וכאן פגש את אישתו הראשונה, איתה חי בקיבוץ סאסא. בהמשך חזרו לארה"ב, וגידלו שלושה ילדים. הוא עסק בגידור חוות חקלאיות ונותר איש שטח.

לאחר מלחמת 73' התנדב לצה"ל ותרם רבות לאימון יחידת האלפיניסטים של הצבא. ב-1977, לאחר גירושיו, עלה לארץ, והתחתן בשנית עם אנני. ב-1981 נולד בנם, בן, וב-1986, כשהוא בן 62, הגיעו בני המשפחה לכפר ורדים.

מהר מאוד החל נורמן להגיע אל החורש המקסים במורדות הצפוניים של הר אשכר, בקרבת ביתו. הוא החל ליצור בו שבילים ופינות חמד עבור בנו ובני גילו. נורמן מצא ביער מפלט ומקום בו אהב לשהות וליצור. הוא שאף ליצור עבור הילדים מקום בו יחושו ביטחון, חופש וחיבור אל הטבע. בעזרת דמיון עשיר, כישרון רב ובעבודה קשה במשך כ-25 שנים(!) יצר "ממלכה" של שבילים ופינות חמד, הלקוחות מעולם האגדות.

נורמן היה אדם קשוח ומחוספס כלפי חוץ, אך בעל נפש טובה ועדינה פנימה. בעיני האמן שלו ראה בענפים ואבנים דמויות בעלות רגש. הוא אסף כאלה מהר אשכר, ובעזרת חברים מהכפר הוצגו יצירותיו במספר תערוכות. נורמן יצר דברים מקוריים רבים נוספים עבור ילדי הכפר, שהמוכר בהם הוא הצריף המשולש, ששימש בהתחלה כפינת חי וכיום כ"מוזיאונצ'יק".

נורמן נפטר בשלהי 2011 והשאיר לנו את "שביל נורמן" כמורשת נהדרת של חיבור לטבע.

 

איך מטיילים

כאמור, חלקים מהשביל כבר אינם נגישים ובאינטרנט מספר תיאורים לא מדויקים. התיאור כאן מעודכן לפברואר 2021, ונכתב לאחר טיול מקיף עם בן גולדנברג, שלמענו כאמור נוצר השביל.

חילקתי את "רשת שבילי-נורמן" לשלושה מסלולים טבעתיים שביניהם שני "כיכרות". המוצא לשבילים הוא מהחניה שלצד כביש תפן לא רחוק מהכניסה לפר ורדים. מי שרוצה להגיע רגלית מהכפר יכול לצאת מסופו של רחוב אורן, ומשם ללכת בשביל הג'יפים עד לחניון.

מהחניה עולים בשביל ה"כחול-לבן" כ-270 מ', עד שמגיעים למפגש שבילים הכולל פנייה ימינה לשביל מסומן בכחול-שקוף, המשך ישר של השביל הכחול-לבן ופנייה שמאלה לשביל מסומן בצהוב. קראתי למקום "כיכר הורד" (חפשו ציור ורד על מדרגת האבן).

 

הטבעת המרכזית

שביל טבעתי זה (כ-260 מ') מתחיל ומסתיים ב"כיכר הורד". פונים שמאלה לשביל הצהוב וצועדים לאורך המצוק שיהיה לימינכם. במהרה תגיעו "למעבר גיבורי העל" – שני נקיקים יאפשרו לרזים מבינכם לחצות את הסלע. מצד שני תגיעו אל "הגראנד קניון". המשך הליכה לאורך המצוק יביא אתכם ל"מחנה של בן" – חדרון המוקף בגדר אבן נמוכה. עוד כמה עשרות מטרים לאורך המצוק ותגיעו לשלט "תצפית אמיר" (להלן "כיכר אמיר"). כאן עלו במדרגות הרבות שנורמן הציב עד למעלה, והגעתם אל מצפה אמיר, על שמו של אמיר ברם ז"ל שנהרג בתאונת אופנים.
מהמצפה המשיכו כשאתם עוברים ליד בור סיד קדום, פנו ימינה וצעדו (בזהירות!) לאורך המצוק עד במת סלע גדולה, ממנה נשקף נוף נפלא לכל עבר. זהו "מצוק הנשרים", שקיבל את שמו בגלל שבאחד מטיוליהם של נורמן ובן, נחת לידם נשר עייף למנוחה.

המשיכו והקיפו כבל מתכת, בפיצול השבילים עלו במדרגות שמאלה ובמהרה פנו ימינה. שם תפגשו את השביל הכחול-לבן, איתו תגיעו לנקודת המוצא ב"כיכר הורד".

 

שביל האוהבים

זהו שביל מעגלי שיוצא וחוזר ל"כיכר אמיר" (המקום בו השלט למצפה אמיר). המשיכו "מהכיכר" לאורך המצוק ופנו שמאלה במקום בו תראו ציור של לב אדום. לאחר כ-40 מ' נוספים תראו מימינכם ציור של עוגת יומולדת. זהו שביל "piece of cake". מכאן המשיכו ללכת בשביל הטבעתי כאשר ציורי נר יובילו אתכם בחזרה ל"כיכר אמיר" (סך הכל כ-160 מ').

 

שביל הפירמידה

שביל טבעתי נוסף יוצא מ"כיכר הורד". לכו בשביל המסומן בכחול-שקוף ובצהוב שיצר נורמן כ-350 מ', עד שתגיעו לשביל ג'יפים ברור – שממנו אפשר לפנות ימינה ולהגיע לרחוב משעול הרקפת. בסמוך למפגש השבילים תוכלו לראות פירמידת אבן שבנה נורמן כציון לכניסה לשביל. כ-60 מ' לפני הפירמידה תראו מימין לשביל פינת חמד, שבמרכזה אבן צרה המזדקרת למעלה. בעיניו של נורמן זוהי אצבעו של הענק מהאגדה "ג'ק ואפוני הקסם", שנפל מראש עץ האפונים ונקבר במקום כשרק אצבעו מציצה….

להשלמת המסלול הטבעתי, פנו בדרך הגיפים שמאלה לכו בעלייה כ-80 מ' ופנו שמאלה בשביל שמסומן בכחול. עד מהרה תראו שלולית חורף קטנה. מכאן המשיכו כ-300 מ' עד שתגיעו חזרה אל השביל הכחול-לבן ליד "כיכר הורד".

 

הסברים מפורטים וכן מפה תוכלו למצוא באתר שלי כאן

דילוג לתוכן