האיש מאחורי המצודות

הנוף מהפילבוקס

הסיפור
באפריל 1936 פרצו בארץ מאורעות 36-39 שכונו ע"י הערבים "המרד הערבי הגדול". ערביי ארץ ישראל תבעו מהשלטון הבריטי את הפסקת העלייה היהודית, איסור מכירת קרקעות ליהודים וגם הקמת ממשלה לאומית בעלת רוב ערבי. המהומות התבטאו בשביתות מסחר, הפגנות, פגיעות והתנקשויות ביהודים במקומות שונים בארץ, בעיקר בדרכים. המורדים פגעו גם במתקני המנדט הבריטי כגון רכבות, מתקני מים ועוד, ואף התנקשו בנציגי הממלכה כאשר האירוע הידוע ביותר היה ההתנקשות במושל מחוז הגליל הבריטי, לואיס אנדרוס, באוקטובר 1937.
כבר בסוף 36' הבינו הבריטים שחולשת המשטרה המנדטורית לא תאפשר את דיכויו של המרד, והפעילו גם את צבא הוד מלכותה. הם גם הבינו שאחת מנקודות החולשה שלהם היא היעדר שליטה על הגבול שבין ארץ-ישראל ללבנון, דרכו נכנסו ארצה לוחמים מתנדבים עירקים וסורים תחת פיקודו של פאוזי קאוקג'י. בשלב הראשון הם יצרו את "כביש הצפון" שלא היה קיים עד אותו רגע. זו היתה דרך עפר צרה ומפותלת שהחלה בקרבת ראש הנקרה והמשיכה לאורך 67 ק"מ עד לכפר נבי יושע (מצודת כ"ח), ומשם ירדה לעמק החולה והמשיכה לעבר מטולה. בסוף 1937, בשיא המהומות, כשהבינו שהם מתקשים להתמודד עם המרד הזמינו הבריטים מומחה שהתבקש לארגן את כל מערך ההגנה שלהם. לאותו מומחה קראו צ'ארלס טגארט.
סר צ'רלס טגארט היה אירי ששירת כקצין מצטיין במשך למעלה מ-30 שנה במשטרה המנדטורית הבריטית בהודו, בעיקר בכלכותה, שם עסק בהצלחה בדיכוי המרד ההינדי בבנגל. ב-1937 הוא כבר פרש מהשירות אך גויס לשתי תקופות קצרות בהן הגיע לארץ ישראל וגיבש את תפיסת הביטחון המנדטורית. בינואר 1938 הגיש דוח מפורט שבוצע ביעילות בחודשים הבאים. טגארט המליץ על בניית מערך הגנה כוללני לאורך כביש הצפון שהיה מורכב מגדר חזקה, מספר מצודות מבוצרות ולידן עמדות שמירה בשטחים הפתוחים. כל אלו גובו בבניית כוח משטרה ייעודי לשמירה על גבול הצפון.
הגדר עליה המליץ טגארט נבנתה בתוך 100 ימים בלבד על ידי 'סולל בונה'. החברה, שנבחרה לשמש הקבלן המבצע, גייסה לצורך המבצע כ-1,000 עובדים, רובם יהודים. הגדר נבנתה לאורך כ-75 ק"מ כאשר רוחבה היה כ-8 מטר והיא כללה שלושה גדרות ובינהם סבך של חוטי תיל ולעיתים שדות מוקשים. "מבצע הגודרים" האדיר תרם מאוד למדינה שבדרך, בין השאר בכך שלמדו כיצד לבצע מבצעים הנדסיים מורכבים. "תוצר לוואי" של המבצע היה הקמתו של קיבוץ אילון, שהיה בהתחלה מחנה של עובדי הגדר.
במקביל לבנית הגדר הוקמו חמש מצודות, שנבנו כמבצרים עוצמתיים המאפשרים לשלוט במרחב ולהגן ביעילות על הכוח המשטרתי הנמצא בהן. למצודות המבוצרות נבנה צריח גבוה שמאפר שליטה באש לכל עבר. חמש המצודות נבנו בראשי הרים במקומות שולטים: המצודה המזרחית ביותר ליד הכפר נבי יושע (כיום מצודת כ"ח), בצלחה (אביבים), ליד סעסע (מתת), ליד אקרית (שומרה) וליד העיירה באסה (שלומי, בשטח מושב יערה).
בכל מצודה כזו תוכננו לשהות כ-30 לוחמים, בהם מפקדים בריטיים ושוטרים יהודים וערבים. המצודות סיפקו להם הגנה טובה ואת כל צורכי המחיה כמו מים ומזון.
שתי מצודות עורפיות יותר באותו הדגם הוקמו במג'ד אל-כרום וליד פארודיה (כיום מושב שפר). במשטרת תרשיחא הוקמו אורוות גדולות למאות סוסים, עבור כוח רכוב שתפקידו לסייע בשמירת כל קו הגבול במקרים בהם נדרשה תגבורת.
בנוסף למצודות הוקמו לאורך הגדר עוד 20 עמדות שמירה מבוצרות המוכרות בשם "פילבוקסים", משום שצורתן מזכירה קופסת כדורים גלילית (Pill box). 16 מהן נמצאות בין המצודות ועוד ארבע לאורך הגדר לכיוון הכנרת.
בפועל הגדר והמצודות שימשו את הבריטים תקופות קצרות מאוד, אך הן הפכו לעדות אילמת ובולטת בנוף לאורך כביש הצפון לסיפור היסטורי מרתק.
צ'רלס טיגרט חזר ארצה בשנת 1938, ונחלץ שוב לעזרת המשטרה המנדטורית. הפעם גיבש את תוכנית תחנות המשטרה בכל רחבי הארץ. כתוצאה ממנה הוקמו למעלה מ-60 תחנות המשטרה הנמצאות בכל רחבי הארץ כמו זו המוכרת בלטרון. רובן משמשות עד ימינו כתחנות משטרה. טגארט שקיבל תואר סר ממלכת אנגליה על הצלחתו בהודו נפטר בשנת 1946 באנגליה לאחר שהצליח להינצל מניסיון התנקשות של קיצונים ערבים בזמן שהותו בארץ. הוא השאיר בנופי ארצנו עדויות בולטות למפעלו בדמות עשרות מצודות טגארט.

הטיול
טיולנו הפעם הוא למצודת טגארט הידועה ביותר שגם הפכה להיות הסמל של משמר הגבול הישראלי, מצודת כ"ח.
סעו לחניה המסודרת בקרבת המצודה (בווייז "מצודת כח"). הקיפו את המצודה לעבר קבר האחים של חללי הקרבות הידועים של כיבושה של המצודה במלחמת העצמאות. יש במקום מסבירן קולי מוצלח. ממול יש מצפור מרהיב לעבר עמק החולה והגולן.
אני ממליץ בחום להיכנס ולבקר ב"מוזיאון הרעות" המספר את סיפור הקרבות אך גם את סיפור המצודות והפלמ"ח. זהו מוזיאון קטן אך מרגש הממחיש בצורה נהדרת ובאמצעים טכנולוגיים את סיפור המקום. המוזיאון פתוח שבעה ימים בשבוע (א-ה בשעות 9-16 ובסופי שבוע 10-14), הכניסה בתשלום.
מהמוזיאון המשיכו צפונה על השביל המסומן אדום דרך חורשת הנופלים בה ניטע עץ לזכר כל אחד מהם, עד שייפתח בפניכם נוף מרהיב של קניון נחל קדש ולעבר עמק החולה.
מכאן המשיכו בשביל האדום דרך החורש הנאה למשך כ-600 מ' במגמת ירידה עד ל"פילבוקס". זהו מקום מצוין לעצירה קלה לקפה ומנוחה. מכאן חזרו על עקבותיכם לרחבת המוזיאון ולרכב. אפשרות נהדרת לסיום: סעו ל"חניון האלה", התרשמו מהאלה האטלנטית הגדולה בארץ וקנחו בפיקניק נחמד על אחד משולחנות קק"ל הרבים הפזורים שם.

טיול - עמרי אבידר

מורה דרך מוסמך ומוביל טיולי אתגר
054-4957737www.omri-travel.co.il

טורים אחרונים

דילוג לתוכן