סופו של חודש שבט, ובשבוע הבא נקדם בברכה את חודש אדר. ומשנכנס אדר מרבים בשמחה! השנה השמחה מהולה בחששות. נראה שסדרי עולם משתנים מול עינינו ומגילת העצמאות, שהייתה המסד המשותף לכולנו, מעין מסמך בראשיתי מוסכם ומחייב את כולם, כבר אינה בלב ההסכמה.
פרשת השבוע, פרשת יתרו, היא הפרשה שבה מעוצבת הרשות השופטת של בני ישראל, ואנחנו מקבלים את עשרת הדברות, החוקה שלנו כעם. אבל רגע, איפה הזכויות? לוחות הברית ממש לא מדברים בשפה של זכויות. הדברות מדברות על ציוויים, ציווי על כל אחד מאיתנו: לא לרצוח, לא לגנוב, לא לתת עדות שקר. אז איפה הזכויות?
זה העניין ביהדות: כל אחד מאיתנו מצווה לדאוג להתנהגות של עצמו, ובכך לדאוג בפועל לזכויות של האחרים. כולנו, למשל, מצווים לא לרצוח, ובכך נהנים מהזכות שלנו לחיים; כולנו מצווים לא לגנוב, ובכך כולנו מקבלים את הזכות שלנו לרכוש; כולנו מצווים לא לתת עדות שקר, וכך כולנו זוכים במשפט הוגן. זוהי עמדה הרואה כל פרט ופרט כמי שאחראי על הקהילה. הזכויות שלנו נובעות מהיותנו חלק פעיל בקהילה, ובלי קהילה שמתנהגת לפי הערכים המשותפים שלנו, גם הזכויות שלנו לא יהיו קיימות.
אם כן, בחוקה שלנו נדרש שיתוף פעולה של כולם כדי לדאוג לזכויות של כולם. היא מבוססת על סולידריות במובן העמוק ביותר של המושג.
הפרשה לא מתחילה בחוקה, אלא בסיפור יפה על המפגש של יתרו עם משה. יתרו רואה שמשה יושב ושופט בין אנשים שיש ביניהם מחלוקות כל היום וכל הלילה, והוא מותש לגמרי. ואז, בעצה טובה, הוא אומר למשה: (לך ותאסוף) ״אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת–שֹׂנְאֵי בָצַע״, ותציב אותם כשופטים על העם.
איזה תיאור יפה של השופטים המיטיבים: אנשים אמיצים, עם ענווה, חוש צדק ואמת מפותחים, ואנשים ששונאים תאוות בצע וחוסר יושר. וכשתמצא את האנשים, אומר יתרו, תבנה היררכיה, מי שופט בתיקים הקלים, מי בקשים יותר, ורק מה שאף אחד לא יכול לשפוט בו מגיע אליך. בפועל, יתרו מסביר למשה איך לבנות את מערכת המשפט, את הרשות השופטת של בני ישראל.
בפרשת יתרו אם כן, גם בונים רשות שופטת מסודרת ומיטיבה, ובאותה פרשה מקבלים את החוקה, את עשרת הדברות, במהלך סולידרי ומיטיב לכולם. כי חוקה ומערכת משפט טובים הם בסיס לחברה טובה. כל מדינה וכל עם צריכים מערכות מתפקדות, חזקות ועצמאיות.
בשבועות האחרונים אנו חווים ניסיון בוטה לפגיעה באותן מערכות מתפקדות, חזקות ועצמאיות. ברור שתמיד צריך לשאוף לתיקון, לייעול, לבדוק ולעשות בקרה. אבל לא זה מה שקורה, ולא זה מה שמניע את הקמים היום לחולל "רפורמה משפטית". ברור לכל שלא זו הדרך ויותר מכך לא זו המהות והדברים שאולי זקוקים לתיקון.
אני תקווה שחודש אדר שנכנס ופרשת יתרו יהוו תמרורים שיכווינו את החברה שלנו ויאפשרו לנו להמשיך לבנות, ליזום, לעשות, לחיות ולחלום במדינה האהובה והמיוחדת שלנו. אסיים בשירה של לאה גולדברג "תפילה" ובתפילה שלי לימים טובים ולשלום.
קריאה נעימה.
תפילה / לאה גולדברג
למדני אלוהי ברך והתפלל
על סוד עלה קמל
על נגה פרי בשל
על החירות הזאת
לראות, לחוש, לנשום
לדעת, לייחל, להיכשל
למד את שפתותי ברכה ושיר הלל
בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל
לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום
לבל יהיה עלי יומי הרגל
