לקדש את החופש, לשלם את המחיר

החיות עולות לתיבת נח בציור של אדוורד היקס (1780–1849)

אמצע אוקטובר, תחילתו של חודש חשוון, שיאו של הסתיו. החצבים והחבצלות מסיימים פריחתם, החלמוניות החלו בשלהן, הציפורים נודדות לארצות החום, החורף מתדפק על דלתנו. אחרי החגים שמח!
בשבוע שעבר התחלנו לקרוא בתורה מבראשית, המשכנו לפרשת נח עם סיפורי בריאת העולם ותחילת האנושות. נראה שהאדם שנברא ביום השישי וצאצאיו אינם מפספסים שום בור, ונופלים לכל מלכודת בתחילת דרכם ומשלמים על כך בסבל רב וביוקר. ניתן להבין את הפרשות הראשונות ואת חמשת חומשי התורה כולם באופן שונה: אדם וחווה שנבראו בצלם אלוהים הם יצורים מיוחדים במינם, מובלים על ידי סקרנות, ומקדשים את החופש ואת חופש הבחירה. לכן הם עוזבים את גן עדן; מסיבה זו הם בוחרים את עץ הדעת ולא את עץ החיים; לכן הם בונים מגדל שראשו נוגע בשמיים וכן הלאה. מאותן סיבות ממש בפרשת לך לך, אותה קראנו לפני שבוע, עוזב אברם את ארצו-מולדתו ואת בית אביו, יוצא לחופשי ומחפש עולמות חדשים.
חמשת חומשי התורה מכוונים אותנו כיצד להשתמש בסקרנות בתבונה וכיצד לנהוג נכון בחופש ובחופש הבחירה ולא להשתכר מהם. בדרך אנו לומדים שהסקרנות והשאיפה לחופש גובים מאתנו מחירים לא פשוטים, גורמים לנו לא פעם לעזוב את המוכר, הנוח, המשתלם ללכת אל הלא נודע, לחקור, להעז, לחלום, להיכשל ולברוא מחדש. להבנתי התורה מכוונת אותנו לשאוף לחופש, אפילו לקדש אותו, להיות סקרנים, לשאול, להטיל ספק, לא לקבל דברים כמובן מאליו, להתמודד עם מי ועם מה שאיננו יודעים. במילים אחרות: להכיר בארעיות עולמנו ובארעיות מה שאנו יודעים אודותיו. ומפני שעולמנו ארעי ודעתנו אותו ארעית, הוא עודנו עולם מסתורי, מרתק ומעניין, עולם של תיקון הדעת ואפשרות בריאה מחדש.
גם לוח השנה היהודי מכוון אותנו. אחרי שחגגנו יום הולדת לבריאתו של העולם בראש השנה, אחרי שערכנו חשבון נפש וביקשנו סליחה ומחילה בעשרת ימי תשובה וביום כיפור, אחרי ששמחנו בחג הסוכות והוספנו שמחה בשמחת תורה, עכשיו לפנינו אחד עשר חודשים לעשייה, לתיקון, למחקר, ללימוד, לשאלה ואפילו לבריאה מחדש. ספר הספרים, ההיסטוריה האנושית, ההיסטוריה של עמנו מלמדים אותנו שהמשמעות האמתית אינה בעולם החומרי. התקופה האחרונה, "מציאות הקורונה" כפי שאני מכנה אותה, מציבה לפנינו אתגרים רבים ומשמעותיים. השילוב של מציאות הקורונה עם המציאות החברתית פוליטית במדינה עלולה להביא אותנו לאבדון, או לחלופין לפתוח בפנינו צוהר של תיקון ותקווה.
אסיים בברכת מועדים לשיגרה, בתפילה לבריאות, אושר והצלחה ובשירו של אריק איינשטיין אני ואתה, בתקווה ואמונה לשנות לטובה את העולם.
קריאה נעימה.

אני ואתה / אריק איינשטיין

אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה – אני ואתה נשנה את העולם.

אני ואתה ננסה מהתחלה,
יהיה לנו רע, אין דבר זה לא נורא,
אמרו את זה קודם לפני,
זה לא משנה – אני ואתה נשנה את העולם.

אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה – אני ואתה נשנה את העולם.

דילוג לתוכן