מזל טוב לנתי שיינפלד, האיש והנדל"ן, שבין תיווך לתיווך בעסקאות של אחרים, עשה רכישה עסקית משל עצמו. עד עכשיו הוא היה סתם הזכיין של אנגלו-סכסון סניף מעלות, כרמיאל, כפר ורדים. עכשיו הוא הזכיין של אנגלו-סכסון סניף מעלות, כרמיאל, כפר ורדים ועכו. עם הקור של החורף הזה, ורדה מהדקת את החלוק הורוד ולא זזה מהבלטה שמול התנורחימום.

הפסלת ורדה יתום מקיבוץ סאסא מציגה תערוכה בגלריה לאמנות שבקיבוץ גן שמואל. ולמה הידיעה הזו ממוקמת במדור של ורדה ולא במדור התרבות או לפחות חדשות החוץ? מסתבר שיתום סוגרת כאן מעגל, כי מגיל 13 היא גדלה בגן שמואל כילדת חוץ. שיהיה בהצלחה.

ואם כבר תרבות, ורדה שמחה לבשר שבימים אלה התרבות לגמרי מנצחת את הקורונה. אנשים מגיעים למופעים למרות האומיקרון, וככה למשל התקיימה בסלון מלכה שבתפן הופעה מדליקה ושמחה של אורן ברזילי (ממופע הארנבות של ד"ר קספר). ורדה לגמרי בענייני מוזיקה, ואם רק לא יהיה קר מידי היא מבטיחה להגיע למופעים הבאים בתור.

ואם כבר תרבות, אז יש גם את סדרת המופעים The stage של מועצת כפר ורדים. המופע הקרוב יתקיים בהיכל התרבות מעלות, ויופיע בו ירמי קפלן בקאברים לשירי אלטון ג'ון. המופע הזה עלה ממש בתחילת 2020, רגע לפני הקורונה, בימים שורדה עוד נהרה בהמוניה למופעי מוזיקה. אז היא הספיקה לראות, וממליצה על המופע ברמה של אייל שני מתלהב מעגבנייה. ירמי מעולה עם אנרגיות מוטרפות, מיטלמן נותן בפסנתר כמו שרק הוא (טוב, וגם היוצר המקורי) יודע, והמוזיקה – אלטון ג'ון, אתם יודעים. מומלץ לאלו שגדלו עליו, וגם לצעירים יותר.

והנה ידיעה מדסק החוץ. שמעתם על הרכבת הקלה? לא, לא זו של ירושלים, וגם לא זו שכבר נצח מחרפנת את תל אביב. זו שבאזור שלנו, בין חיפה לנצרת. קוראים לה נופית, היא תעלה 3-4 מיליארד שקלים, ומתישהו היא תתחיל לנסוע. השבוע נחתה על שולחנה של ורדה הודעה מטעם חברת חוצה ישראל שהפרויקט "מתקדם אל עבר המכרז הזכייני", ושאושרו שש קבוצות שרשאיות להשתתף במכרז הזה. בידיעה יש הרבה פרטים, אבל אין הערכה על מועד פתיחת הקו ובטח שלא התחייבות. אז ורדה מרימה את הכפפה ומתחייבת: זה ייקח עוד המוווון זמן.

ועוד פרויקט בהקמה: המרכז הקהילי כפר ורדים מקים ערוץ קהילתי ומחפש מתנדבים בתחום הצילום, העריכה ומיומנויות טלוויזיה נוספות. יש גם תחרות סרטונים עם הנושא המקורי ומעורר ההשראה: מה אני אוהב בכפר ורדים. על סמך הנתונים שבידיה, ורדה מסיקה ש-1. תקציב הפרויקט נמוך מזה של הרכבת הקלה מהאייטם הקודם; ו-2. בכל זאת יש סיכוי שהוא ייצא לדרך קודם.

ולכבוד החורף שבאמת הגיע, כמה ציטוטים על גשם ושלג.

• אין לתקן גג כאשר יורד גשם (פתגם רוסי).
• מי שכבר רטוב לא פוחד מהגשם (פתגם יווני).
• אינני יודע אם אהיה שר חקלאות טוב, אולם דבר אחד אני יכול להבטיח – אצלי גשמים ירדו כסִדרם (לוי אשכול).
• אין בנמצא פתית שלג שייקח על עצמו את האחריות למפולת (סטניסלב יז'ילץ).
• חשוב להאמין בשמש כאשר יורד גשם (לואי אראגון).

שבת שלום, והרבה ימים של שמש

בסלון מלכה בתפן תתקיים ביום רביעי 2.3 הופעה חיה של גבע אלון. ההופעה תתקיים במסגרת הליין מלכה LIVE. גבע פעיל כזמר ויוצר משנת 2000, הוציא שבעה אלבומי סולו, ואחדים שיריו זכו להשמעות רבות ברדיו. הבולטים שבהם: גרסת הכיסוי ל-Modern Love של דיויד בואי, Come race me, I can see the stars, The wind whispers ועוד. גבע גם שיתף פעולה עם מוזיקאים בולטים בארץ ובעולם.
סלון מלכה, תפן, יום רביעי 2.3 בשעה 21:30. כרטיסים באתר טיקצ'אק, או בטלפון 054-8713311.

להקת המחול הקיבוצית תעלה בגעתון את המופע "אזרח טוב" של רמי באר ביום חמישי הבא, 17.2 בשעה 20:00.

המופע, שזכה לשבחי הביקורת, עוסק באיך זה להיות "אזרח מהשורה", כלומר אזרח טוב. ובלשונו של הכוריאוגרף: "באתי לעולם בשלושה באוקטובר 1957. גדלתי בקיבוץ געתון. הלכתי לבית הספר כמו כולם. מבחינת המין אני גבר. מבחינת המעמד אני בא ממשפחה טובה. קוראים לי רמי באר ואני אזרח טוב".

מופע נוסף, אף הוא יצירה של באר, מיועד לכל המשפחה. המחול "תעתוע" יועלה על ידי קיבוצית 360° בשבת 26.2 בשעה 12:00 באולם זכרי בגעתון. המופע מתואר כ"חוויה של מחול טוטאלי היוצרת מתח ואנרגית שיא באמצעות רקדנים, תיאטרון זירה ודיאלוג בין שפת התנועה הייחודית ללהקת המחול הקיבוצית לבין הקהל". בלהקה מדגישים כי המופע מתאים גם למי שלא ראה מופע מחול מימיו וכולל שיתוף בלתי אמצעי בין רקדני הלהקה לבין הקהל.

כרטיסים לשני המופעים באתר הלהקה https://kcdc.co.il.

שתי תערוכות ציור נפתחו בתחילת פברואר בגלריה ע"ש אפטר-ברר במעלות: לראות קרוב לראות רחוק של שולמית ניר; והולך ונמוג כדי להיות של לאה בר סלע. את שתי התערוכות אוצרת נוגה מגדל. נעילה: 2.4.22.

כותבת האוצרת:

הן נעות בין כתמי צבע רחבים, ומחפשות הרמוניות צבעוניות מתוכן הן מעלות דימויים. לעתים הדימויים נעים בחלל מופשט אך נראים מאוד נוכחים. שתיהן עובדות בכתמי צבע גדולים, שטוחים ואווריריים לצד עבודת מכחול עדינה.

תהליך עבודתה של שולמית ניר מתחיל בהתבוננות בנוף וחיפוש אחר החיבור בין הנגלה לעין  לבין השכבות החבויות מתחת. היא מישירה מבט, מקרבת ומרחיקה, מתמקדת וננעלת על המטרה. מלאכת הציור אינה מהווה מפלט או הפוגה מהתמודדות עבורה, אלא חזרה עקבית, סיזיפית ויומיומית. היא שבה אל אותה נקודה מסוימת בנוף בה היא מתמקמת לאורך תקופת זמן כדי להשיג את התאורה הרצויה בדיוק באותה השעה, באותו היום ובאותה העונה. וכך הופכים האור, הצל והצבע המשתנים לכלי עבודה וחומרי יצירה. התהליך הזה מאפשר לשולמית חופש יצירתי; עץ שמפריע בקומפוזיציה מושמט, כביש מתווסף, הירוק של הדשא מתחדד, מתווספים כתמי צל וסימני חיים שלא היו שם במציאות.
שנים רבות יצרה שולמית בירושלים ובשנת 2012 שבה אל נופי ילדותה, למרחבי השדות הפתוחים, מדשאות הקיבוץ המוריקות, והים המשתרע מראש הנקרה, עכו, ועד הרי הכרמל הנישאים מעל נמל חיפה.

בתהליך עבודתה של לאה בר סלע נוצר מעין דיאלוג בין עולם החושים לחוויה האמנותית. "באופן  מודע אני יוצרת רגעי נשימה המתממשים בשהייה בטבע, בהליכה על חוף הים וכשאני מציירת. במצבים האלו אני חווה שחרור עמוק מהזמן וממחשבות הפרטים. הנשימה שלי וההוויה שלי מתרחבות אל השלם של האלמנטים – רוח, צליל, אור, אוויר, צבע, תנועה".

גוף העבודות "הליכת נשימה" עוסק במתח הקיים בין נשימת האדם ונשימת האדמה, הוא מאוד נוכח ואקטואלי למצב ההוויה העכשווית: תקופת מגיפה, סגרים, התבודדות, התרחקות והתכנסות פנימית. תקופה בה השתנו חיינו. הסטודיו של לאה עבר באותה תקופה אל שפת הים, היא מצאה עצמה עסוקה במעקב ורישום אחר זרם האנשים הצועד על החול – דמויות הנעות במתח שבין הדימוי והמופשט.
גוף עבודות נוסף שנוצר בעשור האחרון המכונה "הבריכה", עוסק במצבי תודעה. הבריכה כמרחב השתקפות של מצבי נפש ותודעה, מצב ביניים שבין ערות לשינה.

הכניסה חופשית. מרכז אמנויות וגלריה ע"ש אפטר-ברר מעלות תרשיחא, בן-גוריון 15, טל' 04-9977150. שעות פתיחת הגלריה: א', ב', ד' 13:00-10:00; 19:00-16:00; ג', ה' 15:00-10:30; שבת 13:00-11:00. www.artsmaalot.com.

בגלריה טל תיפתח בשבת הקרובה (12.2 בשעה 12:00) תערוכה חדשה, "מבט מעבר" של האמנית שרה בנינגה.

כותבת אוצרת התערוכה עדי גרינפלד:

"בנינגה, אמנית צעירה פורצת דרך ביצירתה העכשווית, הרעננה בפורמטים גדולים ומרשימים המביעים אקספרסיביות וצבעוניות. ד"ר בנינגה היא חוקרת תולדות האמנות ומרצה בבצלאל ובפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב. מתוך ידיעותיה הרבות בתולדות האמנות ובמיוחד בתקופת הרנסנס, הבארוק והאמנות בארצות השפלה, בנינגה יוצרת בשפה אמנותית ייחודית, במיוחד במהלך העשור האחרון. הפרקטיקה האמנותית שלה מתמקדת בציורי שמן גדולים. היא בונה סצינות נארטיביות המשלבות דמויות מחייה האישיים עם דמויות מעולם התרבות והאקטואליה. בסצינות המדומיינות חוקרת בנינגה את נושא הקבוצה והיחסים בין דמויות שונות בציור, כמו גם את המתח והשילוב של שפות ציוריות שונות הנעות בין הפיגורטיבי למופשט. בציוריה מעלה בנינגה שאלות לגבי פרשנות של דימויים ויזואליים, כמו גם בעיות ומתחים בקריאה של יחסים חברתיים.

"בנינגה יוצרת בסדרות, למשל נושאי "הבכחנליה, המשפחה ומפגשים אנושיים", נושאים שיבואו לידי ייצוג בתערוכה. התערוכה תציג מבחר מגוף העבודה הנרחב של האמנית תוך הדגשת נושא המבט העובר כחוט השני ביצירותיה. הדקויות בסוגי המבט (במובן gaze) נדונו רבות בתולדות האמנות ובהקשרים פסיכולוגיים, פילוסופיים וחברתיים. ההנחה היא שההתבוננות ובפרט ביצירת אמנות אינה נאיבית, אלא מכילה מטענים תרבותיים, ידע וזכרונות, הנחות וציפיות של המתבונן עצמו. ההתבוננות ביצירת אמנות מעוררת עניין, סקרנות, ציפיות, התלהבות, תגובה רגשית הקשורה בעצם ההוויה והחוויה של המתבונן".

בנינגה הציגה בכמה תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בירושלים ובתל אביב. תערוכה מיצירותיה תהווה הזדמנות לחשיפת אמנית חוקרת צעירה לקהל חובבי אמנות בצפון. במסגרת אירועי התערוכה תרצה ד"ר שרה בנינגה על יצירתה ועל נושאים נוספים בתולדות האמנות.

שרה בנינגה, מבט מעבר Looking Beyond, ציורים, רישומים, הדפסים. גלרה טל. פתיחה חגיגית שבת 12.2.2022 שעה 12. נעילה 30.6. אוצרת: עדי גרינפלד. פרטים נוספים באתר הגלריה www.talgallery.co.il.

ביתו של דרור רון הוא בית לא סטנדרטי, א-סימטרי. קומה אחת, חזית משתרעת לרוחב, כניסות ומרפסות לרוב, מקורות בחלקן. כמעט ברור מאליו שהבית הוא בית של אמן. בגינה המקיפה אותו וגם במרפסות עומדים בצפיפות פסלים מקרמיקה, מעשה ידיה של מרים שטרן, בת זוגו של דרור. בתוך הבית מסודרות יצירותיו: פסלי עץ, ועל הקירות עבודות מעץ. בפינת העבודה הפתוחה לנוף תלויים ציוריו.
הוא טייל בכפר ורדים כשעוד היו כאן בתים ספונים בתוך היער, והחליט שזה המקום בשבילו. במשך שנתיים עבר בין ארכיטקטים, ולבסוף התפתה לתוכנית של ארכיטקטית קולומביאנית צעירה. הוא רצה ״המון אור, המון פתחים״, ובהחלט קיבל את מבוקשו. הוא הכנס לבית בשנת 1992.
דרור רון נולד ב-1945 בקרית חיים. הוריו עלו מפולין בשנות השלושים של המאה שעברה. רוב משפחתם נספתה בשואה ודרור הוא דור שני לשואה. הוא מעיד שביצירתו הוא מתחבר ל״מקומות של כאב, של עצב״.
הוא בוגר כלכלה מהאוניברסיטה העברית ובעל תואר שני במינהל עסקים מטורונטו, קנדה. יש לו שלושה בנים. כשחזר לארץ, פתח עסק עצמאי בנהריה והיה סיטונאי גדול למוצרים משרדיים ומחשבים. בגיל 56 הרגיש שאינו יכול עוד, מכר את העסק ויצא לפנסיה מוקדמת. ״הפנסיה חיברה אותי בעוצמה למקומות פנימיים ולרצונות נשכחים. התחלתי לעשות דברים שתמיד חלמתי עליהם: שנתיים אנתרופוסופיה במכללת גליל מערבי, ושנה קורס מודעות עצמית במכון אדלר. זה החזיר אותי לאהבתי הישנה והמודחקת, אמנות".
כשהגיע לכפר ורדים התחיל לגלף בעץ. זו הייתה מלאכה כל כך חדשה לו עד שפיסל בעזרת הכלים הכי פרימיטיביים, מברג ופטיש. אחיו הזמין אותו לחוג לפיסול בו למד מה זה עץ, איך מחזיקים אותו ובאילו כלים משתמשים. קנה ציוד בסיסי וחיפש גזעים אצל כל מיני חוטבי עצים. ״מעולם לא קניתי עצים", הוא מתגאה. "השתמשתי במה שמצאתי בשטח או בחצרות השכנים".
לדברי רון כדי לגלף צריך להיות קשוב לטקסטורה של העץ, להתפתלויות בתוך הגוש, לצבעוניות המשתנה בתוך ההתפתלויות. למעשה, הצורה הגולמית מובילה, אבל גם הדמיון פעיל מאוד עד ליצירה הסופית. ״אני אוהב עץ, את ריח השבבים. עץ הזית הוא העץ האולטימטיבי, אבל הכי קשה לעבודה. לעומתו, האבוקדו הוא עץ הרבה יותר נוח. באורן אני לא נוגע, כי הוא מתייבש ונסדק". היצירות בביתו עגולות, ומתחשק להחליק עם היד על החמוקיים. הפסלים אינם חושפים את העבודה הרבה שהושקעה בבית המלאכה שהקים בפאתי המגרש.
רון גם מצייר, בעיקר עבודות שמתבססות על צילומים שצילם או ראה בעיתונים. ״אני מתחבר בעיקר לנופים אנושיים דרך דיוקנאות". בנוסף הוא כותב לעצמו ולחברים, ואפילו הוציא ספר לנכדיו, 'סבא דרור מספר'.
לתיאום ביקור: 052-5236907.

בטח שמעתם על אנשים שחוזים את הסיכוי לגשם על פי התחושה במפרקים. אולי שאלתם את עצמכם איך זה אפשרי?
ירידת משקעים מלווה בירידה בלחץ ברומטרי. את זה כולנו יודעים. אבל מה המנגנון שגורם למיחושים, על זה אנחנו יודעים קצת פחות. ההשפעה אופיינית במצבים של מחלות כרוניות במערכת העצבים, דלקת פרקים שגרונית וכן בדרכי הנשימה ומערכת הלב וכלי דם.
ככלל, ירידה בלחץ הברומטרי מפעילה פחות לחץ כנגד הגוף ומאפשרת לרקמות הרכות להתרחב ובעצם לתפוס יותר מקום בחלל ה'בין-מפרקי'. כתוצאה מכך ישנה עליה בתחושת לחץ פנימי במפרקים וגירוי סיבי עצבים המוליכים כאב. למי שלא זוכר, בין כל שתי עצמות היוצרות מפרק ישנו נוזל סיכוך (Synovial Fluid), המפרק עטוף בקופסית שבנויה מרצועות, ובין לבין נמצאים קצות עצבים חופשיים רבים המוליכים חישה אל עמוד השדרה והמוח (ראו איור).
במצבים בהם ישנם כבר שינויים ניווניים במפרק או דלקת פרקים, למשל אחרי פציעה, או שבאזור המפרק ישנם ברגים או שתלים, קיימת רגישות מוגברת במעטפת המפרק והרצועות, שביניהן כאמור מסתעפים קצות העצבים. כל זה יכול ליצור תחושה של נוקשות, מתח ואי נוחות מקומית בעקבות שינוי בנפח הרקמות הרכות כאמור.
ייתכנו גם מצבים של מיגרנות וכאבי ראש. לחץ האויר הנמוך גורם לנפיחות בריריות הסינוסים, מה שעלול להוביל להתפתחות של כאבי ראש ומיגרנות אצל אנשים המועדים לכך (קצרה היריעה מלכתוב על מיגרנות, אבל אם חיפשנו עוד סיבה אז יש…).
סינדרום התעלה הקרפאלית: גם כאן מדובר במצב של לחץ על עצב. יש לציין שהלחץ הכרוני על העצב המדיאני היה קיים לפני השינוי במזג האויר, והירידה בלחץ רק מחריפה את הגירוי העצבי.
ואם זה לא מספיק, ישנן השפעות של לחץ אטמוספרי על לחץ הדם (לחץ דם נמוך או גבוה). עם ירידה בלחץ האוויר ישנה גם ירידה בכמות החמצן שבאטמוספרה. במצב זה לחץ הדם ירד, זרימת הדם תואט ויתכן ויופיעו קשיי נשימה, תחושה של כבדות בראש ועלולים להיווצר שיבושים בפעילות של מערכת הלב וכלי הדם. על כן ללחץ אוויר נמוך יש השפעה שלילית בעיקר על אנשים הסובלים מלחץ דם נמוך. הסיבה היא בעצם התולדה העיקרית של לחץ דם נמוך – אגירת נוזלים בגוף, ובמידה ונעלה את רמת הפעילות הגופנית תהיה עלייה בקצב הלב והנשימה, מה שתואם מצב של היפוקסיה (הרעבת חמצן).
לעומת זאת, אנשים עם יתר לחץ דם באותו סוג של מזג האוויר ירגישו טוב יותר מהרגיל.
אז מה לעשות? התשובה היא לגרום לעלייה בזרימת הדם המקומית באזור הכאב. ישנן הרבה דרכים. חימום לסוגיו, בין אם זו כרית או מנורת חימום או לבוש חם, הוא פחות יעיל שכן הוא חיצוני ואמור לעבור בהולכה ולכן יהיה פחות מועיל. מה שיכול לעזור זה פעילות גופנית עדינה כגון פלדנקרייז, טאי-צ'י, צ'יי-קונג, או סתם ריקוד NIA מול המסך. פעילות כזו (ללא הגברת דופק ממשית) תפעיל את הנוזל הבין מפרקי ותשחרר את הלחץ מהמפרק הכואב.
אמנם קשה לבקש ממי שכואב לו לזוז, אבל הניסיון מלמד שחוסר תזוזה מזיק לנו בטווח ארוך ומנציח את הבעיה.
ולסיום אופטימי: גם אם לא מתחשק לכם ליישם שום דבר בחורף הזה, התעודדו! עד האביב זה יעבור.

—

הכותבת היא ד"ר לכירופרקטיקה, בעלת קליניקה בתפן. 052-5680138

משרד הבריאות יעביר בשנת 2022 תקצוב של 10 מיליון שקלים לשדרוג המרכז הרפואי לגליל בנהריה. בית החולים יחל במיגון ושדרוג המרתפים, ובהמשך ישפץ את המחלקות הפנימיות, ויוכל לממש כספי תרומה משמעותיים שהתקבלו למטרה זו. ח”כ יעל רון בן משה מכחול לבן, יו״ר ועדת פניות הציבור וחברת ועדת הכספים, דרשה את הקצאת המשאבים לשיפור שירותי הבריאות בגליל, כחלק מהכספים הקואליציוניים שהושגו בהעברת התקציב לשנת 2022. ההחלטה הסופית התקבלה בישיבה שהתקיימה בשבוע שעבר עם נציגי משרד הבריאות.
שר הבריאות ניצן הורביץ: ״צמצום הפערים בבריאות בין פריפריה ומרכז הוא משימה חברתית ראשונה במעלה, והתוספת התקציבית תביא לשיפור משמעותי בשירות".
ח”כ יעל רון בן משה: ״זהו צעד נוסף לשוויון הכרחי כל כך בתחום הבריאות".
מנהל המרכז, פרופ’ מסעד ברהום: "השיפוצים של מרתפי האשפוז והמחלקות הפנימיות הוא חיוני ואף הכרחי לרווחתם של 650 אלף התושבים אותם אנו משרתים".

הקרן לעזרה הדדית של תושבי כפר ורדים סיפקה במהלך שנת 2021 שלוש הלוואות לחבריה בסכום כולל של 70,000 שקלים. כמו כן ניתן מענק בסך 50,000 שקלים למשפחה חברה, שבה לקה הבעל בדום לב ונדרשו מיליון שקלים לשיקומו.
יתרת כספי הקרן המופקדים בבנק הבינלאומי בכפר ורדים עמדה ביום 31.12.21 על כ-1,275,000 שקלים.
הקרן הוקמה בסוף שנת 2001, והיא מופעלת על ידי המועצה המקומית באמצעות עמותת חוויה. מטרותיה הן לסייע לחבריה באמצעות הלוואות נוחות במקרים של אסון, מצב רפואי חריג או מצוקה כלכלית זמנית. ההכנסות מגיעות מדמי החבר, העומדים על 25 שקלים לחודש למשפחה. כל תושבי הכפר זכאים ומוזמנים להצטרף כחברים לקרן.
בהנהלת הקרן חברים אריה ברן (יו"ר),יעל בר-לב, ענת גנץ (מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים), אלכס שחם (רו"ח) ואורי אמיתי. כל החברים מתנדבים, כך שההוצאות היחידות הן הוצאות בנק. מספר המשפחות החברות בקרן עמד בסוף השנה על 371.
מאז הקמת הקרן ועד תום 2021 קיבלו 76 משפחות הלוואות בסכום כולל של כ-2,124,000 שקלים. ניתן להצטרף לקרן באמצעות חתימה על טופס הוראת קבע אצל רותי, גזברית המועצה, וכן להתקשר לאורי אמיתי 054-4619054, או לאריה ברן 054-6568555.