ארכיון א-לה כפר, גיליון 302, אפריל 2019 - כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי https://alakfar.co.il/category/גיליונות/302/ Tue, 24 Jan 2023 14:01:09 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.5.3 https://alakfar.co.il/wp-content/uploads/2020/11/cropped-fabicon-32x32.jpg ארכיון א-לה כפר, גיליון 302, אפריל 2019 - כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי https://alakfar.co.il/category/גיליונות/302/ 32 32 בשבילו מטיילים עפים https://alakfar.co.il/%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%95-%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%a4%d7%99%d7%9d/ Tue, 23 Apr 2019 08:41:22 +0000 https://alakfar.co.il/?p=4954 "שביל סובב הר גילון" משקיף על פריחות נאות ונופים מרהיבים, ומאפשר מגוון טיולים

הפוסט בשבילו מטיילים עפים הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
מצפורית
מצפורית

"שביל סובב הר גילון" משקיף על פריחות נאות ונופים מרהיבים, ומאפשר מגוון טיולים

הר גילון נמצא בצפון מערב הגליל התחתון בקצה רכס הרי שגור, שהוא הרכס הצפוני ביותר מבין רכסי הגליל התחתון. ההר אינו גבוה במיוחד, גובהו רק 372 מ' מעל פני הים, אבל מיקומו בקצה המערבי של הרכס, מעל עמק זבולון, בין בקעת בית הכרם מזה והעמק הגדול של נחל חלזון מזה, הופכים אותו ל"מגדל תצפית" מרהיב. ההר מבודד מסביבתו, ולכן מאפשר תצפיות נהדרות גם על יתר הבקעות וההרים שמסביבו.

על הר גילון שרידים ארכיאולוגיים רבים המעידים על קיומה של התישבות קדומה לאורך אלפי שנים במקום: גתות, בורות מים, שרידי מבנים ועוד. גם כיום ההר ממשיך להיות אטרקטיבי להתישבות, ובשנות ה-80' הוקמו עליו היישובים גילון, צורית ושורשים במסגרת תוכנית המצפים, כולם שייכים למועצה האזורית משגב.
גילון הוקמה בנובמבר 1980 כאשר 15 משפחות ראשונות עלו על הקרקע למבנים זמניים וצורית עלתה על הקרקע מעט אחריה, באפריל 1981. כיום שני הישובים מונים יחד כ-500 משפחות והם יישובים קהילתיים חילוניים שקשורים זה לזה ומחוברים ברצף התישבותי. שורשים שוכנת בשיפוליו הדרום מזרחיים של ההר. היא הוקמה ב-1984 ע"י גרעין מארה"ב כיישוב קהילתי עם זיקה לתנועה המסורתית. ביישוב חיים בצוותא כ-160 משפחות דתיות וחילוניות. על ההר פועל בית ספר אזורי גדול שמשרת את יישובי משגב הצפוניים.

שביל קהילתי

"שביל סובב הר גילון" הוא יוזמה קהילתית של תושבי גילון וצורית שפרצו שבילים בהר. בהמשך חברו אליהם כמה גופים ובהם הקרן לשמירה על שטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל, קרן קימת לישראל והמועצה האזורית משגב. יחד יצרו שביל טיולים לרוכבי אופניים ולמטיילים רגליים המקיף את פסגת הר גילון ומעניק תצפיות מרהיבות על המרחב שבין הרי הגליל העליון לכרמל.

סביב השביל התפתחה פעילות קהילתית-סביבתית עניפה. השביל מתחבר לשבילי טיול נוספים, ובהם שביל ילדי הר גילון, שביל ילדי צורית, שביל סובב משגב ושביל "יהי שלום". קבוצות של "נאמני השביל" עוסקות בתחזוקתו, וקבוצת נשים עוסקת בליקוט זרעים והפצתם במקומות הזקוקים לשיקום נופי.

איך מטיילים בשביל

שביל סובב הר גילון הוא שביל מעגלי שאורכו המלא כ-12.5 ק"מ. הנוהג הוא שרוכבי האופניים רוכבים בשביל עם כיוון השעון על פי השילוט המסומן בצהוב, והולכי הרגל בכיוון ההפוך בהתאם לשילוט הכחול.

לאורך השביל תפגשו נופים מגוונים כגון חורש ים תיכוני, חורשות קק"ל וכרמי זיתים. מידי פעם עובר השביל בשולי היישובים, דבר המעניק אפשרויות לקיצורי דרך. באביב נהנים מפריחה מקסימה, כולל של כמה מיני סחלבים. רמת הקושי הכללית היא קלה עד בינונית.

מפה מצוינת של השביל מצויה באינטרנט (למשל באתר e-ירוק של קק"ל, או באתר שלי).

ניתן ללכת את השביל כולו, טיול שיימשך כ-5 שעות. במקרה כזה מומלץ לחנות ליד בית הספר או ליד אחד המצפורים.

אפשר גם לבחור קטעים מהשביל. למשל בין מצפור מיכל שבגילון למצפורית שבצורית או הפוך. זהו מסלול של כ-5.5 ק"מ, שיאפשר לכם ליהנות מהנופים היפים ביותר, אך יחייב אתכם להתארגן בשני רכבים.

ניתן לבחור קטעים מעגליים סביב המצפורים. למשל שביל יהי שלום, שביל ילדי צורית או שביל מיכל.

ואפשר גם להגיע אל המצפורים עצמם, לעשות כוס קפה, לאכול סנדוויץ' וליהנות מהיופי והרוגע.
מצפור מיכל בגילון מספק תצפית מרהיבה מערבה למפרץ חיפה. המצפור הוקם לזכרה של מיכל זהר, בת גילון ורקדנית מחוננת, שנהרגה בפיגוע דריסה בשנת 2010 בהיותה בת 20.

מצפורית ממוקמת בצורית וממנה מראות נפלאים למזרח. המצפור הוקם כמיזם של בני ובנות מצווה מצורית.

חניון מרהיב לקינוח

בקרבת צומת גילון, מיד כשפונים דרומה מכביש  85 מגיעים לחניון נהדר של קק"ל שנמצא ממש ליד קניון נחל בית הכרם המרשים – חניון נחל שגור, מקום מושלם לפיקניק. שביל נגיש מוביל לגשר חדש הנטוי מעל לקניון ומעניק תצפית יפה על נופו. בימי החורף יש במקום זרימות מרשימות שיוצרות מפלים גבוהים. לעיתים זורמים שם גם עודפי שפכים מיישובי הסביבה, אך בעיה זו אמורה להיפתר בקרוב.

חג אביב שמח!

הפוסט בשבילו מטיילים עפים הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
החירות תלויה בחוק https://alakfar.co.il/%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a7/ Sun, 21 Apr 2019 15:47:30 +0000 https://alakfar.co.il/?p=4900 חודש ניסן, אביב, הטבע בשיא פריחתו, הכל מלבלב ופורח. פריחת כליל החורש בכפר במלוא הדרה, שעות האור מתרבות, שעון הקיץ כבר כאן – אביב הגיע, פסח בא. חג הפסח הוא המועד החשוב ביותר בלוח השנה היהודי הראשון בשלושת הרגלים. זהו יום הולדתו של עם ישראל היוצא מבית עבדים לחירות. "בכל פסח חייב אדם לשאול את […]

הפוסט החירות תלויה בחוק הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

חודש ניסן, אביב, הטבע בשיא פריחתו, הכל מלבלב ופורח. פריחת כליל החורש בכפר במלוא הדרה, שעות האור מתרבות, שעון הקיץ כבר כאן – אביב הגיע, פסח בא.

חג הפסח הוא המועד החשוב ביותר בלוח השנה היהודי הראשון בשלושת הרגלים. זהו יום הולדתו של עם ישראל היוצא מבית עבדים לחירות. "בכל פסח חייב אדם לשאול את עצמו: מתי נולדתי? היכן נולדתי? מהו הזיכרון ההיסטורי שאני נושא עמי? אני מסתכל בתעודת הזהות שלי וקורא את מה שכתוב בכתב בלתי נראה: הורי נולדו כעבדים במצרים, כשפרעה מלך מצרים ציווה על רצח העם הראשון בהיסטוריה. גם אני הייתי שם" (יצחק טבנקין).

ליל הסדר הוא יום ההולדת של עם ישראל. בלילה הזה נצא למסע משפחתי: נחווה מחדש את היציאה של אבותינו מעבדות לחירות, משיעבוד פנימי אל חופש ותקווה. בלילה הזה נספר, נאכל ונשיר – עד שנראה עצמנו "כאילו אנחנו יצאנו ממצרים".

התורה חייבה סילוק מוחלט של כל חמץ מן הבית – שלא ייאכל, יימצא או ייראה: "שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם… כל מחמצת לא תאכלו, בכל מושבותיכם תאכלו מצות" (שמות י"ב י"ט-כ). אבל מה פשר הסילוק והטיהור הזה? כיצד הוא קשור לחג האביב והחירות? כיצד עבודת הפרך של ביעור פירורי לחם ישן קשורה לחירות? חלק מהפרשנים מתייחסים ל'חמץ' באופן מטאפורי: סמל מוחשי לדברים שאותם עלינו לבער בחיינו, בתחום הנפשי המוסרי והחברתי. הניקיון החיצוני נעשה תמריץ לניקיון פנימי, להתבוננות בנפשנו פנימה ולביעור ה'חמץ' מתוך לבנו. לאחר סילוק הישן והמוחמץ, יש מקום להתחדשות של אביב וליציאה לדרך חדשה, משוחררת יותר.

הדבר הראשון שאלוהים מספר על עצמו במעמד הר סיני הוא: "אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" (שמות כ' ב'). אלוהים אומר זאת לפני שהוא מצווה עלינו לא לגנוב ולא להרוג; לפני שהוא מצווה עלינו לשמור את השבת ולא לעבוד אלילים. הדיבר "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך… מבית עבדים" הוא הראשון מבין עשרת הדיברות. הוא מצווה עלינו לזכור לעד שאלוהינו הוא אלוהים של חירות, ושהמצוות שהוא מציע לנו הן מתנות ולא עול; קבלת מצוות אלו אינה מהווה התכחשות עצמית אלא שחרור. אלוהים לא מעוניין בהכרת התודה שלנו; אלוהים רוצה שנבין ששום דבר לא חשוב לו יותר מחירותנו. יותר מכך: הוא רוצה ללמדנו שחירות תלויה בחוק. יכולנו לבחור לחגוג את חירותנו במסיבה רועשת, פרועה ו'משוחררת' כפי שעושים אחרים. אבל אנו עושים 'סדר' של חוקים והלכות – כי מתוך כך צומחת חירותנו.

אחרי ביעור החמץ, הדלקת הנרות, סידור קערת הסדר, ברכת הילדים, אמירת סימני הסדר והקידוש על היין, מגיע זמן ברכת שהחיינו. למרבה ההפתעה הברכה "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" איננה תופסת את מהות הזמן כעין רוח גדולה שעוברת עלינו, או כגל מים השוטף אותנו. היא מבינה את הזמן כמימד מסתורי, נייח ככל הנראה, שאנחנו, היהודים, נעים בתוכו או על גביו. במהלך תנועה זו אנו מגיעים אל תחנות שונות – ימים, שבתות מועדים – אשר צצות במרחקים קצובים כתחנות תדלוק, בקרה, או מעבר. בליל הסדר, בשעת אמירת הברכה, אנו מגלים כי אנו נעים במעגלים סלילניים במימד הזמן. נעים ללא הפסקה קדימה ויחד עם זאת חוזרים במדויק על תנועתנו המעגלית. מדי שנה אנו שבים וחוזרים בדיוק אל אותה תחנה שבה היינו לפני שנה, לפני מאה שנים ולפני אלפיים שנה, וגם נהיה בעוד שנה ואלף שנה – תמיד אל הנ"צ של "זמן חירותנו". על כן אנחנו יכולים לומר ביושר "בכל דור ודור חייב אדם לראות כאילו הוא יצא ממצרים".

אסיים בשירו של היינריך היינה שתורגם על ידי לאה גולדברג – שיר אביב, ובברכת חג חירות שמח ואביב פורח, שנמשיך לחלום וליצור.

 

שיר אביב / היינריך היינה

אט זורמת בנפשי
מנגינת הטוהר,
עופה, שיר אביב חפשי,
אל מרחב שטוף זוהר.

עופה נא אל הגינה
בה פריחה התחילה,
אם תפגוש בשושנה
תן את ברכתי לה.

הפוסט החירות תלויה בחוק הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>