סתיו שפיר נראית כמו הדבר הכי טוב שקרה בפוליטיקה הישראלית. שרק לא תתקלקל
אני מאזין למנהיגי הרשימות המתמודדות בבחירות. אני צופה בתשדירים, נכנס לכל הסרטונים שמנסים להיות ויראליים ומחפש את הנחמה, את התקווה. אני אמנם מוצא אותה, ספוילר – היא הח"כית הכי צעירה בכנסת, אבל הבחירות המיותרות הללו שנכפו עלינו ומגיעות בעוד פחות מ-40 יום, ממשיכות להשרות עליי תחושת חמיצות, דכדוך וחוסר אמון.
תרבות המניפולציה, הספין והאסטרטגיה גוברות אצל כולם על המהות והמסר. אולי שכחו המתמודדים הנלהבים שאנחנו בתקופה של קריסת אמון כמעט מוחלטת במנהיגות. יש לנו ראש ממשלה לשעבר שהורשע בשוחד, נשיא לשעבר שיושב בבית סוהר אחרי שהורשע באונס ושר אוצר לשעבר שהשתחרר אחרי שריצה עונש על גניבה. וכבר מתרגשות עלינו פרשת ישראל ביתינו ופרשת הבקבוקים של שרה שנמצאות בשלבים של חקירה או לקראת חקירה. וזה רק מהשנים האחרונות, כשאני מתאפק לא ללכת עוד קצת אחורה ולפרט יותר.
ואגב, גם פרשת הניצבים במשטרה היא בעיניי חלק מהתמונה הזו. לתחושתי, רבים מבין אלו המגיעים לעמדות בכירות במוסדותיה הממלכתיים של המדינה מרגישים שהכל מותר להם ומאבדים כל אמת מידה של שמירה על החוק, מוסריות ואפילו ערכים בסיסיים לגמרי של התנהגות אנושית, מה שבמקורותינו מכונה "בין אדם לחברו" או "ואהבת לרעך כמוך".
פחות זוויות של סנטר
התחושה הכללית היא שעובדים עלינו. כל הזמן, וכמעט כולם.
לא. לא עובדים עלינו. זהו מינוח קליל מידי, סחבקי, המעניק לגיטימציה מסוימת למעשים. התחושה הכללית היא שגונבים את הכסף שלנו. לעתים זו גניבה ממש, ובמקרים פחות בוטים משתמשים בו בצורה סקטוריאלית ולא שיויונית, שמפלה לרעה את רוב הציבור.
באווירה כזו, אלו שנותרו במרוץ (או כי הם בכל זאת ישרים, או כי עדיין לא תפסו אותם) צריכים להתאמץ יותר. אבל כשאני מאזין להם, וזה כולל את מנהיגי הרשימה שאני מתכוון להצביע עבורה, אני מתקשה להאמין להם.
זה לא שהם משקרים כל הזמן. הם פשוט לא מדברים את עצמם. כל מילה, כל מחווה, נראית לי כשורה ממחזה שנכתב, בויים ומשוחק ברמה בינונית ומטה. מרוב יועצי תקשורת, קופירייטרים, מנהלי קמפיין, אסטרטגים פוליטיים, מומחים לשפת גוף, תסריטאים, במאים, מעצבי שיער וסטייליסטים, האנשים עצמם הלכו לאיבוד. כל רגע בו אתה מאזין להם הוא חשיפה לתרגיל מניפולטיבי שנועד להשיג את הקול שלך. הכל שיווק, באמצעים שאולי לגיטימיים למוצרי צריכה, אבל לא כשמדובר בחיים שלנו.
אולי אני פרנואיד, אולי נאיבי, אבל בא לי על קצת פשטות, קצת דיבור בלתי אמצעי, ואם אפשר פחות עבודה על הזווית של הסנטר ויותר התמודדות אינטליגנטית עם החורים שיש בתיאוריות שלי ועם טיעונים בכל זאת קצת הגיוניים של היריב. קצת כבוד לאינטליגנציה של הבוחר, קצת אמת. אחרי כל כך הרבה שקרים, גניבות ועבירות שכבר נחשפו, הבקשה הזאת נראית לי טבעית.
התקווה
על הרקע המדכא הזה יש נקודת אור. קוראים לה סתיו שפיר, כאמור היא הח"כית הכי צעירה בכנסת הנוכחית, ולטובת כולנו אני מקווה שבעוד כמה שנים היא תהיה ראשת ממשלה.
אולי זו תמימות הנעורים שלה, אבל כשהיא מדברת אני מאמין לה. ומה שעשתה בוועדת הכספים במהלך החצי קדנציה של הכנסת היוצאת, הוא הדבר הכי מתבקש והכי נכון שאפשר לעשות למען האזרח הקטן. עד כדי כך, שכל מי שכיהן בעבר בוועדה צריך לתת לנו עכשיו דין וחשבון מדוע לא נהג כך בעצמו.
אני יודע, רבים מהקוראים גיחכו כמה שורות למעלה מהצירוף "סתיו שפיר ראשת ממשלה". היא הרי לא מגיעה מרקע ביטחוני, כל הרקורד שלה הוא אקדמי ועסקני, אין לה מילימטר של עשייה בפועל, היא בכלל אישה ועוד ג'ינג'ית. הרי ניסינו פעם אישה, וכולם זוכרים לאן הביאה אותנו גולדה.
תרגיעו. גם דוד בן גוריון צמח בעיקר מרקע של עסקנות פוליטית, וגם לאנגלה מרקל, נשיאת גרמניה ואולי החזקה במנהיגי המערב כיום, אין עבר צבאי עשיר.
ההישג של שפיר בבחירות המוקדמות האחרונות של מפלגת העבודה איננו מקרי. היא נמנית על מובילי המחאה החברתית שבשנת 2011 הוציאה לרחובות מיליונים, מייצגת סקטורים אפורים כמו שוכרי דירות, שכירים וזוגות צעירים, נאמה מספר נאומים מרהיבים בכנסת וכאמור, סימנה בטוש זוהר את אחד המקומות המרכזיים דרכם עושקים את הציבור הרחב לטובת סקטורים של מקורבים.
נכון, היא צריכה להוכיח את עצמה עוד, למלא כמה תפקידים ביצועיים. היא צריכה גם לשמור על היושר שלה והניקיון לאורך שנים, לא להתקלקל (מישהו זוכר את אולמרט בתחילת דרכו הפוליטית? אביר המלחמה בשחיתות), וגם אחרי שתצבור ותק וניסיון לשמר משהו מלהט הנעורים שמאפיין אותה היום.
ובכל מקרה, אני מניח שהשמרנות הישראלית תקשה על אישה צעירה להיבחר לראשות הממשלה. אפילו אם נחקה את יוון, שבחרה לפני מספר שבועות באלכסיס ציפראס בן ה-40 לראשות הממשלה, עדיין יש לנו 10 שנים להמתין, והמדינה זקוקה לטיפול חירום כבר מאתמול.
אבל באקלים הנוכחי, גם תקווה לעוד 10 שנים זה משהו. ועד אז, טוב יהיה לדעת שהיא לפחות בסביבה, משגיחה על אלו שבהנהגה. רצוי ממש ממש מקרוב.
