סוף חודש טבת לקראת חודש שבט, שיאו של החורף. בעוד חודש נחגוג את ט"ו בשבט. מזג האוויר המתעתע, בארץ ובעולם, הוא אות נוסף, סימן והתרעה לשימוש הלא מושכל שעושה המין האנושי במשאבי הטבע והסביבה. אני מקווה שכעת נשים לב ללסימנים הללו ומתפלל שעדיין לא איחרנו את המועד לתיקון.
למרבה ההפתעה אין ט"ו בשבט מוזכר כלל במקרא ואין הוא חג נטיעות כלל ושמא אף לא חג בכלל. מקורו במשנה במסכת ראש השנה, כיום ראשית שנת מעשר – שנת מסים חדשה, לכאורה כעין אחד בינואר ראשית שנת מס. עונה זאת של השנה נבחרה כי רוב העצים בשלכת, אין בהם פרי ובעצם בתאריך זה מתחיל תהליך ההתחדשות לקראת שנת פרי חדשה.
באמצעות פירות הגולה מתעוררת הכמיהה לארץ ישראל ופרותיה. מקובלי צפת ערכו סעודה מפירות הארץ ביום זה. רק במאה ה-17, בספר בשם "חמדת הימים" ובו תיקונים מיוחדים לחגים מופיע "תיקון" לט"ו בשבט. בתיקון זה אוכלים שלושים מיני פירות, שותים ארבע כוסות יין אדום ולבן ואומרים קטעים מהתורה, נביאים כתובים, משנה וזוהר על עצים וצמחים.
עם ראשית הציונות ברור היה שלא מספיק לאכול פירות אלא יש לנטוע ולגדל עץ ופרי. בט"ו בשבט שנת 1890 מוציא מנהל בית הספר בזכרון יעקב את תלמידיו לנטיעת עצים. המנהג הולך ומתפשט בירושלים, אחוזת בית והמושבות העבריות. הרעיון מכה שורש עד כי נדמה שמנהג זה הוא עיקרו של ט"ו בשבט מימים ימימה. במשך שנים הלכו ילדי ישראל עם את, שתיל ושיר בלב לטעת. הארץ השוממה שמצאו ראשוני המתיישבים הפכה לארץ ירוקה.
בשנים האחרונות הפכה החברה להגנת הטבע את היום והשבוע כולו לשבוע שמירת הטבע, שבוע איכות הסביבה ואקולוגיה, שבוע של פירות ונטיעות ואל נא תעקור נטוע, ושבוע של שמירה על ארץ יפה וירוקה שגם הדורות הבאים יוכלו לחיות בה.
השבוע נפרדנו מהפזמונאית דורית צמרת. אסיים בשירה "החיטה צומת שוב" ובתפילה לימים טובים ולשלום.
קריאה נעימה.
החיטה צומחת שוב / דורית צמרת
שדות שפוכים הרחק, מאופק ועד סף
וחרובים וזית וגלבוע
ואל ערבו העמק נאסף
ביופי שעוד לא היה כמוהו
זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית
אתם אינכם ולא תוכלו לשוב
השביל עם השדרה, ובשמיים עיט
אך החיטה צומחת שוב
השביל עם השדרה, ובשמיים עיט
אך החיטה צומחת שוב
מן העפר המר, העיריות עולות
ועל הדשא ילד וכלבו
מואר החדר ויורדים לילות
על מה שבו ומה שבליבו
זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית
אתם אינכם ולא תוכלו לשוב
השביל עם השדרה, ובשמיים עיט
אך החיטה צומחת שוב
השביל עם השדרה, ובשמיים עיט
אך החיטה צומחת שוב
וכל מה שהיה, אולי יהיה לעד
זרח השמש, שוב השמש בא
עוד השירים שרים אך איך יוגד
כל המכאוב וכל האהבה
הן זה אותו העמק, הן זה אותו הבית
אבל אתם, הן לא תוכלו לשוב
ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדיין
שהחיטה צומחת שוב
ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדיין
שהחיטה, שהחיטה צומחת שוב
