הקיץ ממש מתדפק על דלתנו, חודש תמוז. בשבוע הבא, ב-21 ביוני, יחל באופן רשמי. הימים ארוכים והלילות קצרים, החמסינים המאפיינים את עונת המעבר מאחורינו וימי הקיץ החמים לפנינו.
לפני שבועיים קראנו בתורה את פרשת שלח. הפרשה מספרת את סיפור המרגלים הנשלחים לתור את הארץ: "וישלח אותם משה לתור את ארץ כנען. ויאמר אליהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם היושב עליה החזק הוא ברפה, המעט הוא אם רב. ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה היא אם רעה" (במדבר י"ג, י"ז-י"ט).
המשך הסיפור ידוע. המרגלים תרים בארץ ארבעים יום וחוזרים ומספרים למשה ולעם את התרשמותם. מלבד כלב בן יפנה משבט יהודה ויהושע בן נון משבט אפרים, שאר נציגי השבטים מתרשמים לרעה מהארץ ומגיעים למסקנה שאין שום סיכוי להתנחל בה: "והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו. ויוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה אל בני ישראל לאמור, הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אכלת יושביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות. ושם ראינו את הנפילים, בני ענק מן הנפילים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם" (במדבר י"ג, ל"א-ל"ג).
העם נבהל מהתיאורים של המרגלים וכל הניסיונות של יהושע וכלב לאזן את התמונה עולים בתוהו. העם מתכוון לרגום אותם באבנים, וקולות נשמעים בעם שיש לחזור למצרים. בנקודה זו עומדת מנהיגותו של משה למבחן, ובעזרת האל הוא מצליח להוביל את בני ישראל למקום הנכון, להחדיר אמונה בעצמם ולהתגבר על הפחד שדוחף אותם למסקנות לא נכונות ומקומות לא ראויים.
משה חסר לנו מאוד היום. גם אנו עומדים בפני החלטות הרות גורל, ונראה שחסר לנו כעם האומץ וחסרה לנו ההנהגה שתוביל אותנו לכיוונים הנכונים. השבוע נפתח גם חג הספר העברי. בהקשר זה אני מבקש להפנות זרקור לספר מופלא, המתקשר גם לדבריי בקשר לפרשת שלח, אלטנוילנד – הספר שנתן את השם לעיר ללא הפסקה תל אביב. הספר הוא למעשה רומן אוטופי שכתב חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, סיפור פילוסופי עם מוסר השכל. בעמוד הפותח של הספר מופיעה האמרה הידועה "אם תרצו אין זו אגדה", ובאחרית הדבר נכתב "החלום אינו שונה בהרבה מן המעשה, כמו שחושבים רבים. כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות; כל מעשיהם יהיו ביום מן הימים לחלום". אני מאד ממליץ לקרוא בספר. יש בו עוד רעיונות רבים והוא מרתק לקריאה.
בתחילת השבוע הושבעה ממשלה חדשה, ממשלת אחדות, ממשלת שינוי. אני תקווה ואמונה שהכיוון החדש שממשלה זו מסמנת יוביל אותנו כעם וכמדינה למקום נכון וטוב יותר, שנצליח לממש הן את חזון המרגלים ומשה והן את חזונו של הרצל כפי שמתבטא בספרו אלטנוילנד.
אסיים בשירה של נעמי שמר "תלבשי לבן" ובתפילה שנחלום הרבה, נאהב, נבחר נכון ונגשים.
קריאה נעימה.
תלבשי לבן / נעמי שמר
בקיץ הזה תלבשי לבן
תחשבי מחשבות בהירות
אולי תקבלי מכתב אהבה
אולי נעשה בחירות.
אני אבחר בך ואת בי תבחרי
וביחד נהיה לרוב
אם בקיץ הזה תלבשי לבן
ותתפללי לטוב.
בקיץ הזה תלבשי לבן
וככה תצאי לבלות
בקיץ הזה נעשה חתונה
ויהי חלקך עם הכלות.
אני אבחר בך…
נצא מן הדעת בקיץ הזה
ואחר כך נדע שלווה
יקרה לנו נס בקיץ הזה
אם רק תלבשי לבן.
אני אבחר בך…
