"היה זה הטוב בזמנים, היה זה הרע בזמנים; היה זה עידן החוכמה, היה זה עידן הטיפשות; היה זה תור האמונה, היה זה תור הספקנות; היו אלה ימים של אור, היו אלה ימים אפלים; היה זה אביב התקווה, היה זה חורפו של ייאוש; הכול היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי" (מתוך שתי ערים, צ'ארלס דיקנס).
יוני 2018, סופו של האביב. בעוד שבוע נקבל את הקיץ באופן רשמי. בחרתי לפתוח עם צ'ארלס דיקנס, ונדמה לי שאין מילים קולעות יותר כדי לתאר את המציאות סביבנו. חודש מאי היה מופלא (בעיני חלקנו), הצלחות מקיר לקיר: נתנו לאירן בשיניים כמה פעמים, עשינו מה שאנחנו רוצים בסוריה, הצלחנו לשמור בכל מחיר על הגבול ברצועת עזה, ארצות הברית נסוגה מהסכם הגרעין עם אירן וגם פתחה את השגרירות בירושלים, נפתחו אפילו עוד מספר שגרירויות, היה מסע אופניים ג'ירו מרשים ומוצלח, אפילו זכינו באירוויזיון, וסליחה עם שכחתי משהו.
והנה מגיע חודש יוני ופתאום מסתבר שהטוב בזמנים הוא הרע בזמנים… נבחרת ארגנטינה ומסי לא מגיעים למשחק הידידות, עפיפונים תמימים חוצים את גבול רצועת עזה ומציתים שריפות, מנהיגי אירופה לא משתכנעים מנתניהו, מנהיגי המדינות המתועשות מפולגים, פוטין מארח אחר כבוד את המונדיאל, וכדי לבלבל את הכל מתקיימת פגישה מוצלחת בין מנהיג צפון קוריאה לבין נשיא ארצות הברית. כמו שכתב הסופר הדגול "היו אלו ימים של אור, היו אלו ימים אפלים".
חודש יוני הוא חג הספר העברי, עוד סיבה טובה לפתוח עם דיקנס. האירוע הראשון של פתיחת דוכנים למכירת ספרים מוזלים ברחוב נערך בקיץ 1926, כששמו בארץ-ישראל היה "יום הספר העברי". היוזמה הייתה של המו"לית ברכה פלאי, ובמסגרתו הוצבו דוכנים בשדרות רוטשילד בתל אביב.
את "שבוע הספר העברי" במתכונתו הנוכחית יזם וערך לראשונה המשורר והסופר שלמה טנאי במאי 1959, במסגרת ועדת העשור להקמת המדינה. החל משנת 1961 מתקיים "שבוע הספר העברי" ברחבי הארץ באופן סדיר מדי שנה. ברבות הימים הפך שם זה לסימן רשום של התאחדות המו"לים בישראל. מלבד הדוכנים של הוצאות הספרים הגדולות, בירידי ערים הגדולות ניתן למצוא גם מו"לים קטנים יותר המציעים את ספריהם וכן מחברים רבים שפרסמו את ספריהם בהוצאה עצמית. תופעה נוספת היא של סופרים החותמים על ספריהם עבור הקונים. בשנת 2017 הוכרז שבפעם הראשונה זה 18 שנה לא יתקיימו אירועי שבוע הספר בפריפריה, מכיוון שמשרד התרבות הפסיק את מימונם. זה כמובן מתקשר לפתיחה של דיקנס.
אצלנו בכפר מצוין שבוע הספר במגוון אירועי תרבות לילדים נוער ולקהל הרחב. בעיניי חודש הספר העברי הוא אחד המאפיינים המיוחדים לטובה בתרבות הישראלית המתפתחת. יש לטפחו לשמרו ולהתאימו בצורה רגישה ואחראית לרוח הזמן.
לקראת סיום ציטוט של סופר גדול נוסף, א.א. מילן: "איזה יום היום? שאל פו; היום זה היום, ציץ חזרזיר; היום החביב עלי ביותר, אמר פו". אסיים בשירו של ג'ורג'י בן שתורגם על ידי אהוד מנור "איזה כדורגל". שיהיו לנו רק ימים טובים ושנצליח כמו פו הדב למצוא רק את החיובי בכל דבר.
קריאה נעימה
איזה כדורגל / ג'ורג'י בן
הוא מכדרר כמו גאון,
איזה שגעון!
עף מימין, חולף משמאל,
פתאום דממה… וגול.
מחצית שניה,
דקה שלושים ושתים –
הוא כל יכול.
הוא כבר עשה זאת פעמיים,
כמו משמיים – גול.
הכדור נורה
כמו חץ מקשת.
במכה קרע
את כל הרשת.
עבר שני מגינים
כאילו זה דבר רגיל –
איזה תרגיל.
איזה גול פנטסטי
הוא הביא לי היום –
אתה מלאך מושיע.
כשאנחנו בצרות
ואין כבר שום תקווה עוד,
אתה ורק אתה,
תמיד תמיד מופיע.
הקהל כולו מודה, מריע
עד אין גמר.
כן, הקהל כולו
מודה לך בזמר.
איזה איזה פלא,
כן, אתה הכי גדול.
איזה איזה פלא,
בוא ותן לנו עוד גול.
איזה כדורגל,
כן אתה הכי גדול
