חודש אוגוסט, שיאו של הקיץ, השנה חם במיוחד. השבוע קיבלנו בברכה את חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. חודש אלול נבחר למטרה זו לא רק בשל היותו קרוב ל"ימים הנוראים", עשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום כיפור, אלא גם בהיותו בעל סגולות מיוחדות בכל הקשור לסליחה על חטא ולמחילת עוונות.
כידוע, משה רבנו שיבר את לוחות הברית, שניתנו לו בהר סיני, כאשר ירד מן ההר וחזה בבני ישראל סוגדים לעגל הזהב. מאורע זה התרחש על פי המסורת היהודית בשבעה עשר בתמוז. בראש חודש אלול נצטווה משה לעלות בשנית ההרה כדי לקבל את לוחות הברית השניים, לאחר שאלוהים נתרצה להפצרותיו למחול לעם ישראל על חטא כבד זה. גם שהות זו על הר סיני, שהחלה בראש חודש אלול, ארכה ארבעים יום. היא הסתיימה אפוא בעשרה בתשרי, הוא יום הכיפורים, וביום זה "ויאמר ה' סלחתי כדבריך". כך הונצחו בהיסטוריה היהודית ארבעים יום אלה כימי הרחמים והסליחות ועת הרצון מלפני ה' לקבלת תפילות ישראל ולמחילה על עוונותיהם.
שלוש דרכים מונים מקורותינו, יש בהן להעביר את רוע הגזירה: תשובה, תפילה וצדקה. שלוש אלו נרמזו בראשי התיבות של חודש אלול: תשובה – "ומל ה' אלוהיך את לבבך ואת לבב זרעך". תפילה – "אני לדודי ודודי לי" . צדקה – "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים". גם ברמזים אלו משתקף חודש אלול כחודש בו נפתחים שערי שמיים לרחמים ולסליחות.
השנה, "שנת הקורונה", חשיבות מיוחדת לחודש אלול. כולנו מחפשים את הדרך החכמה להתמודד מול המגפה המתמשכת. בהקשר זה התגלגל לידי סיפור יפה של פאולו קואלו, המציב נקודת מבט מעניינת על הלימודים והשאיפה לחכמה:
"מספרים על נזיר בודהיסטי בשם שואן שנהג להטיף לתלמידיו כמה חשוב ללמוד פילוסופיה עתיקה, כדי להכיר ולדעת מה הגו אבותיה. אחד התלמידים, שהיה שקדן ובעל כוח רצון מיוחד, רשם באדיקות את כל דבריו של שואן, ואת שארית היום העביר בהרהורים אודות ההוגים הקדומים. לאחר שנה של לימודים קדחתניים חלה התלמיד, אך למרות מחלתו המשיך לפקוד את ספסל הלימודים. 'אמנם חולה אני,' אמר התלמיד לשואן, 'אך לא אוכל לנוח כי רודף אני אחר החוכמה, וזמני יקר מכדי שאוכל לכלותו לשווא'. לשמע הדברים הללו הרצינו פניו של שואן והוא שאל את התלמיד: 'ומניין לך כי החוכמה נמצאת לפניך? אולי היא פוסעת אחריך, מנסה להשיגך ואתה אינך מאפשר לה? להרפות, תלמידי היקר, זו גם חוכמה'." (מתוך ספרו של פאולו קואלו 'קצרצרים' בהוצאת ידיעות אחרונות).
אסיים בשירה של לאה גולדברג סליחות, ובתפילה שנשכיל למצוא את הדרכים הנכונות להתמודד מול האתגרים הנכונים לנו.
קריאה נעימה.
סליחות / לאה גולדברג
בָּאתָ אֵלַי אֶת עֵינַי לִפְקֹחַ
וְגוּפְךָ לִי מַבָּט וְחַלּוֹן וּרְאִי
בָּאתָ כְּלַיְלָה הַבָּא אֶל הָאֹחַ
לְהַרְאוֹת לוֹ בַּחֹשֶׁךְ אֶת כָּל הַדְּבָרִים
בָּאתָ כְּלַיְלָה הַבָּא אֶל הָאֹחַ
לְהַרְאוֹת לוֹ בַּחֹשֶׁךְ אֶת כָּל הַדְּבָרִים.
וְלָמַדְתִּי שֵׁם לְכָל רִיס וְצִפֹּרֶן
וּלְכָל שַׂעֲרָה בַּבָּשָׂר הֶחָשׂוּף
וְרֵיחַ יַלְדוּת רֵיחַ דֶּבֶק וָאֹרֶן
הוּא נִיחוֹחַ לֵילוֹ שֶׁל הַגּוּף שֶׁל הַגּוּף.
אִם הָיוּ עִנּוּיִים הֵם הִפְלִיגוּ אֵלֶיךָ
מִפְרָשִׂי הַלָּבָן אֶל הָאֹפֶק שֶׁלְּךָ
תְנֵנִי לָלֶכֶת הוֹ תְנֵנִי לָלֶכֶת
לִכְרֹעַ עַל חוֹף הַסְּלִיחָה
תְנֵנִי לָלֶכֶת הוֹ תְנֵנִי לָלֶכֶת
לִכְרֹעַ עַל חוֹף הַסְּלִיחָה.
