ימים שבין אביב לקיץ, הכל מלבלב ופורח, ימי שרב מתחלפים בימים קרירים. אלו הימים בתווך שבין פסח לשבועות. ציינו כבר את יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות, ובעוד שבועיים נציין את יום ירושלים. אלו הם ימי ספירת העומר, ורבי אהרון הלוי מברצלונה, שלו מיוחס חיבור "ספר החינוך", מסביר: חג הפסח מסמל את החירות המדינית של עם ישראל. חירות זו הייתה רק אמצעי למטרה אחרת, עליונה, אליה הגיע העם שבעה שבועות לאחר שיצא ממצרים, בקבלו את התורה במעמד הר סיני: החירות הרוחנית. למטרה זו שאף, ובהתגשמותה בחג השבועות היה משום ציון דרך כביר להתהוות עם ישראל".
כאמור הימים הללו שבין פסח לשבועות מופלאים הם, יש בהם ערבול זמנים בין ההיסטוריה העתיקה לזו המודרנית, ערבול בין קודש לחול, בין יגון לשמחה ובין גשמי לרוחני.
בימים אלו ממש, בסוף השבוע הבא, נציין גם את ל"ג בעומר. ימי ספירת העומר ול"ג בעומר מתקשרים לעוד תקופה היסטורית מרתקת בחיי עמנו, המרד השני, מרד בר כוכבא. זו אחת הסיבות בגללה נוהגים בימי ספירת העומר מנהגי אבלות, כהתייחדות של צער עם כישלון מרד בר כוכבא, כ-70 שנה לאחר חורבן בית שני, ולזכרם של 24 אלף תלמידי רבי עקיבא, שסיימו חייהם באופן טראגי בימים שבין פסח לשבועות.
על פי המקור התלמודי, נגזר דינם של תלמידי רבי עקיבא מפני "שלא נהגו כבוד איש ברעהו". כה החשיבה היהדות את כבוד האב והאם ואת כבוד החבר, עד שקבעה כי "דרך ארץ קדמה לתורה". והיות ותלמדי רבי עקיבא הסתפקו רק בתורה ושכחו כנראה את דרך הארץ, נענשו.
ובעונש קולקטיבי זה ביקש ה' ללמדנו לקח מוסרי. על פי המסורת היהודית, ביום השלושים ושלושה לספירת העומר – ל"ג בעומר, פסקה המגיפה שהפילה חללים בין תלמידי רבי עקיבא. על פי המסורת בדיוק ביום זה, ל"ג בעומר, מספר שנים מאוחר יותר, נפטר אחד מענקי הרוח של עמנו, רבי שמעון בר יוחאי, שהיה מתלמידיו של רבי עקיבא. יום הסתלקותו הוא יום ההתעלות שלו ונקרא בשם "הילולא דרשב"י", יום שמחתו של הצדיק. והרי אמרנו כבר, עצב ושמחה מתערבבים בימים אלו.
לפני קבלת התורה בחג השבועות צריכים מקבליה להכשיר עצמם מבחינת "ניקיון" יחסיהם עם הזולת, שינוי אורח חייהם ומידותיהם. תלמידי רבי עקיבא לא החשיבו נתונים יסודיים אלה ולא היו ראויים לקבל תורה במצבם. מותם, דווקא בימים שבין פסח לשבועות, מלמד אותנו שימים אלה אמורים להיות ימי הכנה נפשית למתן תורה ולתיקון מערכת היחסים עם סביבתנו. "אם אין דרך ארץ – אין תורה", נאמר בפרקי אבות. דברים אלו משמעותיים ונכונים במיוחד היום.
אסיים בשירו של חנוך לוין "שחמט", ובתפילה לקיץ נעים וימים שלווים.
קריאה נעימה.
שחמט / חנוך לוין
לאן הלך ילדי
ילדי הטוב לאן
חייל שחור מכה חייל לבן
לא יחזור אבי
אבי לא יחזור
חייל לבן מכה חייל שחור
בכי בחדרים ובגנים שתיקה
המלך משחק עם המלכה
ילדי שוב לא יקום
לעולמים יישן
חייל שחור מכה חייל לבן
אבי בחשכה לא יראה עוד אור
חייל לבן מכה חייל שחור
בכי בחדרים ובגנים שתיקה
המלך משחק עם המלכה
ילדי שבחיקי עכשיו הוא בענן
חייל שחור מכה חייל לבן
אבי בחום ליבו
עכשיו ליבו בקור
חייל לבן מכה חייל שחור
בכי בחדרים ובגנים שתיקה
המלך משחק עם המלכה
לאן הלך ילדי
ילדי הטוב לאן
נפלו חיל שחור וגם לבן
לא יחזור אבי
אבי לא יחזור
ואין חייל לבן ואין שחור
בכי בחדרים ובגנים שתיקה
על לוח ריק רק מלך ומלכה
