אז כמו שכבר בטח שמעתם, כפר ורדים נבחר לאחד היישובים המובילים בתחום המיחזור מטעם תאגיד המיחזור תמיר. וככה קיבל ראש המועצה, אייל שמואלי, צילום משותף עם הנשיא הרצוג השני. ורדה גם מפרגנת, וגם מנצלת הזדמנות כדי למחזר אייטמים שלה מהשנה האזרחית שתכף מסתיימת. מה, גם לה מותר להיות אקולוגית, והיא מבטיחה לבחור את האייטמים הפחות גרועים שלה.
נתחיל ישר מאייטם שפורסם בפברואר: לציון חגיגות ה-120 שנה, קיימה קרן קימת לישראל תחרות לבחירת העץ הלאומי. המתמודדים היו הדקל (תמר מצוי), אלון התבור, הברוש, האקליפטוס, התאנה, האלה האטלנטית ועץ הזית. את התואר הנכס קטף (כמה טוב להיות בצד הקוטף) עץ הזית, עם 32.94% מקולות המצביעים. למקום השני הגיע אלון התבור ולשלישי הדקל. לפי אתר קק"ל, עץ הזית העתיק ביותר בישראל נמצא בכרם זיתים בשפרעם, "וגילו מוערך בלמעלה מאלף(!) שנה". חבר טוב של ורדה טען פעם שעץ הזית בחצר שלו בן אלפיים שנה, ועכשיו היא תוהה: זה החבר שהתבלבל בספירה, או קק"ל שלא מעודכנת?
בחודש מרץ היו לורדה שני אייטמים על פורים: מי שלא קרא את הפוסטים של עיריית תל אביב במהלך פורים, לא שמע סתלבט חביב על כפר ורדים מימין. תל אביב הביאה אותה ביציאה, התחפשה לכפר ורדים, שינתה את תמונת הפרופיל שלה ושידרה לרשת פוסטים חביבים אך עוקצניים. זה כלל פוסטים דוגמת "בוקר טוב כפר ורדים, בירת התרבות של הר מירון"; תגובה של "מחלקת תחבורה" בנוסח "מחלקת התחבורה מודיעה: עומסי תנועה נצפו ברחוב חרמון עקב מעבר של עדר עיזים גדול. שש מכוניות נאלצות לעמוד בפקק. מומלץ לנסוע מרחוב חירם". והיו גם פרגונים (סוג של) לחנות יד שנייה ולתערוכה של צפריר אכד באולם הישיבות של המועצה.
הפייסבוק של הכפר הוא למעשה הפרופיל האישי של ראש המועצה. ואחרי כמה תגובות, אייל שמואלי עשה מעשה והתחפש בעצמו לראש עיריית תל אביב רון חולדאי, שרוכב על קורקינט בשבילי הכפר. עכשיו אפשר להבין שסלילת שבילי האופניים אכן הייתה נחוצה!
וממרץ אנחנו מדלגים ישר ליוני, עם האייטם הספורטיבי הבא: לפני כמה סופ"שים, בעוד המדינה סוערת ממהומות ושומרי חומות, התקיים בכפר ורדים טורניר האולסטאר בכדורסל, המיועד לשחקנים ששיחקו כאן לאורך השנים. היה אסקפיזם מענג, וניב משגב, שמשחק בהפועל חולון מליגת העל (לקוראים הבודדים שלא יודעים, חולון הגיעה עד חצי גמר הפלייאוף), הוביל את קבוצתו לזכייה וגרף את תואר השחקן המצטיין. ראש המועצה אייל שמואלי הגיע לחלק את הגביע והמדליות לזוכים, וכיאה לאירוע ספורטיבי הקפיד על קוד לבוש מתאים: טריקו, מכנסי שלושת-רבעי וכפכפים.
וביולי חגגנו קיץ עם האייטם הבא: ביום חמישי היה אחר הצהריים מצעד הגאווה (הראשון בכפר ורדים והראשון בגליל), וכמה שעות אחרי התקיים "ביר גארדן" בחניית מרכז המוזיקה, כולל קונצרט של תזמורת המבוגרים "המלאכים של ראובן" (מלאך, כמובן, המנצח). מוזיקה, בירה, קיץ, מה צריך יותר? כל כך הרבה אקשן ביום אחד ורדה לא זוכרת כבר הרבה שנים. מצד שני, היא גם לא זוכרת את כל השמות של הנכדים שלה.
ומשהו מאוגוסט: למפעל הפיס ורשות הטבע והגנים יש מיזם חביב במסגרתו מופיעים בגנים הלאומיים אמנים שונים כמו להטוטנים, מוזיקאים ועוד להנאת קהל המבקרים. המיזם זוכה לשם "נושמים תרבות". מה כאן הסיפור? הסיסמה של היכל התרבות במעלות היא "רואים איכות נושמים תרבות", ולמקורבי המדור יש אפילו קשר מסוים לסלוגן הזה. ורדה סבורה שזה יפה שאם כבר מעתיקים, מפרגנים לפריפריה.
בטח היו דברים טובים גם אחרי ספטמבר, אבל אותם קוראי המדור בטח זוכרים. אז נסיים בברכת חורף קל ושבת שלום.
