ועידה בינלאומית במדבר

מפגש דיפלומטי באמצע שומקום, משרד החוץ מסדר לנו קרחנה והיעלמות מיסתורית של בני גילנו. סיפורים ותובנות בעקבות חופשה דווקא בישראל

שבטה היא "חור" אמיתי. כמה חור? כשהתעניינו איפה בסביבה אפשר לאכול משהו קטן, שלחו אותנו לפיצריה של קיבוץ טללים. קפיצה קטנה, משהו בסביבות 30 ק"מ, וממש ליד יש שם גם המבורגר!
חצי מהגברים שאני מכיר בילו בשבטה בבסיס ההדרכה והאימונים. אבל אני לא מדבר על המחנה הצבאי. אם נוסעים עוד כחמישה קילומטרים, עד לסוף הכביש, מגיעים לאתר ארכיאולוגי מרשים ומרתק, שאף הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונ"סקו. ממש בצמוד לאתר שוכנת חוות בודדים בה מתגוררים כבר 20 שנה דינה ועמי אוח. הם מגדלים את ארבעת ילדיהם בבית אבן יפהפה, שבשנות ה-30 של המאה הקודמת שימש משלחת ארכיאולוגים בריטית, הפך לחורבה ושופץ על ידי בני הזוג בצורה מרשימה. כיום הוא כולל את בית המגורים של המשפחה, שלושה חדרי אירוח ומסעדה. העדפנו אותה כמובן על פני הפיצרייה הסמוכה, וזו הייתה החלטה מאוד נבונה.
בילינו בשבטה את הלילה השני של חופשתנו האחרונה, ודווקא בנקודה המבודדת הזו הזדמן לנו מפגש בינלאומי עם ניחוח פוליטי. בשני החדרים האחרים השתכנה חבורה חביבה ומשכילה של נורווגים. אחד מהם דיפלומט העובד בקונסוליה הנורווגית שמייצגת את הרשות הפלסטינית, ויחד איתו היו אשתו ושני חברי ילדות שלו שמטיילים בעולם לעת פנסיה וכאן זכו להדרכה כמעט ממקור ראשון.
ברור שהפכנו כמעט מיד לנייטיבס שמספקים לתיירים הכרות קרובה עם המקומיים. נכנסנו לתפקיד. מה עוד יכולנו לעשות באמצע המדבר בשמונה בערב, במקום נטול טלוויזיה ונטול קליטה סלולרית, כשהפיצרייה הכי קרובה מחכה לנו בטללים?
העובדה שמיכל נולדה וגדלה בקיבוץ (שניים מהם קראו את "בין חברים" של עמוס עוז) ושאני השתתפתי במלחמה ואפילו נפצעתי קצת, זיכתה אותנו בשורה של שאלות סקרניות ומאתגרות, לא רק בגלל האנגלית שנאלצנו לחצוב מתוכנו.
וגם אנחנו הצלחנו לדלות מהם קצת מידע. משהו על החיים שלהם בארץ הענקית ודלילת האוכלוסין, וגם על איך הם רואים אותנו. כצפוי הם יודעים על הפוליטיקה הפנימית של ישראל לא מעט. הם משוכנעים שאילו רבין לא היה נרצח, היה כאן שלום. אחד מהם תהה באוזניי: אני יודע שיצחק רבין היה איש של חזון ותקווה, ומפליא אותי שאחרי שהוא נרצח ויתרתם על החזון שלו. זו כמובן אמירה קצת שטחית, אבל לזכותם ייאמר כי הם מבינים שישראל איננה האחראית הבלעדית לסכסוך המתמשך. אחד מהם אף הודה כי הביקור החטוף בישראל (כשבוע) גרם לו "לראות את הדברים בצורה קצת שונה".

מיסטר לונלי

בבוקר עוד חזינו במדריך ישראלי שהוביל קבוצת תיירים מסיים את הסיור באתר האכיאולוגי, מסכם את הסבריו על העיר המיוחדת בת 2000 השנים ומתפנה לדבר על בית האבן הסמוך. ד'יס איז ווט ווי קול "לונלי פארם", הוא מסביר למטיילים המבולבלים. מזל שדינה עברה שם ותיקנה אותו ל"אייזולייטד פארמס".
ביקרנו בעוד חוות בודדים, כרמי עבדת שמה. זוהי אחת מהחוות שהוקמו במסגרת תוכנית "דרך היין" השנויה במחלוקת. קטונתי מלפסוק במחלוקת הגדולה, אבל על שני דברים אני יכול להעיד: מעניין ויפה לבקר באותן חוות, והיין שרכשנו ב"כרמי עבדת" היה טעים.

ביבי בעד שטובי

החופשה הקצרה שלנו הסתיימה בסוף שבוע תל אביבי. וכשמגיעים לתל אביב אנחנו משתדלים להיחשף קצת למוסיקה שפחות מגיעה למחוזותינו. אז הלכנו למועדון הברבי בתל אביב, וראינו ארבע הופעות שכללו את אסתר רדא הנהדרת, להקת לולה מארש המבטיחה וגם אמן בשם שטובי – Shtuby. השטובי הזה משלב מוסיקה אלקטרונית עם כלים אקוסטיים (ובראשם חליל צד נהדר), מנצח על הרכב סקסי ומגניב, עושה את זה בבגד גוף אדום ועם אנרגיות מטורפות, והוא שבה את לבבנו לחלוטין.
כל ההופעות האלו התקיימו במסגרת מה שנקרא "פסטיבל חשיפה": שורה של ערבים עם הופעות קצרות של הרכבים שונים, כרטיסים במחיר מצחיק, ועשרות מפיקים של פסטיבלי מוסיקה מרחבי העולם שהוטסו לכאן במיוחד. הערבים האלה מתקיימים במועדון הצוללת הצהובה בירושלים ובברבי התל אביבי, ומי שמארגן את כל הטוב הזה הוא לא אחר מאשר משרד החוץ.
דרך אדי הבירה ניסיתי להיזכר מיהו השר המגניב שבחסותו כל הקרחנה הזו. נזכרתי. אחד, בנימין נתניהו. וואלה, אם משרד החוץ מגיע עד לברבי שבדרום תל אביב, באמת שעוד יש תקווה.

ובעניין הגיל

כן, במועדון הברבי היינו הקשישים שבקהל ובפער של שתי ספרות מהממוצע. החופשה כללה גם הרצאה במוזיאון ישראל בירושלים וסיור אמנות בתל אביב. באירוע הראשון הרגשנו כעוללים שנקלעו בטעות לפעילות של בית גיל פז, ובשני מצבנו טיפה השתפר – הרגשנו כצעירים מוכשרים שעולים לשחק בקבוצה הבוגרת. הלכנו אפילו לסרט וגם שם הורכב הקהל בעיקר מצופים בגילאים של הורינו. פרט למפגש ביתי עם חברינו מהמרכז, כמעט שלא נתקלנו בבני החמישים ומשהו. או שהם פשוט לא יוצאים מהבית, או שכולם בברלין.

אייל כץ

טורים אחרונים

דילוג לתוכן