הרוח והשמש והמים

עתיקות, מורשת קרב, פולקלור, חופים ציוריים ופריחה, ברדיוס של פחות מחמישה ק"מ. טיול לחוף אכזיב וסביבתו

תחילתו הרשמית של הקיץ היא הזדמנות מצוינת לטיול קליל בחוף אכזיב הקסום. רק חמישה קילומטרים של חוף מפרידים בין רכס הסולם, הקצה הצפוני של החוף הישראלי, לבין תל אכזיב. ברצועת החוף הצרה, שרוחבה אינו עולה על 200 מטרים, ובקטע הים שממערב לחוף, מקובצים מגוון נופים, ערכי טבע ואתרי מורשת בשיעור שאין דומה לו. יש כאן נקרות, מערות תת-מימיות ורכסי כורכר, שבהם גדלים צמחי חוף נדירים; יש קניון תת-מימי ושפכי נחלים; יש עולם חי מיוחד בסלעי החוף ואתרי הטלה של צבי-ים; גם את שרידי תל אכזיב תוכלו למצוא כאן.

המקורות ההיסטוריים והארכיאולוגיים מצביעים על ישובים מהתקופה הכנענית, הישראלית, הפרסית, ההלניסטית, הרומית והצלבנית. כיום ישנם כאן חופי רחצה ולצידם אתר הנצחה, זכר לעוז רוחם של מי שלחמו על הקמת מדינת ישראל. אין פלא, אפוא, שבמרחב המצומצם הזה קיימים חמישה גנים לאומים ושמורות טבע: גן לאומי אכזיב, גן לאומי ראש הנקרה, שמורת טבע חוף ראש הנקרה, שמורת טבע ים ראש הנקרה ושמורת טבע איי חוף ראש הנקרה. 

גן לאומי אכזיב – ים ועתיקות מרשימות

נתחיל את סיורנו בכניסה לפארק אכזיב, גן לאומי אכזיב. שילוט מסודר מכביש החוף יפנה אותנו מערבה ואני ממליץ לפנות מיד צפונה ולהחנות את הרכב בשפך של נחל כזיב. כאן נתחיל את סיורנו בגן הלאומי (יש עלות כניסה, מומלץ להביא מנוי מטמון). בתחום הגן הלאומי שכנה העיר אכזיב. היישוב, שנוסד בתקופה הכנענית התיכונה (מאה 18 לפנה"ס), ניצל את ביצורו הטבעי של המקום: הים תוחם את התל ממערב, מפרץ טבעי תוחם אותו מדרום וערוץ נחל כזיב מצפון.

ממזרח לתל חפרו תושבי העיר חפיר, שחיבר את נחל כזיב עם המפרץ. ממזרח ליישוב נבע מעיין. חשיבותו הרבה של היישוב במקום נבעה מהיותו עיר נמל ותחנת דרכים על "דרך הים", שעברה לאורך החוף. אכזיב נזכרת במקרא כעיר כנענית, שבני שבט אשר לא כבשוה, עדות לחוסנה: "אשר לא הוריש את יושבי עכו ואת יושבי צידון ואת אחלב ואת אכזיב…" (שופטים א, 31 (. תושבי המקום עסקו בחקלאות, בדיג ובספנות. ענף כלכלי מיוחד, אופייני ליושבי ערי החוף, היה הפקת צבעי תכלת וארגמן מחלזונות ימיים. צבעים אלה היו יקרי ערך בימי קדם.

המקום היה מיושב גם בתקופה הביזנטית ובתקופה הצלבנית בהמשך היה כאן כפר קטן בשם א-זיב, ששמו שמר על צליל השם של היישוב הקדום. נראה כי בתקופה זו עברו התושבים להשתמש בנמל שנמצא במפרץ שמדרום לתל, שנודע בערבית בשם מינת א-זיב (נמל אכזיב). רוב השרידים שנראים כיום בשטח, כולל מבנה המסגד, נותרו מן הכפר הערבי הנטוש א-זיב ומהמבצר הצלבני שהיה כאן. יש כאן גם חוף ים יפה, מדשאות חוף סלעי וחוף חולי (בעבר שכן בחוף החולי מועדון הים התיכון אכזיב).

אנדרטת יד לי"ד – מורשת קרב

נצא מהגן הלאומי ונמשיך לשפך נחל כזיב, נפנה מזרחה לאורך הנחל ונגיע לכניסה של אנדרטת יד לי"ד. בתקופת המנדט עברו שני גשרים מעל ערוץ נחל כזיב, סמוך לכפר א-זיב. ב"ליל הגשרים", הלילה שבין ה-16 ל17 ביוני 1946, ממש החודש לפני 76 שנים, יצאה יחידה של הפלמ"ח לפוצץ את גשרי הכביש ואת מסילת הברזל, כדי לחבל בתנועת הצבא הבריטי. הכוח הלוחם התגלה על ידי הבריטים לפני שהגיע ליעדו, ועל-כן נערכה ההסתערות תחת אש. במהלך ההסתערות  התפוצץ חומר הנפץ שלקחו עמם הלוחמים ונהרגו 14 לוחמי הפלמ"ח. ביניהם היה גם  יחיעם וייץ, על שמו קיבוץ יחיעם.

בתום הפעולה הועברו הפצועים לקיבוץ מצובה, ושאר הלוחמים התפזרו בטרם החלו הבריטים לחפש אחריהם. גם הפצועים נאלצו להסתתר והם הוצאו מהקיבוץ, מחשש שייתפסו, והועברו לחניתה, שם הוסתרו ב"מערת סולם". עם בוקר נאספו שרידי הגופות והובאו לקבר אחים בחיפה. יחיעם וייץ נקבר בהר הזיתים בירושלים. הגופות שנקברו בחיפה נשכחו, ורק ב- 1966 נחשף בציבור דבר קבורת הגופות בעיר. בשנת 1968 הועברו שרידי הגופות שנטמנו בחיפה אל קבר האחים כאן. בעקבות תחקיר, התגלה בתחילת שנות האלפיים כי חלק משרידי מהגופות נקברו בקיבוץ מצובה, ובשנת 2003 הובאו גם שרידים אלו לקבורה כאן.

מהקברים והמצע ממשיך שביל נחד מזרחה לעבר קבוצת אקליפטוסים, משם יורד לערוצו של נחל כזיב, אנו נמשיך מערבה חזרה לחוף הים.

הכינו דרכונים – מדינת אכזיב

שביל עפר עולה מעלה לחלקו הצפוני של תל אכזיב. ברוכים הבאים ל"מדינת אכזיב", חלקת האלוהים של אלי אביבי ז"ל ואשתו רינה. בשנת 1952 התמקם אביבי בכפר הערבי הנטוש א־זיב, והתיישב באחד מבתיו באישור הרשויות. תחילה הקים שם מוזיאון ואכסנייה, ובהמשך הפך הכפר הקטן למוקד עלייה לרגל של מתבודדים, תמהונים ואנשי בוהמה, שמצאו בו מקלט ומפלט מחיי היומיום. ב-1971, כמחאה על החלטת המדינה לפתוח באכזיב גן לאומי על חורבות הכפר א-זיב, הכריזו אביבי ואשתו על הקמת "מדינת אכזיב". הם הנפיקו לעצמם דרכונים ובמשך תקופה החתימו את דרכוני המבקרים ב"ארצם". אביבי נבחר לנשיא המדינה בת שני התושבים, והמשיך להתגורר ולארח בה מבקרים עד סוף שנות ה-90. בין אורחיו היו סופיה לורן, דן בן אמוץ, יהודה עמיחי ואריק איינשטיין. כיום יש במקום צימרים להשכרה, נוף יפה ובבית המוכתר שוכן אחר כבוד "מוזיאון העתיקות ומורשת מדינת אכזיב". רינה, אשתו של אלי אביבי ז"ל, תשמח לארח ולספר סיפורים מ"השנים המעניינות" כדבריה. כאן, במדינת אכזיב, קיבלה נעמי שמר את ההשראה לשירה היפה "לילה בחוף אכזיב".

טבלאות גידוד ומפרצי טורקיז

כעת נחזור לרצועת החוף ונטייל לאורך הלגונות הקסומות. החוף בנוי מכמה רכסי כורכר נמוכים ומקבילים, העוברים לאורכו של החוף. הרכסים נקטעים על-ידי ערוצי הנחלים כזיב, בצת ושעל. בשפכי הנחלים נוצרו מפרצים קטנים וחוליים. הרכס המערבי ביותר שקוע בים כקילומטר מהחוף, והוא מציין קו חוף קדום, שהוצף לפני כ-5,000 שנים. איי ראש הנקרה ואכזיב הם פסגות הרכס התת-ימי הבולטים מעל למים. נחל כזיב, הנשפך לים מצפון לגן לאומי אכזיב, יוצר בתוך הרכס קניון תת-מימי, יחיד מסוגו בחופי ישראל. קו החוף עצמו מאופיין במצוק כורכר הנושק לים. בליית הכורכר יוצרת מפרצים קטנים וציוריים. בעונה זו של השנה תלווה אותנו פריחתו הכחולה-סגולה-לבנה של העדעד.

מומלץ להגיע לאנדרטת ההעפלה הנמצאת על הטיילת לאורכו של החוף, שעיקרה "פסל-ים", יצירה מונומנטלית של חתן פרס ישראל יחיאל שמי ז"ל. גובהו של הפסל חמישה מטרים, והוא הוקם כאנדרטה לציון ההעפלה לארץ ישראל. חומר הגלם של האנדרטה הגיע מגרוטאות ברזל של אוניות מעפילים שנמשו בנמל חיפה. ככל הנראה היו אלה שרידיה של הספינה "פאטריה".

הקמת האנדרטה, בתרומתו של אדם פרטי, השתלבה בפיתוח תיירותי כולל של חוף אכזיב, שהסתיים ביולי 1969. האנדרטה עוצבה כשלושה משטחי בטון יצוק, המהווים מעין כן לאסמבלאז' של חלקי ברזל. כשדיבר על הפסל הדגיש שמי את היותו חלק מן הנוף ואת הצורך של הצופה להתבונן בו מכמה נקודות מבט שונות.

נושקת לפני המים

לעת ערב נהנה מהשקיעה ומהאורות המנצנצים ומשתקפים במים. נחזור דרומה לשפך נחל כזיב, נשב על חוף הים או על הטיילת הסמוכה לו, ונתרפק על שירה של נעמי שמר.