הסקרים נגנזו, נשארו ההערכות

תמונת הסיכויים המסתמנת * היום שאחרי * מועצה מרובת סיעות * הכרזות והאמנה * מערכת השיקולים * חשבון הקולות * רגע לפני הקלפי, אייל כץ מסכם את מערכת הבחירות ומסתכן בתחזיות

לפחות בשלושה מועדים שונים התקיימו בכפר סקרי בחירות. תושבים קיבלו טלפונים מסוקרים של גופים מקצועיים ונשאלו כיצד הם מתכוונים להצביע. מהסקר האישי שלי, שמגובה גם במידע, רוב עצום של הנשאלים סירבו לשתף פעולה, גם כשהובטח להם שהמידע אנונימי (איך אנונימי, סוקר יקר, אתה לא יודע למי התקשרת?). זו כנראה הסיבה ששום סקר לא פורסם. סיבה אפשרית אחרת היא שהתוצאות לא נוחות לגורם המזמין, והוא החליט לעשות בהן שימוש לצרכיו האישיים, מבלי לפרסם אותן בציבור.

מה שנשאר זה הערכה מושכלת, דיווחי המטות ומשאלי חברים. כמה מדויק כלי כזה? לא להיט, אבל גם לא בהרבה יותר גרוע מסקרים מקצועיים, אפילו כאלה בהם הנסקים משתפים פעולה. הפריימריז של קדימה לפני כחודשיים, הבחירות לכנסת ב-95', הפריימריז של מפלגת העבודה ב-2005, ואולי אף הבחירות השבוע לנשיאות ארה"ב (כשעיתון זה יורד לדפוס אין עדיין תוצאות אמת, רק סקרים המנבאים ייתרון של כ-6% לאובאמה) מוכיחים שערכו של סקר מקצועי לא עולה בהכרח על הערכה מושכלת, בטח לא ביישוב קטן כמו כפר ורדים.

אז המשאל הדי ענף שניהלתי (חברים, לקוחות, המתמודדים עצמם, חברים של חברים וכן הלאה) מעלה שההתמודדות המרכזית היא בין עודד נוריאל לבין סיון יחיאלי, כשבמקום השלישי חנן חן וששון בן עמרם במקום הרביעי. כשאני מציג את ההערכה הזו לאנשי המטות, אצל עודד לא מתווכחים, אצל סיון וחנן מעריכים את עצמם במקום אחד גבוה יותר וששון משוכנע שהוא יפתיע את כולם. אגב, חוץ מהמשאלים למיניהם, גם לפי ההתנהגות במהלך מערכת הבחירות עודד וסיון סימנו זה את זה כמתחרה הרציני ביותר.

עוד הערכה היא שהסיכוי לסיבוב שני גבוה מאוד. אם לא תהיה דרמה מפתיעה (מאוד) של איחוד כוחות בין שני מחנות רגע לפני, כנראה שנתראה בקלפיות גם בעוד שבועיים.

מה יהיו יחסי הכוחות אז? בהנחה שההערכה הקודמת עומדת, חנן חן עשוי להיות לשון המאזניים, או הזוכה המאושר אם יגיע למקום השני, כפי שהוא מקווה. הסיבה: חבירה בין מחנות סיון לעודד נראית כרגע בלתי אפשרית. מצד שני, סביר להניח שציבור בוחרים איננו עדר, וגם אם בחר במועמד מסוים (שהפסיד) בסיבוב הראשון, הוא אינו מחכה למוצא פיו כדי להחליט עבור מי להצביע בסיבוב השני.

 

הלכלוך נשאר, צריך לשפשף

האם הייתה בכפר מערכת בחירות נקייה? ובכן, לא. תיבות הדואר שלנו ידעו כמה מינשרים אגרסיביים, עודד וסיון, כאמור, לא הסתפקו בתיאור סגולותיהם אלא התייחסו איש לרעהו (עודד עשה זאת במרומז, סיון תקף חזיתית), מועמד אחד – חנן חן, בחר להחרים כלי תקשורת (א-לה כפר) מהרגע הראשון, וסיון התעמת עם אותו עיתון בעיצומה של מערכת הבחירות.

ומתחת לפני השטח היו תופעות יותר קיצוניות ממה שראתה עינו של הציבור. במטה של סיון, למשל, היה מי שהחליט להוריד כפפות, ובפולו-אפים על משתתפי חוגי הבית (הטלפונים ביום שאחרי, שנועדו לבדוק אם המשתתפים הצפים הם עכשיו משלנו, ולהוסיף עוד קצת עבודת שכנוע) לא היססו להשמיץ את המתחרה העיקרי, עודד נוריאל.

לא שפעיליו של עודד הפליגו בשבחיו של סיון, אבל כאשר מנו את מגרעותיו, והם עשו זאת בנפש חפצה ובכוונה רבה, זה היה בשיחות אישיות ולא בטלמרקטינג יזום. אמנם רכילות, חלקה אפילו מכוערת, אבל לא מאורגנת.

והיו גם דיווחים על אלו שאומרים שהם תומכים בו אבל בעצם הם שלי, וסיפורי אימה על עריקות המוניות, והתלהמות סביב נושא ההתחרדות שגלשה למערכת הבחירות, וצעקות במועצה, וויכוח על מפלגה והיתפסות לזוטות ואולי גם דברים שטרם התגלו.

ועם כל זה, המערכת כאן הרבה יותר נקייה מאשר במקומות רבים אחרים. למרות שבוודאי נוצרו משקעים, טיפונת בגרות מצידם של המנצחים והמפסידים, וביום שאחרי הם יוכלו לעבוד ביחד. נכון, לכלכו כאן, וחלק מהכתמים קשים למדיי. אבל בשוק מסתובבות כמה אבקות כביסה שמורידות כל כתם. אולי צריך יהיה לשפשף חזק, אבל בסוף זה יירד.

 

עצמאי במליאה

לפני חמש שנים נבחרו למליאת המועצה המקומית חברים משלוש סיעות, שבהמשך התפצלו לארבע. היום מתמודדות שש רשימות על אותם תשעה מקומות, ולכולן יש סיכוי להכניס מנדט. גם אם יהיו חמש סיעות, לכאורה צפויה לנו מועצה מפולגת מאוד, שתקשה על ראש המועצה לתפקד. בפועל, זה לא כל כך נורא. לאחר הבחירות, להשתייכות הסיעתית יש פחות משמעות, וכבר ראינו שרבים מחברי המועצה קובעים את דעתם באופן עצמאי. וערלי לב למיניהם ינסחו זאת: למרות שיש סיעות, הוכח שכל חבר מועצה יכול לטעות באופן עצמאי.

 

נושאים ברומו של פלריג

הנושאים שעמדו במרכזה של מערכת הבחירות עד לאחרונה היו אופיו החילוני של הכפר, הכסף, הקהילתיות, חיי התרבות, אקולוגיה, חינוך ועוד. בשישי שעבר סערו הרוחות סביב נושא חדש: חנן חן הציף את הכפר בפלריגים (שלטי יוטה) עם הסיסמה "אנחנו עם חנן". בכלל, בתחום הצבע חנן חן הוא הכי קרוב לברק אובאמה: בלונים צבעוניים, מוסיקה במרכז המסחרי בימי שישי ועכשיו גם כרזות צבעוניות ברחבי הכפר.

שוחרי האקולוגיה זעקו מרה, ובפיהם נימוקים כבדי משקל. זה מכוער, פוגע במראה הכפר, אני לא מוכן להתעורר עם שלטים מכוערים מול העיניים, ואפילו מה יהיה על השיחים שעליהם נתלו השלטים. שלושת המועמדים האחרים וחברי רשימת אופק מיד חתמו על אמנה בנושא, ויום אחרי הצטרפו אליהם גם אנשי סיעת תומר, שויתרו על כוונתם לשילוט דומה. אמנה, לא פחות. יש אמנת ז'נווה לזכויות אזרחים בימי מלחמה, אמנת האו"ם לזכויות הילד, אמנת מאסטריכט לשיתוף פעולה בין מדינות האיחוד האירופי ועכשיו מתייצבת לצידם בגאון אמנת כפר ורדים להגנה מפני פלריגים.

 

במי לבחור?

נו, זה ברור: במי שהכי מתאים. וזו לא התחכמות, אלא אמירה: בעיני, הרבה יותר חשוב האיש, על יכולותיו, ניסיונו, אורחותיו והישגיו, מאשר רעיונותיו או הבטחותיו. לכן, המלצתי למתלבטים היא לתת משקל מכריע לדמותו של כל אחד מהמתמודדים, ופחות למה שהוא מבטיח או מתכנן לנו בחמש השנים הקרובות. וכאשר אתם מעריכים לעצמכם את דמותו של כל אחד מהמתמודדים, סננו היטב את מה שאמרו עליו מתחריו.

ועוד עצה: אם יש מועמד ראוי בעיניכם, אל תימנעו מלתת לו את הקול רק בגלל שנראה לכם שאין לו סיכוי. אני מכיר את הטיעון של "קול מבוזבז". אבל זו חשיבה אנטי דמוקרטית, וההיסטוריה מלאה בחסרי סיכוי שגמרו כראשי רשויות, ואפילו מדינות.

 

אני המנצח. וגם אני

ארבעת המתמודדים משוכנעים שהם מנצחים. וזה לא השכנוע הפנימי העמוק החיוני כל כך לצורך התמודדות בבחירות, זאת מתמטיקה צרופה. מספרים נטו. בכל אחד מהמטות יודעים לספר על בין 900 לכמעט 1,300 קולות "בטוחים". בז'רגון העסקני מכנים אותם "מספרי 1" או "ברזל", והכוונה היא לבוחרים שאנחנו בטוחים שגם יגיעו לקלפי וישימו את הפתק "שלנו". ולכן, מעריכים בכל מטה בנפרד, עוד קצת עבודה בימים שנותרו, ועוד טיפל'ה קולות מקרב הצפים, והניצחון שלנו, או לפחות מקום שני, כש"ברור לגמרי שבסיבוב השני אנחנו לוקחים". בשניים מהמטות, אגב, מעריכים שאפשר לנצח אפילו בסיבוב הראשון.

סכום הקולות הבטוחים שמונים בארבעת המטות גבוה בכמה מאות ממספרם של בעלי זכות הבחירה. בהנחה שהמתמודדים ואנשי המטות שלהם דוברי אמת, ובהנחה הגיונית באותה מידה שנזכה ל-100 אחוזי הצבעה ושאין קולות צפים כי כולם כבר החליטו, עדיין המסקנה היא שיש לנו בכפר לפחות 400 שקרנים.  ברזל.

אייל כץ

טורים אחרונים

דילוג לתוכן