סוף חודש אלול לקראת תחילתו של חודש תשרי, ראש השנה.
על פי הלכה בתלמוד, היה היום הראשון בו אמר אלוהים "יהי אור" ב-כ"ה באלול; ואילו היום השישי לבריאת העולם בו אמר "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" חל בדיוק בתאריך א' בתשרי. ואכן בתפילות ראש השנה, בימים א' ו-ב' בתשרי, אומרים אנו "זה היום תחילת מעשיך, זיכרון ליום ראשון… ובריות בו יפקדו". א' בתשרי, יום הולדתה של האנושות, נזכר בתורה כ"יום תרועה"; והמשנה במסכת ראש השנה מציינת תאריך זה כיום הדין של האנושות.
חגי ישראל ברובם הם חגי זיכרון. פרט, משפחה וקהילה נקראים להזכיר ולשחזר בצורה טקסית אירוע היסטורי משמעותי שקרה בעברנו. הפרט היהודי נקרא לשאול את עצמו ולחנך את בנו לשאול: מאין באתי? מה מכילה הביוגרפיה שלי? בפסח, בסוכות ובשבועות אנו שואלים: מתי ואיפה נולדתי: במצרים כעבד, ויצאתי משוחרר. הייתי במעמד הר סיני. נדדתי במדבר לקראת הארץ המובטחת, התנחלתי ועיבדתי אדמתה. לראש השנה וליום כיפור אין היסטוריה, אין זיכרון, אין עבר, אין סיפור, אין דרמה. לכן לא הזמן, לא הלידה ולא הזהות קובעים את תכניהם. לא מה קרה בעבר, אלא מה אפשר שיקרה. הפנים והלב מכוונים למימד הזמן עתיד.
בשני מועדים אלו, ראש השנה ויום הכיפורים, שואלים: מה כיוון חייך? כיצד בחרת לחיותו? האם יש לך חלום, שאיפה למימוש? האם יש לך תמונות עולם אנושית חברתית? מה דמות החברה הישראלית בעינך? מה פני יישובך? מה פני ביתך ומשפחתך? האם אתה רוצה ליצור מציאות אחרת, טובה, צודקת יותר? זה תלוי בך בלבד. בשאיפתך לשינוי, בשאיפתך לגאול את עצמך ואת חברתך. זה תלוי בנדר שלך עכשיו בהווה, אבל פניך אל העתיד. לפי זה ראש השנה ויום כיפור הם חגים אנושיים ואופטימיים ופניהם אל האדם, אל האנושות ותמונת עתידם.
בהקשר זה, סיפור קצרצר של ש"י עגנון בשם עכשיו נחפש דרך חדשה:
"פעם אחת אמר רבנו, ר' חיים מצאנז, משל אדם תועה כמה ימים ביער ולא היה יודע איזוהי דרך נכונה. פתאום ראה אדם אחר הולך לקראתו. באה שמחה גדולה בליבו, עתה בוודאי ידע את הדרך הנכונה. כיוון שפגשו זה בזה שאל אותו: אחי, אמור לי היכן הדרך הנכונה, זה כמה ימים אני תועה. אמר לו: אחי, אף אני איני יודע, שאף אני תועה כאן כבר כמה ימים, אלא אומר לך בדרך שהלכתי אני, יכול לומר לך, שבדרך זו תועים. ועכשיו נחפש דרך חדשה. כן אנחנו, דבר זה אני יכול לומר לכם, שבדרך שהלכנו עד עכשיו אין לנו ללכת, שבדרך זו תועים. אלא עכשיו נחפש דרך חדשה".
חודש אלול, ראש השנה, הימים הנוראים ויום כיפור מכוונים אותנו לחשבון נפש ונותנים לנו הזדמנות לחפש דרכים חדשות. אנו נמצאים בגל הרביעי של הקורונה, נקווה שהוא אכן שוכח, אך ברור לנו שהקורונה תמשיך ללוות אותנו גם בשנה החדשה הבאה עלינו לטובה. בימים אלו בפרט חובה עלינו לבחון את עצמנו, לבדוק את דרכנו, לערוך חשבון נפש, לגבש את הדרך החדשה שלנו.
אסיים בשירה של נעמי שמר בראש השנה, בתפילה שנמצא דרכים חדשות טובות, ובברכת שנה טובה, שנת אושר, בריאות, שלום וביטחון. שנה בה יתגשמו כל משאלותינו. שנה בה נתגבר על הקורונה והשפעותיה, שנה מתוקה כדבש.
קריאה נעימה שנה טובה
בראש השנה / נעמי שמר
בראש השנה, בראש השנה
פרחה שושנה אצלי בגינה
בראש השנה סירה לבנה
עגנה לה בחוף פתאום
בראש השנה, בראש השנה
ליבנו ענה בתפילה נושנה
שיפה ושונה תהא השנה
אשר מתחילה לה היום
בראש השנה, בראש השנה
פרחה עננה ברקיע הסתיו
בראש השנה כנר נשמה
נדלק בשדה חצב
בראש השנה, בראש השנה
ליבנו ענה בתפילה נושנה
שיפה ושונה תהא השנה
אשר מתחילה עכשיו.
בראש השנה, בראש השנה
פרחה מנגינה שאיש לא הכיר
ותוך יממה הזמר המה
מכל חלונות העיר
בראש השנה, בראש השנה
ליבנו ענה בתפילה נושנה
שיפה ושונה תהא השנה
אשר מתחילה בשיר
