דרוש: צביון

מינויו של רכז תרבות בחצי מישרה נותר בינתיים הבטחת בחירות לא ממומשת. וכך ניצבים יזמי תרבות פרטיים בחזית מה שמכונה "השמירה על צביונו החילוני של הכפר"

קלינט איסטווד עמד בחזית ביתו, קצת אחרי הלוויה של אשתו, וסקר בעיניו האפורות את המרכז המסחרי של כפר ורדים. הכוכב ההוליוודי המתבגר לא רגיל להופיע לפני קהל של בקושי 40 צופים. אבל הוא הרי מקצוען, אז הוא פלט קללה עסיסית והמשיך לשחק כאילו כלום, מצוין כתמיד, לרווחתם של אותם 40 איש, שהגיעו בליל שישי לרחבה הלחה כדי לצפות בסרט החביב "גראן טורינו".

המיזם הזה של קפה אחר ודי.וי דור, "סינמטק שישי" הם קוראים לו, הוא התרומה הקטנה שלהם לחיי התרבות בכפר. שבוע לפני כן היה באמפי שליד הצריף הירוק ערב שירה בציבור. במוצאי שבתות יש ערבי להקות צעירות במסעדת "שיינפלד". כמה שבועות לפני כן נתן מאיר שלו את האחרונה בסדרת ההרצאות שלו על סיפורי התנ"ך לפני יותר מ-100 איש במסגרת פעילות "קתדרה בכפר". רמי ורד נתן כאן מופע סטנד-אפ במסגרת ערב שארגן סניף הבנק הבינלאומי. בפאב שבמרכז המסחרי מתקיימים (וימשיכו להתקיים) ערבי נושא שונים ומשונים. בשבת האחרונה נולד במזל טוב מיזם בשם "שבת שוק בכפר ורדים". המופע "מה אכפת לציפור" עלה כבר כמה פעמים בספרייה, וגלריה טל ממשיכה להעלות תערוכות בזו אחר זו וסביבן אירועי תרבות שונים.

החוששים ממה שנקרא "התחרדות הכפר" יכולים לראות בכל יזמי התרבות שהוזכרו כאן (וסליחה אם שכחתי מישהו) כמי שעומד בחזית "השמירה על צביונו החילוני של הכפר". כי לפני שיוצאים למאבק החשוב הזה, צריך קודם כל שיהיה צביון כלשהו לשמור עליו, והמעט הזה מתחיל להיראות כמו משהו משמעותי.

לפני כחצי שנה כתבתי שיש בכפר ניצנים של תרבות. ובאמת, הניצנים מתפתחים, רובם מחזיקים מעמד, פה ושם מלבלבים, אפילו מניבים. אבל זה עדיין לא יבול של ממש. ועד שיהפכו הניצנים לבוסתן מטופח ויציב, שמניב בשפע ואפשר לסמוך על תנובת פירותיו לאורך זמן, עוד ארוכה הדרך. כמו שזה נראה היום, למרות שטף היוזמות, לשם אולי לעולם לא נגיע.

באותו טור מלפני חצי שנה כתבתי שהמתכון הנכון לחיי תרבות בכפר הוא יוזמות פרטיות, המשתלבות בפעילות של המועצה ונהנות מתמיכתה. ומה קרה מאז? היוזמות הפרטיות מתגברות, אלא שיד מכוונת אין. פעילות התרבות שיוזמת המועצה מצומצמת מאוד, ומינויו של רכז תרבות בחצי מישרה נותר רק כהבטחת בחירות לא ממומשת. סיון יחיאלי הסביר לי השבוע שזה עניין תקציבי, תקנוני, משהו עם הלוואה שהיינו צריכים לקבל ולא קיבלנו, וממש ממש בקרוב יהיה לנו בכל זאת רכז תרבות לתפארת, או לפחות לחצי מישרה. בינתיים, התנופה התרבותית שאפיינה את תחילת הקדנציה שלו התדלדלה מאוד.

את האג'נדה שלו בנושא חופש דת מממש סיון יחיאלי בגאון ובאומץ. הוא הביא לביטול ההחלטה על הקמת המקווה, מנע את פעילות הגן החרדי כגן מוכר, ואינו חושש מעימות חזיתי ואף משפטי מול גורמים דתיים ופוליטיים שונים. יהיו אולי שיחלקו על האסטרטגיה או על התבונה בדרך שבה מתנהלים המאבקים, אבל בנושא הזה אין ויכוח: כאן הוא ממלא את מה שהבטיח במערכת הבחירות ומיד אחריהן.

אבל לצד המלחמה, צריך גם לבנות, ותרבות היא הצורך החיוני ביותר לציבור הכללי בכפר. תרבות מגוונת, אופיינית ליישוב כפרי קטן רב גילאי, תרבות ישראלית, יהודית, מערבית, גבוהה או עממית, וכזו שמתפתחת ומתנהלת כמו מעצמה, אבל עם יד מכוונת, ראייה כוללת שמביטה גם לעתיד. תרבות שנבנית נדבך על נדבך, כשכל אירוע תרבותי הוא כבר המכונן של האירוע הבא. בלי שמהלך כזה יתחיל ומיד, סיון ואבירי חופש אחרים יכולים להילחם לעילא בהתחרדות ובכפייה, ולא יהיה להם סיכוי לנצח. הם יפסידו כי בעצם לא יהיה להם באמת על מה להילחם. מנגד, אם יתנהלו כאן חיי תרבות עשירים, אתם יודעים מה – אפילו סבירים, הרי שמקווה, עוד בית כנסת ואפילו ישיבה ובית מדרש לא יצליחו להפוך את הכפר ליישוב חרדי. ואגב, הארי המזוהם היה לוחם לתפארת, אבל הסרטים שבאמת הפכו את איסטווד לקולנוען משמעותי ואפשר יהיה לראות גם בעוד 20 שנה, הם עולם מושלם, הגשרים של מחוז מדיסון, מיסטיק ריבר ואולי גם גראן טורינו. הארי נלחם נגד, מונע משיקולי נקמה ב"רעים". לגיבורי הסרטים האחרים יש כבר מטרות של ממש לפעול למענן.

אני יודע שנעשים מאמצים גדולים לגיוס כספים לטובת אולם ספורט ומתנ"ס. הלוואי שיניבו פירות. אבל גם בהעדרם אפשר להתחיל מסורת של תרבות, ולחדש תשתית שהייתה פה והוחרבה כמעט לחלוטין בקדנציה הקודמת.

קלינט איסטווד המשיך באותו ליל שישי לשחק עד הסוף. אפשר לייחס זאת למקצוענות שלו, למחויבות, למוטו "ההצגה חייבת להימשך". אפשר גם לחשוב שלמעשה לא הייתה לו ברירה. הוא צרוב על תקליטור, מכשיר הדי.וי.די פעל, הברקו כוון למסך, מערכת ההגברה שידרה את הערותיו הגזעניות וקלינט קשישא אפילו לא יודע איפה זה כפר ורדים. ואפשר גם לחשוב שמדובר פה במתן דוגמה אישית. אחרי הכל, המגה-קולנוען הזה הספיק גם לכהן שנתיים כראש עיריית כרמל שבקליפורניה, ואפילו אומרים שהיה ראש עיר לא רע (לתרבות הוא בטח דאג). אז אולי הוא סתם רצה לתת שיעור לקולגה צעיר.

אייל כץ

טורים אחרונים

דילוג לתוכן