פה ושם נראה לי שלא היינו מפסידים הרבה אם היו מסלקים מחיינו כמה תופעות, במיוחד טלוויזיוניות, ש-כן, משחיתות את נפש הנוער
אי שם בשנות ה-60 מנעו מהביטלס (חיפושיות הקצב, קראו להם אז בארץ) להגיע להופעה בישראל, מחשש שהמוסיקה הפרועה שלהם והמסרים החתרניים ישחיתו את הנפש הרכה של בני הנוער. כמה שנים אחר כך כבר הבינו בארץ שמדובר בהחמצה היסטורית, והעובדה שהנושא הגיע לדיון במליאת הכנסת היא כמעט בלתי נתפסת כיום. סגן שר החינוך, אהרון ידלין, נימק באותה ישיבה מיתולוגית את התנגדותו להופעה "ברמה אמנותית נמוכה של האלילים הצעירים, ובכך שהם גורמים להתפרצויות היסטריות המצריכות גיוס כוחות משטרה".
הביטלס, כידוע, הפכו ברבות השנים לקונצנזוס עולמי, המוסיקה שלהם נחשבת לגאונית ופורצת דרך, ודבריו של ידלין היו לשנינה. לעתים נדמה שהם זכורים יותר מהישגיו הרבים של האיש בתפקידים שמילא לאורך השנים. ואם נחשד פלוני כי הייתה לו יד במניעת ההופעה ההיסטורית, מיד יתנער הוא או צאצאיו מהחשד, ונדמה לי שעד היום יש ויכוחים היסטוריים אם לפלוני הייתה או לא הייתה יד במניעת הגעתם של האלילים לישראל.
ייתכן, אפוא, שאני נוטל על עצמי סיכון גדול כשאני עומד לטעון פה לרמה נמוכה של יצירה תרבותית כלשהי, אבל פה ושם נראה לי שלא היינו מפסידים הרבה אם היו מסלקים מחיינו כמה תופעות – במיוחד טלוויזיוניות, ש-כן, משחיתות את נפש הנוער. ואגב, גם את נפש המבוגרים ואת הנפש בכלל. אני לא מאמין שהשורה הזאת יוצאת לי מהמקלדת, אבל יש רגעים בהם צנזורה נראית כרעיון בכלל לא רע.
שלא יתקבל רושם מוטעה. אינני מבלה את שעות הפנאי שלי בצלילת עומק אל כתביהם של ניטשה או ישעיהו ליבוביץ. אולי מידי פעם אני מאתגר קצת את האינטלקט, אבל נשבע לכם שסייד קשוע זה הכי גבוה שאני מגיע. טוב, לפעמים גם סרמאגו, אבל ממש לעתים רחוקות. ובכל אופן הזמן שאני מבלה מול הטלוויזיה רב לאין שיעור מהזמן שאני מקדיש לקריאת ספרות. אפילו לכמה תוכניות ריאליטי אני צולל בכיף, סותם את האף במקומות מסוימים ונהנה כמו רבים מאסקפיזם צרוף ומדיאנה גולבי.
ועדיין, אם היה הדבר תלוי בי, הייתי נוהג בתוכנית "האח הגדול" כמינהג ידלין בביטלס. כל אימת שזפזופיי מנחיתים אותי על קטע מהתוכנית (ולכבוד הטור אף צפיתי בכמה קטעים באינטרנט), אני נדהם מכמויות הטמטום, העילגות, הוולגריות והכלום שנשפכים מהמסך. למרות הדחייה שאני חש, אני יכול להבין בקלות את ההתמכרות לתוכנית, את סוד הקסם שלה, שגורם לה להוביל בקביעות את טבלת הרייטינג. אבל העובדה שאשפה כזו תופסת שני ערבים בשבוע בערוץ השידורים המרכזי בישראל, היא עניין מזיק מאין כמוהו דווקא בגלל הפופולאריות של התוכנית. זה לא סתם זבל, זה זבל שאומר על עצמו "אני הדבר הכי חשוב שקורה היום", ומקבל גושפנקא לכך מכל עבר.
אני יודע, מדובר כמובן בגוף שידור פרטי, העם מצביע ברגליים, זו מדינה חופשית, כל אחד יכול לזפזפ לאן שבא לו, הרגולטור מפקח והכל תקין. ובכלל, מי אני ומה זו הפוריטניות הזו שקפצה עליי? לך תראה ערוץ 8 (שמעו, יש שם סדרה תיעודית ישראלית מרתקת, "יהודה יוצא למלחמה". נסו לתפוס את השידורים החוזרים); תעלה עם החץ לערוץ 23 (סקופס, סדרת ריגול גדולה של ה-bbc), או שתחזור לערוץ 1 האנכרוניסטי (צודקים, לרוב הם תקועים שם באנטי מחיקון, אבל רעש מקומי מציעה את ההתייחסות הטלוויזיונית היחידה למוסיקה ישראלית עכשווית). אנחנו בערוץ 2, אז עזוב אותנו בשקט מול האח.
יודעים מה? עוזב. תשכחו מה שאמרתי. תכנית גדולה, מופת של יצירה טלוויזיונית, מדמה את החיים עצמם ומציעה התבוננות אנתרופולוגית מרתקת. זה אני שצריך ללמוד לקח מהשגיאה ההיסטורית של ידלין. הרי ברור לגמרי שבעוד כמה שנים יתברר שג'קי ויגאל הם פורצי דרך והוגי דעות דגולים, ממש כמו לנון ומקרטני.
את הכסף
משה קצב עבד אצלי ברציפות במשך 30 שנה. מבחירתו לראשונה לכנסת ב-1977 ועד לפרישתו ממשרת נשיא המדינה בשנת 2007. במשך כל השנים האלה שילמתי לו משכורות מכובדות, תמיד בזמן, ודאגתי לו לאחלה תנאים שבעולם.
כעת מתברר שבמקום לבצע את עבודתו ניצל את מה שנתתי לו כדי לאנוס, לפשוע, ולנסות להסוות את פשעיו. פגיעתו בקורבנותיו היא בוודאי החמורה מכל, ועל כך הוא כנראה יישלח לכלא, אבל גם בי הוא פגע. הוא לקח את כספי ולא נתן תמורה. הוא גם שיקר והסתיר מידע כשהגיש מועמדות לתפקידיו השונים. אני חושב שהוא צריך להחזיר לי חלק גדול ממה ששילמתי לו. נניח, למשל, שנשאיר לו הבטחת הכנסה או שכר מינימום על כל התקופה, ואת היתרה שיחזיר. אם אתה קורא את זה, משה, אני בטוח שתמצא דרך להעביר אליי את הכסף. לאיש הקשר קוראים היום יובל שטייניץ, ובחישוב גס זה יוצא קצת יותר מ-10 מיליון שקלים.
