סוף חודש טבת לקראת חודש שבט, שיאו של החורף. בסוף החודש נחגוג את ט"ו בשבט. מזג האוויר המתעתע, בארץ ובעולם, הוא אות נוסף, סימן, התרעה, לשימוש הלא מושכל שעושה המין האנושי במשאבי הטבע והסביבה. אני מקווה שכעת נשים לב לאותות ולסימנים ומתפלל שעדיין לא איחרנו את המועד לתיקון.
למרבה ההפתעה אין ט"ו בשבט מוזכר כלל במקרא ואין הוא חג נטיעות כלל ויתכן אף שכלל איננו חג. מקורו במישנה במסכת ראש השנה, כיום ראשית שנת מעשר – שנת מסים חדשה, לכאורה כעין אחד בינואר, ראשית שנת מס. עונה זו של השנה נבחרה כי רוב העצים בשלכת, אין בהם פרי ובעצם בתאריך זה מתחיל תהליך ההתחדשות לקראת שנת פרי חדשה. באמצעות פירות הגולה מתעוררת הכמיהה לארץ ישראל ופירותיה. מקובלי צפת ערכו סעודה מפירות הארץ ביום זה.
רק במאה ה-17, בספר בשם "חמדת הימים" ובו תיקונים מיוחדים לחגים, מופיע "תיקון" לט"ו בשבט. בתיקון זה אוכלים שלושים מיני פירות, שותים ארבע כוסות יין אדום ולבן ואומרים קטעים מהתורה, נביאים כתובים, מישנה וזוהר, על עצים וצמחים.
עם ראשית הציונות, כאשר ברור שלא מספיק לאכול פירות אלא יש לנטוע ולגדל עץ ופרי, בט"ו בשבט של שנת 1890, מוציא מנהל בית הספר בזיכרון יעקב את תלמידיו לנטיעת עצים. המנהג הולך ומתפשט בירושלים, אחוזת בית והמושבות העבריות. הרעיון מכה שורש עד כי נדמה שמנהג זה הוא עיקרו של ט"ו בשבט מימים ימימה. כך במשך שנים הלכו ילדי ישראל עם את, שתיל ושיר בלב לטעת. הארץ השוממה שמצאו ראשוני המתיישבים הפכה לארץ ירוקה.
בשנים האחרונות הפכה החברה להגנת הטבע את היום והשבוע כולו לשבוע שמירת הטבע, שבוע איכות הסביבה ואקולוגיה, שבוע של פירות ונטיעות ואל נא תעקור נטוע, ושבוע של שמירה על ארץ יפה וירוקה, שגם הדורות הבאים יוכלו לחיות בה. אסיים בשירו של נתן זך "עץ השדה" ובתפילה לימים טובים ולשלום.
קריאה נעימה.
עץ השדה / נתן זך
כי האדם עץ השדה
כמו האדם גם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא שואף למעלה
כמו האדם הוא נשרף באש
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
אהבתי וגם שנאתי
טעמתי מזה ומזה
קברו אותי בחלקה של עפר
ומר לי, מר לי בפה
כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא צמא למים
כמו האדם הוא נשאר צמא
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
אהבתי וגם שנאתי
טעמתי מזה ומזה
קברו אותי בחלקה של עפר
ומר לי, מר לי בפה
כמו עץ השדה.
