הקונספט נשמע מבטיח. אם קראת את הכתבה שבעמודים הקודמים, בטח הבנת את זה לבד. אולי צצו כמה סימני שאלה קטנים, אבל מראש הבנתי שהולך להיות טעים ושמח. מדובר קודם כל בחגיגה של בשרים. על כן גייסתי את חברי נ', לועס מצטיין שגם יודע לזהות איכות (אה, לפעמים גם נחמד איתו), שתהיה סקנד אופיניון.
חגיגת הבשרים הזו סובבת בעיקר סביב שני צירים: בשרים מעושנים, ומופע של הפיטמאסטר, מומחה הבשר שאמון על הכנת האוכל וצריך להפגין גם כישורי במה כלשהם. אלמנט חשוב נוסף הוא מתכונת ה"נשף", ישיבה בשולחנות ארוכים, כשמולך פרצוף מוכר אבל לצידיך יושבים זרים גמורים, שבמקרה שילמו את 270 השקלים והזמינו מקום לאותו תאריך. אה, כן, זה פיקס פרייס ופיקס מניו. אין תפריט שאפשר לבחור ממנו. מצד שני, סביר שעם שבע מנות בשריות לא כולל סלטי פתיחה וקינוח, אין סיכוי לצאת רעב. יש בירה, יין ומים חופשי, ומותר להביא שתייה (הצעירים עוד שותים קוקה קולה, מסתבר!) או יין מהבית בלי דמי חליצה (לא זיהיתי אנשים שהביאו יין מהבית).
את סימן השאלה הראשון צלחנו בקלילות. לידינו ישבו בני זוג בסיבוב שני, נחמדים ומעניינים שיודעים גם לצחוק במקומות הנכונים. נושא החברים לנשף נסגר מצוין. הבירה בקנקן והיין האדום היו בסדר גמור, וסגרו לנו עוד שני סימני שאלה.
על השולחן שתייה וסלטים, הבירה והיין מצטרפים, הפיטמאסטר (פביאן מהכתבה בעמודים הקודמים כמובן) נותן הקדמה קצרה, והנה מגיעה המנה הראשונה: צמד נקניקיות צ'וריסו בייצור עצמי, מוגשות עם חתיכת באגט, קונפי שום רוטב חרדל וסלסה פיקנטית. צ'וריסו מעולות, יופי של התחלה. הפיטמאסטר מעלה הילוך, ומבשר על אושפלאו כמנה שנייה. קצת מפתיע לקבל תבשיל בערב של מעושנים, אבל יש טוויסט: הבשר הוא צוואר טלה מעושן שפורק לשערות, ומונח על תערובת אורז וירקות. מנה מתקתקה במקצת, אבל במתיקות שלא מקלקלת את טעמי הבשר. השילוב של המרקם המתמוסס בפה עם טעמי הכבש שהתמזגו באורז הם עונג אמיתי.
בהמשך הוגש נתח אסדו (שפונדרה) שבילה 12 שעות במעשנה. אחרי נאמבר בשיתוף הקהל, הוא הוגש לשולחן מלווה בצ'ימצ'ורי ובטטה, והיה טעים ונמס בפה בדיוק כפי שמצופה מנתוני הפתיחה האלו.
אנחנו כבר במנה רביעית, אנטרקוט צלוי על הגריל "שקיבל רק חום, מלח, פלפל ואהבה", כדברי הפיטמאסטר. הוא היה עסיסי ועז טעם ומהשולחן שלנו הוא קיבל עוד הרבה אהבה. המנה החמישית הייתה פיקניה מעושנת, ששוב שימשה לחגיגה קטנה בשיתוף הקהל. חיתוך "לוודא" שהכל בסדר, סועדים נבחרים צרבו את הנתחים עם מבערים, והרבה קלוזאפים שמוקרנים על המסכים ברחבי המסעדה. הנתחים הפרוסים נראו מעולה, והוגשו עם סלק וקולרבי מוחמצים. הטעם? נתח נהדר שטופל נהדר.
הלאה, מנה שישית. כאן פביאן מקליל קצת: טורטיה עם פרגיות מעושנות ושומן, כשיחד עם נתחי העוף מגולגלים חסה, עגבניה וחתיכות של צוואר טלה מעושן. המנה מוגשת עם סלסה פיקנטית, טחינה עמבה וטחינה סלק. אני הופתעתי ועפתי על שילוב הטעמים, שמתפתחים בחיך תוך כדי לעיסה. אבל הדעות בשולחן היו חלוקות, ואחדים מהיושבים לא כל כך התלהבו מהמנה.
הקונצנזוס חזר לשולחן למנה האחרונה, כלומר זו שלפני הקינוח: דנוור מעושן עטוף בראב שום ולימון. הדנוור (נתח שמקוצב מצוואר הבקר) באופיו דורש עבודת לסתות ולעיסה. לפני ההגשה יצקו עליו רוטב טופי מתקתק, שבהתחלה היה לי מתוק מידי (אני מאלו שאת המתוק שלהם מעדיפים בקינוח), אבל המתיקות מתפוגגת במהירות, ומדגישה את טעמיו העזים של הנתח. נהדר.
לקינוח קיבלנו צלחת מתוקים עם פלחי אבטיח, קרם ברולה, כדורי שוקולד וחתיכות בקלאווה. קינוח טעים, אפילו במגבלות הכשרות.
אם מוכרחים לתת גם נקודות לשיפור, הייתי שמח להחלפת צלחת לפחות פעם אחת במהלך הארוחה, ולקבל כוס יין גם אם חברי ואני הזמנו בירה. מבחינתי היה עוד סימן שאלה אחד – איך יהיה המופע עצמו בסקאלה של בין מביך למעולה. אז אולי לא גילינו כאן פוטנציאל קיסריה, אבל פביאן בהחלט כריזמטי, קולח ומחזיק קהל, בטח את 100 האנשים שסעדו איתי באותו ערב.
החוויה כולה טעימה ושמחה. אווירה קלילה ועממית, מוזיקה קצבית, ומופע הפיטמאסטר לגמרי מוסיף להבנת הטעמים. אופציה מעולה לציון אירוע, לבילוי בזוג או בחבורה (אומרים לי שגם צמחוניים מגיעים!), רק תבואו רעבים.
—
מסעדת פיטמאסטר, קניון חוצות אלונים, בהזמנה בלבד, טלפונית 073-32777777, או באתר אונטופו www.ontopo.co.il
* הכותב היה אורח המסעדה
