ביוגרפיה משותפת
רפאלה פוקס צינר מציירת את ההיסטוריה של עצמה ושל בעלה צבי ז"ל
אישי וקריירה
רפאלה נולדה ב-1943 בישראל, שנקראה אז פלשתינה. היא אלמנתו של צבי, אם לשלושה ילדים וסבתא לתשעה נכדים. למדה ארבע שנים בבצלאל גרפיקה שימושית. לימודים והכשרות נוספות: הדפס באוניברסיטת חיפה, מוזיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב (אצל פרופ' מוטי עומר ז"ל), והכשרות רבות נוספות.
הסיפור שלי
אביה של רפאלה עלה ארצה ב-1935 מקישינב, ואמה עלתה מצ'רנוביץ' ב-1936. השניים נישאו, חברו לקבוצה בית"ריסטית בשוני והפכו לחברי אצ"ל. אביה הגיע לארץ עם תיק ציורים, וחלם ללמוד בבצלאל. הוא מצא עצמו עובד בקטיף בבנימינה, ולא זכה ללמוד בירושלים.
ב-1943 חלה אביה והגיע לבית החולים הדסה הר הצופים במצב אנוש. אמה היתה בהריון באותה עת, וכשהבת נולדה הגיעה הודעה מבית החולים שחלה הרעה במצבו של האב. לאחר כמה שבועות הגיעה הודעה נוספת מבית החולים: חל נס, והאב מתאושש. לאור הבשורה הוחלט לקרוא לתינוקת רפאלה, כי הייתה השליחה של המלאך רפאל. "אני מאוד גאה בשמי", מצהירה רפאלה.
כשהייתה בת ארבע עבר המשפחה להתגורר עם כל הקבוצה בנחלת ז'בוטינסקי. בגיל 18, ללא כל רקע בלימודי אמנות, התקבלה רפאלה ללימודים בבצלאל. לאחר לימודיה נישאה לצבי, ועברה איתו להתגורר בנהריה.
האמנית הצעירה התבקשה לפתוח חוג ציור בתיכון ולשמש כממלאת מקומו של המורה לציור. בהמשך השלימה לימודי הוראה והפכה למורה מן המניין. במשך 33 שנה לימדה ובנוסף עסקה בהנחיית מורים ובהכנת תכניות לימודים. לאחר פרישתה העבירה חוגים לציור, רישום ואמנות בכל אזור נהריה והסביבה, והדריכה סיורים מונחים בתערוכות. בכפר ורדים הקימה רפאלה את גלריית הספרייה.
כשנכנסים לביתה של רפאלה מבחינים מיד בתמונה גדולה של צבי ז"ל במרכז הסלון. הוא נפטר רק לפני שנה. אני עוד זכיתי להשתתף באירוע "זיכרון בסלון" בו סיפר את סיפור הישרדותו בתיווכה של רפאלה.
צבי נולד ב-1937 כבן יחיד. בהיותו בן שנתיים וחצי נלקח אביו כשהלך ברחוב, ולא שב. הוא היה בן למשפחה אמידה, שבבעלותה היה בית חרושת למוצרי קמח. הנאצים השתלטו על המפעל ודרשו מהאם לעבוד בו עבור הצבא הגרמני. כשנודע לאם שהם נמצאים ברשימת משלוח ההשמדה סיפרה על כך לאחותה, וגיסה היערן בנה עבורם בונקר במעבה היער. האם ובנה נמלטו לשם, ושני פועלים נאמנים דאגו להם למזון. האם ובנה כינו את האזור "גן העדן הסלובקי". הסביבה הייתה מלאה במפלים, עצים וטבע. לימים ביקרו בני הזוג יחד בסלובקיה (פעמים רבות), ונוף היער עם פלגי המים מצא את מקומו בציורים רבים של רפאלה.
האם ובנה שהו בבונקר שמונה חדשים, עד לסיום המלחמה. כאשר שבו לביתם נדרשו לשוב ולהפעיל את המפעל, הפעם עבור רוסיה. האם טענה שהרוסים גרועים אפילו מהנאצים, והחליטה לעלות ארצה לבד עם בנה. בארץ הכירה את בעלה שהפך לאביו המאמץ של צבי והתחילה חיים חדשים. רפאלה רואה בסיפור חייו של בעלה חלק אורגני מהביוגרפיה שלה עצמה. לצבי היה אוסף מיוחד של בובות פרווה, וגם הן נוכחות בציורים.
רפאלה רושמת רישומים מהירים של דיו וציפורן וכן הרבה רישומי ידיים. היא מציירת באקו-ליין, צבע עם נגיעות מלח, ציורי אקריליק על בד, וציורי שמן. עבודותיה הוצגו בבית ליברמן בנהריה, בגלריית הספרייה בכפר ורדים, במועדון 50+ בכפר ובתערוכות קבוצתיות בכל רחבי הארץ. יצירה שלה נבחרה בתערוכה גדולה בירושלים כאחת מחמש העבודות הנבחרות.
ניתן לבקר אותה בביתה שברחוב מירון 47. לתיאום: 052-3327285.
