לקט אתרים בגליל שיגרום לכם לדמיין שאתם אינדיאנה ג'ונס בלב הג'ונגל. מסע אל כפרים אבודים מתקופות שונות בהיסטוריה. טור פרידה, חלק שני ואחרון

בלב הגליל, בתוך החורש ירוק העד, חבויים להם עשרות (כן כן, עשרות!) כפרים נטושים שמצב השתמרותם, בחלק מהמקרים, מפתיע באיכותו. השרידים כוללים בין השאר מבנים וקירות, רחובות, בורות ומאגרי מים, בתי בד וגתות, כנסיות, פסיפסים מרשימים, מערות קבורה, סרקופגים ועוד. כל אלו נמצאים בר בשטח, במקרים רבים ללא שילוט או שביל.

איך זה קרה?

בגיליון הקודם (אוגוסט, א-לה כפר 354) הסברתי באריכות על הנסיבות לפריחת הכפרים ולנטישתם הפתאומית. נזכיר הפעם בקצרה כי ההתיישבות התפתחה כחלק מהשגשוג הכללי בתקופה הרומית ובעיקר הביזנטית שבאה בעקבותיה (מאות 4-7 לספירה). לשגשוג הכללי נוספה ההילה של "ארץ הקודש" ופיתוחו של נמל עכו, וכך נבנו ברחבי הגליל מבני דת רבים ומפוארים ומבנים חקלאיים רבים.

הכפרים ננטשו כמעט בבת אחת לאחר עליית השלטון המוסלמי במאה השביעית לספירה. החליף המוסלמי עומר בן אל-ח'טאב חשש מהתקפות של הביזנטים מהים התיכון, ולכן הרס את נמלי החוף והקים מצודות משמר לאורכו. בכך גדע באחת את דרכי המסחר מארץ ישראל לאירופה, חיסל את הבסיס הכלכלי של מרבית הכפרים והיישובים, והביא לנטישה המונית של הגליל.

הכפרים מצידם השתמרו במשך 1300 שנה בתוך הסבך של החורש הארצישראלי, והמטייל הנועז (זה אתם, קוראים יקרים) יכול לחוש כאילו הוא גיבור בנוסח אינדיאנה ג'ונס בתוך אחד מסרטי שפילברג הנהדרים.

לאיפה לטייל?

בטור הקודם הבאתי שלוש המלצות ראשונות: חורבת עקודים על מצוק מעל נחל כזיב; חורבת גליל בפארק גורן; וחורבת דור (Dur) ליד איקרית.

הפעם נביא חורבות של שישה כפרים נוספים. כמו שני האתרים הקודמים, כל הכפרים נבחרו בזכות שילוב של ממצאים מרתקים וגישה נוחה יחסית. המועד הטוב ביותר הינו בחורף ובאביב, כאשר המקומות ירוקים ופורחים, אך ניתן להגיע בכל עונות השנה. וכמובן, תמיד להיזהר ובאתרים אלו – שאינם מוסדרים, יש להקפיד הקפדה יתרה.

חורבת צונם: איפה? בסוף דרך חקלאית סלולה שיוצאת מכביש 899 מזרחית מהפניה לשתולה. בוויז: חורבת צונם. מהחניה יש ללכת לאורך השביל המאולתר במגמה צפון מערב.
מה רואים? הכפר המרשים ביותר מהרשימה. שרידים הפזורים בשטח של כ-40 דונם! ובמרכזם מאגר מים מרשים עם קשתות מקוריות ובסמוך עוד מאגר מים קטן יותר. בתי בד, בורות מים, שרידים משתי כנסיות ושפע של מבנים ורחובות. ממש "עיר אבודה".

חורבת דנעילה: איפה? בסמוך לחניון של הירידה לנחל שרך. המקום הנגיש והנוח ביותר לטיול מהרשימה. יש שביל הליכה מסומן מהחניון וחזרה.
מה רואים? רחובות ומבנים רבים. שלושה בתי בד ומהם אחד משוקם ובו שלט הסבר מאיר עיניים. בנוסף, באתר נתגלו בורות מים, מערות קבורה ומכסה של סרקופג. שביל הליכה מסומן מוביל בצורה נוחה מהחניון ואליו ולוקח כ-25 דקות.

חורבת כרכרה: איפה? בנחל בצת לרגלי קיבוץ אילון. יורדים אל הנחל משער הקיבוץ ומתחנת המשאבות הולכים מערבה ועולים אל הגבעה בשביל המסומן.
מה רואים? שרידי מבנים רבים ומרשימים הפזורים בשטח של כשישה דונם, בתי בד ומאגר מים. בחלק המערבי התגלו שתי כנסיות עם חדרים המרוצפים בפסיפסים שמבצבצים בחלקם מתחת למעטה העפר. מהמקום נופים נאים לנחל בצת.

חורבת שנונה: איפה? בקרבת מושב שתולה. הכי נוח להגיע מחניון הרב"טים. משם יוצא שביל מסומן כחול לכיוון צפון-מזרח. לאחר כ-300 מ' להיכנס שמאלה למעבה החורש.
מה רואים? קירות, פתחים, בורות מים, בריכות אגירה ובתי בד. בחלק הדרומי במבנה גדול נמצא עמוד מגולף שמעיד ככל הנראה על קיום כנסיה.

חורבת עירב: איפה? מול הכפר ערב אל עראמשה, מעל מצוק נחל בצת. שביל מסומן שחור מוביל מהכביש החקלאי ממזרח לכביש 8993 לכיוון דרום במעלה הגבעה לאורך כ-300 מטר והעובר בסמוך ליער של עצי לבנה רפואי.
מה רואים? שרידי מבנים במצב השתמרות טוב, כ-10 בורות מים ושתי כנסיות הכוללות שני עמודים ואף רצפת פסיפס. מראש הגבעה נוף עוצר נשימה לכל הגליל המערבי עד הכרמל.

חורבת בציר: איפה? במחצית בדרך שבין שומרה לזרעית, כביש 8992, במזרחו של עיקול הדרך, על גבעה. קיים שלט המוביל למקום.
מה רואים? שרידי מבנים צמודים במצב השתמרות טוב היוצרים העין חומה כולל משקופים. בורות מים, ומספר מכסים של סרקופגים. במרחק של קילומטר נמצאת חורבת כוכים המומלצת אף היא.

 

מידע מלא על אתרים אלו ואחרים וכן מפה דינמית ניתן למצוא באתר https://Omri-travel.co.il.

לקט אתרים בגליל שיגרום לכם לדמיין שאתם אינדיאנה ג'ונס בלב הג'ונגל. מסע אל כפרים אבודים מתקופות שונות בהיסטוריה. טור פרידה בשני חלקים

בלב הגליל, בתוך החורש ירוק העד, חבויים להם עשרות (כן כן, עשרות!) כפרים נטושים שמצב השתמרותם, בחלק מהמקרים, מפתיע באיכותו. המטייל הסקרן שיגיע לאתרים אלו יוכל לגלות מבנים וקירות, רחובות, בורות ומאגרי מים, מתקנים חקלאים בהם בתי בד וגתות, כנסיות (בחלקן פסיפסים מרשימים), מערות קבורה, סרקופגים ועוד. וכל אלו נמצאים בר בשטח, במקרים רבים ללא שילוט או שביל, והם ידועים רק ליודעי ח"ן (ובקרוב גם לכם, קוראי עיתון א-לה כפר).

הכפרים שננטשו באחת

המחקר* מראה שצפיפות היישובים בגליל הלכה וגדלה לאורך התקופות ההיסטוריות ובמיוחד מהתקופה ההלניסטית לרומית. לשיאה הגיעה ההתיישבות בתקופה הביזנטית (מאות 4-7 לספירה), אך מיד לאחד הכיבוש המוסלמי ובתוך תקופה קצרה "התרוקן" הגליל מתושביו והכפרים ננטשו באחת. חלקם, כדוגמת פסוטה ומעיליא, יתחדשו בהמשך, אך רובם יעזבו והחורש הים תיכוני הטבעי של הגליל ישגשג, "יכבוש" ויעלים אותם בקרבו.

מדוע בעצם נבנו כאן כפרים כה רבים ומדוע ניטשו באחת?
התקופה הרומית, שהחלה במחצית המאה הראשונה לפני הספירה ונמשכה עד המאה הרביעית, הביאה לארץ יציבות יחסית ותנופת פיתוח. הרומים הצטיינו ביכולותיהם ההנדסיות, ובים השאר פיתחו רשת דרכים עניפה בכל רחבי הארץ. אחת מהן הייתה הדרך הראשית באזורנו, שחיברה את אנטיוכיה שבדרום תורכיה (כיום אנטקיה) עם עכו (שנקראה אז פטולמאיס), שהיתה עיר הנמל הראשית באזור וממנה יכלו לייצא סחורות לאירופה. פיתוח הדרכים והתשתיות ביחד עם היציבות היחסית כחלק מהאימפריה הרומית הביאו לגידול באוכלוסיה ברחבי הארץ כולה.

עם תחילתה של התקופה הביזנטית התהליך הגיע לשיאו. מבחינות רבות התקופה הביזנטית היא המשך ישיר של התקופה הרומית. ההבדל הבולט ביניהן הוא שהאימפריה הרומית הפכה להיות נוצרית במהלך המאה ה-4 (תחילת התקופה הביזנטית) וחשיבותה של ארץ ישראל כ"ארץ הקודש" התגברה מאוד. גלים של צליינים החלו לפקוד את הארץ בעודם עולים לרגל אל "המקומות הקדושים". הממסד הדתי השקיע רבות בפיתוח הארץ ובמיוחד בבנית כנסיות ומנזרים (כמו הכנסייה עם רצפת הפסיפס המרהיבה בנהריה שמומנה כנראה ע"י הארכיבישוף של צור).

במקביל התגבר גם הביקוש למוצרי הארץ, ובראשם יין ושמן זית. זאת משום שהסוחרים יכלו להוסיף להם את המשפט "Made in the Holy land". כל אלו הביאו לשגשוג יוצא דופן בארץ. האוכלוסיה עלתה מפחות ממיליון נפש בתחילת התקופה לשני מיליון (ויש הטוענים שאף שלושה מיליון). זהו מספר גבוה מאוד לכל הדעות, במיוחד אם משווים לתחילת המאה ה-20, עת התגוררו בארץ רק כחצי מיליון נפש.

כל הגורמים הללו הביאו לכך שהגליל התמלא בכפרים, כפרירים, חוות חקלאיות ומתקנים חקלאיים שונים. החורש בורא והוחלף בגידולים חקלאיים שבראשם כרמי זיתים נרחבים וכרמי גפנים (בעיקר בקרקעות קירטוניות). במקומות רבים מוצאים ישובים קטנים ובהם מספר בתי בד (למשל בחורבת דנעילה או מער) שייצרו כמות שמן גדולה בהרבה מכמות הצריכה של אותם כפרונים. כלומר הכפרים ייצרו שמן רב וייצאו אותו לאירופה וכך שגשגו.

בשנת 638 כבש החליף המוסלמי עומר בן אל-ח'טאב את ארץ ישראל מידי האימפריה הביזנטית. בהעדר צי ערבי ובשל החשש מהתקפות של הביזנטים מהים התיכון, הרס החליף את נמלי החוף והקים מצודות משמר לאורכו. בכך גדע באחת את דרכי המסחר מארץ ישראל לאירופה וחיסל את הבסיס הכלכלי של חלק ניכר מהכפרים והיישובים שהתקיימו בארץ באותה עת. בכך הביא גם לנטישתם של הכפרים בגליל, ואנו רואים מהמחקר שצפיפות היישובים באזור יורדת בצורה דרסטית בבת אחת.

החורש הים תיכוני של הגליל חזר והשתלט על השטח ובתוך כך "בלע" את אותם כפרים שננטשו. במשך כ-1,300 שנה היה לחורש זמן לגדול מסביב למבנים ובתוכם, ולבלוע את בתי המגורים, המתקנים ובורות המים. אחרי 1948 שופרו עוד יותר התנאים של החורש, לאחר שהמרעה בשטח פחת בצורה ניכרת.

כל אלו מביאים אותנו כיום למצב בו ניתן להגיע לטייל אל תוך החורש ולגלות מחדש את אותם כפרים אבודים כאשר תחושת גילוי מרגשת אוחזת בנו כאילו אנו נמצאים בתוך אחד מסרטי שפילברג הנהדרים.

למצוא את הכפרים

בטור זה שלוש המלצות ראשונות, ובגיליון הבא, בטור הפרידה האמיתי, יופיעו המלצות לשישה אתרים נוספים. כל אלו הם  רק חלק קטן מהכפרים האבודים, ובחרתי באלו שנוחים ומתאימים יותר לביקור. המועד הטוב ביותר הינו בחורף ובאביב, כאשר המקומות ירוקים ופורחים, אך ניתן להגיע בכל עונות השנה.
לתשומת לב: אלו אתרים שברובם אינם מוסדרים ומסומנים והטיולים אליהם מתאימים למטיילים מנוסים. חובה לטייל לשם תוך דגש על זהירות ובטיחות. נעליים גבוהות, מכנסיים ארוכים, מים, מפה, כובע ובמיוחד לשים לב טוב איפה צועדים. בשטח פזורים בורות ומכשולים שונים. טיילו בזהירות רבה!

חורבת עקודים: איפה? על מצוק מעל נחל כזיב, כקילומטר מערבית מפארק גורן. הגישה הנוחה מפארק גורן ברכב 4X4 או ברגל. ניתן להגיע גם מכיוון עבדון.
מה רואים? מאגר מים תת-קרקעי מרהיב של כ-25 מ', שרידי מבנים רבים וקמרונות הפזורים על כ-14 דונם.

חורבת גליל: איפה? בפארק גורן בין א.ת. גורן וגרנות הגליל. ניתן להגיע בדרך העפר מפארק גורן (חניון חרובים) בהליכה או בנסיעה מזרחה או מהחלק המזרחי של א.ת. גורן.
מה רואים? סמטאות ומבנים, בורות מים, משקוף מעוטר בצלב, שלושה בתי בד וסרקופג וכן מערות קבורה.

חורבת דור (Dur): איפה? כק"מ דרומית לאיקרית. דרך עפר נוחה מובילה מכביש 899 דרומה (בין הפניה לשומרה ושתולה) עד לרגלי הגבעה.
מה רואים? שישה סרקופגים מרשימים ביותר (שניים מהם כפולים), המוצבים על משטח סלע. בריכת אגירה גדולה ושפע של מבנים במצב השתמרות טוב הפזורים בכ-2.5 דונם.

מידע מלא על אתרים אלו ואחרים וכן מפה דינמית ניתן למצוא באתר https://Omri-travel.co.il.

בגיליון הבא, החלק השני של המאמר ובו המלצות של שישה כפרים אבודים נוספים וכמה מילות פרידה אחרי שש שנים בהן פרסמתי בעיתון את המלצותיי.
—
* את המידע בכתבה ליקטתי ממקורות שונים, אך בעיקר משיחות וקריאת מאמרים של הארכיאולוגים מוטי אביעם ונמרוד גטצוב. מידע מלא יותר הכולל הפניות למקורות המידע ומפת האתרים תוכלו למצוא באתר שלי במאמר הנושא את השם "ארץ הכפרים האבודים".

הכותב הוא מורה דרך ומומחה לטיולים בגליל www.omri-travel.co.il ,054-4957737 .

דרך הנוף ממירון לחצור הגלילית מאפשרת תצפיות מרהיבות ואתרים מושלמים לפיקניק

הקרן הקיימת לישראל פיתחה ברחבי הארץ עשרות "דרכי-נוף". לאורך הדרכים יערות, אזורים משוקמים, בוסתנים, מעיינות, אתרים הסטוריים, שבילי הליכה, תצפיות נוף והרבה חניונים ופינות חמד להפסקה נינוחה וחיבור לטבע.

אחת הדרכים האהובות עליי ביותר מתחילה בצומת מירון ומסתיימת בחצור הגלילית. אורכה הכולל כ-17 ק"מ והיא עוברת דרך שלושה גושי יערות: יער מירון באזור קדיתא, יער עין זיתים ויער ביריה במדרונות הר כנען. ביחד מהווים השלושה את היער הנטוע הגדול בצפון הארץ שגודלו כ-21 אלף דונם והוא ניטע החל משנות ה-40'. הדרך עשירה בנקודות ענין ולאורכה כ-30 חניונים, רבים מהם מונגשים.

ההמלצה שלי היא להיכנס לדרך הנוף בחלק המערבי, כ-350 מטר ממזרח לצומת מירון על כביש 89 לכיוון צפת ולנסוע לאורכה ככל שתרצו עד שתמצאו את החניון שיתאים לכם.

 

נקודות עניין

בואו נכיר חלק מנקודות הענין לאורך הדרך.

בית היערן. חניון אינטימי שממנו יוצא שביל הליכה לאורך כ-300 מטר המוביל למבנה אבן שבנו הבריטים עבור היערנים ושומרי היער שהיו אלו שהתחילו בנטיעתו. עיקר הנטיעות של יער ביריה כולו היו בשנות ה-50 אך הן נמשכות עד ימינו.

חניון עוצבת ראם. נופים נהדרים לעבר צפת והר כנען ייפתחו במורד הדרך ואז תגיעו לחניון קטן שבמרכזו טנק צנטוריון מרשים. המקום מהווה אנדרטה לנופלי חטיבה 37 שלחמה ברוב מלחמות ישראל ושכלה 166 מחייליה. מהחניון עולה גרם מדרגות לאנדרטה עצמה שבה קיר הנצחה לנופלים ופסל מתכת מרשים בצורת האות ש' שיצרה הפסלת דינה ניר אבן-טוב לזכר בעלה עודד.

איגרא רבא. לאחר שנפנה צפונה לעבר היישוב קדיתא ניתקל במבנה אבן קטן בו מציינים את מערת אידרא רבא ואת קברו של התנא רבי יוסי בר יעקב. על פי המסורות הצפתיות זה המקום בו התכנסו ולמדו רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו את סודות הקבלה. משמעות המילים "אידרא רבא" בארמית היא "המושב הגדול".

קדיתא וקבר רבי טרפון. אני ממליץ לסטות מעט מדרך הנוף ולהגיע על פי השילוט לקבר. היישוב קתידא, שוועדת השמות הממשלתית קבעה שיש לאייתו "כדיתה", הוא יישוב בלתי מוכר הנמצא על הר כותר לרגלי רמת דלתון הבזלתית. במקום התקיים יישוב עתיק שאותו מזכיר ר' חיים ויטל בכתביו (מהמאה ה-16) וממנו נותרו טרסות אבן מסורתיות מרשימות. עד 48' היה במקום כפר ערבי קטן שחלק מתושביו עזבו לעכברה ולגוש חלב. משנות השמונים החלו לחיות במקום כמה משפחות. נחמן פרקש, "אלוף הבריחות", חי שם במערה ואחריו הגיעה לשם תמר הר-זהב שקיבלה את ברכת הדרך מאריאל שרון בעודו שר השיכון. מאז התישבו במקום עוד אנשים, שמנהל מקרקעי ישראל רואה בהם פולשים. ב-1999 החליטה ממשלת ישראל להקים במקום כפר אקולוגי בן 150 יחידות, אך ההחלטה טרם מומשה.

לאחר שתעזבו את דרך הנוף ותעלו לעבר בתי היישוב, אפשר לפנות  שמאלה בדרך עפר צרה לקבר רבי טרפון. רבי טרפון, המוזכר בהגדה, היה תנא חשוב מתלמידיו של רבי יוחנן בן זכאי ומהדור שחידש את היהדות לאחר חורבן הבית השני. מקום מושבו היה בלוד, הוא נחשב מתלמידי בית שמאי והיה בר פלוגתא של רבי עקיבא. משייכים לו את הפתגם " היום קצר והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק". ציון קברו מרשים מאוד. הוא נמצא בצילה של אלה אטלנטית אדירה (2.6 מ' היקף הגזע), מאפשר תצפית נהדרת לכל המרחב.

חניון עין זיתים. לאחר שתצאו מחלקה הראשון של דרך הנוף ותגיעו לכביש 886, פנו שמאלה (צפונה) ועד מהרה תגיעו לאחד החניון הגדולים ביער. יש בו שפע שולחנות וכן מתקני משחקים. החנין מנציח את ניסיונות ההתיישבות היהודיים במקום החל משנת 1891 שלא צלחו.

עין גבר. מחניון עין זיתים יש לנסוע כמה מאות מטרים דרומה ולפנות מזרחה לעבר חלקה המרכזי של דרך הנוף. המעיין, שלצידו חניון יפהפה, כולל אמה חצופה ובריכת איגום שנבנו עוד בימי הבריטים.

עמק הבוטנה. בּוֹטְנָה הוא השם העברי של הפיסטוק, המעדן האהוב שרוב גידולו העולמי באירן.  כאן ביער ביריה שתלה הקק"ל בשנות ה-60 בוסתן ייחודי בו ניסו לגדל אלת הבוטנה, שהורכבה על אלה ארצישראלית, בניסיון להפוך את גידול הפיסטוק לענף חקלאי. יש במקום חניה, חניון ושביל הליכה, ובעונה גם פיסטוקים על העצים.

בית כנסת נבוריה. נבוריה היה יישוב יהודי ששכן במקום בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד.  במקום התגלו שרידים מרשימים של בית כנסת, מהקדומים שהתגלו בגליל.  שלטים מאירי עיניים מסבירים היטב את סיפורו של המקום ושל הממצאים החשובים שהתגלו בו. שביל קצר יוצא מרחבת החניה אל מערה שבה קבורים, על פי המסורת, האמוראי יעקב איש נבוריא והתנא אלעזר המודעי מחכמי יבנה.

עין נבוריה. כ-200 מ' לאחר בית הכנסת יש אתר נוסף, עין נבוריה. המעיין נובע מסדק בשכבת סלע הקירטון הלבן כל השנה. מימיו נאגרים בבריכה רדודה בה מתקיימת אוכלוסיית דו-חיים: סלמנדרות, טריטונים וצפרדעי הנחלים.

מצודת ביריה. לאחר שתמשיכו מזרחה ותעברו לצד מספר חניונים מומלצים ותצפיות מרהיבות תגיעו ליישוב הקהילתי עמוקה. דרך הנוף ממשיכה מכאן לחצור הגלילית אך אני ממליץ לסטות לאתר מרכזי ביער ביריה שאף נתן לו את שמו, מצודת בירה בהר נועזים. מצודת ביריה הוקמה בשנת 1945 כחלק מהמאבק בהגבלות ההתיישבות שקבעו הבריטים במסגרת תקנות "הספר הלבן". המקום עמד בשנת 1946 במרכזה של פרשייה חשובה שהפכה לסמל ומופת ונודעה בשם "העלייה לביריה". הפלמ"ח ותנועות הנוער ניהלו מאבק עיקש והצליחו להיאחז בנקודה, למרות שהבריטים ניסו לפנות אותם מספר פעמים. במבנה המצודה שוכן כיום מוזיאון קטן ומרשים על סיפור המעשה (בדקו שעות פתיחה ופרטים באתר קק"ל). לצידה של המצודה מצפור מרהיב, מהיפים בגליל, חניון רחב ידיים עם שולחנות פיקניק רבים ואפילו שירותים מסודרים.

עין מרגנית. לאחר שתחזרו ממצודת ביריה לעמוקה המשיכו לחלק השלישי של דרך הנוף המחברת את עמוקה עם חצור הגלילית. עד מהרה תגיעו לחניון עין מרגנית. חניון מקסים בצילם של עצי תאנה ענפים. המעיין עצמו חרב אך המקום יפה ובהחלט "שווה פיקניק".

שביל החלמוניות. הפרחים הצהובים של החלמונית פורחים בנובמבר דצמבר. החלמוניות של שביל הפסגה במירון ושל רכס בשנית בגולן מוכרות מאוד, אך גם כאן יש ריכוזים נאים של פרח יפהפה זה. יש במקום חניון קטן המשמש בסיס יציאה לטיול בשביל החלמוניות של יער ביריה.

פארק חצור: סופה של דרך הנוף בפארק חצור בו מצוי חניון נוסף. כ-100 מ' ממנו פונה דרך אל ציון קברו של חוני המעגל, הצדיק שתפילותיו לגשם תמיד נענו.

 

כפר כמא שבגליל התחתון נבחר לאחד מ-30 כפרי התיירות הטובים בעולם. חוויה של מורשת, תרבות וקולינריה משובחת

 

כפר כמא הוא כפר צ'רקסי מקסים ומרתק בגליל התחתון לרגלי התבור. זהו אחד משני הכפרים הצ'רקסים היחידים בישראל, ולאחרונה נבחר כאחד מ-30 כפרי התיירות הטובים בעולם, לא פחות. וזו כבר סיבה טובה להקדיש לו כמה שעות טובות.

 

מי הם הצ'רקסים?

הצ'רקסים הם בני 12 שבטים שמקורם בהרי הקווקז בין הים השחור והים הכספי. השם "צ'רקסים" ניתן להם בידי אויביהם והם קוראים לעצמם אדיגים. משמעות השם אדיגה הוא כליל השלמות, ומסמל את שאיפתם לשלמות ומצויינות אישית.

במאה ה-19 נכבשו הצ'רקסים על ידי האימפריה הרוסית שהגלתה אותם ממולדתם תוך טיהור אתני איום. כחצי מליון צ'רקסים נספו ורבים נמלטו אל האימפריה העות'מנית. כיום חיים בעולם כ-6 מיליון צ'רקסים.

 

הצ'רקסים בישראל

הצ'רקסים בישראל הגיעו לארץ בחסות העות'מנים לקראת סוף המאה ה-19 והקימו כאן שלושה כפרים: כפר כמא בגליל התחתון, ריחנייה בגליל העליון וח'רבת צ'רקס באזור פרדס חנה, שלא שרד את המלריה וננטש.

בשני הכפרים שנותרו חיים כיום כ-5ף000 איש, המשמרים בכבוד רב את המורשת והתרבות הצ'רקסית. הצ'רקסים בארץ מעורים באופן מלא בחיי המדינה ועל בניהם חל חוק שירות חובה בצבא. כסמל לחיבורם למדינה, קפפטן נבחרת ישראל בכדורגל, ביברס נאתבו, הוא צ'רקסי מכפר כמא.

 

ההישג התיירותי

כפר כמא עשה היסטוריה והוא כפר התיירות הישראלי הראשון שזכה להיכלל ברשימה היוקרתית של "כפרי התיירות הטובים והמומלצים בעולם לשנת 2022" שפרסם ארגון התיירות של האו"מ.

הרשימה, שמונה 32 כפרים מכל העולם, נועדה לקדם תיירות לכפרים המשמרים מסורות עתיקות של קולינריה, תרבות ומוזיקה. ענף התיירות בכפר כמא מציע שפע תרבות, מורדת וכמובן קולינריה מקומית ובראשה הגבינה הצ'רקסית הידועה, מוזיקה וריקודים צ'רקסים, מרכז מורשת של התרבות הצ'רקסית והכי חשוב: אנשים אדיבים ומסבירי פנים.

 

איפה נבקר

מרכז המורשת הצ'רקסית. מרכז זה מופעל על ידי המועצה המקומית כפר כמא, והוא שוכן ב"בית שאמי" היפה ומשמש נקודת פתיחה טובה להכרות עם התרבות והמורשת הצ'רקסית. במקום שוכן המוזיאון הגדול ביותר בארץ לתרבות הצ'רקסית. מוצגים בו מאות פריטים מהתרבות וההיסטוריה הצ'רקסית כגון חרבות ופגיונות בני למעלה מ-150 שנה, תצוגה של פריטי המטבח הצ'רקסי לדורותיו, תלבוןשות מקוריות מהקווקז ועוד. אפשר גם לצפות בסרט מעשיר על הצ'רקסים ולהצטרף להדרכה ובסיומה ריקוד צ'רקסי.

 

המסגד. המסגד הגדול בכפר שמשרת את תושבי היישוב ומזכיר במראהו את המסגד הצ'רקסי בעמאן. זהו מראה יוצא דופן ובולט בנוף בזכות צריחו המתומן ושילוב אבני בזלת שחורות ואבני גיר לבנות בקירותיו החיצוניים.

 

סמטאות הכפר הישן. סמטאות הכפר הישן, הצבעוניות, העתיקות והמיוחדות נמצאות באזור שנקרא "הגרעין העתיק של הכפר". שווה לשוטט ו"ללכת לאיבוד" בסמטאות. תמיד תוכלו לחזור למרכז המורשת לפי הצריח הבולט של המסגד. דלתות צבעוניות, רחובות מרוצפים באבן שחורה והרבה קסם שמזכיר רחובות עתיקים באירופה, כשבכל שורר ניקיון מופתי.

 

מה אוכלים

הקולינריה הצ'רקסית ידועה במטעמיה המסורתיים שבראשם, כמובן, הגבינה הצ'רקסית.

 

מחלבת אלברוס. במחלבה המשפחתית שנקראת על שם הר אלברוס שברוסיה, מקום מוצאם של הקווקזים, מייצרים גבינות בתהליך טבעי לפי מתכון מסורתי שעובר דורות במשפחה. במחלבה מייצרים שני סוגי גבינות וישמחו גם להסביר לכם על תהליך יצור הגבינה.

כנאפה חסוס. גם אכלני כנפאה מנוסים יודעים שאין מה להשוות כנאפה צ'רקסית לכנאפה אחרת. טעם גן עדן שאסור לפספס! בכנאפה חסוס תוכלו למצוא ממתקים צ'רקסים נוספים אבל הכנאפה היא מוצר הדגל.

מאזאן מאפים. מאפייה משפחתית משובחת ששמה יצא למרחוק באפיית החלוז', מאפה קווקזי מסורתי שעשוי מבצק מטוגן עם מילוי גבינה. צ'רקסית, בטח צ'רקסית.

 

מה בסביבה

מעיין עין קאזאן נמצא כ-2 ק"מ מערבית לכפר כמא. המעיין שוקם לאחרונה ויש בו בריכת שכשוך תת קרקעית (בעומק של 60 ס"מ) ובריכה גדולה יותר חשופה לשמש. מקום מושלם לפיקניק. איך מגיעים: יש שילוט מהכניסה הראשית לכפר כמא שמוביל למעיין. תוכלו גם למצוא בוויז: עין קאזאן.

חוות סוסים החוויה הצ'רקסית. הידעתם שבצ'רקסית המילה סוס והמילה אח הן אותה מילה? לא מפתיע, נוכח ההיסטוריה מלאת המלחמות של העם הצ'רקסי. בחווה תוכלו להנות ממגוון פעילויות לכל המשפחה כמו רכיבה על סוסים, פינות ליטוף, שולחנות לפיקניק ועוד.

עם הטיימינג הנכון, קצת נסיעה, מינימום הליכה ואפס שקלים, אפשר להתענג על עוצמות יפות של מים

כדי ליהנות מההמלצות שבכתבה זו חשוב הטיימינג. המפלים בסקירה זו שוצפים ומצויים בשיאם הבעיה עם מפלים רק למשך ימים ספורים לאחר אירועי גשם בחורף ובאביב. אז הטיימינג חשוב מתמיד, אבל חוץ מזה סידרתי לכם לוקסוס: נסיעה לא ארוכה מידי, הליכה ממש קצרה, כניסה חינם, ומפלים מרשימים ויפהפיים. רובם מצויים ברמת הגולן, אבל יש גם שניים גליליים למהדרין.

מפל סער

מפל סער הוא הפופולרי במפלי הגולן. הוא נמצא על אם הדרך בכביש 99 בין הבניאס למסעדה והחרמון. שני מפלים מרשימים מאוד נמצאים במרחק כמה עשרות מטרים מהחניה שמעברו השני של הכביש. המפל העליון שגובהו כ-18 מטר נופל ממש מתחת לגשר של הדרך למצודת נמרוד ונוה אטיב ויוצר בריכה נאה. מעט מתחתיו נמצא מפל נוסף, קטן יותר אך יפה לא פחות. נחל סער, הצפוני בנחלי הגולן, מנקז את בקעת יעפורי ונשפך אל הבניאס (נחל חרמון) בתוך שטח השמורה. הנחל מהווה את הגבול שבין הגולן הבזלתי להר החרמון הגירני.

בוויז: חניון מפל סער. החניה מדרום לכביש 99. עוד באזור: שמורת נחל חרמון, תל פאחר, מצודת נמרוד, רג'ר.

מפל גשר הידידות

מפל גשר הידידות הוא מפל מרשים של מטרים אחדים שנמצא בנחל סער בכניסה הדרומית לכפר עין קנייא  ליד "גשר הידידות". הגשר נהרס על ידי הסורים במלחמת ששת הימים וכמחווה של רצון טוב נבנה במהירות בחזרה בהוראת שר הביטחון דאז, משה דיין, ומכאן שמו.

מהחניה ליד הגשר ניתן לצאת לטיול רגלי של כשעה אל מפל רסיסים (כ-23 מ'!) ובחזרה בשביל המסומן בירוק, או לרדת באותו השביל במסלול חד כיווני למפל סער.

בוויז: גשר הידידות. עוד באזור: הכפר עין קנייא, ברכת רם.

מפל פרע

מפל פרע הוא מפל גבוה ומרשים במיוחד אחרי גשמים. נחל פרע הוא נחל מקומי קצר, כ-2 ק"מ אורכו, שזורם מהמצוק המערבי של קניון נחל חרמון ונשפך אליו במפל שלנו. לתצפית הנוחה והמרשימה ביותר מגיעים לאזור בית הקברות של קיבוץ שניר, צועדים לקרבת המצוק של נחל חרמון בגדה המערבית ומשקיפים אל המפל שמנגד.

בוויז: בית עלמין שניר (לחנות מבלי לחסום). ומשם דרומה בשביל העפר. זהירות בקרבת המצוק. עוד באזור: שמורת נחל חרמון וה"הטנק הסורי", רג'ר, שמורת תל-דן, מוזיאון אוסישקין.

מפל עיט

מפל עייט נמצא על "ציר המפלים" (כביש 808), הוא מהיפים במפלי הגולן ולצידו תצפית מסודרת ונוחה. נחל עייט הוא אחד מיובליו של נחל היהודיה והוא זורם ממזרח על פני השטח באפיק רדוד. כאן הוא "נופל" בדרמטיות אל תוך הקניון העמוק שחצב בשכבות הבזלת בדרכו מערבה לעמק החולה. ניתן להתרשם מסביב למפל מעמודוני בזלת שנוצרו בעת התקררות הלבה שכיסתה את האזור לפני כ-4 מליון שנה, בדומה לתופעה בבריכת המשושים.

המפל נמצא ממש סמוך לכביש. מהחניה הנוחה שביל מסודר ומונגש של כ-100 מטר, המוביל לתצפית המרכזית (מצפה אליהו). שבילי הליכה קצרים נוספים של כ-200 מטר מובילים לתצפית אל מפל נוסף במורד הקניון ולעבר המפל הראשי.

בוויז: חניון מפל עייט. עוד באזור: כפר האומנים אניעם, קצרין, שמורת גמלא.

מפל קצרין

מפל קצרין נמצא בסמוך לבתי העיירה מדרום, על אפיק נחל קצרין. הנחל מתחיל באזור הר היוסיפון וזורם לאורך כ-20 ק"מ עד לנחל משושים. בחורף, לאחר גשמים, יש בו זרימה חזקה ובמקום זה נוצר מפל מרשים בגובה כמה מטרים. המועצה המקומית קצרין הכשירה שביל הליכה נוח המאפשר לגשת קרוב וליהנות מהמראה המלבב.

בוויז: כיכר זוויתן קצרין, ופונים דרומה בכיכר לפי השילוט לכיוון החנייה והשביל המוסדר. עוד באזור: מוזיאון קצרין (מומלץ), הכפר התלמודי, יקבי רמת הגולן, עינות עדן (סלוקיה), אנדרטת חטיבה 7.

מפלי פרוד

מפלי פרוד הם רצף של אשדות מרהיבים בין מושב שפר לקיבוץ פרוד במורדות הדרומיים של הרי מירון. כאשר כמות הגשם המצטברת מספיקה פורצים המים מעין רמיאל וזורמים מטה בתלילות רבה. כך נוצר אחד המראות היפים בגליל. המים עתירי המינרלים יצרו עם השנים מעטה טרוורטין אדמדם על הסלעים, המשווה למפלים עדינות ויופי נהדר המועצם מהחורש הסבוך המקיף את המפלים.

חניון נאה נמצא מדרום למפלים. ניתן להמשיך גם דרומה יותר מצידו השני של של כביש 866 לאורך שביל מסומן וליהנות מעוד כמה מפלים.

בוויז: מפלי פרוד. עוד באזור: שמורת נחל עמוד עליון, מושב אמירים ומצפה מנחם.

מפל קניון נחל שגור

בקרבת צומת גילון על כביש עכו-כרמיאל, מיד כשפונים דרומה מכביש  85, הכשירה קק"ל חניון נהדר המתאים מאוד לפיקניקים. לצידו של החניון נמצא "קניון נחל שגור" ובו כמה מפלים גבוהים ולא מוכרים. שביל הליכה קצר מוביל לגשר הנטוי מעל לקניון העמוק ומעניק תצפית נהדרת על קירות הקניון הזקופים ועל החורש הצפוף המכסה אותו מכל עבריו. לאחר גשמים יש במקום זרימות מרשימות.

בוויז: צומת גילון, משם פונים דרומה לצורית וגילון. עוד באזור: שביל סובב גילון, מצפה מיכל, הר גמל.

___

הכותב הוא מורה דרך ומומחה לטיולים בגליל www.omri-travel.co.il ,054-4957737 .

ותיקן גלילי

הכפר ג'וליס הנמצא בשיפולי הגליל המערבי בין ירכא, כפר יאסיף וטל-אל, הוא כפר דרוזי בן כ-7,500 תושבים, שזכה לכינוי "הוותיקן של הדרוזים". זאת משום שנמצאים בו קבריהם של שניים מהחשובים במנהיגי העדה.

השייח עלי פארס שחי במאה ה-18, הוא יליד הכפר ירכא אך בילה את רוב שנותיו בג'וליס בתפילה ולימוד במרומי גבעה עליה נמצא כיום קברו "כיפת השייח עלי פארס". השייח פארס הוא מהחשובים והאהובים באנשי הדת של העדה הדרוזית ונודע בצדיקותו ובידענותו הרבה. אגדה מקומית מספרת שבאחד הימים פרש והתבודד במערה במצוק בנחל יצהר, כשניים וחצי ק"מ מזרחית מג'וליס לעבר פלך. אנשי הכפר חיפשו ומצאו אותו במערה והמשיכו להביא לו מים ואוכל מידי יום. הצדיק הצנוע, שרצה למנוע את הטרחה, התפלל לאלוהים ומי מעיין טהורים החלו לנבוע מתקרת המערה ולספק את מחסורו. ניתן לטייל אל "מערת המתבודד" בשמורת נחל יצהר שהפכה למקום קדוש לדרוזים. העלייה למערה כרוכה בטיפוס בסולמות מתכת ארוכים.

השייח אמין טריף (1898-1993) שהיה מנהיגם הדגול של הדרוזים, חי ופעל מהכפר ג'וליס ובו הוא קבור בחדרו הצנוע בבית שבו חי. השייח טריף ירש את מקומו של אביו, טריף טריף, כמנהיג העדה. הוא התבלט בידענותו, אומץ ליבו ויכולתו לקרב לבבות ולפתור סכסוכים, והפך להיות המנהיג הבלתי מעורער והנערץ של כלל הדרוזים בעולם במשך כ-65 שנים. רבה היתה השפעתו ביצירת הברית עם מדינת ישראל, גיוס בני העדה לשורות צה"ל ובהפיכת העדה הדרוזית לעדה נפרדת עם מוסדות דת עצמאיים. הוא גם היה הרוח החיה בפיתוחו של אתר נבי שועייב. ב-1990 הוא קיבל את פרס ישראל "על הנהגה רוחנית מופלאה של העדה הדרוזית בישראל". רבים ממנהיגי המדינה ביקרו בביתו הצנוע בכפר, שקירותיו גדושים בתמונות ממפגשיו עם גדולי האומה.

ניתן ומומלץ לבקר בשני האתרים החשובים, תוך הקפדה ושמירה על כללי ההתנהגות בהם: ביגוד צנוע, חליצת נעליים, כיסוי ראש והתנהגות מכבדת. להגעה העזרו בשלטים החומים הברורים ברחבי הכפר.

 

גן מהאגדות

נאג'י עבאס טורח בחריצות אין קץ כבר למעלה מ-40 שנה לטפח את הגנים שיצר לזכרם של אימו מונה ואביו ראשיד, שהיה מהחיילים הדרוזים הראשונים ששירתו בצה"ל. הגן, בגודל של כשבעה דונם, הוקם בבוסתן שסביב בית המשפחה והוא בנוי מכמה מפלסים. הגן המרהיב מלא בכל טוב. מאות מיני צמחים מכל רחבי העולם צומחים בו בהרמוניה ומשלימים זה את זה. מפלים, בריכות מים, מרפסות, מדרגות ושבילים, מבנים בעלי סגנונות בינלאומיים ועוד שפע אדיר של אלמנטים עיצוביים שנאג'י מכניס ומטפח בגן ככל שדמיונו וזמנו מאפשרים לו. כולם יחד יוצרים מפגן מרשים של צבעים, מראות וקולות.

רבים מהאלמנטים הינם בעלי משמעות ונאג'י מספר עליהם כאשר הוא מארח את הבאים לגן. "משמעות השם גני מונה הוא תקווה ואמונה", הוא מסביר. "מסילת הרכבת היא מסע החיים ואזור השחמט מסמל את משחק החיים". וכך הלאה, ניתן לשמוע ממנו על כוונותיו ומחשבותיו בזמן שעיצב את הגן שפתוח לקהל כבר מעל 20 שנה. לאחרונה, בעידן האינסטגראם, הפך ללהיט של ממש. כל פינה בגן יוצרת זוית צילום שונה ממנה תוכלו לצלם את "הפריים המושלם". בקיצור המקום מאוד מתאים לילדים וצעירים על ניידיהם החדישים ומרובי העדשות.

הגן פתוח בכל ימי השבוע מ-9:30 עד לפני החשיכה, ועלות הכניסה היא 20 שקלים לאדם. כמו כן ניתן לרכוש במקום פיתות טעימות בטעמים ואפשר ליהנות מהן בליווי תה וקפה בפינות המיועדות לכך ברחבי הגן. להגעה הקליקו בוויז:"גני אלמונה ג'וליס".

 

עוד בכפר

בית המורשת הדרוזית שמנהל סעיד נבואני נמצא במרכז הכפר בבית שקירותיו החיצוניים עטורי ציורי כפר אופייניים ובו מוזיאון קטן עם מוצגים אופיניים לחיי הכפר. המקום יכול לארח קבוצות לשיחה בתיאום. 050-6204457.

נור, מסעדה דרוזית גלילית: בסמה הנו היא אלמנת צה"ל שהקימה בעשר אצבעות בית קפה ומסעדה  על שם בנה, נור. בסמה, שהיא קונדיטורית ובשלנית נפלאה, מציעה ארוחות בוקר עשירות וארוחות צהריים וערב נהדרות על בסיס אוכל ביתי מסורתי המוגש בטוב טעם בכלים מסורתיים. האוכל והעיצוב של המסעדה מציעים חוויה אותנטית של ארוחה מפנקת בתוך כפר דרוזי. אם יהיה לכם מזל, תוכלו לפגוש את בסמה ולשמוע את סיפורה המרגש מפיה. מסעדת נור 04-6293460, 050-6522280. בוויז: "מסעדת נור החדשה ג'וליס".

פיצה ביאנלה. מסעדה איטלקית עם פיצה מצוינת ותפריט איטלקי וגלילי עשיר, בהנהלת השפית סניה. שימו לב לימי ושעות הפתיחה.

בכפר מקומות נחמדים נוספים לאכול בהם, וגם השיטוט בגלעין הכפר נחמד ומהנה.

תקופת חג המולד והסילבסטר היא הזדמנות טובה לבקר בכפרי הנוצרים שבסביבה סקירת אירועים

 

לא רק לידת ישו

חג המולד הוא חג נוצרי המציין את מועד לידתו של ישוע בבית לחם. על פי המסופר בברית החדשה משפחתו של ישו, שחיה בנצרת שבגליל, הלכה לבית לחם, משם הגיע יוסף אביו המאמץ להשתתף במפקד אוכלוסין עליו פקדו הרומאים. שם כרעה מרים ללדת וחשה למערה, אסם או בית. היא ילדה כשמסביבה חיות המשק שור וחמור, ואת הילוד הכניסה לאבוס. על פי המסופר "כוכב בית לחם" המחומש הוביל קבוצת רועים אל מקום הלידה לאחר שהמלאך גבריאל בישר להם על לידתו של משיח. גם שלושה קוסמים הגיעו מקצווי ארץ למקום הלידה והביאו עימם מתנות.

את כל הדמויות הללו תוכלו לראות ב"סצינת חג המולד" המוצגת בחזית הכנסיות ברחבי העולם ואף בחנויות ובבתים פרטיים. רבים מקפידים להשאיר את האבוס ריק עד ה-25 בדצמבר, מועד לידתו של ישוע, ורק אז להציב בו פסל של תינוק.

למרות הסיפור מהברית החדשה וסמלי החג הלקוחים ממנו, מקורות חג המולד עתיקים ומגיעים ממקורות רבים. חג המולד, בדומה לחנוכה, הוא חלק מחגי האור שמציינים את יום ההיפוך הצפוני, המועד בשנה בו היום הוא הקצר ביותר והלילה הארוך ביותר אשר חל ב-21 בדצמבר. העובדה שממנו והלאה הימים מתארכים היא סיבה למסיבה. מסורות של חגים אלו מוכרים בתרבויות רבות. הרומאים הקדמונים ציינו את חג ה"סטורנליה" לכבודו של האל סטורן, אל החקלאות, בהילולה שהסתיימה במועד זה. במסגרת הילולה זו נהגו להחליף מתנות.

חגים שיועדו לאלים נוספים בתרבויות שונות קשורים למועד זה: מיתרה אל השמש הפרסי, הורוס אל השמש המצרי, דיוניסוס היווני ואפילו קרישנה ההודי. אימוץ תאריך זה על ידי הנצרות הקל בזמנו על קבלת הדת החדשה בקרב הפגאנים. סמלי חג המולד ומנהגיו מגיעים אם כך ממקורות שונים, חלקם מהברית החדשה ועולם הכנסיות, כגון המיסה בערב חג המולד והארוחה המשפחתית בצהרי החג; וחלקם מהמקורות רומאיים ופגניים שונים כגון עץ חג המולד, המגיע ממסורות נורדיות וגרמניות מחג בשם יול.

התאורה המרהיבה ברחובות היא מסורת חדשה יותר, המגיעה מניו יורק של תחילת המאה העשרים. "מייסיס" ובתי כלבו אחרים החלו לקשט את הרחובות בתאורה מושכת ובעקבותיהם הופץ המנהג והפך להיות אולי המאפיין הבולט ביותר של חג המולד יחד עם דמותו של "סנטה קלאוס", שנוהגים לזהות עם ניקולס הקדוש מהמאה הרביעית.

 

גם בגליל

בנצרת ובכפרים בגליל בהן חיות קהילות נוצריות חוגגים את חג המולד ברוב עם והדר. האורות והקישוטים מושכים בשנים האחרונות מבקרים מכל הארץ ובמקביל גדל ומשתכלל גם ההיצע במטרה למשוך תיירות פנים.

רגע לפני החג, הנה סקירה קצרה על חלק מהאירועים הצפויים בגליל.

 

נצרת

נצרת, העיר הערבית הגדולה בישראל, שבה נמצאת כנסיית הבשורה, היא לב חגיגות חג המולד בארץ. עירית נצרת "מתחה" את החגיגות מתחילת דצמבר ועד אמצע ינואר ומקיימת שפע אירועים בעיר הכוללים שווקי כריסמס, מצעד מרשים ואף פסטיבל ליטורגי. פרטים באתר העירייה.

המלצה חמה: תכננו את הביקור שלכם לשבוע האחרון של דצמבר או לשבועיים הראשונים של ינואר. העיר יפה באותה מידה, והעומס קל יותר.

אני הכנתי השנה סיור מודרך עצמאי בטלפון הנייד שלכם. להורדה: www.omri-travel.co.il/cn.

 

מעיליא

מעיליא הוא כפר מרהיב שכל תושביו מהעדה היוונית קתולית. בכפר יש הרבה מה לראות בתקופת הכריסמס, בעיקר באזור הכנסייה והמבצר הצלבני, שם מתקיים שוק כריסמס וסביבו פעילות ערה מאוד עם דוכנים, מופעים ופעילויות לכל הגילאים. השוק והפעילויות מתקיימים בתאריכים 22-23.12 בין השעות 10:00-24:00.

ב 24.12 בשעות 12:00-17:00 תתקיים התהלוכה המסורתית והססגונית שתתחיל בבית הספר היסודי ותסתיים ברחבת הכנסייה. ב-25.12 תתקיים המיסה החגיגית בכנסייה בשעות הבוקר. ב-30.12 ייערך מרוץ ה-Christmas Run המסורתי.

 

פסוטה

פסוטה הוא כפר מקסים שתושביו גם הם יוונים-קתולים, והוא מאוד מומלץ לביקור בתקופת חג המולד. שוק הכריסמס יתקיים השנה במשך שלושה ימים בתאריכים 28-30/12 וסביבו פעילות ערה הכוללת דוכנים, אוכל טוב, מופעי נגינה, ריקוד, ושירה כולל מופעים של זמרים מקצועיים.

 

עכו העתיקה – אולמות האבירים

לראשונה יחגגו את חג המולד גם באולמות האבירים שבעכו העתיקה עם שוק חנוכריסמס שיכלול דוכנים, סיור חופשי באולמות, מוזיקה ואווירת חג כללית. האירוע יתקיים בתאריכים 20-22.12 וכל הפרטים באתר אולמות האבירים.

 

מקומות נוספים בגליל בהם ניתן לבקר ולחוש את אוירת חג המולד: תרשיחא, גוש חלב, עילבון, כפר יסיף וכמובן חגיגות חג כל החגים בואדי ניסנס בחיפה באזור המושבה הגרמנית.

מסתבר שעכו העתיקה היא לא רק צלבנים, חומות וחומוס. על יצירות בסמטאות ותשע גלריות ומתחמי אמנות

עכו העתיקה, שהפכה להיות אתר מורשת עולם ופנינה תיירות בולטת, מתקשרת בתודעת המבקרים בדרך כלל לקולינריה טובה, לחומות, לנמל וכמובן לאולמות האבירים ולאתרים ההיסטוריים. היא פחות מפורסמת בהקשר של אמנות. אבל בשנים האחרונות מתפתחת בה גם סצינה אמנותית משמעותית, שמתווספת למלונות הבוטיק וחדרי האירוח, המסעדות, האתרים והאטרקציות החדשים.

מתברר שלעכו יש גם קשר היסטורי לאמנות ולמלאכה. בתור הזהב שלה בתקופה הצלבנית, עת הייתה מהערים הגדולות והחשובות של אירופה, נוצרו בה יצירות אמנות בתחומי הציור, השירה והמוסיקה. בחפירות ארכיאולוגיות בקרבת תל עכו התגלה אף רןבע של כדרים אמנים. כל אלו מתחברים היטב לגלריות, לאומנות ולמלאכה שניתן למצוא כיום יותר ויותר בסמטאות העיר.

כמו אדוות

וואליד קשאש נולד אמן. הוא לא קיבל חינוך פורמלי כצייר או פסל אך החל לעסוק בכך באופן טבעי תוך שימוש בכל חומר שמצא. הצייר אבשלום עוקשי, מאמני "אופקים חדשים", שלימד ופעל בעיר כיוון ודחף את וואליד שפשוט יצר ללא הרף. לפני כחמש שנים, כאשר פתח חדר אירוח קטן בסמטה נידחת במעמקי העיר העתיקה, החליט לעשות מעשה ולקשט את הסמטה הסמוכה בכמה מיצירות האמנות שיצר בסגנון דאדא. וכך נוצרה "סמטת וואליד קשאש" היפיפייה. מסמטה זו, כמו אדוות באגם שקט, התפשטה הבשורה לכל רחבי העיר העתיקה.

האמן איתן ג'ורג' הורביץ, שהגיע לעכו מתל אביב והתאהב בה, החל גם הוא ליפות פינות בעיר והותיר בהן את טביעות אצבעותיו. התושבים ראו כי טוב והחלו לקשט את "הסמטאות האחוריות" בחפצי נוי, עציצים ויצירות שונות וצבעוניות המוסיפות להן עניין ויופי. מדריכי הטיולים והמבקרים החלו לבקר בסמטאות הללו, באותם אזורים הוקמו מלונות הבוטיק וחדרי האירוח וגם העיריה תרמה את חלקה בניקוי והסדרה. כך נוצר אזור שלם לו אני נוהג לקרוא "סמטאות האומנות". לסצינה הזו התווספו הגלריות.

גלריות בסמטאות

מעט אחרי ובמקביל להתפתחות "סמטאות האומנות" החלו לצוץ בעיר העתיקה גלריות אמנות נהדרות. רובן של אמנים שבאו מבחוץ ומצאו בעכו כר פורה ונכון להציג את יצירותיהם, וחלקן של אמנים ובעלי מלאכה מקומיים.

איך מוצאים את הגלריות? לכו ברחוב השוק לעבר הנמל עד סופו, ותשאלו.

גלריה Art 192. זוהי גלריה שיתופית של עשר אמניות גליליות, רובן עוסקות בקרמיקה, שהתקבצו לחלל עכואי מרהיב ובנו פינה מקסימה ומזמינה. הביקור בגלריה יאפשר לכם גם להכיר את האמניות וסיפור קליטתן בעכו. ניתן לתאם מראש סדנאות לקבוצות קטנות. ראשון עד חמישי, שבת 17:00–10:00 שישי 10:00-15:00. 04-8283955, 050-6278518.

סטודיו לתכשיטים "אורוקא". אורלי קופלר היא אמנית, מעצבת וצורפת חיפאית שהקימה סטודיו מזמין במבנה עותמני עתיק בעכו. אורלי בעלת ניסיון רב ועבודותיה הוצגו בתערוכות בארץ ובחו"ל. בסטודיו מוצגים תכשיטים רבי ההשראה שלה והיא מקיימת בו הדגמות ואף סדנאות בתיאום. בשני ורביעי הסטודיו סגור. ביתר הימים בשעות 11:00-16:00. 050-8711430.

סטודיו משמעות. בסטודיו משמעות מסתתרת המילה "מעות", משם שמירן שביט, אחד משני הצורפים שחולקים חלל נאה אחד, מעצב תכשיטים ממטבעות ישנים. חברו, ניסים בן אדיבה, מעצב תכשיטי כסף 925 בעיצוב ייחודי. ביחד בנו השניים מקום מזמין ומרתק. פתוח כל יום בשעות 10:00-16:30. מירן 054-4993792, ניסים 054-8185614.

גלריה לאמנות עכו. משה אפוטה, צפתי מלידה וחובב אמנות מושבע, הקים בעכו העתיקה גלריה גדולה בה מוצגות עבודות של עשרות אמנים ישראלים בהם שמות מוכרים כמנשה קדישמן ונחום גוטמן, אך גם אמנים בתחילת דרכם מכל העדות והלאומים. ימים א-ה בשעות 09:00-22:00, שישי ושבת 10:00-22:00. 050-3272778.

גלריה Naomeh. אסתי קהתי, הפעילה גם ב-ART 192, הקימה את המקום בהשראת סבתה נעומה, והיא משמשת בית לאמנות ישראלית מקורית ולהצגת יצירות אמנות ואומנות של אמנים שונים בתחומים וחומרים מגוונים. זהו מקום מזמין למפגש, לסדנה ולהשראה למבקרים. פעמים רבות תוכלו לפגוש כאן גם את האמן איתן ג'ורג' הורביץ הפעיל בגלריה. (שלישי עד חמישי, שבת 11:00-17:00; שישי 11:00-14:00. 050-6278518, 04-6521889.

גלריה קשאש. וואליד קשאש, העוסק גם באומנות רחוב ושפסליו מעטרים רבים מכיכרות העיר (ראו למעלה) טרח במשך שנים על הפיכת בור מים עתיק במבנה חרב לגלריה מרהיבה ומפתיעה. כשתיכנסו בדלת תופתעו לגלות חלל עשיר בצבע ובדמיון. יצירותיו מגוונות ובעלות אמירה חברתית חדה. וואליד פוגש שם גם קבוצות לשיחה בתיאום. 054-6646052, 052-5995635.

גלריה אמנות בנחושת רובין. האמן מינו רובין יוצר יצירות מנחושת בבית המלאכה הותיק שלו בדרך אל הנמל. את האומנות שלו קיבל מאב המשפחה שעלה מלוב עם כלים מיוחדים המאפשרים את היצירה בנחושת. ימים א-ה בשעות 10:00-16:00, שישי 10:00-15:00. 052-8975154.

אל-מדרסה. סלים עאמר, עכואי מלידה, התאהב באבני העיר והפך עם השנים להיות סתת אומן ומשמר מבנים. הוא עסק בפרויקטים רבים של שימור ברחבי הארץ אך כאן, ב"אל-מדרסה", בנה  סטודיו לפיסול וסיתות אבן בשיטות מסורתיות. סלים האוטודידקט מציג במקום חלק מפסלי האבן שלו אך עוסק בעיקר במפגשים וסדנאות בהם הוא מחבר את השומעים לעולם האבן והמלאכות העתיקות. יופי של מקום לעצירה ומפגש מרתקים במהלך סיור בעיר. לתיאומים 054-9419975.

גלריה למרחב – מרכז מידע JNF-USA. עוד מקום בעכו בו תוכלו לפגוש באומנות הוא מרכז המידע JNF-USA. מרכז זה מופעל  על ידי עמותת זמן גליל מערבי ונמצא בכניסה לשוק ליד חנות הברווזים במבנה מרהיב. המקום פועל כמרכז מידע בו ניתן לקבל הסבר, מפה והמלצות על הביקור בעיר ובגליל כולו, וכולל גם תערוכות אמנות מתחלפות המוצגות שם ומציגות את העושר האמנותי, ההיסטורי, הגיאוגרפי והתרבותי של הגליל המערבי. ימים א-ה 9:00-17:00, ו' 9:0-14:00, שבת 10:00-16:00. 072-3941110.

הכניסה הראשית של הכפר שעב מרשימה ומתוכננת. שער מתכתי צהוב ומרשים, שני פסלים וכיכר נאה מקבלים את פניכם כאשר אתם נוסעים מצומת יבור לעבר יעד ואז פונים שמאלה ומתפתלים אל תוך הכפר. אך כדרכם של כפרים גליליים התוכנית שונה מהמציאות. רבים דווקא משתמשים בדרך עפר "בלתי חוקית" העוברת בין כרמי הזיתים העתיקים לאורך אפיקו של נחל חילזון שמתחילה מפיתול הדרך שבין כרמיאל לצומת יובלים. דווקא דרך זו, העוברת בין ההרים, היא בפועל הכניסה הראשית של הכפר ורבים מתושביו נוסעים דרכה. זו הקדמה ראויה לכפר שעב שמשמעות שמו "המעבר שבין ההרים".

 

אמוראים יהודים וקהילות נוצריות

בספרו "מלחמות היהודים" מזכיר יוסף בן-מתתיהו לוחם יהודי נועז, אלעזר בן שמי, בן הכפר שאב שיצא להגנת יודפת העתיקה בתחילת המרד הגדול. הכפר שאב היה אחד מרצף של שלושה מרכזים יהודיים: סכנין, שאב וכבול. הכפר שרד את המרד הגדול ונוכחות יהודית נמשכה בו לפחות עד המאה ה-11. מימי המשנה והתלמוד מוזכרים בכתבי חז"ל האמוראים רבי זכאי דשאב ורבי מנא דשאב. לפי המסורת המקומית ניתן לראות עד היום בחצר אחד הבתים קבר המיוחס לשניהם.

גם נוצרים חיו בכפר עד 1948. בתקופת העות'מנים והבריטים הכפר התפתח והצטיין בחינוך והפך למרכז אזורי. במלחמת העצמאות נטל הכפר חלק פעיל בקרבות בעזרת מיליציה מקומית, עד שנכבש סופית באוקטובר 48' ומרבית תושביו ברחו. בין הנמלטים היו שתי קהילות נוצריות (אורתודוקסים וקתולים) שבחלקן הגיען לג'דידה-מכר. אל הכפר הריק ברובו הגיעו והתישבו פליטים מכפרים אחרים בגליל (כגון מהכפר מיעאר – יעד של ימינו). בשנת 1951 הגיעו אליו אנשי שני כפרים בדואים מעמק החולה ובהם אף אנשי שבט הר'ווארנה שמקורם בסודן. כיום חיים בכפר כ-7,500 תושבים, כולם מוסלמים, כאשר כ-20 אחוז מהם הינם הבדואים מהחולה. ב-1975 הוכרזה המועצה המקומית והכפר מתפתח וגדל מאז.

 

מוזיאון ואתרי ביקור

כמו ברבים מכפרי המיעוטים בגליל אוסף של סיבות גרם לכך שגלעין הכפר הישן כמעט ונעלם. מעט נשאר מהבתים העתיקים ומהאווירה האותנטית, אך גם כך יש בכפר מספר לא קטן של אתרים נאים השווים ביקור.

המוזיאון למורשת הערבית – "כאן זמאן" הוא הראשון שבהם. ניתן לבלות בו בהנאה שעה או שעתיים. עיסא חג'ג', מורה ואיש חינוך בעברו, אסף לאורך עשרות שנים פריטים וחפצים מהמורשת החקלאית הערבית של הגליל. למרות שרבים לא הבינו מדוע הוא אוסף "זבל", הוא המשיך בכך ולאחר שיצא לגמלאות הקים בביתו מוזיאון מורשת מרתק ובו אלפי פריטים המסודרים לפי נושאים בצורה נאה. עיסא יפליג בסיפורים ויחבר אתכם למורשתו ולמסורות שחלקן בוודאי מגיעות מימים ימימה. כלים חקלאיים, עריסות תינוק שמשמיעות קול של פעימות לב, כלי אירוח ובישול, ביגוד מסורתי, כלים של בעלי מלאכה ואפילו חפצים "מודרניים" כמו רדיו עובד בן עשרות שנים. בהחלט שווה לבקר. הביקור מחייב תיאום מראש ותשלום. עיסא חג'ג' 054-2456895.

המוזיאון האקולוגי בשעב, הוא פנינה נוספת בה מומלץ לבקר. וואסים בוקאעי, פסל ואמן ברזל, יוצר פסלי מתכת רבי הבעה ודמיון שכולם עשויים מחלקי מתכת שאסף במוסכים, במזבלות ובמקומות שונים. תמצאו שם סוס ענק שכולו גלגלי שיניים וחלקי מתכת שונים, ציפורים, בעלי חיים, דמויות אנושיות ועוד ועוד. הפסלים שישאירו בכם רושם עז ממוקמים במתחם גדול ונגיש בפאתי הכפר. וואסים ודינה אישתו ישמחו לארח אתכם. הביקור בתיאום ובתשלום. וואסים בוקעי 052-3130363.

בכפר פזורים עוד אתרים ופינות חמד מענינים השווים ביקור. בחלקם קל לבקר עצמאית, ובאחרים קל יותר לבקר במסגרת סיור מאורגן שמקיימים במקום כמה מורי דרך גליליים ובהם כותב שורות אלו.

בית המשרביות, ביתה המרהיב של האמנית ח'תאם היבי, בו היא מציגה את ציוריה שרבים מהם עוסקים באישה הערביה. לתיאום 050-7238668.

העצים הקדושים. האחד לבנה רפואי מרשים עליו קשורים בדים צבעוניים, והשני עץ רימון גדל מימדים.

שתי כנסיות, אחת מטופחת ונאה של העדה האורתודוקסית שאף מדליקה בה אורות חג-מולד, והשנייה הרוסה למחצה של העדה היוונית-קתולית שלמשך זמן מה שימשה כבית ספר.

באר מים – ביר אל-חאנאני. עומקה למעלה מ-30 מטר. הבאר פעלה בכפר שנים ארוכות. מימיה נשאבו על ידי מערכת דליים (באר אנטיליה) שהופעלה בכוח בעלי חיים ואחר כך מנוע קיטור שעדיין נמצא במקום. סיפורה המענין של הבאר מפצה במידת מה על מצב שימורה הגרוע.

מסגד עתיק ומענין שבחצרו "קבר אל-עלמי" שדמותו הולכת עד לימי צאלח א-דין, ישלים סיור מענין בכפר שבין ההרים.

 

ומה נאכל?

בכפר פזורים עשרות בתי אוכל טובים מכל הסוגים. אמליץ רק כאן על שלושה. חומוס מצוין הוא חומוס אבו ג'אד, שנסגר מידי יום לאחר שהחומוס בסיר נגמר. והוא לא מחזיק הרבה… (בווייז: חומוס אבו ג'אד).

אם חפצה נפשכם בבשר אל תחמיצו את מסעדת תרבוש של השף פארוק פאעור. אחרי שנים רבות בהן בישל במסעדות בתל אביב חזר בתקופת הקורונה לכפר ופתח את מסעדת תרבוש. המיוחד בה בשרים מהמעשנת. השילוב של הטעם, הכמות והמחיר שווים בהחלט (בווייז: מסעדת אלטרבוש).

אם תרצו לסיים במתוקים מעולים נסו את ממתקי זינה. האחים אבו ערב מכינים מתוקים סורים נהדרים וצבעוניים (בווייז: zena sweets), סיום מתוק והולם לביקור בכפר גלילי פחות מוכר בעל עבר עשיר והווה מעניין וטעים.

במסגרת פסטיבל הדבש המסורתי הרבה מכוורות בגליל פותחות את שעריהן עם שלל פעילויות לכל המשפחה. כדאי לשלב ביקור כזה כשמטיילים בחגים

הדבש הוא מסמלי החג וגם סמל לשפע של הארץ. אבל לפני הכל, הנה כמה כמה עובדות מעניינות על דבש ודבורים:

• הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" מופיע במקרא 21 פעמים לתאר את פוריות הארץ. אלא שהדבש המופיע בו איננו דווקא דבש הדברים, אלא גם תיאור של עסיס פירות מתוק ובמיוחד של פרי התמר, מה שמוכר כיום כסילאן. עם השנים המילה דבש החלה להתייחס בעיקר לדבש הדבורים.
• כבר בתקופה הפרהיסטורית האדם גילה את הדבש. חבורות של מלקטים ציידים נהגו לאכול חלות דבש שלוקטו מנחילי בר וציורי קיר בני אלפי שנים מתארים זאת. מהתקופה הנאוליתית למד האדם לביית את הדבורה. הכוורות הקדומות ביותר התגלו בלוקסור והן מלפי כ-7,000 שנה. גם בתל רחוב בקרבת בית שאן נתגלו כוורות בצורת גלילים מהמאות 9-10 לפנה"ס. בכוורות המודרניות משתמשים מאמצע המאה ה-19.
• דבורת הדבש (Apis mellifera) היא בעלת חשיבות אדירה לחקלאות ולכלכלה היות שהיא ידועה כמאביקה החשובה ביותר לגידולים חקלאיים מבין החרקים, במקביל להיות יצרנית הדבש ומוצריו.
• לדבורים ארגון חברתי משוכלל ומדהים בתחכומו שתקצר היריעה מלפרט. במרכז הכוורת מלכה, האמונה על הטלת הביצים ועשרות אלפי "פועלות" המנהלות את כל התהליכים הקורים בכוורת. הפועלות עוסקות באיסוף הצוף והבאתו לכוורת ואגב כך מאביקות את צמחי הצוף השונים. להמחשת נפלאות חיי הדבורים אציין כדוגמה שהפועלות יודעות לשמור על טמפרטורה קבועה של כ-35 מעלות בכוורת. הן יודעות לחמם אותה כשצריך ואף לקררה באמצעות הזרמת אויר על ידי קבוצת פועלות שמנפנפות בכנפיהן באופן בלתי פוסק בפתח הכוורת.
• הכוורות פזורות בשטחים חקלאיים בקרבת צמחים שונים וטעמי הדבש מושפעים מסוגי הצמחים מהן הדבורים מביאות את הצוף. לכן טעמו של דבש הדרים שונה מדבש שמקורו בצוף אקליפטוסים למשל. החקלאים בסיוע קק"ל נוטעים כל שנה עשרות אלפי עצים מפיקי צוף כדי למזער את הצטמצמות השטחים החקלאיים.
• בעשור האחרון יש ירידה כלל עולמית במספר הדבורים ובמקרים רבים כוורות פשוט התרוקנו. ארגונים שונים ומכוני מחקר לומדים ומנסים לפענח את התופעה ולהנחות את החקלאים מה לעשות כאשר הם רואים ירידה במספר הדבורים בכוורות שלהם.
• בארץ פזורות כ-100 אלף כוורות, רובן בשטחים חקלאיים לצורך האבקה, כאשר בכל נקודה יש כ-40 כוורות. הדבורים מייצרות בכל כוורת כ-35 ק"ג דבש. דבורת הדבש בישראל היא מזן איטלקי (A.meliifera ligustica ) ורדיית הדבש נעשית בעיקר בין החודשים מאי לאוגוסט בידי כ-500 דבוראים הרשומים במועצת הדבש. ביחד הם יצרו השנה תפוקת שיא של כ-4,400 טון דבש ישראלי.
• מעבר לטעמו המתוק לדבש תכונות בריאותיות חשובות. הרכבו הכימי כולל רכיבים תזונתיים חשובים, והוא תורם לחיזוק הגוף כנגד הצטננות ומחלות אחרות. הדבש והדונג משמשים כמרכיב רב ערך גם בתעשיות התרופות והקוסמטיקה. אפילו לארס הדבורים יש סגולות ריפוי, וקיים תחום העוסק בכך – אפיתרפיה.
• דבש לא מתקלקל. הוא אמנם מתגבש לאחר זמן מה, אך ממשיך להיות אכיל לתקופה ארוכה מאוד.

 

מכוורות מארחות

רגע לפני (וגם אחרי) שנטבול תפוח בדבש ונברך ”שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה", אני ממליץ לצאת ולטייל ברחבי הגליל ולשלב ביקור באחת מהמכוורות הפזורות באזורנו. ברשימה הבאה מספר מכוורות בעלות מרכזי מבקרים ולחלקן ימים פתוחים לקהל בתקופה זו במסגרת פסטיבל הדבש. מומלץ לתאם טלפונית:

מכוורת "הכל דבש" ביסוד המעלה. הדבוראי עמית יוסף מזמין לסיור הכולל את מחלקות המפעל וטעימות דבש מפרחי הגליל והגולן. 050-9518181.

מכוורת "הבוסתן" בפקיעין. הדבוראי ג'מאל חיר מזמין לאירוח דרוזי ומגוון פעילויות להכרת עולם הדבורים. 052-2477897.

מרכז עסל אלנור בפקיעין.  ג'אסן סלאח שמקיים במקום מרכז מבקרים נאה עם פעילויות והסברים למשפחות. 050-210-8418.

מכוורת "פרחי הגליל" ביישוב מנות. לאחר שהמכוורת נשרפה ושוקמה הדבוראית הוותיקה נגה ראובן תקיים מכירת דבש, סיור במכוורתף התנסות ברדייה עצמית וטעימות דבש. זה יקרה בתאריכים 15-16 בספטמבר וכן 22-23 בספטמבר. 054-4967420.

משק "אופיר" באלון הגליל. המשק של משפחת אופיר ממוקם בלב חורשה וכולל מכוורת, יקב בוטיק וכרם. פסטיבל הדבש יצוין עם טעימות דבש, הכנת פיתות דבש בטאבון, סיורים במכוורת, כוורת זכוכית, רדיית דבש, לבישת בגדי דבוראי וכן ג'ימבורי, משחקי עץ, עגלת קפה וגלידות. יהיה גם ביקור ביקב המשפחתי, טעימות יין, גבינות, ומארזי פיקניק. 04-9861466.

מכוורת "יערת הדבש" באלוני אבא. סיור בהדרכת דבוראי שיספר על עולמה המרתק של דבורת הדבש כולל טעימות, פתיחת כוורת, לבישת בגדי דבוראי ועוד. 054-4437402.

מכוורת 'דבורת התבור' במושב שדמות דבורה. המכוורת מציינת 30 שנים לפעילות מרכז המבקרים שלה, המקיים סיורים והדרכות. במסגרת פסטיבל הדבש תקיים משפחת בן זאב פעילויות לילדים, סיור בהדרכת דבוראי, פתיחת כוורות, ביקור במכון רדיית דבש סדנאות יצירה ועוד. 04-6769598, 050-5637645.