ספר ביכורים לאפרת פלדמן, תושבת כפר ורדים, "ילד במלחמה". הספר עוסק בילדות והורות, תוך התייחסות לקשיים ומאבקים שעלולים ללוות תקופה זו. פלדמן, בת 56, אשת חינוך, מדריכה במוזיאון, זמרת ושחקנית. בכפר היא מוכרת בזכות הופעות רבות, בין השאר בטקסים יישוביים.

הספר "ילד במלחמה" מאגד סיפורי חיים עלילתיים ותובנות מעשיות לכל אדם, ובמיוחד להורים המגדלים ילדים במערכות החינוך השונות. הספר מגולל מקרים שארעו, זכרונות ועלילות, ולצידם תובנות חיים ניתוחיות. פלדמן משלבת נקודות מבט מהשלבים השונים בחינוך ילדנו, מנקודת המבט של הילד, של ההורה ועד נקודת המבט של הצוות החינוכי. מנקודת המבט ה'ממווארית' של הכותבת ועד הכתיבה מנקודת המבט ה'ביקורתית-מקצועית' ממרום שנות ההורות והקריירה החינוכית.

לא להסב מבט

מתוך הספר:

"מה חשבתי לעצמי? אמנם היום לא ראיתי את הילדים מהכנופייה האלימה בשטח בית הספר, אך עוד לא הכרתי את כל האזורים בו, והייתי משוכנע שהם מתכנסים בפינה כלשהי, מתכננים את ההתנפלות הבאה עלי ועל עוד ילדים. כעסתי מאוד. לא קלטתי שום דבר שנאמר בכיתה על ידי המורים החדשים. כל כך רציתי להרגיש אחרת! כל כך רציתי לפתוח דף חדש ונקי!".

פלדמן מציעה להורים ולמורים שלא להסב מבט: "אני משתמשת בסיפור, מציתה דרכו זכרונות, הזדהות ורגש, ולאחריו מזמינה למחשבות ודיון עלינו כבוגרי מערכת החינוך, על הילד או הילדה שהיינו וההורה שאנחנו או המורה שאנחנו.

"אני מאמינה גדולה בהורות. בעומק השפעתה על ילדינו, ובהשקעה בנפשו של ההורה ובכלים שיש לו. אני מאמינה שכולנו נפגעים בצורה זו או אחרת מהיעדר הכלים של הורינו, אבל כהורים לילדים – רוצים לעשות הכול כדי שפגיעה זו תהיה קטנה ככל הניתן, ולא תשפיע על נפשו של ילדנו עד כדי שיתוק וקיפאון. לכן הורים רבים מוכנים ללמוד ולעשות הרבה על מנת להעניק לילדיהם חוויה שונה מזו שחוו, או לשכפל חוויות טובות, כשברור שסגנון ההורות מאוד שונה מדור לדור ומהורה אחד למשנהו. יחד עם זאת הספר מבקש להעניק סוג של עמוד שדרה,  סימנים בדרך עבור ההורים, כדי שידעו מתי הם נוהגים באופן זהיר, רגיש ונכון עם ילדיהם, גם אם אין בכך מניעה מוחלטת של חוויות קשות במערכת. המטרה אינה 'הפצת' עצות, אלא חזרה אל אותם דברים בהורות שיכולים באופן עקבי לשמש ליצירת סביבה יציבה".

עדיף אמוציות מחוסר פעולה

אפרת מוסיפה שנוכחותם של ההורים חשובה תמיד. אך חשובה במיוחד בגילאים בהם ההורים ב"שיא הקריירה" וילדיהם בכיתות הנמוכות, אז מעורבותם ביום-יום של ילדיהם חיונית מתמיד. בתקופת הגן ועד כיתה א' ההורים מעורבים מאוד ומרגישים השפעה ישירה ומלאה על חיי ילדיהם.

החל מכיתה א' ההורים חשים ירידה בכוחם מול המערכת, ולוקחים צעד לאחור. פלדמן מדגישה כמה חשוב דווקא בתקופה זו לשמור על אותו ריקוד טנגו עדין עם הילדים ועם מערכת החינוך: "כשאנחנו מזהים שהילד שלנו סובל או חרד ממשהו, נצטרך להגביר את עוצמת המוסיקה או את הקצב בקשר עם המורה. פה נכנס עניין של סגנון. ברור שאני לא מעודדת אגרסיביות או תובענות כלפי המורה. אבל אני בהחלט רוצה לטעת בהורים את ההכרה בכך שמה שהם לא יעשו – אף אחד לא יעשה עבור ילדם. ולכן עמידה מהצד אינה באה בחשבון! היא עשויה להזיק לא פחות מעודף אקטיביות, לא להסב מבט!".

הספר כאמור מתייחס בעיקר לקשיים שבילדות ובהם חרמות והצקות. "זהו לב הספר", מדגישה פלדמן. "הסיפור 'ילד במלחמה' הוא המנוע העיקרי שהביא אותי להפציר בהורים לשים לב, להיות עבור ילדיהם מה שהם עצמם לא תמיד יכולים. הכוונה היא בעיקר לכך שנפש ההורה לא תבטל, תכחיש, תעלים. קודם כל עבור הילד עצמו, כמובן, אבל גם עבור המערכת. אין לי ספק בכוחה של ההורות, אני מאמינה גדולה באהבה וביכולת שהיא מקנה. כמובן שבין האהבה והיכולת לבין שימת לב יומיומית ופעולה כשיש צורך – נכנסים השגרה והלחצים שהיא מזמנת, הפחד, המורא מפני המערכת, תפיסות שגויות של חברות עם הילד במקום הורות ועוד ועוד.

"אבל כן, אני לגמרי חושבת שההורים רק זקוקים לחיזוק ולאמון ביכולותיהם, על מנת לעמוד לצד ילדיהם באופן מכבד, כזה שמשאיר מרחב פעולה. זה לא ספר הדרכה, אבל יש לי בהחלט תקווה שהוא ייטע מחשבות ורעיונות לכיווני פעולה, ואת השאר אני מאמינה שאשלים בהרצאות ובמעגלי שיח שאני מתכוונת לקיים.

"ניתוח שכלתני לא תמיד עולה בקנה אחד עם הקשר הרגשי שלנו עם ילדנו. אך האמירה היא שזו בדיוק חובתו של הורה – לבדוק היכן עליו לעשות ניתוחים שכאלה, היכן הוא מסוגל להניח את האמוציות ולפעול לטובת ילדו. איני יכולה להגיד שתמיד הצלחתי בזה, אבל בדיוק מהלימוד שלי הייתי רוצה לתמוך באחרים. גם פעולות שמעורבות בהן אמוציות, אפילו כאלה שעלולות להזיק – עדיפות בעיני מאשר קיפאון וחוסר פעולה".

את הספר "ילד במלחמה" ניתן להשיג בחנויות הספרים המובחרות או באתר האינטרנט של ההוצאה בכתובת: www.ofir.org.il  או דרך המחברת. מחיר מומלץ לצרכן 78 שקלים.

בג”ץ דחה את עתירת המועצה המקומית כפר ורדים בנוגע לחילופי השטחים עם מעלות, ובכך נקבע כי תושבי הכפר לא יהיו זכאים להטבות מס, לפחות בעתיד הנראה לעין. שלושת השופטים, עוזי פוגלמן (יו"ר), נעם סולברג ודפנה ברק-ארז, קיבלו את ההחלטה פה אחד.

תזכורת

העתירה הוגשה נגד שרת הפנים ומשרד הפנים, היועצת המשפטית לממשלה וגורמי ממשל נוספים. בלב הדיון עמדו הסכם בין המועצה לבין עיריית מעלות תרשיחא (שנמתנתה אף היא על המשיבים) על חילופי שטחים, בצורה כזו שכפר ורדים תהיה מספיק קרובה לגבול כדי לקבל הטבות מס. ההסכם אושר בוועדה הגיאוגרפית של הגליל המערבי, אבל שינוי הגבולות לא התקבל לאור חוות דעת משפטית שקבעה כי הוא אינו עומד במבחן הסבירות.

החלטת השופטים

בפסק הדין כותבים שלושת השופטים:

העתירה שלפנינו מכוונת להחלטתה של המשיבה 1, שרת הפנים, כפי שהובאה במכתב המשיב 3, מנכ”ל משרד הפנים, מיום 1.6.2022, שלא לאמץ את החלטותיה של המשיבה 6, הוועדה הגיאוגרפית  גליל מערבי, בכל הנוגע לשינוי גבולותיה של העותרת, המועצה המקומית כפר ורדים (להלן: המועצה).

ביום 6.7.2021 פקעה הטבת המס שחלה על העותרת לצד 27 יישובים נוספים, ובהתאמה מאותו מועד ואילך תושבי המועצה אינם זכאים עוד להטבת מס. ההמלצה על שינוי גבולות כללה הוספת שטח מסוים לתחומי המועצה בהיקף מצומצם, שאילו הייתה מתקבלת יכול שהייתה מאפשרת למועצה לעמוד בתנאים המזכים לפטור ממס, בהתחשב במרחק מגבול הצפון.

חוות הדעת המשפטית של המשיב 5, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי), הצביעה על קשיים בהמלצת הוועדה הגיאוגרפית, ובפרט העובדה שניתן משקל מכריע לשיקול הנוגע להטבת מס תוך מתן משקל חסר לשיקולים אחרים.

לאחר שעמדה זו הובאה לפני שרת הפנים, היא החליטה שלא לאמץ את החלטת הוועדה.

בעיקרו של דבר, עמדת העותרת היא שהיה מקום לאמץ את המלצתה של הוועדה הגיאוגרפית אשר ניתנה פה אחד, ואשר אי קבלתה עלולה להשליך על סיכויי התפתחותו של היישוב על רקע הנחיתות שנוצרה לו ביחס ליישובים אחרים בסביבה, בשל אי קבלת הטבות המס.

בדיון נכח אף ראש המועצה המקומית, שאפשרנו גם לו – לפנים משורת הדין – להציג את הדברים בקצרה מנקודת מבטו (זאת בצד הטיעון המשפטי המפורט שנשמע בהרחבה מפי בא כוח העותרת). בתום הדיון, ולאחר התייעצות, ציינו לפני בא כוח העותרת כי לא מתבקשת תשובה בעל פה מאת המשיבים.

לאחר ששקלנו את טענות העותרת במלואן, ומבלי שהתעלמנו מהחששות שהובעו בשמה, לא ראינו עילה להתערב בהחלטה שהתקבלה. ביסודם של דברים, הסתייגות העותרת מהשינוי בתחום הטבות המס נוגעת לתנאים העדכניים שנקבעו בחקיקה ראשית בהקשר זה. כאשר אלה הם פני הדברים, ומבלי לנקוט עמדה לגוף הדברים, מקומן של טענות מסוג זה בהליך המכוון במישרין נגד אותם תנאים, להבדיל מהליך שעלול להביא ל"עקיפה" מלאכותית של אותם תנאים באמצעות הליך שינוי גבולות שלא נועד למטרה זו. יוער כי השיקולים שבחוות הדעת המשפטית היו אכן שיקולים רלבנטיים, וממילא אין דופי בכך ששימשו בסיס לחריגה מהמלצתה של הוועדה הגיאוגרפית.

כאמור איננו נדרשים לנקוט עמדה בהתייחס לתנאים הסטטוטוריים להטבות המס, שחוקיותם לא הובאה להכרעתנו.

סוף דבר – העתירה נדחית. בנסיבות התקופה ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

שמואלי: נמשיך לפעול

ראש המועצה, אייל שמואלי, הגיב להחלטת בג"צ: "המועצה המקומית כפר ורדים פעלה ופועלת במטרה לתקן את העוול והעיוות שנגרם בכנסת מביטול הטבות המס. אחת מהדרכים בהן פעלנו (לצד פעילות לשינוי החוק בכנסת) היא חילופי שטחים עם מעלות במטרה לעבור את קו ה-9 ק״מ מהגבול. משרד הפנים והוועדה לחילופי שטחים אישרו את הבקשה של המועצה ותמכו בה, אך הייעוץ המשפטי לממשלה קבע שלא ניתן לאשר חילופי שטחים בנסיבות אלו. זו פעם ראשונה בהיסטוריה בה לא מאושרים חילופי שטחים כאשר ועדת החקירה תומכת בבקשה פה אחד. התוצאה כמובן מאכזבת, אך נמשיך לפעול בכל הדרכים".

–השופטים העירו "איננו נדרשים לנקוט עמדה בהתייחס לתנאים הסטטוטוריים להטבות המס, שחוקיותם לא הובאה להכרעתנו". מאחר שכבר הוגשה עתירה לבג"צ, מדוע בעצם לא נכללה גם ההשגה על עצם אי הכללתה של כפר ורדים ביישובים הזכאים?

"שלילת הטבות המס כשלעצמן (ללא קשר לגבולות היישוב) היא טענה אינדיבידואלית של תושבים מהם נשללה ההטבה, ולא של המועצה כמועצה. המועצה ניסתה להביא לפתרון לטובת היישוב על ידי שינוי הגבולות, וזה ההליך המשפטי שמצוי בסמכות המועצה. לא ניתן לכרוך הליך משפטי מינהלי של שינוי גבולות באותה עתירה לבג״צ עם טענות חוקתיות על התנאים בחוק. מכל מקום, תקיפה ישירה של תנאי החוק היא הליך לא פשוט שכן תכליתו ביטול חוק על ידי בג״צ".

– האם בכך אפסו תקוותינו ועלינו להתרגל למצב החדש – כלומר יישוב שתושביו אינם זכאים להטבות מס?

"⁠לא. נמשיך לפעול בכל דרך כדי להחזיר את ההטבות, ואנחנו לומדים את האפשרויות שישנן".

שילה: איבדנו חמש שנים

חבר המועצה החדש ניר שילה, שכמעט ניצח בבחירות האחרונות, אומר על הפסיקה: "הצטערתי מאד לקרוא את החלטת בג"צ לגבי החלפת השטחים, למרות שסברתי כל העת שזו התשובה הצפויה. לצערי נתנו שטח גדול למעלות, אך לא קבלנו דבר בתמורה, לא בשטח ולא בהטבות מס. זהו אקורד סיום כואב וצורם של המועצה היוצאת בראשותו של אייל שמואלי. הבחירות שינו את פני הדברים. הציבור אמר את דברו. מה שהיה הוא לא מה שיהיה!

עם הפנים קדימה, הטבות המס הן מרכיב חשוב ומשמעותי בקיום של כפר ורדים. הן חשובות והכרחיות לכלל התושבים וכמובן גם לפוטנציאל הגידול של הכפר ושמירת צביונו. לכן אני וחברי סיעת דרך ערך נעשה הכל בכדי להשיב את הטבות המס. לא נסתפק בערוץ אחד, לא נשקוט ולא ננוח עד שנצליח. אמנם איבדנו חמש שנים, בהן לא נעשה מספיק, אך כעת, יחד המועצה והקהילה, נתגייס ונפעל בנחישות להחזרת הטבות המס.

בחמשת חודשי המלחמה לא הצפנתי מעבר לקיבוץ כברי, אזור התעשייה נהריה וצומת סאסא. לתל אביב והמרכז הגעתי מספר פעמים, ופעם אחת גם לירושלים. חוץ מהעצב הגדול, הדאגה לגורל החטופות והחטופים, הדאגה לחיילים והזעם הכללי שמלווה אותי מאז, החיים נכנסו לשיגרה. שיגרה שונה, אבל תוססת. אפשר לצאת, לקנות, לפגוש חברים, לעשות עסקים, אפילו לבלות. וקולות הנפץ שנשמעים הם כתוצאה מירי של כוחותינו. "זה שלנו", אתם יודעים. מקסימום נפילות שלא גרמו נזק.

וגם אחרי שנגרם נזק, קוראים על הרוג פה או פצועים שם, עוצרים אולי לרגע אחד של צער, וכל עוד זה לא מישהו שאנחנו מכירים, מיד מחזל"שים. מעצבן, מטריד, מייסר מצפון, אבל התרגלנו. אנחנו מספרים לעצמנו שזה מלמד על חוסן. זה גם מה שאני מספר לעצמי, אבל מידי פעם גם שואל אם זו לא אנוכיות טהורה, קהות חושים והתעלמות קרה ומנוכרת כלפי כל מי שהמלחמה החריבה את עולמו.

ובעוד אני מנהל חיים כמעט שגרתיים, יש את הידיעה הזו שקילומטרים ספורים צפונה מכאן שטחים שלמים מפונים או מפונים למחצה. שכבישים בהם נסענו חדשות לבקרים (עד כמה שהשעה 11:00 נחשבת לבוקר) אמורים להיות ריקים. זו ידיעה מבהילה ומדאיגה, ועם זאת מסקרנת. אז בשבת האחרונה עליתי בגפי על האקסנט, ויצאתי לדרכים. הבטחתי בבית שאין לי שום כוונה להתגרות בגורל, ויצאתי לסיבוב באזור הצפוני של הגליל המערבי.