ארכיון א-לה כפר גיליון 351, מאי 2023 - כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי https://alakfar.co.il/category/גיליונות/351/ Wed, 06 Sep 2023 07:44:12 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7 https://alakfar.co.il/wp-content/uploads/2020/11/cropped-fabicon-32x32.jpg ארכיון א-לה כפר גיליון 351, מאי 2023 - כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי https://alakfar.co.il/category/גיליונות/351/ 32 32 ארץ הכפרים האבודים (2) https://alakfar.co.il/%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%94%d7%9b%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%91%d7%95%d7%93%d7%99%d7%9d-2/ Wed, 06 Sep 2023 07:40:00 +0000 https://alakfar.co.il/?p=10284 לקט אתרים בגליל שיגרום לכם לדמיין שאתם אינדיאנה ג'ונס בלב הג'ונגל. מסע אל כפרים אבודים מתקופות שונות בהיסטוריה. טור פרידה, חלק שני ואחרון

הפוסט ארץ הכפרים האבודים (2) הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

לקט אתרים בגליל שיגרום לכם לדמיין שאתם אינדיאנה ג'ונס בלב הג'ונגל. מסע אל כפרים אבודים מתקופות שונות בהיסטוריה. טור פרידה, חלק שני ואחרון

בלב הגליל, בתוך החורש ירוק העד, חבויים להם עשרות (כן כן, עשרות!) כפרים נטושים שמצב השתמרותם, בחלק מהמקרים, מפתיע באיכותו. השרידים כוללים בין השאר מבנים וקירות, רחובות, בורות ומאגרי מים, בתי בד וגתות, כנסיות, פסיפסים מרשימים, מערות קבורה, סרקופגים ועוד. כל אלו נמצאים בר בשטח, במקרים רבים ללא שילוט או שביל.

איך זה קרה?

בגיליון הקודם (אוגוסט, א-לה כפר 354) הסברתי באריכות על הנסיבות לפריחת הכפרים ולנטישתם הפתאומית. נזכיר הפעם בקצרה כי ההתיישבות התפתחה כחלק מהשגשוג הכללי בתקופה הרומית ובעיקר הביזנטית שבאה בעקבותיה (מאות 4-7 לספירה). לשגשוג הכללי נוספה ההילה של "ארץ הקודש" ופיתוחו של נמל עכו, וכך נבנו ברחבי הגליל מבני דת רבים ומפוארים ומבנים חקלאיים רבים.

הכפרים ננטשו כמעט בבת אחת לאחר עליית השלטון המוסלמי במאה השביעית לספירה. החליף המוסלמי עומר בן אל-ח'טאב חשש מהתקפות של הביזנטים מהים התיכון, ולכן הרס את נמלי החוף והקים מצודות משמר לאורכו. בכך גדע באחת את דרכי המסחר מארץ ישראל לאירופה, חיסל את הבסיס הכלכלי של מרבית הכפרים והיישובים, והביא לנטישה המונית של הגליל.

הכפרים מצידם השתמרו במשך 1300 שנה בתוך הסבך של החורש הארצישראלי, והמטייל הנועז (זה אתם, קוראים יקרים) יכול לחוש כאילו הוא גיבור בנוסח אינדיאנה ג'ונס בתוך אחד מסרטי שפילברג הנהדרים.

לאיפה לטייל?

בטור הקודם הבאתי שלוש המלצות ראשונות: חורבת עקודים על מצוק מעל נחל כזיב; חורבת גליל בפארק גורן; וחורבת דור (Dur) ליד איקרית.

הפעם נביא חורבות של שישה כפרים נוספים. כמו שני האתרים הקודמים, כל הכפרים נבחרו בזכות שילוב של ממצאים מרתקים וגישה נוחה יחסית. המועד הטוב ביותר הינו בחורף ובאביב, כאשר המקומות ירוקים ופורחים, אך ניתן להגיע בכל עונות השנה. וכמובן, תמיד להיזהר ובאתרים אלו – שאינם מוסדרים, יש להקפיד הקפדה יתרה.

חורבת צונם: איפה? בסוף דרך חקלאית סלולה שיוצאת מכביש 899 מזרחית מהפניה לשתולה. בוויז: חורבת צונם. מהחניה יש ללכת לאורך השביל המאולתר במגמה צפון מערב.
מה רואים? הכפר המרשים ביותר מהרשימה. שרידים הפזורים בשטח של כ-40 דונם! ובמרכזם מאגר מים מרשים עם קשתות מקוריות ובסמוך עוד מאגר מים קטן יותר. בתי בד, בורות מים, שרידים משתי כנסיות ושפע של מבנים ורחובות. ממש "עיר אבודה".

חורבת דנעילה: איפה? בסמוך לחניון של הירידה לנחל שרך. המקום הנגיש והנוח ביותר לטיול מהרשימה. יש שביל הליכה מסומן מהחניון וחזרה.
מה רואים? רחובות ומבנים רבים. שלושה בתי בד ומהם אחד משוקם ובו שלט הסבר מאיר עיניים. בנוסף, באתר נתגלו בורות מים, מערות קבורה ומכסה של סרקופג. שביל הליכה מסומן מוביל בצורה נוחה מהחניון ואליו ולוקח כ-25 דקות.

חורבת כרכרה: איפה? בנחל בצת לרגלי קיבוץ אילון. יורדים אל הנחל משער הקיבוץ ומתחנת המשאבות הולכים מערבה ועולים אל הגבעה בשביל המסומן.
מה רואים
? שרידי מבנים רבים ומרשימים הפזורים בשטח של כשישה דונם, בתי בד ומאגר מים. בחלק המערבי התגלו שתי כנסיות עם חדרים המרוצפים בפסיפסים שמבצבצים בחלקם מתחת למעטה העפר. מהמקום נופים נאים לנחל בצת.

חורבת שנונה: איפה? בקרבת מושב שתולה. הכי נוח להגיע מחניון הרב"טים. משם יוצא שביל מסומן כחול לכיוון צפון-מזרח. לאחר כ-300 מ' להיכנס שמאלה למעבה החורש.
מה רואים? קירות, פתחים, בורות מים, בריכות אגירה ובתי בד. בחלק הדרומי במבנה גדול נמצא עמוד מגולף שמעיד ככל הנראה על קיום כנסיה.

חורבת עירב: איפה? מול הכפר ערב אל עראמשה, מעל מצוק נחל בצת. שביל מסומן שחור מוביל מהכביש החקלאי ממזרח לכביש 8993 לכיוון דרום במעלה הגבעה לאורך כ-300 מטר והעובר בסמוך ליער של עצי לבנה רפואי.
מה רואים? שרידי מבנים במצב השתמרות טוב, כ-10 בורות מים ושתי כנסיות הכוללות שני עמודים ואף רצפת פסיפס. מראש הגבעה נוף עוצר נשימה לכל הגליל המערבי עד הכרמל.

חורבת בציר: איפה? במחצית בדרך שבין שומרה לזרעית, כביש 8992, במזרחו של עיקול הדרך, על גבעה. קיים שלט המוביל למקום.
מה רואים? שרידי מבנים צמודים במצב השתמרות טוב היוצרים העין חומה כולל משקופים. בורות מים, ומספר מכסים של סרקופגים. במרחק של קילומטר נמצאת חורבת כוכים המומלצת אף היא.

 

מידע מלא על אתרים אלו ואחרים וכן מפה דינמית ניתן למצוא באתר https://Omri-travel.co.il.

פרידה
במהלך שש השנים האחרונות פירסמתי בא-לה-כפר (ולפני כן בעיתון קורא בגליל) כ-70 מאמרים על טיולים, מקומות ומסלולים בכל רחבי הגליל. ניסיתי להוסיף להמלצות הטיול גם רקע הסטורי, גיאוגרפי, אתני וסיפורים שונים שיעשירו את החוויה ואת הידע של הקוראים. אני מקווה שהצלחתי להגיע לקהל רחב, חיברתי אתכם לאהבה העזה שלי אל הגליל ואנשיו וגרמתי לכם לטייל (או לפחות לרצות לטייל בו). את כל המאמרים ניתן למצוא ולקרוא באתר שלי וכן במדור הטורים האישיים באתר של עיתון א-לה-כפר.
החלטתי לסיים את המחויבות שלי למערכת העיתון, ולפנות את הזמן לאתגרים אחרים בפיתוח פעילות הטיולים שלי. אני רוצה להודות מאוד לאייל כץ העורך ולמערכת א-לה כפר שאירחו אותי כה יפה ונתנו לי במה ויד חופשית להעלות על הכתב ולשתף חלק מהידע שאני טורח לצבור כל העת. במיוחד אני רוצה להודות לכם, על שקראתם, הגבתם ויצאתם לטייל. אני ממשיך להדריך במרץ, לארגן טיולים ואף להעלות מאמרים נוספים מידי פעם לאתר שלי.
להתראות בשבילי הגליל.

הפוסט ארץ הכפרים האבודים (2) הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
ורדה – 351 https://alakfar.co.il/%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%94-351/ Thu, 11 May 2023 12:15:24 +0000 https://alakfar.co.il/?p=9778 שבועות. חלב, פרות, עיזים, לחם ויין. וגם יובש נוראי בגזרת האייטמים הרגילים. אז לקט ציטוטים, והצלחה לצמים.

הפוסט ורדה – 351 הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

שבועות. חלב, פרות, עיזים, לחם ויין. וגם יובש נוראי בגזרת האייטמים הרגילים. אז לקט ציטוטים, והצלחה לצמים.

"הפרה נותנת יותר חלב כאשר הרפתן ברפת" (פתגם עברי).

"מי שגונב ביצה, יגנוב פרה" (ג'ורג' הרברט).

"אחרי שמאבדים פרה, מתקנים את הרפת" (פתגם קוריאני).

"פרה אינה מכירה בשוויו של זנבה עד שהיא נשארת בלעדיו" (פתגם אנגלי).

"אם יש לי פרה בשמים – את חלבה איני רואה" (פתגם ביתא ישראל).

"לקנות חלב עולה פחות מאשר להחזיק פרה" (סמואל באטלר).

"הוא מזמין עגל ומרגיש גבר, את מזמינה מים ומרגישה פרה" (ריקי בליך).

"פרות ונשים קח רק מהכפר שלך" (פתגם איטלקי).

"יש אנשים שרוצים לראות את אלוהים בעיניהם כפי שרואים פרה, ולאהוב אותו כפי שהם אוהבים פרה – למען חלב וגבינה ורווחים שהיא מביאה להם" (סמואל באטלר).

"עדיפה עז קטנה הנותנת חלב מפרה גדולה שאינה נותנת חלב" (פתגם אסטוני).

"אין אדם קונה דעתו בפת לחמו" (ר' חיים המוזג).

"רוצה לחם של היום? תבוא מחר!" (אורי פינק, "זבנג").

"לחם יש רק אתמול ומחר אבל אף פעם לא היום" (מתוך הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, לואיס קרול).

"לחם אין לי, חזון יש לי" (דוד בן-גוריון, בתשובה למפגינים שצעקו לו "מנהיג, תן לחם").

"אם אין לחם, שיאכלו עוגות" (מיוחס בטעות למארי אנטואנט).

"בלי עבודה אין עוגה" (פתגם צ'כי).

"טחנות הרוח של אלוהים טוחנות לאט אך בביטחון" (פתגם צ'כי).

"ראשית צריך לאפות שטרודל ורק אז לשבת ולהרהר" (פתגם אוסטרי).

"פיט, אתה יודע למה אנחנו אופי עוגות במטבח?. – בטח, אנחנו אופי עוגות במטבח כי אנחנו לא מכונאים במוסך" (פיט ופיתגורס, מתוך פרפר נחמד).

"אכלתי עוגה, ואז אמרתי לו: 'תקפנו בעיראק'" (דונאלד טראמפ לנשיא סין שי ג'ינפינג, לאחר ירי של 59 טילים על שדה תעופה בסוריה בעקבות התקפה כימית).

"אתה יודע שאתה מזדקן כשהנרות עולים יותר מהעוגה" (בוב הופ).

"או שכולם יאכלו מהעוגה, או שלא תהיה עוגה" (הפנתרים השחורים לגולדה מאיר, שנות השבעים).

"כשהחיטה בשלה יש לקצור, כשהיין מוכן יש לשתות" (אלפונס דודה).

"היין הוא הדבר התרבותי שבעולם" (פרנסואה רבלה).

"איש אציל לעולם איננו מתעב יין טוב" (פרנסואה רבלה).

"קמצן כמוהו כסוס עמוס יין שאינו שותה אלא מים" (פתגם גרמני).

"כדי להכיר את האיכות והמקור של יין, אין זה מן ההכרח לשתות חבית שלמה" (אוסקר ויילד).

"מנהג גרוע הוא להאשים יין בגלל שאנשים רבים משתכרים ממנו" (מישל דה מונטן).

"דבר אינו גורם לראות עתיד ורוד כמו מבעד לכוס יין משובח" (אלכסנדר דיומא האב".

ורדה הולכת ללגום כוס יין משובח, אולי באמת העתיד ישתפר. שיהיה סופ"ש מוצלח וחג שמח.

 

הפוסט ורדה – 351 הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
תשמעו סיפור https://alakfar.co.il/%d7%aa%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8/ Tue, 09 May 2023 07:34:13 +0000 https://alakfar.co.il/?p=9744 "סיפורים מהחיים", ערבי הקראה של סיפורים קצרים, הוא אירוע ייחודי שמתקיים אחת לחודשיים ומושך עשרות מאזינים וכותבים חובבים. שלוש היוזמות שלו מתמידות במפעלן התרבותי כבר חמש שנים

הפוסט תשמעו סיפור הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

מול קהל של כ-50 איש עומד בחור צעיר, מיקרופון בידו והוא מקריא סיפור. הקהל מקשיב בריכוז. זה סיפור שכתב במיוחד לערב הזה, כמו חמישים או שישים כותבים אחרים. לשמחתו, הסיפור שלו נבחר להיות אחד מהעשרה שמוקראים באותו ערב. הקהל צוחק במקומות הנכונים, מתרגש באחרים, ומודה במחיאות כפיים חמות בסיום כל סיפור. כאחד מהקהל, אני יכול להעיד: זוהי חוויה תרבותית מענגת, מגוונת ומרחיבת לב.

זה קורה אחת לחודשיים בקפה יודפת שבגוש משגב. לאירוע קוראים "סיפורים מהחיים", ומובילות אותו שלוש נשים: אילנה זיידמן תושבת יובלים, יעל רון מכרמיאל ושירה קורונה מכברי. מדובר במסורת שנמשכת כבר חמש שנים, משנת 2018. "המטרה הראשונית הייתה לייצר במה לסיפור הקצר, שלא מקבל את המקום הראוי לו, לא בארץ ובטח לא בצפון", אומרת אילנה זיידמן, מנחת סדנאות כתיבה ומי שיזמה את הערבים. "בנוסף רציתי שתהיה פלטפורמה לתלמידים שלי שסיימו את הסדנאות. כל מפגש כזה מעודד אותם לכתוב. כבר בהתחלה צירפתי אליי את שירה ואת יעל, שהשתתפו באחת הסדנאות שלי. לא רציתי להיות היחידה שמחליטה, וזו הייתה בחירה מצוינת. עם הזמן שתיהן נכנסו יפה גם לענייני עריכה".

היוזמה המקורית גדלה. מתפוצה מצומצמת יחסית, שכללה רק תלמידים של אילנה, החלה השמועה להגיע לכותבים בכל הארץ. אילנה: "לחלק מהמשתתפים הייתה תחושה שלהופיע בהצלחה בצפון זה טוב ונחמד, אבל הדברים האמיתיים קורים בתל אביב. זה מופרך בעיניי, אז כדי להרים את הכפפה הופץ קול קורא בכל הארץ. נעזרתי ברשימות התפוצה של 'סדנאות הבית' של אשכול נבו ואורית גידלי, וההיענות הייתה מפתיעה. מאז מגיעים סיפורים מכל רחבי הארץ. אנחנו בוחרים רק לפי איכות הטקסטים, ולרוב יש חלוקה די שווה. חצי ממקריאי הספורים הם מהצפון, והמחצית השנייה מכל רחבי הארץ".

את הערבים בחרו השלוש לקיים בימי חמישי. המחשבה היא לאפשר לכותבים ולבני משפחותיהם לצאת לסוף שבוע בצפון, ובכך לתרום במשהו גם לכלכלת האזור. שלוש המובילות של האירוע, לעומת זאת, עושות עבודתן בהתנדבות מלאה, ומדובר בלא מעט עבודה: "אנחנו קוראות 50-60 סיפורים, ומתוכן בוחרות את העשרה שיקראו בערב. על הסיפורים הנבחרים אנחנו עובדות, כשכל אחת עורכת כשלושה או ארבעה סיפורים. אנחנו עובדים יחד גם על ההקראה. עם מי שגר קרוב אנחנו אפילו נפגשות, ועם כותבים אחרים אנחנו עובדים באמצעות הקלטות או מפגשי זום". ההשתתפות בערב עולה סכום צנוע של 30 שקלים, למימון עלויות ההפקה שנופלות בעיקר על כתפי בית הקפה, שבאותו ערב מגיש תפריט מצומצם (מרק ופיצות, בעלו של 15 שקלים).

כל ערב מוקדש לנושא מסוים. הערב בו הייתי עסק בנושא (ללכת ל)איבוד, והיו שם סיפורים על כלב אבוד, אובדן אמונה, אב שמאבד את ביתו ועוד. הערב הבא, שיתקיים ב-6 ביולי, יוקדש לסיפורים בנושא אוכל. החסות של סדנאות הבית לא מסתכמת רק ברשימות תפוצה. אשכול נבו, הסופר שהוציא תחת ידיו כמה וכמה רבי מכר (נוילנד, משאלה אחת ימינה ואחרים) מגיע לפעמים כמאזין ובאחד הערבים הראשונים אף שלח סיפור, והקריא אותו בפני הקהל. "כן, הוא עבר", צוחקת אילנה. בפעם הראשונה גם לא היו לנו הערות עריכה, אבל תתפלא: בפעם השנייה שהוא הגיש סיפור דווקא היו לנו כמה הערות והוא קיבל אותן".

לאון ריסקין מקריא. "נחמד שהטקסטים לא מתפרסמים בוידאו או באינטרנט. זו חוויה חד פעמית"

לאון ריסקין מקריא סיפור

אחד המספרים הבולטים בערבים הללו הוא לאון ריסקין ממעלות, שבאופן מסורתי עולה אחרון על הבמה. בערב סיפורי האיבוד הוא שיעשע את כולם עם סיפור שמתחיל בגוש ענק של סליים שהולך לאיבוד, ונמשך בקרב חסר עכבות בין אח לאחות שמביאים זה למשפחה של זו ולהפך מתנות שמטרתן העיקרית היא להוציא מהכלים.

ריסקין, בן 40, נשוי ואב לשלושה, הוא בכלל מוזיקאי שעובד כמלחין פרילנס (במיוחד למשחקי מחשב ומדיה) ומעצב פסקול לטלוויזיה. "תמיד כתבתי", הוא מספר. "בעיקר סיפורים קצרים. ניסיתי פעם ארוכים, אבל לא הצלחתי להתרכז לאורך זמן. התחלתי בנעורים כשכתבתי לעיתון בית הספר סיפורים הומוריסטיים. זה נגמר בכך שרוב המורים הפסיקו לדבר איתי. כשהתגוררתי בקצרין כתבתי למקומון סיפורים סאטיריים, אבל רוב הכתיבה היא בעיקר לעצמי. לעתים אני כותב גם שירה, אבל העיקר זה סיפורים".

ל"סיפורים מהחיים" הגיע כשחברה משותפת קישרה בינו לבין אילנה. "שלחתי לאילנה כמה סיפורים. קיבלתי את הנושא של הערב השלישי, שלחתי סיפור והוא התקבל. נפגשנו ועשינו הקראה. היה קליק מידי. גם עם אילנה וגם עם יעל ושירה. מאז השתתפתי כמעט בכל הערבים, ועו הזמן הפכתי למשבצת של סגירת הערב. כנראה בזכות העובדה שהז'אנר שלי הוא סאטירי והומוריסטי. סיפורים רציניים אני כבר לא כותב, ולמעשה היום אני כותב רק לערבים האלה".

אני מתעניין בחוויה שלו ככותב ומקריא, ולאון מציין קודם כל את המחויבות. "יש דד-ליין, וזה מדרבן אותי לכתוב. יש גם בשביל מה לכתוב, אז זה נחמד. זו כתיבה מאוד מסוימת שצריכה לעבוד בהקראה, וכאן יש עוד אתגר. אני שולח הקלטה, או שנפגשים ועובדים על הקראת הטקסט. הרבה פעמים אנחנו מקריאים ודברים לא עובדים. הטקסט לא עובר, או שסדר האירועים לא ברור כשאתה מקריא בקול. אז יש עוד תיקונים, מאוד מדייקים את הסיפורים ומכינים אותם במיוחד להקראה בערב".

כשאני שואל על החוויה עצמה, לאון מסכים שכמו כל יוצר, הוא שמח שיש קהל, אבל בפורמט הזה יש דברים נוספים: "זו חוויה מאוד מעניינת. בסיפור שלי יש פאנצ'ים שאני בונה עליהם, ותמיד אני מנסה לחשוב איך לבנות את הסיפור כך שיפתיע ויצחיק. לרוב המאזינים באמת צוחקים, אבל לפעמים זה גם לא מצליח. בפעם הראשונה כתבתי סיפור שכולו טקסטים מצ'אט בקבוצת ווטסאפ. זה טקסט שעובד רק כשאתה מקריא אותו. במקרה הזה, כשהקראתי את הטקסט לקהל, זה הצליח יותר ממה שחשבתי.

"רוצה דוגמה? אחת הדמויות הייתה מתכתבת אך ורק באימוג'ים. כשהיא מגיבה תמללתי את האימוג'ים שלה וכתבתי 'זיקוקים זיקוקים סמיילי מחזיק אקדח לרקה'. התמלול של ציורי המערות האלה הצחיק מאוד, וכך גם כל ה-חחחח שאנשים כותבים. בסך הכל זו חוויה. אני קורא לה 'צליבת אש' מול 50-60 איש, ומול טקסט שאני למעשה מנסה עליהם פעם ראשונה. אני לא יודע איך יגיבו, וזה מעניין ומלמד".

יוזמות האירוע לא מעלות את הסיפורים לשום פלטפורמה. לא ליוטיוב כוידאו ולא כטקסט למדיה אינטרנטית או מודפסת. "שלושתנו אוהבות מאוד את העניין הזה", אומרת אילנה. "כמקבץ, אלו סיפורים שמיועדים להקראה בערב אחד מסוים, וזהו".

גם לאון אוהב את הגישה הזו: "נחמד לי שהטקסטים לא מתפרסמים בוידאו או באינטרנט. אני מעלה את שלי מידי פעם או שולח הקלטות וידאו בתפוצה קטנה, אבל ככלל זה חוויה חד פעמית. רק מי שמגיע נהנה ממנה".

לקבלת פרטים על הערבים ולשליחת סיפורים ניתן לשלוח הודעה לכתובת sipurimcafe@googlegroups.com.

הפוסט תשמעו סיפור הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
מדור תרבות https://alakfar.co.il/%d7%aa%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%94/ Tue, 09 May 2023 07:23:24 +0000 https://alakfar.co.il/?p=9735 פסטיבל פעם עשירית בסוף השבוע של ה-18 עד ה-20 במאי יתקיימו באזור עשרות אירועי תרבות וקולינריה במסגרת "פסטיבל אביב" של עמותת זמן גליל מערבי. הרשימה המלאה באתר העמותה, והנה כמה אירועים בולטים ומעניינים: יום חמישי 18.5 התחדשות אביבית בעכו – טיול פריחות בתל עכו, סדנת מדיטציה עם קערות טיבטיות וטעימות מקומיות עם ד"ר שלי אן […]

הפוסט מדור תרבות הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

פסטיבל פעם עשירית

בסוף השבוע של ה-18 עד ה-20 במאי יתקיימו באזור עשרות אירועי תרבות וקולינריה במסגרת "פסטיבל אביב" של עמותת זמן גליל מערבי.

הרשימה המלאה באתר העמותה, והנה כמה אירועים בולטים ומעניינים:

 

יום חמישי 18.5

התחדשות אביבית בעכו – טיול פריחות בתל עכו, סדנת מדיטציה עם קערות טיבטיות וטעימות מקומיות עם ד"ר שלי אן פלג (שעות 16:00-20:00 בתל עכו).

סודות הסטייל – סדנה נשית אביבית עם אורלי קופלר, אומנית וצורפת בעלת סטודיו גלריה 'אורוקא' ואורנה רוטברט ניצן, מאמנת ומנחה לסטיילינג תרפי (שעות 17:00-19:00 בסטודיו אורוקא בעכו העתיקה).

טיול רייזרים לילי בדיונות אכזיב – עם טרקטורוני הצפון אקסטרים, מותאם לכל המשפחה (בשעות 20:00-21:30, בטרקטורוני הצפון אקסטרים באכזיב).

ערב סיפורים ומטעמים – ערב של סיפורי פולקלור, מיסטיקה, וסודות מהגליל עם מדריך הטיולים אמנון גופר, לרגל צאת ספר הטיולים החדש "סיפור אהבה גלילי". משולב בארוחת ערב (בשעות 20:00-22:00, בקפה יודפת).

אופרה בעברית – ערב חד פעמי בהנחיית גבי זהר, מורה דרך, וזמרות האופרה הישראלית. שירים בלבוש מוסיקלי חדש בשילוב סיפורים (בשעות 19:00-21:00 באולם ״המנהרה״, בקיבוץ עברון).

 

יום שישי 19.5

 

אמנות בקצה – סיור בסדנאות האמנים על הר גילון עם האומנית פולה רייקין, בעלת המותג TIN TIME (10:30-13:30, ב-TIN-TIME בגילון).

ממולאים מהשדה – ליקוט וסדנת בישול בטבע. שיתוף פעולה בין עדי מ'עדוש' סדנאות בישול חוויתיות, לדור ועמית מחוות 'לגעת בשדה'. סיור, ליקוט, סדנת ממולאים בשטח וארוחה משותפת (בשעות 10:00-13:00, חוות 'לגעת בשדה' בתפן).

יריד שבועות פרחוני – סיורים בחוות רום, דוכנים של תוצרת מקומית מכל רחבי הגליל וההר כולל גבינות עיזים, ירקות, אופנה, תכשיטים ועוד (בשעות 10:00-15:00, בחוות רום בהר כמון).

מצלמים ורוקדים – סדנת צילום בנייד בכפר המחול הבינלאומי בגעתון, בשילוב רקדנים מקצועיים (בשעות 10:00-13:15 בכפר המחול בגעתון).

כשהסמטאות העתיקות פוגשות את אומנות ההווה – סיור בעכו על מסחר, סוחרים וסחורות בשווקי עכו עם ד"ר שלי אן פלג (בשעות 9:30-13:00 בעכו העתיקה).

 

יום שבת 20.5

 

סיור אמנות בעכו בהשראת גרשון קניספל – בשיתוף זומו, המוזיאון שבדרך. שבת תרבות בעקבות עולם אומנותי עכואי. שיח גלריה עם אוצרת התערוכה "מזל שהיה שם צייר" יערה גלאור, סיור ליצירתו של האמן גרשון קניספל בתחנה המרכזית של עכו וסיור מודרך ב"זומו, המוזיאון שבדרך" בו מציגים 50 אמנים (בשעות 10:00-13:30, במרכז מידעJNF-USA בעכו העתיקה).

מפגש עם חרש ברזל – פגישה עם וליד חורי מהכפר פסוטה (מומלץ להסתובב בסמטאות לפני המפגש). סיפורו האישי, ושיחה על היצירה שלו בהקשר לעונת האביב. כיבוד קל לסיום המפגש (בשעות 11:00-13:00, וליד חורי בפסוטה).

סרטים ועוגבים – מפגש בסדנת העוגבים בישוב יובלים שבמשגב, בית המלאכה היחיד מסוגו בארץ. שיחה על כלי העוגב העתיק, צפייה בסצינות מתוך סרטים בהם הופיע העוגב בקולנוע, ומיני קונצרט לסיום (בשעות 11:00-12.30, בסדנת העוגבים ביובלים).

אירועים נוספים, כולל ארוחות מיוחדות ואירועי קולינריה, סדנאות, טיולים ועוד, באתר העמותה www.westgalil.org.il.

מתוך התערוכה בזומו: היטמעות, 2023 , צילום סטראוסקופי, עבודה של רומן שמידט

זומו ו-70 אמנים יציגו בעכו

זומו, המוזיאון שבדרך, מגיע בשבת הקרובה לעכו עם "אורחן זיפזיף", תערוכת ענק בהשתתפות כ-70 אמנים. התערוכה תעסוק בהשלכות החיוביות וההרסניות של התיירות, בתפיסתה ההיסטורית והנוכחית של עכו כעיר אירוח ובמערכת היחסים המורכבת בין האורח למארח, המסורתי לעכשווי והמקומי והזר.

התערוכה תתפרש על שתי קומות של מבנה מתחם אגד הישן, ותהפוך אותו לאורחן חי ומזמין. בין היתר יוכלו המבקרים לשבת בבטן הלוויתן, לרבוץ על מיטת קומתיים, לבנות ארמונות בחול או לצייר בעצמם את הנוף של עכו ולקחת חלק פעיל בתערוכה. התערוכה כוללת הופעות, הדרכות וסדנאות לכל המשפחה. 

12 במאי 1 ביולי 2023, עכו, הכניסה חופשית.

תערוכה משותפת ליצחק גולומבק ונורית דוד

במוזיאון בר דוד בברעם תיפתח בסוף החודש התערוכה "בין רחוב העבודה לסמטה פלונית", בה יוצגו עבודות משותפות של יצחק גולומבק ונורית דוד מהשנים 2022-23. תהיה זו התערוכה המשותפת הראשונה לשני האמנים הוותיקים, לאחר ארבעים שנה של דיאלוג, שיתופי פעולה סמויים והשפעות והפריות הדדיות. העבודות משותפות כוללות פסלי דיקט חדשים של גולומבק שישלבו בתוכם עבודות של דוד בציור, הדפסה ותפירה. התערוכה תתקיים בחלל הגדול בקומה השנייה של המוזיאון, ותכלול גם זיווגים של עבודות דו-ממדיות וקולאז'ים דיגיטליים של השניים. אוצר: אבי איפרגן. אירוע פתיחת התערוכה יתקיים ב-20.5.23, יום שבת, בשעה 13:30.

 

תערוכה זוגית במרפאה

ב"גלריה במרפאה" שבכפר ורדים נפתחה תערוכה משותפת לשתי אמניות. רינה דובל – "כאן זה בית", תערוכת ציורים; ועפרה אביגד – "רפרופים", תערוכת צילומים. הגלריה ממוקמת במרכז המסחרי, במרפאת קופת חולים כללית.

הפוסט מדור תרבות הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
בחירה לחיים https://alakfar.co.il/%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/ Tue, 09 May 2023 07:17:23 +0000 https://alakfar.co.il/?p=9728 לבחירת הפרקט, הוילונות, השטיחים והטאפטים השפעה דרמטית על איכות החיים והאנרגיה בבית. "זו הסיבה שרוב האנשים מעצבים את הבית בליווי וייעוץ מקצועי שלי ושל הצוות", אומר יוסי ירושלמי מחנות "ירושלמי" הוותיקה בכרמיאל

הפוסט בחירה לחיים הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

קשה להפריז בחשיבות הבחירה הנכונה בפרקט לבית, הצללות, וילונות ושטיחים. יש, כמובן, את המימד הפרקטי. שיישאר נקי, שיהיה קל לתחזוקה, שייכנס מספיק אור אבל בלי שנסבול מקרינה חזקה של שמש וכדומה. אבל הבחירה באלמנטים האלו היא הרבה יותר מזה. כל האנרגיה של הבית, זו שמשפיעה על התנהלות חיי המשפחה, מושפעת מהבחירה הנכונה.

"ואותה בחירה נכונה שונה ממשפחה למשפחה", מסביר יוסי ירושלמי, הבעלים של חנות "ירושלמי" הוותיקה בכרמיאל. "זה תלוי באופי של בני המשפחה, בטעם האישי, בגיל הילדים, האם יש חיות מחמד בבית ועוד ועוד".

בדיוק מהסיבות האלו, הדגש שהכי חשוב ליוסי מול לקוחותיו הוא ההתאמה האישית. "אני נותן ייעוץ מקצועי אישי לכל מי שמגיע. אני גם לא מתנה את זה ברכישה", הוא מבהיר וממשיך: "במרכז החנות החדשה סידרנו פינת ישיבה לצורך הייעוצים. אני יושב עם כל מי שמגיע, רואה תמונות של הבית, מבין מהו הטעם האישי ומהם הצרכים של המשפחה, ורק אחרי שהבנתי לעומק את אופיה של המשפחה, אני מעלה בפניהם את האפשרויות השונות לבית שמתאים עבורם".

חנות ירושלמי עברה לאחרונה למשכן חדש, ממש בסמוך למיקום הקודם שלהם אפילו בלי לשנות כתובת. בחנות מבחר גדול של דוגמאות מארבעת האלמנטים המרכזיים בעיצוב הבית: פרקטים לסוגיהם, וילונות ופתרונות הצללה, שטיחים וטפטים. החנות מקפידה לשלב מוצרים חדשניים יחד עם עיצובים ותיקים שתמיד יהיו רלוונטיים, ובעיקר מקפידה על מוצרים איכותיים. "בנושא הזה אין פשרות", מצהיר יוסי. "אנחנו מתעסקים רק עם מוצרים איכותיים".

ומה לגבי המחירים? "המחירים שלנו נוחים ותחרותיים. אולי פה ושם אפשר למצוא דברים זולים באינטרנט, אבל כאשר משקללים את הייעוץ המקצועי, הביטחון, שירותי ההתקנה שלנו – זה בסופו של דבר יותר משתלם מכל רכישה אחרת. בנוסף, כשרוכשים באינטרנט יש סיכוי גדול ליפול. כבר ראיתי אנשים שרכשו רצפה שהפכה לטרנד, אבל החתול שלהם הרס אותה תוך חודשים ספורים, כי זה חומר שלא מותאם לבעלי חיים. ויש עוד דוגמאות רבות. כמובן שהאינטרנט הוא תחרות, אבל אחרי כל כך הרבה שנים בתחום אני יודע שלניסיון וליחס האישי אין תחליף. לשמחתי, גם הלקוחות מבינים את זה".

כאמור, החנות החדשה שוכנת ממש בסמוך לקודמת, ברחוב החרושת, וניתן לקבל ייעוץ ללא שום התחייבות. מומלץ להגיע עם צילומים של הבית והחללים השונים בו, יוסי והצוות ישמחו לארח אתכם.

 

שטיחי ירושלמי, החרושת 48 כרמיאל, 1-800-228171. www.yerushalmy.co.il * info@yerushalmy.co.il

הפוסט בחירה לחיים הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
שמח במושב https://alakfar.co.il/%d7%a9%d7%9e%d7%97-%d7%91%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%91/ Tue, 09 May 2023 07:14:46 +0000 https://alakfar.co.il/?p=9721 גולת הכותרת של "מפגש הטאבון" בעין יעקב היא הפיצות, הפוקאצ'ות והסמבוסקים שיוצאים מהטאבון. אבל גם האירוח הלבבי והמקום המזמין מוסיפים לחוויה

הפוסט שמח במושב הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

אם צריך להגדיר במילה אחת את החוויה שלי ב"מפגש הטאבון" שבמושב עין יעקב, המילה הזו תהיה שמחה. מצרך מאוד מבוקש בימים אלו, נראה לי שלפחות על זה יש הסכמה סופר רחבה.

"הטאבון", כפי שמכנים אותו בקיצור, הוא מקום מפגש נינוח אך מושקע. על התפר שבין זולה לבין בית קפה מסעדה מקומי. השולחנות נמוכים ברובם עם ספות פוטון נוחות שאפשרו אפילו לחברי ולי, אמנם אנשים צעירים אבל מהסוג שמצויים קרוב מאוד לגיל שישים (הח"מ קרוב מהצד שמתחיל להתרחק), להעביר שעה וחצי נינוחה ונוחה, על בירות, פחממות וסלט, ולקום בלי כאבי גב. מאותגרי הישיבה הנמוכה ימצאו כסאות ושולחנות רגילים או יישבו על הדלפק, כך  שיש פיתרון לכולם.

כולם היא גם מילת מפתח. בביקור שלנו במקום, שעת ערב של אמצע שבוע (יום שני) היו במקום מושבניקים מקומיים, זוג נוסף מכפר ורדים, כמה שולחנות של צעירים בני עשרים פלוס ומשפחות עם ילדים. אלו באו לבלות, אלו לסגור פינה של ארוחת ערב, והמילואימניקים להשביע רעב קצת חריג מהמקובל. מתן טרבלסי, הבעלים, עובד במטבח ומקפיד לעבור בעצמו אצל כל סועד, לומר שלום, לוודא שהכל כשורה ולדאוג לסדר את מה שעוד חסר.

התפריט עשיר, מעבר למצופה ממקום שכזה. סלטים, פסטות, נשנושים, מיוחדים, מתוקים, וגולת הכותרת – מהטאבון. ההיצע כולל פיצות, פוקאצ'ות וסמבוסקים, כשכל אלו יוצאים לוהטים מהטאבון ועשויים מבצק שמתן מכין מידי יום. בארוחה שלנו פצחנו עם בירה מהחבית (מלכה המעולה תמיד) מלווה בביגלה וזיתים טובים. בעיקריות חלקנו סלט חלומי טרי ופיצה משפחתית עתירת תוספות ונהדרת. אני נמס (ומיד שובר כל תפריט דיאטתי) מול בצקים אווריריים שנמסים בפה כמו זה שמתן הגיש לנו, וגם חברי שבעיקרון מעדיף את הגרסה הקריספית של הפיצה (הגרסה הרומאית כמדומני, לעומת הנפוליטנית) טרף בהנאה מחצית ממנה.

בהזדמנויות קודמות טעמתי במקום פוקאצ'ה טובה מאין כמוה, וגם מרק עגבניות ביתי ומנחם (אני לא בטוח שבקיץ יהיו כאלה), כך שחוויית האכילה היא טובה מאוד, במיוחד למי שאוהב את הפחממה המנחמת (ריקה אחותכם). את הפסטות נדגום בפעם הבאה. קינחנו באספרסו טעים שלווה בכנאפה מתוקה מהטאבון ובסחלב מענג.

מתן, יליד נהריה, בן 30 נשוי ואב לשלושה, התחבר כבר בגיל 16 לענף המסעדות האיטלקיות. הוא בוגר בתי הספר דן גורמה ושנקר, כך שכבר 14 שנה "אני חי ונושם את הענף", כפי שהוא מעיד. אחרי שעבד כפיציולו במספר מקומות בחיפה ובצפון, החליט לפתוח במקום משלו, ובחר במקום הכפרי שבעין יעקב.

הבצקים שלו מענגים באופן מיוחד, והאירוח הנינוח שלו יחד עם החמימות של המקום גורמים לך להרגיש בבית בכל ביקור וביקור. עכשיו, בקיץ, אפשר לשבת גם בחוץ, בצל עצי זית, חוויה שטרם ניסיתי ונראית מזמינה מאוד.

במקום מתקיימים אירועים עד 120 איש (בחורף עד 60), ואפשר גם לקיים ערבי חברה עם במה, מסך וברקו מובנים (פלאג אנד פליי). לעתים מתקיימות במקום הופעות.

כיף של מקום, שתפור נהדר על האזור שלנו.

 

 

מפגש הטאבון, מושב עין יעקב, פתוח א-ה 23:00-16:00, טל' 050-8552092

 

* הכותב וחברו היו אורחי המסעדה

הפוסט שמח במושב הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
מבצרים, נטיפים ושושנים https://alakfar.co.il/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d/ Tue, 09 May 2023 07:04:49 +0000 https://alakfar.co.il/?p=9709 וגם נופים מרשימים, כנסייה עתיקה וחורבות של יישוב קדום. טיול אביב בגוש תפן מזמן כמה הפתעות במרחק של כמה מאות מטרים מהרכב

הפוסט מבצרים, נטיפים ושושנים הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

ממש כאן "בשכונה שלנו", לאורך כביש 854 המחבר את מעלות לכרמיאל, מחכים כמה אתרי טיול מעניינים ומהנים.

תצפית מקיבוץ תובל

נתחיל מתצפית נוף מרשימה בקצה הדרומי של קיבוץ תובל. ממגרש החניה נמשיך בדרך עפר קצרה ממנה יורד שביל קצר המגיע למשטחי סלעים המאפיינים את המבנה הטרשי של גוש תפן. מכאן תצפית מרהיבה לכיוון גוש תפן, מפרץ חיפה ורכס הכרמל, בקעת בית הכרם הפרושה למרגלותינו ובה נטועים לצד כרמי הזיתים העתיקים גם היישובים שהתפתחו מאד בשנים האחרונות, מג'דל כרום, בענה, דיר אל אסד וכרמיאל. מכאן ניתן לראות היטב ולהבין את הגבול שבין הגליל התחתון הפרוש לפנינו לבין הגליל העליון בקצהו אנו עומדים, כשמתלול צורים הנמתח לכיוון מזרח ומסמן את קו הגבול הברור.

חורבת תפן

נחזור לרכב ונמשיך בכיוון כללי צפון בכביש המתפתל מקיבוץ תובל לחלקיו העליונים של דיר אל אסד וחולף על פני כישורית. לפני העיכול החד על הגדה הדרומית של נחל בית העמק נפנה שמאלה מערבה ונחנה את הרכב בצד הדרך. נעפיל בשביל מעלה למצודת תפן (קלעת תפוניה) שנתנה את השם לאזור כולו. חורבת תפן היא מבצר מרשים ביותר שראשיתו בתקופה החשמונאית. כשנעפיל לראשו נבין עד כמה הנקודה בה הוקם היא אסטרטגית. המבצר חלש על כל השטח שנמצא מזרחית לו ושלט על הדרך הקדומה שעלתה ממישור החוף לגליל.

מתחתנו נמצא הערוץ העמוק של נחל בית העמק, טובל בחלקו בירק של חורש ים תיכוני טבעי. ממזרח לנו נוכל לראות במרחק את תפן עצמה (מפעלים גדולים לבנים בשיא הגובה) וקרוב יותר אלינו את מושב לפידות על גגות הרעפים האדומים שלו. צפונה מאתנו ג'ת, גיתה ורחוק יותר נבחין בכפר ינוח (שבתיו הקיצוניים פרושים במורד השלוחה על קו האופק מצפון). ממערב משתרע מישור החוף של הגליל ומעבר לו הים.

המבצר עצמו בנוי אבנים מסותתות ועצומות שנראות כאילו ענקים קדמונים סחבו אותן לכאן והציבו אותן זו על גבי זו. נראה מה שנותר משערו – שתי מזוזות אבן עצומות. רוב חלקי המבצר חרבו, אך בסיס החומות והמגדלים עודנו מרשים.

חורבת מחוז וחורבת חשק

נחזור לרכב ונמשיך בנסיעה בכביש 8544 לאורך הגדה הדרומית העליונה של נחל בית העמק, נתחבר לכביש 854 ונפנה שמאלה (צפונה). ממש לאחר עיקול הכביש נחנה בזהירות בצד הדרך. נטפס בשביל המסומן ירוק בין טרסות הזיתים ונגיע לחורבת מחוז, שריד יישוב מהתקופה הביזנטית שהחורש הטבעי מסתיר את נפלאותיו. באתר בורות מים (זהירות לא ליפול), גתות, שרידי בתים ומאגר מים גדול שחלקו מטויח. מבנים שלמים אין, אבל כן נמצא שם אבנים ותלי בתים, קשתות שכיסו בעבר בריכת מים, מחסנים ומבני מגורים שקרסו עם השנים, בעיקר כשהחלו פוקדים את המקום רועי צאן ועדריהם או יוצרי פחם מהכפרים השכנים.

מחוז היה הישוב המרכזי באזור. היישוב נעזב כמו ישובים אחרים באזור בתחילת המאה השביעית, במהלך הפלישה הפרסית בשנת 614 או בפלישה המוסלמית ב-638. המקום נזכר בתעודה צלבנית משנת 1230 בשם "Gastina Mahuz". משמעות המילה גסטינה היא חורבה. שמות ישובי הגליל נשמרו בכתבי הצלבנים הטבטונים. לאחר שהטבטונים איבדו את עוזם המרכזי, מבצר מונפורט, והפסידו בקרב עכו בשנת 1291, הם נסוגו עם הרשימות לאירופה. בתקופת הממלוכים 1517-1260) שכן כאן ישוב מוסלמי. בתקופה העות׳מאנית התגוררו במקום מספר קטן של חקלאים דרוזים, שלנו במבנים קמורים שהוקמו על חורבות ביזנטיות הנראים עדיין היטב במקום.

מזרחה מהשביל נמצאת אחת משתי כנסיות שנמצאו במקום. משקוף הכנסייה עדיין על תילו וחקוק בו צלב בתוך עיגול. את האפסיס מסתיר עץ חרוב גדול. נחצה גדר בקר נמשיך במעלה בשביל המסומן ירוק ונגיע לחורבת חשק. בערבית היא נקראת "קצר עשק" שמשמעו "ארמון האהבה", ומסיפורי הרועים עולה כי הייתה מקום מסתור לגילויי האהבה שבין הרועים והרועות מכפרי האזור. הכנסייה עטורה בסבך החורש הצפוף. בחורבת חשק ישנו רק מבנה אחד, שנחפר על ידי פרופ' מוטי אביעם שהיה תושב הכפר. מבנה הכנסייה כולל בזיליקה ואטריום, כאשר האטריום נבנה מעל מאגר המים.

הכנסייה היא מבנה אבן דו קומתי בסגנון כנסייה ביזנטית. היא הוקמה סמוך לצוקי נחל חשק, ונחשבת לכנסייה הביזנטית השמורה ביותר בצפון הארץ, והיחידה שהיו לה שתי קומות. היא בנויה מעל חדר קבורה ובור מים תת קרקעיים עם קימרון. גובה הכניסה לבור המים חייב את הנכנס להתכופף, עניין טיפוסי לבורות מים בכנסיות אחרות בתקופה הביזנטית בגליל.

מתחת לסיטרה הדרומית נמצא פתח לחלל הקריפטה – חדר הקבורה. החדר חצוב בחלקו בסלע הטבעי, ובצמוד אליו נמצא מאגר מים שאורכו עשרה מטרים ורוחבו 3.4 מטרים. תקרתו נישאת על ידי קשתות אבן. דפנות המאגר מכוסות שכבת טיח ובה חרסים מן התקופה הביזנטית. בגג המאגר נחשף פתח לשאיבת מים. בין שני קמרונים נוצר מפתח וגומחה חצי עגולה שיתכן ששימש מקום תפילה – קפלה. על גבי אחד הקמרונים התגלתה חריטה של שני טווסים הפונים זה אל זה ומחזיקים זר בפיותיהם. בחפירה התגלו גם שברי לוחות אבן גיר מעוטרים בדמויות בעלי חיים שהושחתו. משקוף הכניסה היה באתר לפחות עד שנת 1978, ועליו נחקק צלב ובמרכזו חור לקיבוע צלב מתכת.

בכנסיה התגלו עמודים, כותרות קורינתיות שעוטרו גם הן בצלבים, וקטעים רבים של רצפת פסיפס צבעונית מעוטרת בדגמים גיאומטריים.

עוד התגלו באתר רליקווריומים – תיבות לשמירת חפצים מקודשים. באתר נחשפו עמודים, כותרות מעוטרות, יציעים, עמודים, שלושה אפסיסים (גומחות) בקיר המזרחי, ואבן גדולה ששימשה כנראה בסיס לשולחן המזבח.

באולם התווך נשתמרה רצפת פסיפס שכולה מעוטרת כתובות וצורות גיאומטריות שונות. מול הבמה נמצאה כתובת המקדישה את הכנסייה "לגיאורגיוס הקדוש ובני משפחתו". כתובת זו הביאה את החוקרים להנחה שהייתה זו כנסייה פרטית שנועדה להנצחה משפחתית. התגלית המיוחדת של חורבת חשק היא ריבוי הכתובות. בכנסייה נחשפה רצפת פסיפס עם חמש כתובות ביוונית, רובן מוקדשת לבונה הכנסייה דמטריוס ולבני משפחתו, כמו גם לקדושים גיאורגיוס וסרגיוס. בכתובת אחת מופיע פסוק מספר תהילים "אוהב ה‘ שערי ציון מכל משכנות יעקב". כתובת שישית התגלתה על גבי מזבח קטן מאבן שיש, וכתובה לטינית. מזבח זה מפתיע שכן הכתובת בו מוקדשת לשלושה אלים: אל השמש, ונוס ומרקיור.

חבל מאד שהמקום המרשים הזה אינו מתוחזק ושמור יותר. הוא מספר את ההיסטוריה של המקום שהיה מיושב ופורח במיוחד בתקופה הביזנטית כפי שמעידים שרידים נוספים של יישובים חרבים ברובם מאותה תקופה.

בור כיסרא (בור תפן)

נחזור לרכב ונמשיך במעלה הכביש על הגדה הצפונית של נחל בית העמק. נבחין שוב בחורבת תפן השולטת על האזור כולו, נחלוף על פני מושב לפידות ומיד אחריו, משמאלנו, יש חניון נחמד של קק"ל. זהו מקום מומלץ להפסקה קלה בצל העצים. נסיעה קצרצרה של כ-300 מטרים תביא אותנו לרחבת חניה מאולתרת מימין לכביש (ק"מ 11) מול שדרת ברושים מעברו השני של הכביש. נחצה בזהירות את הכביש ודרך מעבר בשדרת הברושים נמשיך בשביל המוביל אותנו לתופעת טבע מרשימה, בור כיסרא.

ההפתעה המתגלה בקצה השביל הקצרצר מכניסה אותנו לעולם קסום. ירידה תלולה לבור קארסטי, מערה שהתמוטטה ויצרה מכתש בעומק של כ-10 מטרים. אורכו של המכתש כ-50 מטר ורוחבו כ-20, ובתוכו צמחו עצי מיש מרשימים המצלים על הבור ותורמים לאווירה המסתורית. בקיר הדרומי הפתעה: מערת נטיפים קטנה ופעילה. אם נהיה בשקט נשמע בבירור את קולות טיפות המים המחלחלים בסלע ונוטפים על רצפת המערה. לאחר שעינינו יתרגלו לאפלה נבחין בנטיפים הבוהקים, ביניהם עמוד שנוצר כתוצאה מחיבור של זקיף לנטיף ובעוד נטיף ענק שמחקה לזקיף אליו יתחבר בעתיד הרחוק מאד.

פרח החודש

נחזור לרכב (ושוב זהירות בחציית הכביש) ונמשיך לאורכו של כביש 854 המתפתל מטה לנחל כישור ועולה לאזור התעשייה תפן מיד אחרי הפניה לכיסרא, ממשיך למרגלות הר סנה עליו בנוי אזור התעשייה תפן וממשיך למרגלות הר אשכר וכפר ורדים ומתחבר לכביש 89 ולמעלות. מאחר שבימים אלו פורח השושן הצחור, אני ממליץ להמשיך בנסיעה קצרה לכיוון מערב, לכניסה המזרחית למעיליא. לפני תחנת "דלק" נפנה ימינה לאזור התעשייה, וניסע במעלה הכביש לכיוון מצפור הנשרים (משולט). בירידה לדרך העפר נפנה בפנייה הראשונה שמאלה (מערבה) ונמשיך בדרך העפר כ-100 מטרים עד שנגיע לצומת עם פנייה ימינה לדרך עפר היורדת לאורח קו המתח הגבוה. כאן נחנה. נלך במורד דרך העפר לאורך קו המתח הגבוה עד לשלט של שמורת טבע נחל כזיב (כ-220 מטרים). כאן נפנה בשביל לא מסומן ימינה ונתחיל לפקוח עיניים. השביל מוביל מעל למצוק קטנטן מתחתיו פורח לו בגאווה ממש בימים אלו (אמצע מאי) השושן הצחור.

כיום גדל השושן באתרים ספורים במצוקי הכרמל ובגליל העליון. ככל הנראה, הוא היה נפוץ יותר בעבר וכמעט הוכחד כתוצאה מאיסוף בצליו על ידי צליינים. פרחי השושן לבנים וגדולים, הם בעלי ריח מתוק ומשכר, מפרישים צוף רב. אגדה שמית עתיקה מספרת שהשושן הצחור צמח מתוך דמעותיה של חוה כאשר גורשה מגן העדן, ואז גילתה שהיא עומדת להיות לאם. במסורת הנוצרית מסמל השושן תום, טוהר, תחיית המתים, הפסחא ומעל לכול את המדונה אם ישו, ולכן הוא נקרא גם השושן הלבן של המדונה. בשנת 1618 יצא צו מאת האפיפיור פאולוס החמישי בעניין הכללים המחייבים כיצד יש לצייר נושאים קדושים. בצו נקבע מפורשות כי חובה היא להכליל שושן צחור בכל תמונה של מעמד מתן הבשורה למרים אודות לידתו של ישו. לכן אין פלא כי בציורים דתיים רבים מופיע השושן בתיאור אירוע זה. התמזל מזלנו והשושן הצחור צומח ממש כאן לידנו (ניתן ליהנות מפריחתו גם בקרן ברתות ממערב ליישוב הלה במורדות נחל כזיב).

* הכותב הוא מדריך טיולים בארץ ובעולם, מומחה לטיולי עומק. 052-4683898

הפוסט מבצרים, נטיפים ושושנים הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
גבינות שכדאי לזוז בשבילן https://alakfar.co.il/%d7%92%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9b%d7%93%d7%90%d7%99-%d7%9c%d7%96%d7%95%d7%96-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%9f/ Tue, 09 May 2023 06:42:22 +0000 https://alakfar.co.il/?p=9686 לכבוד שבועות: סיפוריהן של ארבע מחלבות בוטיק מהאזור

הפוסט גבינות שכדאי לזוז בשבילן הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

"מקפידים על עבודת יד. חלב נטו בלי תוספות. זו עבודה מסורתית, כמו של פעם"

מחלבת דוגמא במושב עמקה

מחלבת דוגמא היא מחלבה משפחתית במושב עמקה הקיימת מזה 18 שנה, וממוקמת בסמוך לביתם של עזריאל ויעל דוגמא, בעלי המקום. עזריאל (62), בן המושב, ויעל (57) במקור מנהריה, קבעו את ביתם במושב לאחר החתונה והמחלבה היא מפעל חייהם.

עזריאל אחראי על הייצור במחלבה. יעל עובדת כמשגיחת כשרות במועצה האזורית מטה אשר,  והיא האישה הראשונה בישראל בתפקיד זה. המחלבה מייצרת גבינות ומעדנים בעבודת יד מחלב בקר, בשיטות מסורתיות וללא תוספות מלאכותיות.

בראשית הדרך היו לבני הזוג כמה פרות בודדות, וכיום "דוגמא" זה מחלבה, רפת ומעדניה. "עזראיל ואני גרים כאן ויש לנו 12 ילדים", מספרת יעל. "עזריאל עובד במחלבה יחד עם שלוש עובדות, הבן שלי מנהל את הרפת ובן נוסף מסייע. אני עובדת כמשגיחת כשרות. עזריאל עוסק במלאכת ייצור הגבינות. הוא אוהב מאוד את תהליך הייצור ובעבר גם למד ברופין. בהתחלה ניסה לייצר כמה גבינות בעצמו, ראה כי טוב, וכך למעשה התחיל, תוך הקפדה על שמירת הייחודיות שבעבודת היד. זו עבודה מסורתית, כמו של פעם. בעתיד אני מתכננת לפתוח כאן מרכז מבקרים. עזריאל ואני עשינו שנינו קורס תיירנות, וכרגע זה בתהליכים. אנחנו מאוד רוצים לפתוח כאן סדנאות, ביקורים לקבוצות, סיורים ברפת ועוד".

מה מייחד את המחלבה?

"זה נטו חלב, ממש מהרפת לפיסטור. אין תוספות. מרגישים בטעם שזה אמיתי, טרי ואיכותי. משקיעים בהכנת מגוון של גבינות, והכל מהלב. לפני 18 שנה זה התחיל בקטן, ולאט לאט גדל. אנחנו אוהבים שאנשים באים וקונים אצלינו, מגיעים למחלבה ורואים את המקום. משאירים את זה ביתי, משפחתי. עזריאל הוא בן אדם מאוד מאיר פנים, מקבל את הלקוחות עם כוס קפה, וגם הלקוחות מצידם מפרגנים, וככה כולם נהנים. עזריאל הוא למעשה בן ממשיך להוריו, היה להם משק, שהתחיל עם פרה אחת שקיבלו מהסוכנות. אחר כך הן קצת התרבו, ואנחנו קיבלנו בירושה חמש פרות. הכל כאן מאהבת היצירה וההכנה. מייצרים יום יום, עובדים מהנשמה".

"אנחנו עובדות בתחושת שליחות כדי ולהצמיח את האימפריה שאבא שלנו בנה בעשר אצבעות"

מחלבת טבע עז במושב בן עמי

מחלבת "טבע עז" שבמושב בן עמי נמצאת במשק בוקר-באר, משק שהוקם בשנת 1952 והיה שייך לשמואל וחיה באר ז"ל. בשנת 1981 נישאה ניצה, בתם של שמואל וחיה, לדרור בוקר, שהגיע לאחר מכן למשק כממשיך דרכם. כעבור זמן מה קיבל דרור עדר קטן של 25 עיזים משמואל, וב-1984 הקים דיר עיזים. בשנת 1991 הוקמה המחלבה עצמה לצד הדיר. כיום בעל המשק הוא דרור בוקר (66). לניצה ודרור ארבע בנות, ושתיים מתוכן ממשיכות בחקלאות. רותם בוקר-מיכאלי (37) נשואה לאבישי ולהם שלושה ילדים, מנהלת את כל עסקי החקלאות, את דיר העיזים, ואת גידולי האבוקדו והאפרסמון. שי בוקר-דנגור (29), בת הזקונים, נשואה לשני ומנהלת את המחלבה.

בטבע עז מייצרים מגוון של גבינות עיזים, צאן ובקר, הנמכרות גם בחנות המשק וגם ברחבי הארץ. תחילה תפקד המקום כבית גידול לעיזים עבור תעשיית החלב, אך לאחר משבר בצריכת חלב עיזים בתחילת שנות ה-90, עברו בני המשפחה לייצר גבינות בעצמם. מאז ועד היום הם ממשיכים להתפתח, ודוגלים בשיטות ייצור מסורתיות.

"רותם אחותי ואני עוסקות בתחום כממשיכות דרכו של אבא שלנו", מספרת שי. "אנחנו עובדות מתוך תחושת שליחות שהובילה אותנו להמשיך ולהצמיח את האימפריה שאבא שלנו בנה בעשר אצבעות. אנחנו מאוד אוהבות את העיסוק, כל אחת בתחומה, ורואות בעבודה בתוך המשפחה אתגר לא קטן אך יחד עם זאת יתרון משמעותי וכיף גדול. אנחנו מקווים שענף החלב בארץ ידע ימים טובים יותר ומאחלים חג שבועות שמח ומלא גבינות איכותיות לכולם".

"ויתרנו על מלצרים. חשוב לנו שאנשים ייכנסו, יסתובבו, יחשפו לריחות, למוצרים ולייצור"

מחלבת "אלטו" בקיבוץ שמרת

אלטו היא מחלבה משפחתית הנמצאת בקיבוץ שמרת. אריאל ויונת מזן, בעלי המקום, הקימו את המחלבה בשנת 2006. בהמשך הדרך התפתח המקום וכיום אלטו היא מחלבה, בית קפה, מעדניה ומאפייה. אריאל אחראי על מלאכת הגבינות ולב הייצור, יונת מנהלת את המקום, וילדיהם ממשיכים את דרכם ועובדים גם הם בעסק.

"אריאל הוא גבן כבר הרבה מאוד שנים", מספרת יונת. "הוא בן הקיבוץ, והחל את דרכו כגבן במחלבה הקיבוצית הקטנה, הוא ה .Cheese Maker-בשנת 2006 הקמנו את המחלבה, ובהמשך השנים הוספנו את חנות הגבינות ואת בית הקפה. זה התחיל ממקום מאוד קטן ועם השנים זה התפתח. בתחילת הדרך היינו ממוקמים במקום אחר בקיבוץ ואז עברנו הנה, למקום ששימש בעבר כמטבח של הקיבוץ, ולמעשה הפכנו אותו גם למחלבה וגם לבית קפה. זו הייתה יוזמה של הבת הגדולה. אלטו זה מוצר ואווירה. ועם השנים התפתחנו. זה עסק משפחתי לחלוטין, שני הבנים עובדים בייצור ובשיווק המוצרים, הבת הצעירה אחראית על אפיית לחמי המחמצת, והבת הגדולה עבדה גם היא כאן עד שפתחה עסק עם בעלה. למעשה לקחנו שני מוצרים שהם סנרגיים – הלחם והגבינות, וזה הבסיס שסביבו אנחנו מייצרים. אני אוהבת להשתמש במילה מוצר, כי אנחנו יצרנים. יש לנו מוצרים, ויש לנו אווירה. התפריט כשר ומאוד מגוון, מבוסס על הגבינות והלחמים שלנו, ויש גם קינוחים, ועוד דברים מיוחדים".

מהו תהליך הייצור?

"אנחנו מאוד שומרים על הבוטיקיות בייצור. הכל בעבודה ידנית. והחלק הכי חשוב, כל המחלבה מבוססת אך ורק על חלב עיזים. כל המוצרים הם מאה אחוז חלב עיזים. אנחנו לא מכניסים חלב אחר. זה יותר מיוחד, ואנחנו מאוד מנגישים את זה לקהל. עבורינו זו שליחות שאנשים יעברו לצרוך מוצרים מחלב עיזים, והרבה משפחות פה באיזור כבר ממש עשו את המהפך, ועל כך גאוותנו. יש כאלו שכבר קונים את המוצרים האלו כמוצרי בסיס: חלב עיזים, יוגורט וגבינות. זה הרבה יותר בריא, ואנו שמחים על כך".

איך זה לעבוד בעסק משפחתי?

"זה לא פשוט אבל יש הרבה יתרונות. אנחנו מאוד תומכים ומגבים אחד את השני, עובדים כיחידה אחת. וענף המזון הוא לא ענף קל, בלשון המעטה. להיות גם יצרן ולהתעסק גם בהסעדה, להחזיק בית קפה, זה מאתגר. עברנו תקופות כמו מלחמת לבנון, משברי יוקר המחייה, קורונה ועוד. אבל אני תמיד אומרת, תגדיר לעצמך מה הדנ"א שלך ותיצמד אליו. אלטו הוא בדנ"א של כולנו – יצרנים של מוצרים מחלב עיזים. אז אנחנו נאמנים למה שאנחנו ומשתדלים לעשות את זה הכי טוב. ואנשים בסופו של דבר מעריכים את זה. אנחנו צוות קטן ומקום בוטיקי. עד לפני הקורונה למשל, היינו עם מלצרים. בשלב מסוים הבנו שאנחנו פחות מעדיפים את זה ככה, ועברנו לקונספט של שירות עצמי, כי רצינו שמי שיגיע יחווה כמה שיותר את המקום. היה לי חשוב שאנשים ייכנסו, יסתובבו, יחשפו לריחות, למוצרים ולייצור. בפנים לדוגמה אפשר לראות מעבר לחלון את אולם ייצור הגבינות. רצינו את הקשר הזה עם הקהל. הכל סביב מרחב, חוויה, וערך שאנחנו מנסים לייצר".

בעברה עבדה יונת 21 שנה כמנהלת שיווק ופיתוח של שמרת הזורע. היא עיצבה רהיטים, אולמות תצוגה ותערוכות, ומשם כישורי ראיית המרחב והעיצוב. "אני רוצה לשמוע את המחמאה, לשמוע את ההערה, ולדעת. הקשר עם הלקוחות זה הכל".

"צריך להבין מה עושים. חלב יכול להיות שונה מדיר לדיר, מעונה לעונה, מיום ליום"

מחלבת שירת רועים בקיבוץ לוטם

את מחלבת שירת רועים הקימה מיכל מור מלמד (61) בשנת 2008, והיא מנהלת אותה עד היום. מיכל נשואה למיקי, השניים גרים בכפר קיש, ויש להם שתי בנות וחמישה נכדים. מיכל היא גבנית המחלבה ויצרנית ארטיזנלית, כלומר מקפידה על עבודת יד. בעבר הייתה 22 שנה קלינאית תקשורת, ועסקה כתחביב במצנחי רחיפה.

אל עולם הגבינות נחשפה באופן אקראי באחת הפעמים בהן טסה לשוויץ בשנת 2005 עם קבוצת מרחפי מצנחים, ומאז התאהבה בתחום. בשנת 2008 הקימה את המחלבה בקיבוץ רשפים, ובשנת 2009 את חנות המחלבה בכפר קיש. לאחר תשע שנים העבירה את המחלבה ואת חנות המחלבה לקיבוץ לוטם, ובצמוד להם הוקם גם מרכז המבקרים של המקום, בשם "בית לגבינות". במחלבה מייצרים גבינות מחלב צאן, עיזים וכבשים, בשיטות מסורתיות, ללא חומרי שימור או ציפויי שעווה.

"בקיץ 2005 נסענו לרחף קבוצה של שלושה מרחפים בשוויץ וירד גשם", מספרת מיכל. "בגלל הגשם לא ניתן היה לרחף, אז חבר הציע שאם אי אפשר לטוס, לפחות נעלה לאלפים לראות איך עושים גבינות. זו הייתה חוויה מטורפת. יכולתי רק להגיד לו 'תודה שהתעקשת'. ומשם זה נולד. בהתחלה למדתי קורס חלב ברופין ועבדתי בכמה מחלבות בהתנדבות במקביל לעבודתי כקלינאית תקשורת. בהמשך נסעתי לשוויץ לשני קייצים ועבדתי גם שם במחלבות. זו הייתה ההתחלה. עברתי מהמרכז לכפר קיש, ובינואר 2008 פתחתי את המחלבה ברשפים. בהמשך הייתי באירופה במספר השתלמויות, וב-2017 עברנו ללוטם, שם כבר בניתי את המחלבה על סמך הניסיון הרב שצברתי. בנובמבר 2018 שירת רועים ייצגה את ישראל באליפות העולם לגבינות בברגן (World Cheese Awards). זו הייתה פריצת דרך לא רק עבורנו אלא גם עבור ישראל, שעד אז בכלל לא יוצגה בתחרות".

בהמשך, הוזמנה מיכל להיות שופטת בתחרות, וכיום היא משמשת כשופטת בינלאומית באליפויות ותחרויות בכל העולם, וגם מלמדת בארץ ובחו"ל. בנוסף היא חברת כבוד בגילדת הגבנים העולמית על שם סינט אוגוזון, ובאיגוד הגבנים של סינט מור דה טוריין בצרפת. בהמשך השתתפה שירת רועים בעוד מספר תחרויות ואליפויות בארץ ובעולם וכיום מתגאה המחלבה בתשע מדליות בינלאומיות וחמש ישראליות.

מאיפה השם "שירת רועים"?

"שחיפשתי מקום להקים את המחלבה. הסתכלתי במקורות ובכל מיני ספרים, ואז הגיע אליי הרעיון".

מה הדבר המרכזי שמאפיין את המחלבה?

"אנחנו מקפידים על רמה גבוהה של ייצור ודיוק בהכנה, ובעיקר שמים דגש על ההבנה לעומק של התהליך ולמה עושים כל דבר. זה בעיקר האופי, הדייקנות, לא לעגל פינות. אני גם מלמדת את זה בקורס לגבנים. ייצור מדוייק הוא המפתח. בשביל לעבוד נכון צריך להבין את מה שעושים, ובהתאם לכך מה צריך לשנות בכל מצב כדי להגיע לתוצאות. לדוגמה חלב יכול להיות שונה מדיר לדיר, מעונה לעונה, מיום ליום. אנחנו מייצרים גבינות רק מחלב עיזים וחלב כבשים, ומנסים להגיע לכמה שיותר סוגים. כיום יש לנו 24. מיקי עוזר במחלבה ומטפל בדברים תחזוקתיים טכניים. במקום שלנו יש את החלק של הייצור והחלק המארח. בחלק המארח בנינו קירות שקופים שניתן יהיה לראות את חדר הייצור מבחוץ. בפנים אנו שומרים על ניקיון וחיטוי המקום. ויש גם חלון לאחד מחדרי ההבשלה. כולם מוזמנים להגיע".

 

הפוסט גבינות שכדאי לזוז בשבילן הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
מהחירות המדינית לחירות הרוחנית https://alakfar.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%97%d7%a0%d7%99%d7%aa/ Tue, 09 May 2023 06:21:21 +0000 https://alakfar.co.il/?p=9679 אמצע חודש אייר לקראת חודש סיוון, שלהי האביב. השדות מצהיבים אחרוני הפרחים מבצבצים בצבעי אדום והקיץ נאבק באביב.

הפוסט מהחירות המדינית לחירות הרוחנית הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
משה על הר סיני. ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום, סוף המאה ה-19

אמצע חודש אייר לקראת חודש סיוון, שלהי האביב. השדות מצהיבים אחרוני הפרחים מבצבצים בצבעי אדום והקיץ נאבק באביב. ימים קרירים מול חמסינים, עונת מעבר.
הימים שבין חג הפסח לחג שבועות הם בעלי משמעות מיוחדת מאד – ימי ספירת העומר. החל בלילו השני של חג הפסח, ט"ז בניסן, מתחילה ספירת העומר, שבעה שבועות עד ליום החמישים, הוא חג השבועות. לימי ספירת העומר משמעות חקלאית, אך המשמעות הרוחנית שלהם חשובה יותר, במיוחד בימינו. חג הפסח מסמל את החירות המדינית של עם ישראל. חירות זו הייתה רק אמצעי למטרה אחרת, עליונה, אליה הגיע העם שבעה שבועות לאחר שיצא ממצרים, בקבלו את התורה במעמד הר סיני: החירות הרוחנית. למטרה זו שאף, ובהתגשמותה בחג השבועות היה משום ציון דרך כביר להתהוות ישראל כעם.
על פי רעיון זה מעמיקים ומרחיבים חכמי ישראל את מוסר ההשכל שבספירת העומר ושואלים: מדוע המתין ה' שבעה שבועות כדי להעניק לבניו את התורה? מדוע לא עשה זאת מיד עם צאתם ממצרים? הסיבה העיקרית היא רצונו, שהעם יהיה מוכן למאורע מבחינה נפשית ורוחנית. הכנה כזו חייבה היטהרות מטומאת המצרים ומהשפעת תרבותם. חז"ל קבעו כי בני ישראל היו שקועים ב-מ"ט (49) שערי טומאה של מצרים, ולכן נקבעו מ"ט (49) ימים עד לחג השבועות. בפרק זמן זה תהא שהות מספקת לכל אחד מישראל לזכך את גופו ואת נשמתו מהטומאה בה היה שרוי. בכל יום מ-מ"ט הימים היה "משתחרר" מ"שער" טומאה אחד, עד ליום החמישים, חג השבועות, חג מתן התורה.
והימים הללו ימים מיוחדים לא רק בעבר, כי אם גם בהווה. מדי שנה אנו מקבלים את התורה מחדש. לפני קבלת התורה בחג השבועות צריכים מקבליה, אנחנו, להכשיר את עצמנו מבחינת "ניקיון" יחסינו עם הזולת, שינוי אורח חיינו ומידותינו. ימים אלו אמורים להיות ימי הכנה נפשית למתן תורה ולתיקון מערכת היחסים עם סביבתנו: "אם אין דרך ארץ אין תורה", נאמר בפרקי אבות.
אסיים בשיר חיוכים שכתבה לאה נאור ובתפילה שאכן נשכיל למצוא את הדרך הנכונה לחיות כאן בארץ ישראל יחד, לכבד איש את רעהו ולזכור שגם הדת שלנו מקדשת את החירות ומחייבת אותנו כיהודים לצד מגילת העצמאות המחייבת אותנו כישראלים לקדש את החירות של כל אדם באשר הוא.

קריאה נעימה וחג שמח!

חיוכים / לאה נאור

אם עולה השמש ובכל בוקר חדשה היא
אם הפרחים סתם מחייכים את העולם
אם מתגלגל הגל מצחוק עד השמים
אז למה גם אנחנו לא נצחק עם כולם?

אם יש עוד קרקסים וליצנים ולא בספר
אם צחוק הילדים נשמע צלול ולא רחוק
צוחק השוק, הים, הפעמון של בית הספר
אז למה גם אנחנו לא נלמד לצחוק?

כדאי, כדאי ללמוד מן הפרחים
לא לקמץ בחיוכים
והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב
כדאי לחלום ולקוות נסו רק פעם
כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב

צריך קצת לחייך, מותר לכעוס
אך בזהירות לא להרוס
אפשר לרקום חלום נפלא ביום סגריר
הכל יהיה עוד טוב יותר וודאי, אבל בינתיים
אפשר לבכות ללא סיבה, אפשר גם לשיר

אדם הולך בעיר והיא שלו והיא זרה לו
והוא שותק והעולם כולו שותק
לפתע בדיוק מולו תינוקת התחייכה לו
והאדם צוחק והעולם כולו צוחק

ושוב נושקת שמש את העיר המאוהבת
גל שובב וקל נושק לסלע שוב ושוב
האור נושק לצל והפסים את הרכבת
רק אנו שוכחים מה שכל כך כל כך חשוב

הפוסט מהחירות המדינית לחירות הרוחנית הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>