ארכיון א-לה כפר, גיליון 305, יולי 2019 - כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי https://alakfar.co.il/category/גיליונות/305/ Tue, 24 Jan 2023 14:02:33 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.5.3 https://alakfar.co.il/wp-content/uploads/2020/11/cropped-fabicon-32x32.jpg ארכיון א-לה כפר, גיליון 305, יולי 2019 - כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי https://alakfar.co.il/category/גיליונות/305/ 32 32 חומה, מגדל, זכוכית וגראפה https://alakfar.co.il/%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%92%d7%93%d7%9c-%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%92%d7%a8%d7%90%d7%a4%d7%94/ Tue, 23 Jul 2019 08:54:51 +0000 https://alakfar.co.il/?p=4997 סביב קיבוץ חניתה שפע אפשרויות סיור שמתאימות לקיץ: מסיפור "חומה ומגדל" המרתק, דרך טיולים ביער חניתה, מזקקת אלכוהול מיוחדת, סטודיו לכלים אמנותיים ותצפיות נוף

הפוסט חומה, מגדל, זכוכית וגראפה הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
ההקמה של קיבוץ חניתה
ההקמה של קיבוץ חניתה

סביב קיבוץ חניתה שפע אפשרויות סיור שמתאימות לקיץ: מסיפור "חומה ומגדל" המרתק, דרך טיולים ביער חניתה, מזקקת אלכוהול מיוחדת, סטודיו לכלים אמנותיים ותצפיות נוף

ב-21 במרץ 1938 החל מבצע "העליה לחניתה". כ-400 איש חדורי מוטיבציה החלו לפרוץ דרך מכביש הצפון אל חניתה-תחתית, ולהעלות לשם ציוד רב. עם ערב עמד במקום מחנה קטן מוקף חומה ובמרכזו מגדל. כ-100 אנשים, חברי "פלוגת הכובשים", נותרו במחנה שהותקף עוד באותו הערב, כמו גם בימים הבאים. עשרה מהמתישבים נהרגו, אך עד ה-8 באפריל הצליחו לדלג ולהעביר את המחנה ל"בית האבן" בנקודת הקבע, שם נמצא קיבוץ חניתה עד היום.

העליה לחניתה הפכה להיות הסמל המוכר ביותר של יישובי "חומה המגדל", למרות שלא היתה הראשונה (זכות זו שמורה לתל-עמל). המבצע הפך להיות כה מוכר, בגלל שה"נקודה" הוקמה בתוך שטח ללא ישובים יהודים והרחק מעבר לכביש הצפון, ומשום שחניתה עמדה בהתקפות מהיום הראשון להיווסדה ויכלה להן. סיבה לא פחות חשובה לפרסום, היא העובדה שראשי היישוב, ואיתם צלמים ועיתונאים, התלוו למבצע. קצת יחסי ציבור אף פעם לא מזיקים.

מאז 1938 התבססה חניתה על גבול הצפון והפכה להיות קיבוץ תוסס ומשגשג. לצידה עלו על הקרקע בתחילה איילון ומצובה ובהמשך יתר יישובי האזור, שיצרו את מפת היישובים כפי שאנו מכירים אותה היום.

 

אפשרויות סיור וטיול

בחניתה ובסביבתה מספר לא קטן של אתרים ומסלולים מומלצים, שיכולים להתאים לכל הרכב משפחתי ולכל סגנון טיול, והם מתאימים גם לימי הקיץ.

 

אתר חומה ומגדל

אתר זה ממוקם בדיוק במקום שבו התקיימה "העליה לחניתה", ויש בו מגדל עץ גבוה, עליו יכולים לטפס לתצפית נאה. המגדל מוקף בחלקו חומת עץ במתכונת יישובי חומה ומגדל ובסמוך למגדל אנדרטה המנציחה את עשרת הנופלים בהגנה על חניתה. בקרבת מקום בחורש, שפע שולחנות קק"ל המיועדים לפיקניקים.
איך מגיעים? עולים משלומי לעבר חניתה, ובאחר מעיקולי הדרך פונים ימינה לפי השילוט.

 

נחל הבאר
ניתן לצאת לטיול מעגלי יפה בחורש הצפוף של יער חניתה. הטיול לאורך כ-2 ק"מ יימשך בין שעה לשעתיים, ורובו יהיה בצל. השביל מסומן בירוק, הוא מתחיל מול המגדל ויורד אל מבנה ישן מבטון ובו שרידי משאבת-הבאר שסיפקה מים לחניתה. המשך השביל במורד הוואדי היפהפה והמוצל. לאחר כקילומטר עוזב השביל את הנחל ומטפס ימינה (מערבה), ואיתו צועדים בחורש אורנים נטוע עד לנקודת ההתחלה.

 

עין כובשים ובוסתן ג'ולי

עין כובשים הוא מעיין שכבה קטן ששימש בתחילה את מתישבי חניתה, אך בגלל שפיעתו המועטה ננטש. בשנים האחרונות שוקם המעיין על ידי קק"ל והפך לפינת חמד מקסימה. סביבת המעיין מוצלת ובסמוך למעיין ניצב שולחן פיקניק מאבן. בריכת אבן קטנה אוגרת את מי המעיין, מאפשרת לחיות הבר לשתות ממנה ומזרימה אותם (בחורף ובאביב) במורד ההר לעבר בוסתן ג'ולי.
הבוסתן, ניטע לזכרה של ג'ולי הראל, רעייתו של יוסי הראל, מפקדה של ספינת המעפילים "אקסודוס", ומי שהיה חלק "מפלוגת הכובשים" מקימי חניתה. הבוסתן נטוע עצי חרוב גדולים ומלא שולחנות פיקניק. יש  גישה למקום ברכב על דרך עפר שיוצאת מהכביש כ-50 מ' אחרי הפניה לאתר חומה ומגדל.

 

מוזיאון חומה ומגדל

"מוזיאון חומה ומגדל" נמצא בתוך קיבוץ חניתה (פתוח בימים א'-ו' עד הצהריים). זהו מוזיאון קטן, יפה ומרתק. הוא שוכן בחלקו ב"בית האבן", מבנה מהמאה ה-19 שבנוי על כנסיה ביזנטית ובו שהתגוררו ראשוני חניתה. במוזיאון מוצגים מרתקים רבים מתקופת המנדט הבריטי, פסיפסים נדירים מהתקופה הביזנטית, ותאמינו או לא, גם עורו של הנמר הגלילי האחרון. הנמר ניצוד בשנת 1965 לאחר מאבק פיסי קשה עם רועה בדואי מערב אל עראמשה.

 

מצפור יהודה שביט

המצפור, לזכרו של יהודה שביט, שכיהן כראש המועצה האזורית מטה אשר, בנוי בנקודה המעניקה תצפית מרהיבה על הגליל המערבי כולו כולל רכס הסולם, קיבוץ ראש הנקרה, אי חוף אכזיב, חיפה והכרמל, מצובה, כברי, וכמובן – מרחבי יער חניתה.

איך להגיע? חולפים על פני הכניסה לאתר חומה ומגדל, ממשיכים בכביש עוד כ-900 מטר, ופונים ימינה בדרך סלולה.

 

מזקקת בוטיק יוליוס

מזקקת יוליוס הוקמה בשנת 2008 ומייצרת גראפה, שנאפס, ג'ין ועוד מוצרי אלכוהול איכותיים. הזיקוק נעשה במתקן זיקוק גרמני שנבנה במיוחד לכאן וביחד עם תהליכי ייצור קפדניים הנאמנים לעקרונות הקיימות מביא לכך שכל בקבוק הינו יצירה חד פעמית. בימי שישי או בתיאום מראש (050-8880858) ניתן לבקר במקום לטעימות ואפילו לארוחה קלה. המזקקה נמצאת בתוך קיבוץ חניתה אל מול נוף נפלא. מומלץ מאוד לחובבי האלכוהול, אך לא רק להם.

 

אומנות בזכוכית

קלדרון אם.די בע"מ הוא סטודיו, מרכז מבקרים ומפעל לעיצוב ולייצור זכוכית בעבודת יד. המפעל מייצר כלי זכוכית מרהיבים ואיכותיים במיוחד.

המעצב המוביל הוא דני קלדרון, פסל ומעצב בזכוכית, בוגר ומקים המסלול לזכוכית באקדמיה לאמנות בצלאל. דני ואשתו מיכל (תושבי כפר ורדים) הקימו את המפעל, שתוצרתו זוכה להצלחה והערכה רבה בארץ ובעולם.

ניתן לבוא ולבקר בגלריה המציגה את עבודות המפעל, לפגוש את דני ומיכל קלדרון ולשמוע על קורותיהם ותהליכי היצירה ואף להנות מחנות הגלריה. הביקור הינו לקבוצות ובתיאום מראש 04-9823030.

הפוסט חומה, מגדל, זכוכית וגראפה הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
שלא נאבד את הבית השלישי https://alakfar.co.il/%d7%a9%d7%9c%d7%90-%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%93-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99/ https://alakfar.co.il/%d7%a9%d7%9c%d7%90-%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%93-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99/#respond Wed, 10 Jul 2019 11:58:04 +0000 https://alakfar.co.il/?p=4645 סוף הסתיו, לקראת סוף חשוון. החורף מבושש לבוא, מזג האוויר מתעתע בנו ואולי אנו בתקופה של שינוי אקלימי. חודש נובמבר הוא החודש ה"ציוני" ביותר בחודשי השנה. בתאריך ב' בנובמבר בשנת 1917 ניתנה הצהרת בלפור. בפעם הראשונה אחרי 2,000 שנה שמעצמה עולמית הצהירה על כך שתתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. ובתאריך כ"ט בנובמבר, […]

הפוסט שלא נאבד את הבית השלישי הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

סוף הסתיו, לקראת סוף חשוון. החורף מבושש לבוא, מזג האוויר מתעתע בנו ואולי אנו בתקופה של שינוי אקלימי.

חודש נובמבר הוא החודש ה"ציוני" ביותר בחודשי השנה. בתאריך ב' בנובמבר בשנת 1917 ניתנה הצהרת בלפור. בפעם הראשונה אחרי 2,000 שנה שמעצמה עולמית הצהירה על כך שתתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

ובתאריך כ"ט בנובמבר, בשנת 1947 החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בלייק סקסס על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל, ועל הקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי.

מעניינת העובדה ששני תאריכים אלו נרשמו בדברי ימי עמנו כתאריכים לועזיים, אך את היום מציינים באותיות עבריות ולא במספרים.

לעמנו שני שמות: יהודה וישראל. שני שמות שגרעינם הוא יחס לאלוהים. יהו-דה: מודה לאל. "הפעם אודה את ה'. על כן קראה שמו יהודה" (בראשית כ"ט ל"ה). ישר-אל: משורש שר, כלומר מתמודד בריבון עם אל. "כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל" (בראשית ל"ב כ"ט). פירוש השמות כאילו מנוגד – מודה מצד אחד, ושר מצד שני. מתח זה התקיים ומתקיים בעמנו מיום הולדתו. ניתן לפרש את ההתמודדות עם האל בדרכים רבות, להבנתי הפרשנות הנכונה היא התמודדות עם ישות שאותה איננו יודעים.

להתמודד עם מי ועם מה שאיננו יודעים, פירושו להכיר בארעיות עולמנו ובארעיות מה שאנו יודעים אודותיו. ומפני שעולמנו ארעי ודעתנו אותו ארעית – הוא עודנו עולם של תיקון הדעת ואפשרות בריאה מחדש. אם נאמץ פרשנות זו, אולי נמצא גשר בין הפלגים השונים בעם: בין חרדים, דתיים, מסורתיים, חילוניים ואפילו אפיקורסים גמורים. ומאחר שכולנו מודים (יהודה) וכולנו שרים (ישראל), הרי שצדיק באמונתו יחיה, שהרי על כולנו לדעת שאיננו יודעים.

השבוע ציינו 24 שנים להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין. 24 שנה ועדיין לא הצלחנו למצוא את הדרך הנכונה להנציח, לכבד, ולזכור את האירוע הנורא של רצח ראש ממשלה על ידי אחד משלנו. נראה שדווקא ביום הזיכרון, במקום להפנים את שקרה ולעשות הכל, לחנך ולדאוג שלא יקרה שוב, אנחנו שוב מתכנסים איש איש למחנהו, מפולגים ולא מצליחים לאזור אומץ ותבונה על מנת להפיק את הלקחים ולמצוא את הדרך לפעול יחד למרות אי ההסכמות.

לפני סיום, אביא קטע מדבריו של יצחק רבין מישיבתה הראשונה של הכנסת ה-13 ב-13.7.1992: "ביטחון איננו רק הטנק, המטוס וספינת הטילים. ביטחון הוא גם, ואולי קודם כל, האדם – האזרח הישראלי. ביטחון הוא גם החינוך של האדם. הוא הבית שלו, הוא בית הספר, הוא הרחוב והשכונה שלו, הוא החברה שבתוכה צמח, וביטחון הוא גם התקווה של האדם".

אסיים בשירו של יהודה עמיחי "המקום בו אנו צודקים".

קריאה נעימה.

 

המקום בו אנו צודקים / יהודה עמיחי

מן המקום שבו אנו צודקים
לא יצמחו לעולם
פרחים באביב.

המקום שבו אנו צודקים
הוא קשה ורמוס
כמו חצר.

אבל ספקות ואהבות עושים
את העולם לתחוח
כמו חפרפרת, כמו חריש.

ולחישה תשמע במקום
שבו היה הבית
אשר נחרב.

הפוסט שלא נאבד את הבית השלישי הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
https://alakfar.co.il/%d7%a9%d7%9c%d7%90-%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%93-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99/feed/ 0