ארכיון א-לה כפר, גיליון 263 מאי 2016 - כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי https://alakfar.co.il/category/גיליונות/263/ Thu, 10 Dec 2020 13:13:53 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7 https://alakfar.co.il/wp-content/uploads/2020/11/cropped-fabicon-32x32.jpg ארכיון א-לה כפר, גיליון 263 מאי 2016 - כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי https://alakfar.co.il/category/גיליונות/263/ 32 32 מותו של ניואנס https://alakfar.co.il/%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%90%d7%a0%d7%a1/ https://alakfar.co.il/%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%90%d7%a0%d7%a1/#respond Sat, 14 May 2016 13:14:49 +0000 https://alakfar.co.il/?p=3688 זוהיר בהלול, אילנה דיין, יאיר גולן ואחרים הביעו רעיון קצת מורכב, וחטפו בראש. ככה זה כשגם ראש הממשלה מדבר בפייסבוקית לך תסביר למישהו שאתה אוהב את השירים של אריאל זילבר, אבל מתנגד לדעותיו החשוכות. וכשהוא סוף סוף יירד לסוף דעתך, מיד מוצבת משוכה נוספת: לשכנע אותו שזה ממש לא כמו וגנר. הניואנס מת. סליחה, הוא […]

הפוסט מותו של ניואנס הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

זוהיר בהלול, אילנה דיין, יאיר גולן ואחרים הביעו רעיון קצת מורכב, וחטפו בראש. ככה זה כשגם ראש הממשלה מדבר בפייסבוקית

לך תסביר למישהו שאתה אוהב את השירים של אריאל זילבר, אבל מתנגד לדעותיו החשוכות. וכשהוא סוף סוף יירד לסוף דעתך, מיד מוצבת משוכה נוספת: לשכנע אותו שזה ממש לא כמו וגנר.

הניואנס מת. סליחה, הוא גוסס. פה ושם יש עוד אומללים שמנסים להשתמש בו. מנסים וחוטפים. סגן הרמטכ"ל יאיר גולן, העיתונאית אילנה דיין, הפילנטרופית רעיה שטראוס, ח"כ זוהיר בהלול, ח"כ משה יעלון, הרמטכ"ל גדי אייזנקוט ורבים אחרים ניסו לאחרונה להסביר רעיון טיפונת מורכב, וחטפו.

נתחיל מזוהיר בהלול. הוא כמובן נמצא בעמדה הכי נחותה. ח"כ ערבי שנשלח לבית המחוקקים מטעם גוף פוליטי שמתקרא "המחנה הציוני". תודו שזו נקודת פתיחה לא מזהירה. והנה, לפני חודש, הוא עשה הבחנה בין פלשתינים שמנסים לפגוע בחיילים לבין כאלה שמטרתם היא אזרחים. הבחנה מקובלת, שנעשתה בעבר על ידי רבים וטובים. בהלול סירב לקרוא לאלו שמנסים לפגוע בחיילים "מחבלים". לא הצדיק את מעשיהם, רק ביקש לעמוד על ההבדלים.

ואוי, מה שהוא חטף. חבריו הצבועים לרשימה היו הראשונים להסתייג ולגנות, הציבור הרחב בטח, והימין בכלל חגג. וכמה מילים והסברים שהוא נאלץ לשפוך (אחרי כמה ימים של שתיקה, קצת מיותרים לטעמי) כדי להסביר שהבחנה כזו אין פירושה שהוא תומך, חלילה, בפגיעה בחיילי צה"ל.

אילנה דיין הביאה בתוכניתה עובדה תחקיר של עמרי אסנהיים על מעלליו של רחבעם זאבי ז"ל. ושוב, כמה הסברים נדרשו כדי להבהיר שהענין כאן איננו סתם רדיפה אחרי אדם מת. מדובר באישיות שהנצחת מורשתו מעוגנת בחוק ומבוצעת הלכה למעשה בהשקעה של מיליוני שקלים מכספי ציבור, והתחקיר בא לחשוף צדדים בעייתיים באישיותו.

ורעיה שטראוס העזה להתייצב למען חקלאי הצפון, וגם לצאת בקריאה לא לאכול עגבניות אם זה יקר. זה הספיק לשר האוצר משה כחלון כדי לתקוף אותה לגופו של אדם, בלי להתייחס לגופן של טענות ובלי להביא שום נימוק אינטליגנטי לטיעונים שלה.

וכמובן, אמירתו של הרמטכ"ל גדי אייזנקוט כי אינו רוצה שחייל ירוקן מחסנית על נערה במספריים. ביננו, ניואנס לא ממש קשה להבנה. הוא אמר נערה, כלומר גם אישה וגם עדיין לא מבוגרת, היא חמושה במספריים, שזה קצת פחות מאיים מסכין, והשתמש בביטוי "לרוקן מחסנית", כלומר ירי מאסיבי מאוד. אבל לכמה ח"כים ושרים זה הספיק כדי לתקוף אותו ולטעון שמדובר בחוסר גיבוי לחיילי צה"ל.

וככה נראה כל השיח הציבורי שלנו, וגם זה הפרטי. אין התייחסות לפרטים, אין מורכבות וכמובן שאין שום רצון לשמוע את הצד השני ואולי לזוז במשהו מהדעה שלך. ואותה דעה שלך היא תמיד נחרצת, בעד מוחלט או לגמרי נגד, אהבה גדולה או משטמה עזה.

למה זה קורה? הרי אנחנו חברה שממש לא מזמן חרטה על דיגלה ססמאות מורכבות כמו "טוהר הנשק", "בכוח המוח", "באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח" ועוד ביטויים ואמונות הדורשים כושר אבחנה מדויק. אז איך זה שאיבדנו כמעט לגמרי את היכולת לתפוס רעיון שהוא קצת מורכב?

החשוד המיידי הוא הפייסבוק, ולצידו שאר הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים, שמרגילים אותנו למסרים קצרים וחדים. אני מניח שלרשתות החברתיות יש באמת חלק גדול בתופעה. אבל הן בוודאי לא האשמות הבלעדיות. לפוליטיקאים, שאמורים להנהיג אבל בפועל הולכים אחרי העדר, יש חלק לא פחות חשוב בשיח הדטרמניסטי הזה, וזה בלט מאוד בפרשיית האלוף יאיר גולן, האחרון שנפל בגדול על מזבח אובדן דקויות האבחנה.

בנאום שנשא בערב יום השואה אמר סגן הרמטכ"ל בין השאר: "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו, היום ב-2016". ובהמשך: "ביום השואה ראוי לדון ביכולתנו שלנו לעקור מקרבנו ניצנים של חוסר סובלנות, ניצנים של אלימות, ניצנים של הרס עצמי בדרך ההתדרדרות המוסרית".

מיד קמה עדת צדקנים, עם ה"אין מה להשוות", ו"זילות השואה" כשבראש המסלפים והתוקפים עומד ראש הממשלה נתניהו, שאמר: "ההשוואה שעלתה מדבריו של סגן הרמטכ"ל לתהליכים שאפיינו את גרמניה הנאצית לפני 80 שנה היא מקוממת… הדברים מופרכים מהיסוד. הם לא היו צריכים להיאמר בשום עת ובוודאי לא בעת שנאמרו. הם גורמים עוול לחברה בישראל ולזילות השואה".

כי נתניהו לא חוטא בניואנסים. הדברים לא "חוטאים לאמת", נניח. מי יבין ביטוי כזה? הם "מופרכים מהיסוד". והם לא שנויים במחלוקת, מייצגים עמדה שאני מתנגד לה, מוגזמים וכדומה. אצל נתניהו אלו פשוט דברים ש"לא היו צריכים להיאמר בשום עת".

נתניהו, ואולי זה סוד כוחו, הפנים כבר מזמן שלניואנסים אין מקום בחיינו. הדרך בה קטל את דבריו של האלוף גולן מאפיינת את דרך התבטאותו. אמירות חדות, נחרצות, חותכות, הכל שחור או לבן. וזה עובד לו. עובדה, הבוחרים שלו עדיין נוהרים לקלפיות.

הפוסט מותו של ניואנס הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>
https://alakfar.co.il/%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%90%d7%a0%d7%a1/feed/ 0
שבעה הרהורים על מצב הכפר https://alakfar.co.il/%d7%a9%d7%91%d7%a2%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a6%d7%91-%d7%94%d7%9b%d7%a4%d7%a8/ Tue, 10 May 2016 12:12:42 +0000 https://alakfar.co.il/?p=4662 1. למה היישוב כבר איננו אטרקטיבי? בגלל החינוך (2), התעסוקה (3), מסמוס של תוכניות חשובות (4) והתעסקות בתפל (5). אבל יש בכל זאת תקווה קטנה (6 ו-7) 1.בחודשים האחרונים יצאה המועצה במסע פרסום רב תהודה לשיווק מגרשים לבניית בתים בשלב ג'. הפרויקט בשלבו הנוכחי כולל כ-180 מגרשים לבתים צמודי קרקע וכ-6 מתחמים לקבלנים למגורים בבניה […]

הפוסט שבעה הרהורים על מצב הכפר הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>

1. למה היישוב כבר איננו אטרקטיבי? בגלל החינוך (2), התעסוקה (3), מסמוס של תוכניות חשובות (4) והתעסקות בתפל (5). אבל יש בכל זאת תקווה קטנה (6 ו-7)

1.
בחודשים האחרונים יצאה המועצה במסע פרסום רב תהודה לשיווק מגרשים לבניית בתים בשלב ג'. הפרויקט בשלבו הנוכחי כולל כ-180 מגרשים לבתים צמודי קרקע וכ-6 מתחמים לקבלנים למגורים בבניה רוויה.
השיווק התגלה ככישלון חרוץ. מתוך 180 המגרשים נרשמו רק 13 מעוניינים. מתוך 18 מתחמי מגורים הוגשה רק הצעה למתחם אחד. כנראה שכל המכרז יבוטל.
אני מנסה להבין הכיצד כל מגרש המוצע למכירה ביישובי האזור נחטף, ולעומת זאת אף זוג צעיר אינו רוצה להגיע לכפר הירוק והמדהים שלנו. המסקנה עגומה: הישוב שלנו אינו אטרקטיבי מספיק ואינו עומד בקריטריונים המנחים זוגות צעירים היכן להתגורר. בלי שיגיעו זוגות צעירים הישוב הרי צפוי להתנוון.

2.
נתחיל בחינוך: בחודש שעבר פרסם משרד החינוך את תוצאות המיצ"ב, שהוא מעין מתכונת מעודכנת המשלבת "הערכה חיצונית סטנדרטית והערכה פנימית איכותית". נכון, אנחנו לא בעשיריה התחתונה, אבל אנחנו גם לא בעשירייה הראשונה. אנחנו סתם בינוניים. מדוע שזוג צעיר יבוא להתגורר במקום ירוק ככל שיהיה, כאשר מערכת החינוך היא סתם בינונית?
המועצה ועובדיה משקיעים בהקמת מבנים לבתי ספר חדשים (ולא ירוקים) אבל מה עם התוכן? מה עם תוכנית פדגוגית שתקבע יעד שתוך שנתיים מערכת החינוך, מגן הילדים ועד בית ספר התיכון, תהיה פשוט מצוינת? האם יש תוכנית כזאת? תמהנני.

3.
נמשיך בתעסוקה: שלב ג' של הכפר כולל גם אזור תעסוקה (ביחד עם מעלות תרשיחא). תקנון אזור התעסוקה עבר בעזרת צוות של הוועדה לאיכות הסביבה התאמות, כך שיהיה אזור תעסוקה ידידותי וירוק. ומאז מה? כל המאמצים של המועצה ועובדיה מופנים לקידום שכונות המגורים, כאשר בראש סדר העדיפויות צריך להיות דווקא פיתוח אזור התעסוקה. על המועצה להתמקד בתוכנית לפיה תוך שנתיים יעמוד המפעל הראשון באזור התעסוקה. האם למועצה יש תוכנית כזאת? תמהני.

4.
נעבור לפרוגרמה ירוקה: התנועה הירוקה בכפר מנסה לקדם תוכנית לפרוגרמה ירוקה אשר תשפר בצורה משמעותית את היישוב הקיים, בין השאר בכל הקשור לתעסוקה, דיור ואיכות הבנייה. התכנית קיבלה את אישור המועצה והיא תעודד עסקים בבתים, תציע תוכנית לציפוף הבנייה בה יימצא פיתרון דיור לקבוצות הקצה – זוגות צעירים וקשישים, וכן תשפר את איכות הבנייה. קידום התוכנית "נמרח" על ידי המועצה ועובדיה, ובמקום ליישם אותה תוך שנה, עברו כבבר שנתיים וחצי והיא ממש בהתחלה.
ולמה? כי המועצה מתמקדת בשיכונים במקום בתעסוקה, בבניית בתי ספר במקום בחינוך. הפרוגרמה הירוקה מגישה לכפר פתרונות לתעסוקה ולדיור, אולם למועצה ולעובדיה אין פשוט זמן לטפל בפיתוח הישוב הקיים. האם מדובר בקוצר ראייה או במריחה מכוונת? תמהני.

5.
הטבות: עוד מסמר בארון הניוון של הכפר. תושבים קיבלו השבוע מכתב לקוני של מנהל מקרקעי ישראל, המודיע כי הקרקעות אשר ניתנו לפני שש שנים לתושבים נלקחות מהם כעת. מבלי להיכנס לפלפולים משפטים, נראה כי המועצה נתפסה עם המכנסיים למטה. זאת בנוסף להקלת המס הזמנית שקיבלנו ועומדת להסתיים תוך שנתיים.

6.
קהילה ותרבות: בלי נקודת אור הרי אי אפשר. יש כאן תושבים וקהילה נהדרים. הפעילות הקהילתית עניפה ומגוונת, כולל נושאים ותחומים כגון מועדון הזהב, גינה קהילתית, קתדרה, אומני הכפר והצריף הירוק, ריקוד חופשי ועוד. מה שמייחד את הפעילות, זה שרובה נעשית על ידי מתנדבים מסורים, ולא כיוזמה של גוף ממסדי כלשהו.

7.
האם יש סיכוי לשינוי? בוודאי. הכל בידי המועצה והעומד בראשה. אבל כדי שיהיה שינוי אמיתי צריך להחליף דיסק, לקבוע יעדים נכונים, להתוות תכניות למימוש היעדים ולהגשים. האם סיון יחיאלי וחבריו במועצה יכולים לעשות זאת? זו כבר שאלה אחרת.

 

המקבצים בחורשה
המקבצים בחורשה

הפוסט שבעה הרהורים על מצב הכפר הופיע לראשונה ב-כפר ורדים והסביבה | מקומון | א-לה כפר | עיתון גלילי.

]]>