חזות הכפר ואיכות הסביבה היו אחת מאבני היסוד עליהם הוקם כפר ורדים.
בכל הבתים נבנו מסתורים לפחי האשפה הביתית.
לאחרונה עשתה המועצה כמה צעדים בכיוון הנכון, הטמנת פחי אשפה במקום הצפרדעים והצבת צמדי פחים בצמתים. רק שהנושא העיקרי הוזנח ולא טופל כבר זמן רב: מקומם של פחי האשפה הביתיים.
בחזיתות של הרבה בתים ניצבים פחי האשפה מחוץ למיסתור, ורחובות הכפר משובצים במיכלים ירוקים למכביר. והמסתורים עצמם, מלאים לעתים בפסולת, כך שגם אם רוצים לא ניתן להכניס לשם פח. בנוסף, משפחות רבות קנו פחי אשפה נוספים, ומשתמשות בשניים ואף שלושה פחים. וכך מלאו מדרכות הכפר במיכלים מכוערים, המהווים מטרד להולכי הרגל ומפיצים ריחות עזים.
האוכלוסיה בכפר מתחלפת, ורבים מהתושבים החדשים לא מודעים לתקנות בנושא פחי האשפה. למרות זאת אין הדרכה ולא מיידעים את החדשים בנוהל. קיימת גם עצלות, ובמקרים בהם יש מיסתור לא מקפידים להכניס אליו את הפח.
פניתי לכל הגורמים במועצה האחראים לנושא, כולל אל ראש המועצה. התשובה המלומדת שקיבלתי היא כי "יחדדו את ההנחיות למפני האשפה". ואני שואל: למה לזרוק את האחריות על מפני האשפה? למה לפטור את התושבים מאחריות לסדר ונקיון בחזית ביתם?
הכפר היה בראשית דרכו מופת ליישוב יפה ואיכותי, וכיום כבר לא. חבל.
על המועצה לבנות תוכנית לתיקון המצב, שתכלול הסברה ומידע בשלב ראשון, ובשלב השני אזהרות וקנסות למי שיפר את התקנה.
אני קורא לכל מי שאכפת לו להצטרף אליי למאבק וללחצים על המועצה למען שינוי חזות הכפר.
