קל לראות איך פרויקט של מרינה בנהריה מזניק את האזור קדימה. באותה מידה קל לראות איך הוא הופך לפיל לבן, מפגע סביבתי, נטע זר, נזם זהב, או חלילה כל אלו ביחד.
כדי שהפרויקט יהיה מוצלח וישרת באמת את תושבי האזור, נדרש תכנון מוקדם מקיף, רציני ורב מערכתי. מרינה לא יכולה להיות דבר שעומד בפני עצמו, בבחינת "נבנה מרינה ואחר כך נראה". מרינה צריכה להיות חלק ממערכת אזורית, ולהתחשב בסביבה לא רק בהיבט האקולוגי. המרינה של נהריה צריכה להתאים לנהריה, ולהתאים לנהריה זה אומר להתאים גם לתושבי בצת, עבדון, כפר יאסיף ויחיעם, כלומר לכל תושבי האזור.
לכן המרינה צריכה צריכה להיות חלק מתכנית גדולה עם היבטים אזוריים רחבים. תכנית שנהריה אמנם תוביל, אבל תגובש על ידי גורמים מקצועיים מתאימים בשילוב נציגי ציבור, עם דגש גדול על אנשים מקומיים. תכנית שקודם כל תגדיר מהי הצלחה ותברר כיצד היא משרתת בראש ובראשונה את תושבי העיר והאזור, ורק לאחר מכן את בעלי היאכטות ובעלי אינטרסים אחרים. תוכנית שתראה את השתלבותה של המרינה באופיו הקיים של האזור ובתוכניות הצמיחה של נהריה והגליל. תכנית שתתייחס אליה כחלק מהמרקם התרבותי, תיירותי כלכלי כאן, ולא רק כגורם שאמור לשנות את אותו מרקם ולהשפיע עליו.
סקר צרכים שכזה יקבע את אופיה של המרינה, מידותיה, התכנון של האזור סביבה ומהות הפיתוח שסביבה. אישית, אשמח לראות מרינה נעימה ומיוחדת, עם כמה מסעדות בסגנון טברנה, בתי קפה קטנים, מועדוני שייט וספורט ימי, תיירים שמתפזרים יפה בין בתי המלון הקיימים לבין אתרי הלינה הכפרית, ומזמינים טיולי חוויה אצל שפע מדריכי הטיולים ומורי הדרך המתגוררים באזור ומכירים אותו לעומק. פחות אשמח לראות מלונות ענק צצים על קו החוף, קניונים אדירי מימדים ומערכת כלכלית חזירית שמעשירה את העשירים ממילא, ומשאירה (במקרה הטוב) כמה פירורים לתושבי האזור.
תפריט
