שוש ברודצקי נולדה בארץ בשנת 1949, בת יחידה להורים שעלו ארצה מרומניה שנה קודם לכן. תמיד הייתה "ילדה טובה" ומגיל צעיר היא זוכרת את עצמה יושבת בשבתות בבית וממלאת מחברות בציורים. גם אביה היה משרבט כל הזמן.
בתיכון למדה במגמת אמנות, בהמשך למדה שנה במכון אבני הוותיק, ועוד שנתיים בבית ספר לגרפיקה. התחתנה בגיל צעיר, ויש לה שתי בנות. עד שנת 2000 התגוררה בגבעתיים, ואז עברה המשפחה לכפר ורדים.
בכפר המשיכה לעסוק באמנות, בעיקר ציור, אבל גם בקרמיקה, ועל המדפים בביתה כמה יצירות. יש לה המון ציורים אבל היא לא מצופפת אותם על הקירות אלא מעדיפה לתלות ציור אחד על קיר שלם. זה מעניק לצופה מרחב התבוננות, היא מסבירה.
כשהגיעה לכפר ורדים החלה לצייר אצל אלה אלטר. אחרי כשנתיים עברה לאתי צ׳כובר, תושבת כפר ורדים, ציירת ומורה לציור. היא מתמידה בחוג הציור הזה 16 או 17 שנים, עם הפסקות: למדה שנה במצפה מתת אצל רוני טהרלב, ציירת פיגורטיבית. עוד שנה אצל סמדר כץ, ציירת פורטרטים. למדה גם במעלות, אצל הצייר שלומי חגי. ״אני יכולה לצייר בבית, אבל אני אוהבת שיש עוד מישהו שמסתכל מרחוק ומעיר, רואה את הפרופורציות. מסגרת היא דבר מאוד נעים".
תערוכה מציוריה בשם "קמטים קפלים צללים" מוצגת בגלריה במרפאה (של קופת חולים כללית) בכפר, החל מה-14 ביוני. ״אני מאוד שמחה בתערוכה", היא אומרת. "לא חשבתי שהתערוכה שלי תזכה למבקרים רבים. לו הייתי מציגה במרכז, אפילו בגלריה גדולה, לא היו מגיעים אנשים רבים כפי שמגיעים למרפאה. הם באים לביקור רופא ורואים תערוכה עליזה כזאת, מצחיקה. זה עושה להם טוב. התערוכה זוכה להדים ומוכיחה לכולנו שזמן המתנה יכול להיות גם זמן מתנה. לפני שנים הייתה לי תערוכה במועדון חמישים פלוס, ונחמה באר, האוצרת, זכרה אותי והזמינה אותי להציג".
אור וצל מרתקים את שוש והיא אוהבת לצייר ציורים שבהם בד תחרה מכסה טפח ומגלה טפחיים, כוס שקופה שדרכה רואים חפצים אחרים, או בדים וקיפולים מלאי אור וצל. בתקופה מסוימת הושפעה מהצייר והפסל פרננדו בוטרו הקולומבייני, שמעצב דמויות של אנשים שמנים, גרוטסקיים לעתים. חלק מהציורים בתערוכה מציגים דמויות כאלה, שמנות ושמנים, שמבלים יחד, רוקדים, או יושבים להם על ספסל.
נושאי הציורים באים לה מהסתכלות בעיתונים, בספרים, בפינטרסט. אם היצירה מעוררת בה השראה, היא תצייר כפי שהיא רואה אותה בעיני רוחה, דרך הפילטר הרגשי שלה.
שוש מתלוננת על היעדר אמנים צעירים: ״אין אמנים צעירים שמציגים. תמיד אותם אמנים. גם בפתיחות רואים אותם פנסיונרים. מאוד מעציב. הצעירים לא באים להרצאות, לא באים לפתיחות. יש תערוכות יפות, מעניינות, אבל הצעירים לא באים. ציור זה לא משהו שנרכש. נולדים עם התאווה לצייר, וזה לא צץ פתאום בפנסיה. נראה שלצעירים אין זמן היום, הם עובדים עד מאוחר".
שוש השתתפה בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות והיא מוכרת ציורים. המעוניינים יכולים להתקשר: 054-7704004.
שוש ברודצקי ומבחר מעובודותיה:
