ילדות
עודד מאיר נולד ב-23.2.1950 בבאר שבע. בשנות חייו הראשונות התגורר בקיבוץ נירים שבצפון הנגב, והיה הילד השישי של הקיבוץ. אימו הייתה סוציאליסטית וחברה בהנהגה של השומר הצעיר. היא האמינה בתפיסת העולם הקיבוצית, ומשום כך התעקשה על מגורים בקיבוץ. לאחר כ-7 שנים התנפץ החלום של חיי הקיבוץ, ובשנת 1957 עזבו הוריו של עודד את הקיבוץ חסרי כל, ועברו לגור בשכונת הפועלים ברמתיים. כעבור שלוש שנים העתיקו את מקום מגוריהם לשכונת נוה יוסף בחיפה, ולאחר כשנתיים נוספות עברו לגור ברחוב הירקון באחוזה שבכרמל.
עודד למד בביה"ס תיכון עירוני ה' במגמה הריאלית. כבר אז אהב מאוד את המקצועות מתמטיקה ופיזיקה, ובלט בהם. כמו כן היה בצופי-ים, והשתתף בהפלגות ארוכות לאורך חופי הארץ. בשנת 1966 השתתף בקורס מפקדי סירות בעכו, ובסיומו הפליג לקפריסין בסירות ליויתניות פתוחות, אלו שאיתן הפל-ים היה מוריד מעפילים לחוף. עודד היה גם ספורטאי מוכשר, והשתתף בתחרויות אתלטיקה והתעמלות.
בשנים אלו של בנייה ויישוב הארץ היתה חשיבות עליונה ומודעות בצורך לשרת בצבא. הוריו היו ציוניים, והעבירו לו לאחיו את החשיבות בנתינה ללא השתמטות, והנחילו בו ערכים הגדולים מן העצמי הפרטי.
צבא
עודד התגייס לצבא בשנת 1968, עשה טירונות בגולני ולאחר מכן עבר לשריון, שם סיים את המסלול של טירונות, מקצועות, קורס מפקדים וקצונה. בשל התעניינותו הגוברת בחומרים ובמערכות, מצא את עצמו דן עם חבריו לקורסים השונים בהיבטים הטכניים של הטנק. בחלק מהמערכות עודד וחבריו לא ממש אהבו את הפיתרון הטכני שמצאו המתכננים. יחד עם זאת תמיד ניסו להבין מה חשב המתכנן, ועודד תמיד התייחס בכבוד למתכנן והניח שלא הבין הכל. תכונה זו של עודד, לתת כבוד לכל אדם, לא לפסול ולא לזלזל חלילה, ליוותה אותו בכל מסלול חייו המקצועיים והאישיים.
בשנת 1973 השתתף כאיש מילואים במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן. באחד מימי הקרב נפל פגז מרגמה על הטנק שלו, וגרם לשריפה חיצונית. למזלו, ואולי בשל השגחה עליונה, ברגע פגיעת הפגז התכופף לתוך הצריח לטפל בדבר מה, כאשר רק ידו נותרה מחוץ לטנק. רסיס פגז פצע אותו פציעה לא פשוטה "רק" בידו החשופה, הוא פונה ואושפז בבית החולים נהריה.
לאחר השיקום המשיך עודד לשרת במילואים בחטיבה 434 ו-679. במוצאי שבת 6.6.1982 גויס להשתתף במבצע שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה).
עודד תמיד הגיע למילואים עם שני פנקסים היסטוריים חשובים: פנקס בדיחות שרשם במהלך השירות ונהג לשלוף אותו בכל רגע מתאים, ופנקס תורנויות / יציאות חיילים. בעוד שהחיילים היו מתווכחים על סדר התורנויות והיציאות, עודד היה הפוסק. בפנקס ניהל רישום מדויק לאורך השנים, עשה סדר לטובת החלוקה השווה, לטובת כלל הצדדים. תמיד בצנעה ובשקט, אך גם בעמידה עקרונית על כך שדברים בטנק יבוצעו במדויק ושכולם ישאו בנטל במידה שווה.
רפאל
בשנת 1976 סיים עודד לימודי הנדסת מכונות בטכניון, והתקבל לעבודה ברפאל כמהנדס מכונות, שם עבד עד פרישה לגימלאות בשנת 2002. חבריו לעבודה מספרים: "הכרתי איש צנוע, נדיב, ישר והגון עם חוש הומור, איש מקצוע מעולה, חרוץ ויסודי מאין כמוהו"; "עודד מאיר היה המתכנן המכני הטוב ביותר שפגשתי במשך 37 שנות עבודתי ברפאל. עבודתו הייתה יסודית ביותר והקיפה מעל ומעבר לתכן המכני עצמו"; "עודד התייחס למשימת התכן כבעייה פיזיקלית כוללת, וחיפש תמיד את הפתרון המתאים ביותר מתוך מרחב אפשרויות מגוון, שהסתמך על הידע הרחב שלו בתכונות חומרים ושיטות עיבוד".
האנשים במחלקה נהגו לפנות אליו בשאלות והוא, מצידו, תמיד שמח לעזור.
שנים אחרי שעזב את רפאל (2002) אוסף התיכנונים ( 110 במספר) ושירטוטי ההרכבה שלו למודול מסויים בכל שלבי הרכבתו – היוו יצירה מושלמת שליוותה מהנדסים רבים בהמשך דרכם.
בשנים 2002-2007 הצטרף עודד לחברת "ראסטק" כמתכנן מכני בכיר.
משפחה
ב-1976 הכיר דרך חבר ילדות משותף את אישתו לעתיד אילנה ז"ל. בני הזוג התחתנו בחתונה צנועה ונולדו להם 3 בנות: תמר, אורית ומיכל. את מרבית חייהם הם חיו בנהריה וקנו מגרש בכפר ורדים בשנת 1984.
עודד ואילנה בנו את ביתם במשך שנים, ממש "בעשר אצבעות". הם עברו אל הכפר בשנת 1997 לרחוב חרמון 4 שבשלב א'.השקדנות, היסודיות, המקצוענות והירידה לפרטי פרטים היו המאפיינים של עודד. את ביתו החליט עודד לבנות כמעט בכוחות עצמו. הוא תכנן וירד לפרטי הפרטים של הבית. קלסר שלם עסק בניתוח מעבר החום בחומרים שונים: קירות בלוקים או איטונג, קורות ועמודי בטון, חלונות זכוכית ומשקופי אלומיניום. כמות עצומה של עבודה וחישובים, אותם ביצע בעזרת מחשבון (עוד בטרם היו המחשבים האישיים מפותחים כל כך). הוא חישב מאות נקודות במרחב ושרטט ידנית בתלת מימד את עוצמת האור לאורך המדרגות המתוכננות.
עודד ואילנה אהבו את הבית שבנו, את הכפר והקהילה, ונהנו מרשרוש העצים ומהפסטורליות של הישוב. אילנה הייתה פעילה במועדון 50 פלוס ובחנות יד שנייה "סיפורי בדים". עודד היה במשך שנים רבות חבר מן המניין בבית הכנסת של כפר ורדים, אותו פקד בשבתות ובחגים. בשלוש השנים האחרונות אף פיתח תחביב חדש ומהנה, כשהצטרף לחוג ריקודי העם.
אילנה נפטרה בינואר 2016. עודד נפטר בטרם עת ב-26.12.2020.
יהי זכרו ברוך.
